פרוין שמואלי בוכניק

אמנית ישראלית

פַּרְוִין[1] שמואלי בוכניק (נולדה ב-16 בנובמבר 1961) היא אמנית ישראלית.

פרוין שמואלי בוכניק
פרוין שמואלי בוכניק
פרוין שמואלי בוכניק
לידה 16 בנובמבר 1961 (בת 62)
רפסנג'אן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה פַּרְוִין שמואליאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פַּרְוִין שמואליאן נולדה בעיר רפסנג'אן, במחוז כרמאן שבדרום איראן ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1962. אמה, רינה שמואליאן, עסקה באריגה ובטוויית שטיחים והחלה לצייר בגיל 42,[2] ואביה יוסף שמואליאן הוא בן למשפחת מלמדי תורה. אחיה הגדול, אבי שמואליאן, הוא צייר וסופר.[3] גדלה והתחנכה בדימונה.

לאחר שירותה הצבאי למדה בשנים 1984–1988 במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. בסיום לימודיה החלה לעבוד במחלקה לאמנות בטלוויזיה הישראלית (רשות השידור) ועבדה שם כשבע שנים. מאוחר יותר סיימה תואר ראשון נוסף בחינוך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין במטרה לעסוק גם בהוראת האמנות.

ב־1996 הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה העירונית באשקלון. ב־2002 הקימה סטודיו-גלריה בקיבוץ חולדה.

במקביל לעבודתה האמנותית היא עובדת כמורה לאמנות בבית הספר יסודי ע"ש פינס בגדרה. חברה ב־2023 בגלריה אגריפס 12, גלריה שיתופית לאמנות.

חיים אישיים עריכה

נשואה משנת 1993. אם לשניים.

מתגוררת ויוצרת בקיבוץ חולדה.

יצירתה האמנותית עריכה

 
פרוין שמואלי בוכניק - מאלפת המפלצות

יצירתה האמנותית של שמואלי-בוכניק שואבת הן ממקורות איראניים, שאליהם נחשפה בבית הוריה: ניחוחות, מראות, קולות, המוסיקה הפרסית, השטיחים הפרסיים, כלים מאוירים, מגשים מצוירים בקליגרפיה פרסית, קמעות, המיניאטורות הפרסיות בספרים ובאיורי השירה, והן ממקורות מערביים: ציורי האמנות הקלאסית שאליהם נחשפה בהמשך חייה והמאסטרים הגדולים של הקלאסיקה המערבית שהיו לה למודל לחיקוי.

שמואלי-בוכניק גדלה בבית שהמסורת היהודית והדת היו בעלי ערך ונוכחות חזקה לאורך כל תקופת ילדותה. גורמים אלה השפיעו על זהותה העצמית וזהותה התרבותית ועל הבחירות האמנותיות שעשתה במהלך חייה.

היא רואה את הריבוי התרבותי והמגוון התרבותי שאליהם נחשפה כמשאבים המעשירים את יצירתה האמנותית.

בנוסף הושפעה שמואלי-בוכניק מהתנועה הפמיניסטית, אמנותה היא אמנות פמיניסטית ונושאים פמיניסטיים שזורים ברוב יצירותיה.

תערוכותיה עריכה

תערוכות יחיד עריכה

תערוכות קבוצתיות עריכה

  • 2000 – אחותי: אמניות מזרחיות בירושלים, בית האמנים בירושלים (אוצרות: שולה קשת וריטה מנדס-פלור)
  • 2002 – יוצרים בעקבות פרוין, גלריית הסדנה לאמנות ביבנה
  • 2003 – מדרשה, סטודיו משלך, פסטיבל ישראל (אוצרת: שולה קשת)
  • 2004 – הדהודים, אנטיאה, ירושלים (אוצרות: נעמי טנהאוזר וריטה מנדס-פלור)
  • 2008 – אנטיאה דרום, מכללת קיי, באר שבע (אוצר: ישראל רבינוביץ)
  • 2013 – זהות, חלום וזיכרון, המרכז לאמנויות רוס קריק, נובה סקוטיה, קנדה (Ross Creek Centre for the Arts, Nova Scotia)(אוצרת: אמילי גלבמן)
  • 2016 – שוברות קירות, הגלריה במכללת ספיר (אוצרת: שולה קשת)
  • 2016 – ליבי במטבח, אחותי (אוצרת: שולה קשת)
  • 2019 – שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה, גלריה אגריפס 12 (אוצרות: ריטה מנדס-פלור ונעמי טנהאוזר)
  • 2019 – לאחותי: תערוכת התרמה, גלריה מנשר לאמנות, תל אביב (אוצרת: יערה רז חקלאי)
  • 2021 – טעמי לשון, גלריית הסדנה לאמנות ביבנה (אוצר: רוני ראובן)
  • 2022 – וונדרוומן, גלריה מרי (אוצרות משותפת של נעמי טנהאוזר, שרית לילה הס, הדי אברמוביץ ופרוין שמואלי בוכניק)
  • 2023 – חוזרים, גלריה אגריפס 12 (אוצרים: עודד זידל ורינה פלד)
  • 2023 – אנימה מונדי, מרכז תאו, הרצליה (אוצר: גבי יאיר)
 
פרוין שמואלי בוכניק - ארטמיסיה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרוין הוא שם שמשמעותו בפרסית היא "צביר כוכבים". עם עלייתה של פרוין לישראל, שינו את שמה לשם עברי - אסתר, אך לאחר שסיימה את שירותה הצבאי החליטה לחזור ולהיקרא בשמה הפרסי המקורי.
  2. ^ עבודותיה של האם, רינה שמואליאן, הוצגו בין היתר, בתערוכה הקבוצתית אחותי: אמניות מזרחיות בישראל שהתקיימה בפברואר 2000, בבית האמנים בירושלים.
  3. ^ בספרו היחיד, חמניות מוכות ירח (ירושלים, הוצאת כתר, 1992), אבי שמואליאן מתאר את חייהם של צעירים יהודים בפרס בתחילת המאה העשרים.