פלסטינים אמריקאים

אמריקאים ממוצא פלסטיני

פלסטינים אמריקאיםערבית: فلسطينيو أمريكا; באנגלית: Palestinian Americans) הם אמריקאים ממוצא פלסטיני. לא ברור מתי הגיעו המהגרים הפלסטינים הראשונים לארצות הברית, אך ההערכה היא שהם הגיעו בתחילת המאה ה-20. בהמשך הגיעו המהגרים לארצות הברית, תוך שהם בורחים מישראל עקב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

פלסטינים אמריקאים
אוכלוסייה
166,088
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
אנהיים, ברידג'וויו, ברוקלין, שיקגו, לוס אנג'לס, דירבורן, ניו אורלינס, ג'קסונוויל, מיאמי
שפות
ערבית פלסטינית, אנגלית אמריקנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הפלסטינים הראשונים שהיגרו לארצות הברית הגיעו לאחר 1908, כאשר האימפריה העות'מאנית העבירה חוק גיוס חדש, המחייב את הפלסטינים להתגייס לצבא. פלסטינים אלה היו פלסטינים נוצרים באופן גורף, ורק מיעוטם היו מוסלמים. ההגירה הפלסטינית החלה לרדת לאחר 1924, עקב חוק ההגירה של 1924, כמו גם השפל הגדול, אשר הפחית מאוד את ההגירה.

האוכלוסייה בארצות הברית החלה לגדול לאחר מלחמת העולם השנייה. מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל בשנת 1948 גרמו לפלסטינים רבים לעזוב ולהגר לאחר מכן, רובם כפליטים. במהלך שנות החמישים, נוצרים רבים מרמאללה החלו להגר לארצות הברית, ולאחר מכן הגיעו מוסלמים מהעיירות הסמוכות. עם זאת, גל ההגירה הפלסטיני הגדול ביותר החל בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, גל מהגרים זה הגיע לשיאו בשנות השמונים.[1]

לאחר שנחקק חוק ההגירה והאזרחות משנת 1965, פלסטינים רבים החלו להגר שוב לארצות הברית. רוב הפלסטינים שהיגרו לארצות הברית בתקופה זו היו משכילים יותר מהפלסטינים שהגיעו לפני 1967, והם באו ללמוד בבתי ספר בחסות האו"ם ולמספר האוניברסיטאות ההולך וגדל בתלמידים מהמזרח התיכון.[2]

דמוגרפיה עריכה

רבים מהפלסטינים התיישבו בפטרסון והסביבה. פלסטינים רבים אחרים התיישבו במטרופולין של שיקגו, בעוד כמה אחרים התיישבו באזור מטרופולין לוס אנג'לס, דטרויט, קליבלנד, ניו אורלינס, ג'קסונוויל ומיאמי. קבוצות אלה התמקמו לצד קהילות ים תיכוניות אחרות, דוגמת לבנונים, הסורים, יוונים, איטלקים, מצרים, ירדנים וטורקים.[3][4]

בפטרסון שניו ג'רזי, המחצית הדרומית של העיר זכתה לכינוי "רמאללה הקטנה", כאשר אוכלוסייה ערבית אמריקאית בעיר מוערכת ב-20,000 תושבים נכון לשנת 2015.[5] יש לה את השטח הפלסטיני אמריקאי המרוכז ביותר בכל ארצות הברית. היא נקראת גם "איסטנבול הקטנה", מכיוון שיש לה גם קהילה טורקית אמריקאית הולכת וגדלה.

בשיקגו, אילינוי, מתגוררת גם אוכלוסייה משמעותית של פלסטינים. בשיקגו ישנה אוכלוסייה של 85,000 פלסטינים, והפלסטינים מהווים 60% מהקהילה הערבית באזור. גם בברידג'ייב, אילינוי, מתגוררת אוכלוסייה גדולה של פלסטינים אמריקאים.[6]

על פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית משנת 2000, חיו בארצות הברית 72,112 אנשים ממוצא פלסטיני, מספר שגדל ל-85,186 לפי סקר הקהילה האמריקאית לשנים 20092013. קשה לספור את מספר האמריקאים הפלסטינים, מכיוון שארצות הברית אינה מכירה במדינת פלסטין, ורק מכירה בפלסטינים כלאום.

דת עריכה

האמריקאים הפלסטינים הם ברובם סונים, מהאסכולה החנפית ומהאסכולה השאפעית.[2] חלק גדול מהנוצרים הפלסטינים שייך לכנסייה הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, עם נוכחות משמעותית של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים ומהכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית. מיעוטים קטנים יותר דבקים בכתות שונות של נצרות פרוטסטנטית.[7]

שפה עריכה

מלבד אנגלית, אמריקאים פלסטינים רבים דוברים פלסטינית. פלסטינים שחיו או עבדו פעם בישראל או בשטחים הפלסטינים מדברים אולי עברית מודרנית כשפה שנייה. פלסטינים רבים שולטים בשפות אחרות.[7][8]

כלכלה עריכה

בקרב 90% מהגברים הפלסטינים האמריקאים ו-40 % מהנשים הנמצאים בכוח העבודה, 40% ו-31%, משמשים בעלי תפקידים מקצועיים, טכניים או ניהוליים. ישנם גם מספרים גדולים במכירות: 26 אחוזים מהגברים, ו-23 אחוזים מהנשים. עובדים עצמאיים 36% הוא השיעור לגברים ורק 13 אחוז לנשים, לעומת 11 אחוז לגברים שאינם מהגרים. מתוך העצמאים, 64 אחוזים עוסקים במסחר קמעונאי, כאשר מחציתם מחזיקים בחנויות מכולת. רוב העסקים האלה נמצאים בערים גדולות כמו ניו יורק ושיקגו. מבחינת הכנסה, ממוצע המשפחות הפלסטיניות בשנת 1979 היה 25,400 דולר, כאשר 24 אחוזים הרוויחו מעל 35 אלף דולר ו-20 אחוזים הרוויחו פחות מ-10,000 דולר.[7]

פוליטיקה עריכה

סקר שנערך באוקטובר 2016 מצא כי 60% מהמצביעים הערבים-אמריקאים (כולל פלסטינים-אמריקאים) הצביעו עבור הילרי קלינטון (כאשר 26% הצביעו לדונלד טראמפ). הסקר מצא עדויות להמשך התנועה של מצביעים ערבים-אמריקאים הרחק מהמפלגה הרפובליקנית, וכי 52% מהמצביעים הזדהו כדמוקרטים ורק 26% כרפובליקנים.[9] ערבים אמריקאים שתמכו בהילרי קלינטון האמינו כי ההתייחסות לאלימות נשק, לבריאות ולביטוח לאומי חשובה לבחירת הנשיא, אולם אלה שתמכו בדונלד טראמפ ראו במאבק בטרור, הסדרה נוספת של הוצאות הממשלה ויצירת מדיניות הגירה מחמירה כבעלת חשיבות מרכזית. שתי הקבוצות האמינו שהילרי קלינטון היא בחירה חזקה יותר בכל הנוגע לשיפור החינוך ולפתרון המתח הגזעי.[9] אף על פי ש-26% של ערבים-אמריקאים הצביעו עבור טראמפ ב 2016, המדיניות הפרו-ישראלית של הנשיא, כדוגמת הכרה של ירושלים כבירה של ישראל, והזזת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים פחתה במידה ניכרת תמיכתם של הערבים-אמריקאים ופלסטינים -אמריקאים בפרט.[10]

בעוד האמריקאים הפלסטינים בדרך כלל אינם פעילים פוליטית יותר מהאוכלוסייה, הם כן מודעים מאוד פוליטית להיסטוריה שלהם ולנושאים העומדים בפני מולדתם. הם פעילים יותר בארגונים חברתיים כגון ה-BDS, באמצעות מסגדים, כנסיות וארגונים מקומיים, מאשר בארגונים פוליטיים גדולים יותר, אף על פי שלראשונים יש השלכות פוליטיות חזקות. בהיעדר מדינה פלסטינית, האחדות ושימור הקהילות בגולה משמשות עבורם שמירה על זהות פלסטינית.

רק כמה אמריקאים ממוצא פלסטיני שירתו או מכהנים כיום כחברי קונגרס. רשידה טליב, אמריקאית שנולדה להורים פלסטינים, היא חברת קונגרס דמוקרטית בבית הנבחרים של מישיגן, שהתמודדה על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית ממחוז הקונגרס ה-13 של מישיגן. היא הפכה לאחת הנשים המוסלמיות הראשונות שנבחרו לקונגרס (יחד עם אילהאן עומאר הסומלית-אמריקאית ממינסוטה), והאישה הפלסטינית-אמריקאית הראשונה בקונגרס.[11][12] ג'סטין עמאש, היה עצמאי שהפך לרפובליקני חבר קונגרס ממוצא פלסטיני, ומשרת בבית הנבחרים האמריקאי המייצג את המחוז השלישי של מישיגן.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Palestinian Americans | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
  2. ^ 1 2 Palestinian Americans - History, Israel, Modern era, Significant immigration waves, Settlement patterns, www.everyculture.com
  3. ^ Paterson's Palestinians celebrate annual flag-raising at City Hall - News - NorthJersey.com, web.archive.org, ‏2014-10-10
  4. ^ Hundreds of Palestians rally in Paterson in protest of Israeli military campaign - World - NorthJersey.com, web.archive.org, ‏2014-07-24
  5. ^ Palestinian flag-raising is highlight of heritage week in Paterson - News - NorthJersey.com, web.archive.org, ‏2015-05-05
  6. ^ Illinois Arab American Community, Arab America (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 Maureen Clare Murphy, Christianity in Palestine: Misrepresentation and Dispossession, The Electronic Intifada, ‏2006-08-02 (באנגלית)
  8. ^ "The latest hot language among Palestinians in Gaza? Hebrew". Christian Science Monitor. 2013-03-18. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2021-08-17.
  9. ^ 1 2 James Zogby, ContributorPresident, Arab American Institute; Author, "Arab Voices", Arab American Voters: Clinton 60 Percent, Trump 26 Percent, HuffPost, ‏2016-10-29 (באנגלית)
  10. ^ A. B. C. News, Arab American voters could play important role in key swing states, ABC News (באנגלית)
  11. ^ With primary win, Rashida Tlaib set to become first Palestinian-American congresswoman, Haaretz.com (באנגלית)
  12. ^ Herndon, Astead W. (2018-08-08). "Rashida Tlaib, With Primary Win, Is Poised to Become First Muslim Woman in Congress". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-08-17.