פרגאבאלין

תרכובת

פְרֶגַאבּאַלין או "פּריגאבאלין" (Pregabalin, ידוע בישראל בשם המסחרי: "ליריקה" Lyrica) הוא תכשיר מקבוצת התרופות נוגדות פרכוסים (אנטיאפילפטיות) המשמש:

פרגאבאלין
פרגאבאלין
שם IUPAC
(S)-3-(aminomethyl)-5-methylhexanoic acid
שמות מסחריים בישראל
ליריקה,[1]
נתונים כימיים
כתיב כימי C8H17NO2 
מסה מולרית 159.23 g.mol-1
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית ≥90%
מטבוליזם זניח
זמן מחצית חיים 5-6.5 שעות
הפרשה כליות
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות[2]
קטגוריית סיכון בהיריון C
דרכי מתן דרך הפה (לרוב); קיימות צורות למתן תוך ורידית, שאיפה
מזהים
מספר CAS 128196-01-0
PubChem 5486971
ChemSpider 4589156

כתוצרת חברת "פייזר" באירופה הונהגה לשימוש בשנת 2004.

פותח על ידי חברת "פייזר" תחת השם "ליריקה", כיורש פוטנטי יותר של התרופה "גאבאפנטין" (נוירונטין), עם התוויות לאפילפסיה, נויראלגיה פוסט הרפטית ונוירופתיה פריפרית סוכרתית, פיברומיאלגיה וכו'.

מכירות התרופה הסתכמו בשנת 2010 לסכום שיא של 3,063 מיליון דולר אמריקאי.[3]

פרגאבאלין זמין בכמוסות של 25,50,75, 100, 150, 200, 225 ו-300 מ"ג. קיימת גם תמיסה אורלית עם טעם תותים ותוספת סוכרוז להסוואת הטעם המר.

המינון המרבי המומלץ הוא 600 מ"ג. המינונים צריכים להיות במעקב ועליות במינון צריכות להתחשב בסיבולת של המטופל.

כימיהעריכה

פרגאבאלין הוא אנלוג של החומצה גאמא-אמינובוטירית "גאבא" (GABA). למרות זאת פעילותו הביולוגית היא שונה. הוא פועל גם כאגוניסט וגם כאנטגוניסט לקולטני-גאבא, כשהפעילות דמוית גאבא מופעלת במנגנונים אחרים.

היסטוריהעריכה

פְרגאבּאלין הומצא על ידי הביוכימאי ריצ'רד ברוס סילברמן מאוניברסיטת נורתווסטרן בארצות הברית. הוא אושר באיגוד האירופי בשנת 2004 ועל ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי FDA בדצמבר 2004. שווק בארצות הברית החל משנת 2005. אושר לשימוש בטיפול בכאבים נוירופאתיים וביוני 2007 אושר על ידי FDA גם במחלת פיברומיאלגיה והיה לתרופה הראשונה שאושרה עם התוויה זאת. נשארה היחידה עד לאישור של התרופה דולוקסטין (סימבלטה) ביוני 2008. תוקף הפטנט לליריקה פג באוקטובר 2013.

התוויותעריכה

 
חפיסת כמוסות ליריקה של 150 מ"ג בפינלנד
  • טיפול בכאבים נוירופאתיים כמו בנוירופאתיה סכרתית או נוירופאתיה פוסט-הרפטית. אין מספיק נתונים בנוגע ליעילות שלו בכאבים נורופאתיים אחרים.

לא נראה מועיל במחקר על נוירופאתיה באיידס.

  • טיפול במבוגרים הסובלים מפרכוסים חלקיים עם או בלי התפשטות (הכללה) משנית
  • פיברומיאלגיה
  • חרדה כללית (מפושטת, צפה) - אושר באיחוד האירופי.

בדרך כלל הרופאים מתחילים במנה נמוכה של פְרגאבּאלין ומעלים אותה בהדרגה, לפי הערכת מצב המטופל. האפקט הטיפולי מופיע אחרי כשבוע של שימוש ולפי דיווחים אחדים דומה בהשפעתו לזה של לורזפם, אלפרזולם וונלפקסין.

התוויה ייחודית משולבת: במינון נמוך מתאימה במיוחד למי שסובל מחרדה צפה, ואינו יכול ליטול נוגדי דיכאון וחרדה ממשפחת ה ssri, כגון פרוזק ציפרלקס וסרוקסט, המעלים את רמת הסרטונין, על כן הליריקה מתאימה בעיקר לבעלי נטייה דו-קוטבית, מאנית דפרסיבית, כיוון שהליריקה פועלת גם כמיצבת מצב רוח, אנטיאפילפטית וגם כנוגדת חרדה שילוב ייחודי שלא תמיד מציינים אותו. על כן, התוויה זו משלבת פתרון לשתי הבעיות גם יחד. כמו כן, השפעת התרופה מהירה יחסית תוך 7 ימים, ביחס לתחילת ההשפעת של תרופות -ה ssri, ויש לה אפקט, בנטילה במינון נמוך, כמו ללורזפם -לוריואן, ואלפרזולם-קסנקס, ללא תופעות הלוואי הידועות של האחרונות, ממשפחת הבינזודיאזפינים. נציין שבמינון נמוך תופעות הלוואי מועטות מאוד, ונטילת התרופה לפני השינה מומלצת כיוון שעל קיבה ריקה נטמעת תוך שעה. הליריקה היא פתרון טוב מאוד למי שיש לו את השילוב של נטייה דו-קוטבית עם חרדה צפה מפושטת ודיכאון מינורי. וזאת בכפוף להתייעצות עם הרופא המטפל כאפשרות נוספת ושאינה נוגדת תרופות בהן משתמשים באופן קבוע. במחקרים ארוכי טווח האפקט נראה המועיל עשיין אחרי תקופה ממושכת וללא הפרה של הארכיטקטוניקה של השינה.[דרוש מקור]

תופעות לוואיעריכה

  • תופעות שכיחות מאד של פְרגאבּאלין (אצל יותר מ-10% מהמטופלים): הרגשות סחרחורת, ישנוניות וכאב ראש[4].
  • תסמונת גמילה או של הפסקה, אחרי שימוש ממושך אם מפסיקים אותו באופן פתאומי.

תסמיני "גמילה" או הפסקה: חוסר מנוחה, חוסר שינה, חרדה. אם הטיפול ניתן לטיפול באפילפסיה - הפסקה פתאומית עלולה להגביר את הפרכוסים או לגרום לחזרתם.

הפסקת הטיפול בפְרגאבּאלין נעשית בהדרגה בסיום הטיפול.

בגלל סיכון לסיבוכים מסוימים הקשורים לתופעות לוואי מסוימות אצל חולים בבעיות בריאות נוספות, אין להשתמש בתרופה זו ללא מעקב רפואי וכמו עם תרופות אחרות מומלץ לדווח לרופא על כל תופעת לוואי.

מנת יתרעריכה

חולים אחדים באי ספיקת כליות שקיבלו פרגאבאלין לקו במיוקלונוס, ככל הנראה בגלל הצטברות של התרופה. מנת יתר חדה יכולה לגרום לישנוניות, טכיקרדיה, והיפרטוניות. על מנת לפקח על הטיפול או לאשר את אבחנת ההרעלה במיוקלונוס תוך כדי הטיפול בפרגאבאלין (ליריקה), על רקע אי ספיקת כליות כרונית יש לבצע מדידות בפלסמה, דם או סרום של רמת התרופה.

פרמקולוגיהעריכה

פרמקודינמיקהעריכה

בדומה לגאבפנטין, פְרגאבּאלין מתקשר לתת-היחידה α2δ של תעלת הסידן תלויית מתח במערכת העצבים המרכזית. פְרגאבּאלין מוריד את שחרורם של מתווכים עצביים כמו גלוטמט, נוראדרנלין וחומר פי (substance P). כמו כן הוא מגביר את רמות ה-GABA על ידי יצור תלוי-מינון של פעילות האנזים (GAD) glutamic acid decarboxylase) האנזים GAD glutamic acid decarboxylase מתמיר בצעד יחיד את המתווך האקסיטטורי (מגרה) גלוטמט למתווך GABA המעכב. על כן פְרגאבּאלין מעצים במידה רבה את השפעת הבנזודיאזפינים, והברביטורטים.

פרמקינטיקהעריכה

  • ספיגה:

פְרגאבּאלין נספג במהירות כשניתן על קיבה ריקה עם פיק בפסלמה אחרי שעה. הזמינות האורלית (במתן פומית) של הפְרגאבּאלין היא בערך 90% או יותר והיא תלוית מינון. שיעור ספיגת הפְרגאבּאלין פוחת אם נוטלים את התרופה עם אוכל. למרות זאת, למתן עם אוכל אין משמעות קלינית לגבי היקף הספיגה.

  • פיזור

הוכח כי פְרגאבּאלין חוצה את המחסום דם־מוח אצל עכברים, חולדות וקופים. פְרגאבּאלין חוצה גם את השיליה אצל חולדות ונמצאה בחלב של חולדות מיניקות. אצל בני אדם נפח הפיזור של הפְרגאבּאלין בשביל מנה פומית הוא של 0.56L/kg בערך ואינו מחובר לחלבונים של הפלסמה.

אצל בני אדם פְרגאבּאלין עובר מטבוליזם זניח. כ 98% מפְרגאבּאלין מסומן רדיאקטיבי נמצאו בשתן ללא שינוי. המטבוליט העיקרי הוא N - מתיל -פְרגאבּאלין.

פְרגאבּאלין מופרש ממחזור הדם הסיסטמי על ידי הכליות ללא שינוי. הקלירנס הכלייתי של פְרגאבּאלין הוא 73mL/minute.

אינטראקציות תרופתיותעריכה

לא ידוע על אינטראקציות פרמקוקינטיות in Vivo. המפעל המייצר רושם כמה אינטראקציות פוטנציאליות עם אופיואידים מפני שפְרגאבּאלין הוא סינרגיסטי עם אופיאטים במנות מנוכות, עם בנזדיאזפינים, ברביטורטים, אתאנול וחומרים אחרים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית. פחות מומלצת לנטילה עם בקלוסל/בקלופן - ראה מאפיינים בנפרד.

הריוןעריכה

פְרגאבּאלין סווג בקטגוריה C של התרופות בהריון (לא ניתן לשלול שהתרופה מזיקה) - לפי הסיווג של FDA. בבעלי חיים נמצאו שיעורים מוגברים של פגמים מבניים אצל עוברים וביוטיים אחרים של טוקסיות התפתחותית בנוגע לתמותה, עיכוב גדילה, ותפקוד מערכות העצבים והפוריות. מחקרים על חיות הדגימו חציית של התרופה את השיליה והראו סיכון מוגבר לטרטוגניות מתווכת על ידי זכרים. אין נתונים מוכחים אצל האדם. יש לשקול פְרגאבּאלין בזמן הריון אך ורק אם אין חלופות ובהתאם למאזן סיכון-תועלת.

שימוש לרעהעריכה

פרגאבאלין נחשבה תרופה עם פוטנציאל נמוך לשימוש לרעה או לתלות (התמכרות) ולפיכך היא מסווגת בקבוצת V ברשימת התרופות של מנהל לפיקוח על סמים של משרד המשפטים של ארצות הברית. הפוטנציאל לשימוש לרעה (abuse) ולהתמכרות נחשב קצת פחות מזה של הבנזודיאזפינים. עם זאת, נרשמה עליה איטית של משתמשים לרעה בארצות הברית, בהתחשב בכך שהוא הרכבה יותר יעיל מגאבאפנטין. רופאים וחוקרים בבריטניה ובקנדה מדווחים על שכיחות גוברת של התמכרות לתרופה אצל אנשים שהתמכרו לאופיאטים ועל הימצאות גוברת של תרופות ממשפחה זו (גאבאפנטינואידים) בבדיקות אחרי-מוות של אנשים שמתו ממנת יתר של הרואין[5][6][7][8]. עקב החשש לשימוש לא חוקי גובר בתרופה במקביל לתפוגת הפטנט וירידת המחיר, קראו רופאים אלה להגבלת הפצתה כסם ממכר.[9]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרגאבאלין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרגאבאלין במאגר התרופות, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ פרגאבאלין, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  3. ^ "ח פיננסי של חברת פייזר
  4. ^ פייזר בע"מ, עלון לצרכן - ליריקה, משרד הבריאות - מאגר התרופות, ‏10/2017
  5. ^ U. Bonnet, N. Scherbaum, How addictive are gabapentin and pregabalin? A systematic review, European Neuropsychopharmacology 27, 2017-12, עמ' 1185–1215 doi: 10.1016/j.euroneuro.2017.08.430
  6. ^ Stefania Chiappini, Fabrizio Schifano, A Decade of Gabapentinoid Misuse: An Analysis of the European Medicines Agency’s ‘Suspected Adverse Drug Reactions’ Database, CNS Drugs 30, 2016-07-01, עמ' 647–654 doi: 10.1007/s40263-016-0359-y
  7. ^ Des Spence, Bad medicine: gabapentin and pregabalin, BMJ (Clinical research ed.) 347, 2013-11-08, עמ' f6747 doi: 10.1136/bmj.f6747
  8. ^ Robin Lennox, Dee Mangin, Gabapentin misuse, Canadian Medical Association Journal 191, 2019-01-14, עמ' E47–E47 doi: 10.1503/cmaj.180599
  9. ^ Katie Forster, Pregabalin: Doctors call for 'new Valium' to be restricted amid sharp rise in abuse, Independent, ‏30/06/2017

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.