פתיחת התפריט הראשי

פיגוע מכונית התופת בצומת כפר דרום

פיגוע מכונית התופת בצומת כפר דרום הוא פיגוע טרור שבוצע ב־9 באפריל 1995 על ידי מחבל מתאבד פלסטיני, חבר ארגון הג'יהאד האסלאמי, בצומת הסמוך ליישוב כפר דרום, אשר התנגש בכוונה עם רכבו העמוס מטעני חבלה, באוטובוס קו 36 של אגד, שנסע מאשקלון דרך ציר כיסופים לאזור כפר דרום ברצועת עזה, כשהוא עמוס בחיילים שחזרו לבסיסיהם מחופשת השבת, והתפוצץ. הרכב והאוטובוס נהרסו כליל.

פיגוע מכונית התופת בצומת כפר דרום
תאריך 9 באפריל 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום צומת כפר דרום עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°24′13″N 34°21′19″E / 31.403611111111°N 34.355277777778°E / 31.403611111111; 34.355277777778
סוג פיגוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 30 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כתוצאה מן הפיגוע נהרגו 6 חיילים ואזרחית אחת, ונפצעו 30 נוספים. יממה לאחר הפיגוע נפטר עוד חייל אחד מן הפצועים (ההרוג השמיני). המחבל המתאבד נהרג אף הוא.

תוכן עניינים

הפיגועעריכה

ביום ראשון ה-9 באפריל 1995, בשעה 11:00 בבוקר, יצא אוטובוס אגד מס' 36, מן התחנה המרכזית באשקלון לכיוון גוש קטיף, כשהוא עמוס בחיילים. באותה שעה הסתתר חאלד חטיב, צעיר פלסטיני בן 22, איש הג'יהאד האסלאמי, תושב מחנה הפליטים נוסייראת, בפרדס, במרחק כקילומטר אחד מצומת כפר דרום. חטיב, הגיע למקום מכיוון ח'אן יונס ברכב מסוג פולקסווגן טרנספורטר בצבע כחול, כשהרכב עמוס בעשרות ק"ג של חומרי נפץ, ומטעני חבלה, זאת מתוך כוונה לארוב ולפגע את האוטובוס, הנמצא בדרכו למקום. בתור הסוואה הונחו ברכב ארגזים מלאים בעשבים. הרכב ירד לשביל צדדי, ביצע פניית פרסה, וחיכה בתוך הפרדס כשהוא חונה מול הכביש הראשי.

חטיב גויס על ידי נביל א-שרחא, מבכירי הג'יהאד האיסלאמי, תושב נוסייראת אף הוא, שהיה אחראי לגיוס והכנת צעירים רבים, לביצוע פיגועי התאבדות ברצועת עזה, ולתכנונו של הפיגוע. היה זה חלק מתוכנית של ארגון הג'יהאד, שבאה בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו, להוציא לפועל פיגועים, במטרה לטרפד את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. (כמו פיצוץ מכוניות התופת בבית-ליד ב-22 בינואר 1995. פיגוע שבוצע בשיתוף פעולה עם החמאס).

בינתיים התקדם האוטובוס בדרכו, כשרוב הנוסעים מנמנמים על כיסאותיהם, והאחרים נוסעים בעמידה. כשהגיע האוטובוס למחסום כיסופים, הצטרפו אליו שני ג'יפים צבאיים, אחד מלפנים ואחד מאחור, כליווי שניתן באותם ימים לכל אוטובוס ישראלי, שנסע ליישובים בלב רצועת עזה. המחבל הכיר את לוח הזמנים של האוטובוס הישראלי, וידע בדיוק מתי הוא יגיע לציר כפר דרום. סמוך לשעה 12:00 חלפה שיירת כלי הרכב בצומת, ופנתה צפונה, לעבר כפר דרום. חטיב החל לנסוע על שביל העפר, כשהוא מתקדם אל עבר האוטובוס. כאשר חלף הג'יפ הראשון על פני מכונית התופת, עלה המחבל על הכביש, תוך שהוא מאיץ את מהירות הרכב. ברגע שהוא הדביק את האוטובוס, סטה לכיוונו והתנגש בו. על פי עדויות של אנשים שהיו במקום, נשמע קול פיצוץ עז, וחלקי מתכת מן הרכבים התעופפו באוויר למרחק רב. החיילת אורית טאפט, שנפצעה בפיגוע סיפרה: "לא ממש הבנו בהתחלה מה קרה. היה הרבה עשן ושקט אחר כך התחילו יריות וצעקות, כאשר התפזר העשן ראיתי את האסון מסביבי, ושם התחלתי לנסות ליישם את מה שלמדתי כמגישת עזרה ראשונה במד"א ירושלים, עוד לפני הגיוס". לדבריה של טאפט, החיילים שעמדו באוטובוס, שימשו לה כמגנים חיים, וכך ניצלה.

על תפקודה בעת הפיגוע, למרות פציעתה, קיבלה טאפט צל"ש מפקד חיל הים.

בינתיים החלו זורמים למקום כוחות צבא והצלה. המוקד של המועצה האזורית חוף עזה, שלח באופן מיידי צוותים רפואיים אזרחיים, שהחלו פועלים בטיפול בפצועים הרבים בשטח, לצד חובשים צבאיים. כוחות רפואה מתוגברים, הגיעו לזירה מבתי החולים שבדרום, במסוקי חיל האוויר, תוך כ־20 דקות. בתוך זמן קצר הוקם בפרדס הסמוך בית חולים שדה.

תוצאות קציר הדמים פורסמו באותו יום. 6 חיילים נהרגו, ועוד תלמידת סמינר אחת, אזרחית מדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית. כן נמנו 30 פצועים. אחד הפצועים סמל אברהם ארדיטי נלחם על חייו בבית החולים במשך יממה שלימה, ולאחר מת מפצעיו, והיה להרוג השמיני בפיגוע.

ב־12 באפריל 1995 קיימה הכנסת כנס מיוחד לרגל הפיגוע, ופיגוע נוסף שהיה בסמוך לנצרים.

ב־26 באוקטובר 1995 בוצעה במלטה התנקשות, בחייו של מנהיג הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, פתחי שקאקי (על-פי פרסומים זרים, הריגתו נעשתה בידי המוסד הישראלי, בגין פיגועי 1995).

ב־25 בדצמבר 2003, בתקיפת מסוקים, בה שוגרו מספר טילים אל מכונית סובארו ברחוב אל-ג'לאה שבשכונת שייח' רדואן, במרכז העיר עזה, נהרג בכיר הג'יאד נביל א-שרחא שתכנן את הפיגוע.

בעקבות הפיגועעריכה

תביעות כספיות כנגד גופים תומכי טרורעריכה

קישורים חיצונייםעריכה