פפואה גינאה החדשה
פפואה גינאה החדשה (ולעיתים קרובות, בתעתיק מאנגלית: פפואה ניו גיני, באנגלית: Papua New Guinea; בטוק פיסין: Papua Niugini) היא מדינה באוקיאניה הממוקמת בחציו המזרחי של האי גינאה החדשה וכוללת גם את האיים שבחוף מלנזיה (אזור בדרום-מערב האוקיינוס השקט מצפון לאוסטרליה). חלקו המערבי של האי שייך לאינדונזיה, ומורכב מהמחוזות פפואה ופפואה המערבית (או איריאן המערבית). מקור השם פפואה בשיבוש המילה המלאית PEPUAH שמשמעו "בעל/ת שיער מקורזל". שם זה נבחר בשל סוג השיער של התושבים באזור. בירתה, הממוקמת לאורך החוף הדרום-מזרחי שלה, היא פורט מורסבי. המדינה היא מדינת האי השלישית בגודלה בעולם עם שטח של 462,840 קמ"ר (178,700 מייל רבוע).
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אחדות מתוך מגוון | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
הו, קומו בני הארץ | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | מונרכיה חוקתית | ||||||||||||||||
| ראש המדינה | מלך פפואה גינאה החדשה | ||||||||||||||||
| מלך פפואה גינאה החדשה | צ'ארלס השלישי | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה  | ||||||||||||||||
| ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה |
ג'יימס מרפה | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | אנגלית, טוק פיסין, הירי מוטו | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
פורט מורסבי 9°30′S 147°07′E / 9.500°S 147.117°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט הלאומי של פפואה גינאה החדשה | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אוקיאניה | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 462,840 קמ"ר (56 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 2% | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +10 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מאוסטרליה | 16 בספטמבר 1975 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 טריטוריית פפואה וגינאה החדשה | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בדצמבר 2024) | 10,654,205 נפש (91 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 23.02 נפש לקמ"ר (198 בעולם) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[4] (2023) | 30.93 מיליארד $ (109 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 2,903$ (157 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[5] (2022) | 0.568 (154 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
41.9 (נכון ל־2009) | ||||||||||||||||
| מטבע | קינה (PGK) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
בנק פפואה גינאה החדשה | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | pg | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 675 | ||||||||||||||||
|
papuanewguinea | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
היסטוריה
עריכהמעריכים כי התיישבות אנושית באי החלה לפני כ-60 אלף שנים.[6] בשנת 1526 הגיע הפורטוגזי ז'ורזה דה מנזס אל חצי האי "ראש הצפור" ושהה שם עד 1527. הוא כנה את תושבי האי ותושבי איים סמוכים בשם OS PAPUAS. השם "גינאה החדשה" נתן בידי הספרדי אורטיס דה רטס בשנת 1545, מכיוון שדמה את מראית התושבים המקומיים לתושבי חופי אזור גינאה באפריקה. בשנת 1606 הפליג הספרדי לואיס ואס דה טורס בין גינאה החדשה לאוסטרליה ונתגלה שהמקומות נפרדים. המצר נקרא מאז על שמו. בשנת 1623 תר ההולנדי קארל קארסטנס באי. בשנת 1678 חצה הולנדי אחר את האי.
החלק הדרום-מזרחי אשר היה במקור שייך לכתר הבריטי מאז 1884, הועבר למרותה של אוסטרליה עם כינון הדומיניון. החלק הצפון-מזרחי היה נתון לחסותה של האימפריה הגרמנית גם הוא מאז 1884. הגרמנים שלטו גם בארכיפלג איי ביסמרק (אנ') חלק מפפואה גינאה החדשה של היום. בשנת 1885 מצאו הגרמנים זהב בחוף מפרץ הואון. מזהב זה הוטבע מטבע יקר המציאות של 20 מארק עם הכתוב "גינאה החדשה הגרמנית", כחלק מסדרת מטבעות שנועדה לחלק של האי שנשלט בידי גרמניה שכונה בשם "ארץ הקיסר וילהלם". הגבולות נקבעו בשנים 1885 וב-16 במאי 1895.
החלק המערבי של האי היה בשלטון הולנדי החל משנת 1828. לאחר מלחמה בין אינדונזיה והולנד בין 19 בדצמבר 1961 ל-15 באוגוסט 1962 הוא הועבר לשלטון האו"ם ב-1 באוקטובר 1962, ולשלטון אינדונזיה ב-1 במאי 1963.
בשנת 1906 נמסר החלק הבריטי בדרום מזרח האי לשליטתה של אוסטרליה. במהלך קרבות מלחמת העולם הראשונה נכבש החלק הצפון מזרחי על ידי מדינות ההסכמה. הוא נמסר כמנדט לשלטון אוסטרליה. במלחמת העולם השנייה כבשו יפן לראשונה את רבאול ב-23 בינואר 1942 ובצרו אותה. אחר כך כבשה יפן כשני השלישים הצפוניים של גינאה החדשה. הולנד, בריטניה ואוסטרליה המשיכו להילחם בהם והחל מ־1943 נחתו גם חיילי צבא ארצות הברית בצפון מזרח האי מתוך תוכנית שנועדה לכבוש רק את חופו הצפוני של האי. באותה תקופה באי סמוך קיריווינה נבנה מסלול למטוסים. קרבות נמשכו עד סוף המלחמה. ב-15 באוגוסט 1945 נכנעו היפנים ברבאול. בשנת 1949 איחדה אוסטרליה את שתי המדינות במזרח האי לכדי ישות בשם טריטוריית פפואה וגינאה החדשה. ב-16 בספטמבר 1975 אוסטרליה העניקה עצמאות לכל החלק המזרחי אשר בשליטתה בשם פפואה ניו גינאה.
בחלקים רבים של המדינה נפוצו בעבר תופעות של צייד ראשים וקניבליזם במסגרת פולחן דתי. המקרים המתועדים ביותר של קניבליזם כמוסד חברתי באים מגינאה החדשה. כך למשל, בשנת 1901 מצא המיסיונר הארי דונסיי באי גואריבארי (Goaribari) שבמפרץ פפואה 10,000 גולגולות.
פוליטיקה
עריכהפפואה קיבלה את עצמאותה מאוסטרליה ב-1975, והיא חברה לחבר העמים הבריטי. המלך צ'ארלס השלישי עומד בראש המדינה, ובחוקת המדינה הוא נקרא "ראש המדינה" ולא "המלך". מעשית, בראש המדינה עומד ראש הממשלה, המנהיג את הממשלה. בפרלמנט הלאומי ישנם 109 מושבים, מתוכם 20 נתפסים על ידי מושלי 20 המחוזות. הבחירות לפרלמנט נערכות במועד המוחלט על ידי ראש הממשלה, לכל היותר 5 שנים ממועד הבחירות הקודמות.
מחוז בוגנוויל הוא מחוז אוטונומי בעל מספר גדול של בדלנים השואפים לעצמאות. במשאל עם שהתקים במחוז ב-2019 הצביעו רוב התושבים בעד עצמאות מפפואה גינאה החדשה. ב-2021 אישר הפרלמנט של פפואה גינאה החדשה את תוצאות המשאל ונקבע שהמחוז יצא לעצמאות מלאה עד שנת 2027.
ביטחון וצבא
עריכהכוח ההגנה של פפואה גינאה החדשה (באנגלית: Papua New Guinea Defence Force, או בקיצור: PNGDF) הוא הארגון הצבאי שמוטל עליו בעיקר ההגנה על שטחי פפואה גינאה החדשה מפני איום חיצוני, כמו גם תפקידים משניים לרבות משימות בעניינים לאומיים וביטחון פנים. כוח זה כולל כ-4,000 איש, פחות מעשרה כלי שיט וחמישה כלי טיס. לרשותו עומד כ-2 אחוז מן התמ"ג במדינה. זה מקיים שותפות מלאה עם צבאות השכנים לו כמו אלו של אוסטרליה וניו זילנד.
כלכלה
עריכהפפואה גינאה החדשה ניחנה באוצרות טבעיים, כולל מקורות מינרליים בכללם זהב ופלטינה, ומקורות מתחדשים כגון יערות רבים. החקלאות המקומית מהווה מקור לתעסוקה רבה ותורמת ל-30% מהתמ"ג. הגידולים העיקריים בפפואה הם קפה, אגוזי קוקוס וקקאו.
גאוגרפיה
עריכה
פפואה, השוכנת בסמוך לקו המשווה, היא מדינה חמה ולחה. משקעים רבים יורדים לכל אורך השנה. שטחה הכולל הוא 462,840 קילומטר רבוע וכ-93 אחוז משטחה מיוער ביערות גשם. רצועת ההרים החוצה את האי לאורכו מגיעה לגובה של כ-4.5 קילומטרים, ולעיתים אף יורד בה שלג למרות קרבתה לקו המשווה. הנהרות הגדולים במדינה זורמים משני צידי שרשרת ההרים, מצפונם ספיק ומדרומם פליי.
האזור הוא מקום מפגשם של מספר לוחות טקטוניים ולכן הפעילות הגעשית בו רבה. הוא נמצא על טבעת האש של האוקיינוס השקט. מלבד חלקו המערבי של ניו גינאה נכללים במדינה זו גם האיים בריטניה החדשה, אירלנד החדשה, בוגנוויל ועוד. לפני כ-7,000 שנה היה האי מחובר בדרומו לכף יורק באוסטרליה.
קלדרת רבאול (Rabaul) הוא מתחם הרי געש (קלדרה) גדול ופעיל במזרח האי בריטניה החדשה, השייך לפפואה גינאה החדשה. במתחם זה נמצאים כמה לועות געשיים רדומים, וכן הר הגעש טבורבור המתפרץ לעיתים תכופות. שתי התפרצויות געשיות שאירעו במהלך המאה ה-20 בלועות אלה גרמו למאות הרוגים ולהרס ניכר לעיירה רבאול הסמוכה.
חלוקה אדמיניסטרטיבית
עריכה
ערך מורחב – מחוזות פפואה גינאה החדשה
מבחינה מנהלית, פפואה גינאה החדשה מחולקת ל-22 מחוזות אשר מחולקים לנפות. מקובל לאגד את המחוזות ל-4 אזורים.
דמוגרפיה
עריכה
אוכלוסיית פפואה גינאה החדשה מונה כ-9.5 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-69 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 3.9 ילדים לאישה.
בפפואה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסיית המדינה דוברת לא פחות מ-820 שפות שונות; רובן מדוברות בפי כמה אלפי אנשים בלבד, וחלקן כמעט ונכחדות. כמחצית משתייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות (הכוללת בסך-הכל 1,268 שפות), וכמחצית משפות המדינה מסווגות כשפות פפואניות (אף על פי שלא מדובר במשפחת שפות בעלות מוצא משותף, אלא בסיווג לשפות האי שאינן אוסטרונזיות או אוסטרליות). השפה האוסטרונזית הארי מוטו (Hari Motu) משמשת כשפה רשמית, אף על פי שרק מעטים דוברים אותה כשפת אם. שפה נוספת, טוק פיסין (Tok Pisin, שיבוש של אנגלית: Talk Pidgin), משמשת אף היא כשפה רשמית; זוהי קריאולית: אנגלית בגרסה מקומית. האנגלית עצמה משמשת כשפה רשמית שלישית, וכ-50,000 איש דוברים אותה כשפת אם.
שיעור יודעי הקרוא וכתוב נע בין 30% ו-40% אחוז.
כ-80% מתושבי פפואה הם פפואנים, וכ-20% – מלנזים. בנוסף קיימים מיעוטים קטנים של סינים, פיליפינים והודים.
במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2011, נמצא ש-70% מהאוכלוסייה הם נוצרים פרוטסטנטים, בעיקר לותרנים. 25% הם נוצרים רומים-קתולים ו-5% אינם נוצרים, רובם משתייכים לאמונות פגאניות מקומיות. בנוסף, חיים במדינה כ-2000 מוסלמים סונים.
ישנם אזורים מיוערים נרחבים במדינה שלא נחקרו היטב עד היום על ידי מדענים ואנתרופולוגים. בחלק מהאזורים הללו מתגוררים שבטים מבודדים פרימיטיביים במיוחד (ההערכה היא שישנם 44 שבטים כאלו במדינה) אשר להם קשר מועט מאוד עם הרשויות המקומיות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פפואה גינאה החדשה- פורטל ממשלתי - אתר רשמי
- תמונות של המדינה
- קובי נחשוני, פפואה ניו גיני: רוצים לבנות את בית המקדש, באתר ynet, 7 באוקטובר 2007
- אלכסנדרה לוקש, פפואה ניו גיני: מסע לארץ 800 השבטים, באתר ynet, 2 בפברואר 2017
- רז שרבליס, שחור לבן הכי צבעוני שיש: מסע בעקבות הגבריות המשתנה בפפואה וגינאה החדשה, באתר הארץ, 23 במאי 2019
- קבוצת נוצרים (Gogodalas) מפפואה גינאה החדשה קוראים שמע ישראל, באתר יוטיוב
- פפואה גינאה החדשה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ A J Redd, M Stoneking, Peopling of Sahul: mtDNA variation in aboriginal Australian and Papua New Guinean populations., American Journal of Human Genetics 65, ספטמבר 1999, עמ' 808–828