הפיגוע במלון סבוי

פיגוע טרור שהתרחש במלון בתל אביב ב־1975

הפיגוע במלון סבוי היה פעולת טרור שביצעו שמונה מחבלים מארגון הפת"ח בתל אביב בלילה שבין 5 ו-6 במרץ 1975. מטרת המחבלים הייתה תפיסת בני ערובה שישוחררו בתמורה לשחרור מחבלים. בפעולה נרצחו 7 אזרחים זרים ואזרח ישראלי אחד[1], נהרגו שלושה חיילי צה"ל ושבעה מהמחבלים.

הפיגוע במלון סבוי
תאריך 5 ו-6 במרץ 1975
מקום מלון סבוי בתל אביב, ישראל
קואורדינטות 32°04′21″N 34°45′57″E / 32.0725°N 34.76583333°E / 32.0725; 34.76583333
סוג פיגוע ירי, חטיפה
הרוגים 7 מחבלים חוסלו ומנגד 7 אזרחים זרים, אזרח ישראלי אחד ו-3 חיילי צה"ל ובהם אל"ם עוזי יאירי נהרגו
מבצע פת"ח
(למפת תל אביב רגילה)
 
זירת הפיגוע
זירת הפיגוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של סביבת הפיגוע - המסלול שעברו המחבלים מהנחיתה בחוף עד למלון מסומן באדום

תכנון הפיגוע עריכה

הפיגוע תוכנן על ידי אבו ג'יהאד כפיגוע מיקוח לשם שחרור מחבלים פלסטינים שהיו כלואים בישראל וכנקמה על מבצע אביב נעורים, שבו נהרגו שלושה מבכירי אש"ף. על פי התכנון המקורי, הייתה הפעולה אמורה להתבצע בנהריה, כחודשיים מוקדם יותר, אולם החוליות שניסו לבצע אותה לא הצליחו לאתר את העיר מן הים והביצוע בוטל. לאחר מכן המחבלים תכננו להשתלט על מועדון נוער בשכונת מנשייה בתל אביב ועל בית האופרה. תוכנית הגיבוי הייתה להשתלט על מבנה מאוכלס כלשהו. המחבלים הונחו לבקש את שחרורם של אסירים והטסתם לסוריה. במקרה של סירוב ישראלי הונחו המחבלים להרוג את בני הערובה ולהתאבד. ואם יתפס מי מהם בשבי הונחו למסור לישראלים שהגיעו ממצרים. זאת במטרה לפגוע במשא ומתן על הסכמי הביניים בין ישראל למצרים.

הפיגוע עריכה

 
כוכבה לוי עוזבת את מלון סבוי לאחר הפיגוע, מלווה בקציני צבא שניהלו את ההתקפה על המחבלים. 6 במרץ 1975

המחבלים הפליגו בספינת אם קטנה שיצאה מלבנון. כאשר הגיעו לאזור שממערב לתל אביב ירדו מספינת האם בשתי סירות גומי והפליגו בהן לכיוון תל אביב. בשעה 23:15 בערך נחתה חוליית מחבלים בחוף תל אביב. סיור משטרה שגרתי שחלף במקום הבחין בדמויות המחבלים ופתח לעברם באש שגרמה לפיצוץ אחת הסירות שהייתה עמוסה באמצעי לחימה. המחבלים רצו אל השטח הבנוי, בסמוך לקרן הרחובות הרברט סמואל-יונה הנביא תוך שהם משאירים בסירות חלק גדול מאמצעי הלחימה. המחבלים חצו את רחוב הרברט סמואל תוך ירי מנשק קל על כלי רכב חולפים והשליכו רימוני יד. לאחר שהגיעו לצידו המזרחי של הרחוב ניסו לפרוץ לתוך בית הקולנוע "סינמה 1" באמצעות ירי צרורות על הדלת. משלא הצליחו, המשיכו דרומה לאורך הרחוב כשהם תופסים בדרכם עוברי אורח כבני ערובה. המחבלים פנו מזרחה לרחוב גאולה ופרצו למלון סבוי הסמוך שהיה מבנה בן שלוש קומות. המחבלים הרגו את פקיד הקבלה של המלון, השליכו את בני הערובה שתפסו קודם לכן ואספו את אורחי המלון כבני ערובה והובילו אותם לקומה העליונה. טוראי משה דויטשמן, חייל גולני ששהה בחופשה בביתו, שמע את היריות מכיוון המלון ורץ אליו עם נשקו האישי. דויטשמן נתקל במחבלים שהתכוונו לצאת מהמלון ליעד אחר ונפצע בקרב היריות שהתפתח. מאוחר יותר מת מפצעיו ועל פעולתו הוענק לו עיטור המופת[2].

המחבלים התמקמו בקומה העליונה של המלון, ריכזו את עשרת בני הערובה בחדר אחד בסמוך אליהם ומלכדו את החדר. בשעה 01:00 בערך הגיע לאזור המלון כוח של סיירת מטכ"ל. המחבלים איימו להרוג את בני הערובה אם לא תשחרר ישראל 20 מחבלים ובהם הארכיבישוף הילריון קפוצ'י ותספק מטוס לשם כך בתוך ארבע שעות. את המשא ומתן עם כוחות הביטחון ניהלו המחבלים באמצעות כוכבה לוי, אחת מבנות הערובה ששימשה כמתווכת משום שידעה ערבית. במהלך התיווך, שנמשך מעל שעתיים וחצי, סיפקה לוי לכוחות הביטחון בצורה סמויה מידע מפורט על המחבלים ובני הערובה. בשלב מסוים, לבקשתה של כוכבה לוי, הסכימו המחבלים כמחוה להוציא אזרח גרמני בן 60 ששכב פצוע קשה וקטוע רגל בכניסת המלון. לוי התנדבה לגרור בעצמה את הפצוע הכבד, ובשעה 04:15 הוציאה אותו אל הרחוב ומסרה אותו לשני אזרחים, ובמקום לברוח בעצמה - בחרה לשוב בחזרה אל שאר בני הערובה, כפי שהבטיחה לחוטפים.

בשעה 05:15 לערך פרצו למלון ארבע חוליות מכוח סיירת מטכ"ל אל המלון, בפיקודם של עמירם לוין, נחמיה תמרי, עמר בר-לב ואלון ש'. עם הפריצה הפעילו המחבלים את חומר הנפץ בחדר שבו הוחזקו בני הערובה. מעוצמת הפיצוץ נהרס חלק מהקומה העליונה של המלון ונהרגו כל שבעת בני הערובה שהיו בחדר. בהשתלטות המחלצים נהרגו שבעה מהמחבלים ונתפס מחבל אחד. שלושה בני ערובה נותרו בחיים, בהם כוכבה לוי שלא הייתה בחדר הממולכד ועם הישמע הירייה הראשונה השתטחה מתחת למיטה והמתינה עד שוך האש. שניים מלוחמי הכוח הפורץ נהרגו, אל"ם עוזי יאירי, מח"ט הצנחנים לשעבר (וקודם לכן מפקד סיירת מטכ"ל) שהצטרף אל הכוח[3], וסמל איתמר בן-דוד, לוחם סיירת מטכ"ל.

 
הספינה שהביאה את סירת המחבלים שחדרה למלון סבוי נתפסה והובאה לנמל

הסירות הורדו במרחק רב מהחוף ולא התגלו על ידי תצפיות חיל הים. מפקדת חיל הים הוזעקה על ידי משטרת תל אביב בתחילת האירוע. סא"ל מיכה רם נשלח לחוף לבדוק את הסירות. לדרישת המפקד התורן הוזנק מטוס הרקולס עם קצין ימי כצופה, שגילה אונייה קטנה במרחק רב מהחוף. ספינות שייטת ספינות הטילים אח"י געש (סער 3) ואח"י מזנק (סער 2) בפיקוד אלי רהב שהיו באימון הופנו אל הנקודה ולכדו את האונייה שממנה הורדו סירות המחבלים, מספר שעות לאחר תחילת הפיגוע, כ-70 מייל מערבית לחדרה, וצוותה נאסר. שניים מאנשי הצוות שהיו מצרים, שוחררו, אחד נדון לעונש מאסר עולם ושלושה אחרים נדונו ל-5 עד 10 שנות מאסר[4][5].

לאחר הפיגוע עריכה

המחבל היחיד שנתפס חי, מוסא ג'ומעא, הועמד לדין בבית משפט צבאי ונדון למוות, גזר דין שהומתק לאחר מכן למאסר עולם[4].

אחד מאורחי המלון שנהרגו היה מהנדס גרמני בשם יוהאנס גסאן, מומחה לעיבוד שבבי שלקח חלק בפיתוח טנק המרכבה. מותו פגע בקצב הפיתוח של הטנק[6].

לאחר הפיגוע נהרס המלון ובמקומו נבנה מלון חדש באותו שם שנפתח בשנת 1987. בחזיתו נקבע שלט זיכרון שעליו הוטבעו שמות הנרצחים.

ב-31 במאי 2012 הועברו גופות המחבלים על ידי ישראל לרשות הפלסטינית. בעקבות החזרת הגופות, עיריית רמאללה החליטה להקים אתר הנצחה למחבלים.

בשנת 2022 נוצר הסרט התיעודי "סבוי" בבימויה של זהר וגנר, ששודר בערוץ כאן 11, המציג את הפיגוע ואת גבורתה של כוכבה לוי, אותה מגלמת בסרט השחקנית דאנה איבגי[7][8][9].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפיגוע במלון סבוי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ האזרחים החללים במלון סבוי, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  2. ^ עיטור המופת שהוענק למשה דויטשמן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
  3. ^ כרמית גיא, בר-לב ביוגרפיה, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 355.
  4. ^ 1 2 המחבל מסבוי מערער על עונש המוות, דבר, 30 בדצמבר 1976
  5. ^ אל"ם פרס תפיסת אניית המחבלים בפיגוע סבוי באתר משמר המורשת הימית.
  6. ^ יוסף ארגמן, מלחמת הצללים: 25 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 415–417
  7. ^   שני ליטמן, "סבוי": דוקו מסחרר על פריצת חוליית פתח למלון בתל אביב, באתר הארץ, 27 ביולי 2022
  8. ^ אבנר שביט‏, היא גילתה גבורה מדהימה בזמן פיגוע. במקום לבנות לה אנדרטה, קראו לה "שרמוטה", באתר וואלה!‏, 11 באוגוסט 2022
  9. ^ שחר טפיארו, ‏הסרט "סבוי" עושה צדק עם גיבורת הפיגוע משנת 1975, כוכבה לוי, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2022