ברוך גולדשטיין
ברוך (קאפל) גולדשטיין (9 בדצמבר 1956, ה' בטבת ה'תשי"ז – 25 בפברואר 1994, י"ד באדר ה'תשנ"ד) היה רופא ישראלי תושב קריית ארבע, שרצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע כ-125 במעשה טרור הידוע כטבח מערת המכפלה. המתפללים השתלטו עליו והרגו אותו. מעשה הרצח, הנחשב לאירוע הקשה ביותר בתולדות הטרור היהודי בישראל, זעזע את החברה הישראלית והפלסטינית.
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1956 ה' בטבת ה'תשי"ז ברוקלין, ארצות הברית  |
|---|---|
| נהרג |
25 בפברואר 1994 (בגיל 37) י"ד באדר ה'תשנ"ד חברון, יהודה ושומרון |
| מדינה |
ארצות הברית, ישראל |
| מקום קבורה |
פארק מאיר כהנא |
| ידוע בשל | טבח מערת המכפלה |
| השכלה |
|
| מקצוע | רופא |
| מפלגה |
כך |
| השקפה דתית |
יהדות אורתודוקסית |
  | |
גולדשטיין היה פעיל בתנועת כך, והופיע במקום השלישי ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה[1] והשתים עשרה ונבחר מטעמה למועצת קריית ארבע.[2]
חייו ומשנתו האידאולוגית
ברוך גולדשטיין נולד כבנימין גולדשטיין בשנת 1956 בברוקלין, ניו יורק. על פי הכיתוב על מצבתו, הוא דור שביעי לרבי שניאור זלמן מלאדי. למד בישיבה דפלטבוש. היה תלמידו של הרב מאיר כהנא, אותו הכיר עוד בארצות הברית, והצטרף לפעילות של הליגה להגנה יהודית בארצות הברית. בשנת 1977 סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בישיבה יוניברסיטי, ובשנת 1982, לאחר סיום לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין, עלה לישראל, והתגייס לצה"ל כרופא בדרגת סרן. נישא למרים ושינה את שמו הפרטי לברוך. היה אב לארבעה ילדים.
עם שחרורו המשיך לשרת כרופא במילואים, ועבד כרופא קהילתי בקריית ארבע וסביבתה.[3] על פי דו"ח ועדת החקירה של הטבח, דווח בעיתונות כי בשנת 1984 סירב גולדשטיין כששירת כרופא צבאי בלבנון לטפל במחבל פצוע. עם זאת, באוקטובר 1990 הציל חיי ערבי שנפגע בידי יהודי.[4] הוא זכה לתעודת הוקרה מידי קצין הרפואה הפיקודי של פיקוד המרכז, אריה אלדד, על סיועו בטיפול בחיילים שנפצעו בפיגוע ירי בחברון.
גולדשטיין היה פעיל בתנועת כך, ובין השאר הופיע במקום השלישי ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה. המפלגה קיבלה מנדט אחד בלבד ורק ראש התנועה, מאיר כהנא, נכנס לכנסת.[1] הוא הופיע ברשימתה גם לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, שבהן נפסלה המפלגה מלהתמודד על ידי ועדת הבחירות המרכזית בשל מצעה הגזעני. גולדשטיין רץ ונבחר מטעמה למועצת קריית ארבע, ולאחר רצח כהנא הקים בקריית ארבע גן לזכרו. בעקבות הטבח, מדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כארגון טרור. בעקבותיה, גם קנדה, ארצות הברית והאיחוד האירופי כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור.
גולדשטיין התנגד להסכמי אוסלו, שנחתמו בספטמבר 1993, ונהג להסתובב עם טלאי צהוב על בגדיו כמחאה לאחר חתימת ההסכמים. כאשר נשאל כיצד מתיישבות דעותיו הקיצוניות עם עיסוקו ברפואה השיב בציטוט מקהלת: "עת להרוג ועת לרפוא".[3]
טבח מערת המכפלה
ערך מורחב – טבח מערת המכפלה
בבוקר פורים תשנ"ד (25 בפברואר 1994) הגיע גולדשטיין למערת המכפלה כשהוא לבוש מדי צה"ל ונושא דרגות סרן. בסביבות השעה 5:30, עבר גולדשטיין מ"אולם אברהם" שבו התפללו 13 יהודים, ל"אולם יצחק" שבו התפללו באותה העת כ-800 מוסלמים את תפילת יום שישי שלפני תחילת צום הרמדאן, ובאמצעות רובה "גליל" שהיה ברשותו רצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע 125 מהם. בזמן ניסיונו להחליף מחסנית, התנפל עליו אחד המתפללים ופרקו מנשקו.[5] לאחר מכן התנפלו עליו מתפללים נוספים, חבטו בו והרגוהו באמצעות מטף כיבוי ועמודי ברזל הנמצאים במקום לתמיכה.[6]
ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את הטבח במערת המכפלה הגיעה למסקנה כי גולדשטיין פעל לבדו, ללא תמיכה או סיוע מגורמים אחרים.
התייחסות לטבח
את הטבח במערת המכפלה גינו גורמים משני צדי הקשת הפוליטית.
הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון וראש תנועת מימד, כתב כי גולדשטיין "הצליח להכתים את העם היהודי ואת תורת ישראל בכתם של שפיכת דם נקיים. מעבר לשפלות המוסרית והדתית של הריגת חפים מפשע, שעה שכרעו ברך בפני בורא עולם - הרצח הנורא הביא לידי חילול שם שמים בעיני העולם כולו".[7]
בגילוי דעת שפרסמה מועצת קריית ארבע נאמר, בין השאר: "אנו משתתפים בכאב ובצער המשפחות שיקיריהן נפלו, אך את כתב האישום יש לכוון נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה שלא פעלו כנגד הפיגועים, ובכך גרמו בעקיפין לטבח". כשנשאל הרב דב ליאור (רבה של קריית ארבע) על הרצח ביקש להזכיר לשואלים שברוך גולדשטיין היה רופא וטיפל בהרבה מקרים וייתכן שנטרפה דעתו ממה שראה והיו שהעידו שקודם הטבח אמר "אני לא מסוגל יותר". חלקים מאנשי הימין הרדיקלי בישראל ואחדים מתושבי חברון הביעו לאורך השנים תמיכה מפורשת במעשהו של גולדשטיין, בין היתר בטענה שהטבח מנע פיגוע גדול שעמד להתבצע.[8][9]
פעיל הימין הרדיקלי מיכאל בן חורין הועמד לדין על שאמר בהילולה לזכר גולדשטיין: "ברוך גולדשטיין אין כמוך בעולם, ברוך גולדשטיין הוא אדם צדיק, יסוד עולם, יחיד במינו". בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אותו ופסק שאין בכך הסתה לאלימות.[10] מאוחר יותר הורשע בן חורין, עם אחרים, בהסתה לגזענות בעקבות הספר "ברוך הגבר" שהוציאו לאור בשנת 1995 ובו שבחים לגולדשטיין.
15 שנים לאחר הטבח, כתב הרב שלמה אבינר: "ברור שברוך גולדשטיין לא פעל מתוך רגשי נקמה פרטיים", ו"דווקא בגלל זה הוא היה צריך לבקש רשות מהאומה, כי אחר כך מי שיצטרך לקחת את המעמסה של האחריות זו האומה כולה. אם הוא היה שואל אותנו היינו אומרים לו לא לעשות את זה. ככה לא פועלים. אבל הוא לא שאל אותנו. והוא נהרג. הרי הוא ידע שמה שהוא עושה זה מסוכן, לכן ודאי שהוא זכר צדיק לברכה, זכר קדוש לברכה, אבל המעשה היה מעשה לא נכון".[11]
ישנם הטוענים כי במעשהו מנע גולדשטיין פיגוע מתוכנן בחברון,[12] או לפחות סבר כך בעת שהחליט על הטבח.[8] הרב מאיר מאזוז, למשל, טען שקורבנות הטבח נערכו בעצמם לבצע פיגוע, ואמירות אלו גררו גינוי מצד ארגונים כגון תג מאיר.[13]
לאחר מותו
גולדשטיין נקבר בקריית ארבע, בפארק מאיר כהנא שהקים לזכרו של הרב כהנא, לאחר שנדחתה בקשת משפחתו לקבור אותו בבית הקברות היהודי בחברון.
במקום הוקמה אחוזת קבר, והוא הפך לאתר עלייה לרגל לאנשי ימין קיצוני שערכו במקום הילולה ביום השנה למותו של גולדשטיין. בעקבות זאת נחקק ביוזמת חבר הכנסת רן כהן ממרצ חוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, תשנ"ח–1998,[14] שקבע גם שמצבות שכבר הוקמו יוסרו ממקומן. בשנת 1999 הרס צה"ל את רוב האתר, לאחר שנדחתה עתירת המשפחה שלא לעשות כן,[15] אך הותיר את המצבה שעל הקבר.
משפחתו
גולדשטיין נישא למרים כהן ב-1982. בני הזוג ביקשו לקיים את חופתם בהר הבית ולאחר שהמשטרה מנעה זאת מהם קיימו אותה בסמוך לשער המוגרבים.[16] אחד מילדיו סיים קורס טיס והיה נווט קרב בחיל האוויר.[17][18]
קישורים חיצוניים
- אפרת וייס, עדיין צדיק, באתר ynet, 4 במרץ 2004
- The Making of Murderous Fanatic, כתבת פרופיל על גולדשטיין שפורסמה בשבועון טיים.
ברוך גולדשטיין (1956-1994), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1 2 רשימות המועמדים בבחירות לכנסת האחת עשרה
- ^ כך, באתר www.idi.org.il
- ^ 1 2 סיגל מגריסו, הטבח: מדריך מונחים, באתר ynet, 6 במרץ 2004
- ^ דין וחשבון ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון התשנ"ד, ירושלים תשנ"ד, עמ' 77
- ^ דין וחשבון ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון התשנ"ד, ירושלים תשנ"ד, עמ' 47
- ^ דין וחשבון ועדת החקירה לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון התשנ"ד, ירושלים תשנ"ד, עמ' 48
- ^ "ואלה שנות...", בעריכת נסים משעל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997.
- ^ 1 2 אפרת וייס, עדיין צדיק, באתר ynet, 4 במרץ 2004
- ^ 15 שנים לפרשת גולדשטיין - ו'ברוך עדיין 'הגבר'..':, באתר ערוץ 7
- ^ חיים לוינסון, בית המשפט המחוזי בירושלים קבע: אמירות בשבח ברוך גולדשטיין אינן הסתה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2010
- ^ צופיה הירשפלד, הרב אבינר: ברוך גולדשטיין טעה, אבל הוא קדוש, באתר ynet, 3 במרץ 2009
- ^
רצח ערבים מציל יהודים????, סרטון בערוץ "radio102fm", באתר יוטיוב (אורך: 10:01);
דוד ורטהיים, ב"כאן מורשת" היללו את ברוך גולדשטיין: "הגן על ניסיון לעשות טבח גדול ביהודים", באתר וואלה, 20 בנובמבר 2022 - ^ הרב מאיר מאזוז בשיעורו השבועי: "בזכות ברוך גולדשטיין נמנעה סכנה", באתר עכשיו 14, 12 במרץ 2023
- ^ חוק איסור הקמת מצבות זיכרון לזכר מבצעי מעשי טרור, תשנ"ח-1998, באתר "נבו"
- ^ בג"ץ 6195/98 ישראל גולדשטיין ומרים גולדשטיין נ' משה יעלון ואחרים, ניתן ב־14 בנובמבר 1999
- ^ אילן בכר, חופה ליד שער המוגרבים, מעריב, 4 באוגוסט 1982
- ^ איך יתכן שהבן של ברוך גולדשטיין טייס?, באתר וואלה, 29 ביוני 2005
- ^ עמוס הראל, בנו של הרוצח גולדשטיין - בין בוגרי קורס טיס, באתר הארץ, 27 ביוני 2005
