פרנקו קאוזיו
פרנקו קאוזיו (באיטלקית: Franco Causio; נולד ב-1 בפברואר 1949 בלצ'ה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק כקיצוני שמאלי.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
1 בפברואר 1949 (בן 75) לצ'ה, איטליה | |||
| שם מלא | פרנקו קאוזיו | |||
| גובה | 1.70 מטר | |||
| עמדה | קיצוני שמאלי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קאוזיו שיחק, בין היתר, במשך 13 עונות ביובנטוס (מתוכן 11 רצופות כשחקן הרכב), וזכה עמה בגביע אופ"א, בשש אליפויות ובקופה איטליה. קאוזיו כונה "הברון", והיה מבכירי הקיצוניים השמאליים באיטליה, וערך 63 הופעות במדי נבחרת איטליה. בין היתר, ייצג קאוזיו את הנבחרת בשני טורנירי אליפות אירופה ובשני מונדיאלים, כולל בזכייה במונדיאל 1982.
קריירת משחק עריכה
קאוזיו החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של לצ'ה, ועלה לשחק בקבוצה הבוגרת בעונת 1964/1965 בליגה השלישית. לאחר שצבר שלוש הופעות בעונת הבכורה שלו, עבר קאוזיו לסמבנדטסה, גם היא מהליגה השלישית, ורשם בשורותיה 13 הופעות ליגה.
לקראת עונת 1966/1967 עבר קאוזיו ליובנטוס מהסרייה א', תחת המאמן הריברטו הררה. בעונת הבכורה שלו בקבוצה לא שותף קאוזיו כלל בליגה, בעוד קבוצתו דהרה לזכייה באליפות איטליה. עונה אחר כך שותף במשחק ליגה בודד, שהיה להופעת הבכורה שלו בסרייה א', ב-21 בינואר 1968 בשוויון 0-0 מול מנטובה.
לאחר שתי עונות בהן כמעט ולא שיחק, עזב קאוזיו את יובנטוס ועבר לרג'ינה מהסרייה ב'. בליגת המשנה זכה קאוזיו למעמד של שחקן הרכב קבוע, ובשלושים הופעות ליגה במדי רג'ינה כבש חמישה שערים. לאחר עונה אחת חזר לסרייה א' וחתם במדי פלרמו, שם לראשונה היה לשחקן הרכב בליגה הבכירה. הוא כבש שלושה שערי ליגה ב-22 הופעות, אך קבוצתו נשרה בסיום העונה לסרייה ב'.
לקראת עונת 1970/1971 שב קאוזיו ליובנטוס, הפעם כשחקן הרכב, ונותר שם במשך 11 עונות רצופות. בעונת 1971/1972 זכה עמה באליפות איטליה, מה שהקנה ליונבטוס את הכרטיס לגביע אירופה לאלופות. בעונת 1972/1973 זכתה יובנטוס באליפות שנייה ברציפות, ובמקביל רשמה הקבוצה טורניר מוצלח בגביע אירופה, והעפילה עד למשחק הגמר מול אייאקס. קאוזיו, שרשם עונת שיא בליגה עם שמונה שערים ב-28 הופעות (שיא קריירה), כבש שער אחד במהלך הטורניר, בשלב חצי הגמר מול דרבי קאונטי. בגמר עצמו פתח קאוזיו בהרכב, אך הוחלף כעבור שעה בהפסדה של קבוצתו 1-0. אייאקס סירבה לשחק בגביע הביניבשתי, ואת מקומה תפסה יובנטוס, שהפסידה עם קאוזיו בהרכב 1-0 לאינדפנדיינטה.
יובנטוס וקאוזיו הוסיפו לצבור תארים גם בשנים הבאות. בעונת 1976/1977, במקביל לזכייה באליפות (הרביעית של קאוזיו במדי הקבוצה), הניפה הקבוצה את גביע אופ"א. קאוזיו שוב סיים טורניר אירופי עם שער אחד בשלב חצי הגמר, הפעם מול א.א.ק. אתונה. בגמר פגשה יובנטוס במפגש כפול את אתלטיק בילבאו הספרדית. קאוזיו פתח ושיחק לאורך צמד משחקי הגמר, בהם זכתה יובנטוס בתואר בזכות חוק שערי חוץ. בעונת 1978/1979 זכה עם יובנטוס, בפעם היחידה בקריירה, בקופה איטליה. יובנטוס פגשה בגמר את קבוצתו לשעבר של קאוזיו, פאלרמו, ונקלעה לפיגור כבר בדקה הראשונה. היא השיגה שוויון בדקות הסיום, ובהארכה כבש קאוזיו, שעלה בהרכב קבוצתו, את שער הניצחון בדקה ה-117, שלוש דקות לתום המשחק.
בתום עונת 1980/1981, בה זכה עם קבוצתו באליפות בפעם השישית, עזב קאוזיו את יובנטוס לאחר 11 עונות. הוא הספיק לערוך 304 הופעות ליגה במדי הקבוצה, בהן כבש 49 שערים.
לקראת עונת 1981/1982 עבר קאוזיו לאודינזה מהסרייה א'. הוא שיחק בשורות הקבוצה כשחקן הרכב קבוע במשך שלוש עונות, ושם שיתף פעולה עם הכוכב הברזילאי זיקו. בעונת 1984/1985 עבר לשחק באינטר מילאנו, עמה הגיע למקום השלישי בטבלת הסרייה א'. בתום עונה אחת באינטר חזר קאוזיו לקבוצת נעוריו לצ'ה, בעונת הבכורה שלה בסרייה א'. קאוזיו הוביל את קבוצתו כקפטן וכבש שלושה שערים ב-26 הופעות ליגה, אך קבוצתו נשרה לסרייה ב' בתום עונה אחת מהמקום האחרון בטבלה. בתום העונה עזב קאוזיו את הקבוצה.
התחנה האחרונה בקריירת המשחק של קאוזיו הייתה טריאסטינה מהסרייה ב'. על אף גילו המתקדם, היה קאוזיו לשחקן הרכב קבוע במשך שתי עונות. בתום עונת 1987/1988, עונתו השנייה בקבוצה, ירדה טריאסטינה לליגה השלישית, וקאוזיו פרש ממשחק פעיל בגיל 39.
נבחרת איטליה עריכה
קאוזיו החל את דרכו בנבחרת איטליה ב-29 באפריל 1972 תחת המאמן פרוצ'ו ולקארג'י, כשעלה כמחליף במחצית המשחק מול בלגיה במסגרת מוקדמות יורו 1972, שהסתיים בשוויון 0-0. הוא לא שותף במשחק הגומלין כעבור שבועיים, בו הפסידה איטליה 2-1 והודחה מטורניר המוקדמות. את שער הבכורה שלו כבש קאוזיו כבר בהופעתו השנייה במדי הנבחרת, ב-17 ביוני 1972, במשחק ידידות מול רומניה שהסתיים בשוויון 3-3.
קאוזיו זומן על ידי ולקארג'י לסגל איטליה לקראת מונדיאל 1974 בגרמניה המערבית. קאוזיו לא שותף בניצחון 3-1 על האיטי במשחק הפתיחה, ועלה כמחליף במשחק השני בו נפרדה איטליה בשוויון 1-1 מול ארגנטינה. במשחק השלישי והאחרון של איטליה בטורניר, עלה קאוזיו בהרכב ושיחק לאורך כל ההפסד 2-1 לפולין, שלאחריו הודחה איטליה שסיימה במקום השלישי בבית.
לאחר הכישלון להעפיל ממוקדמות יורו 1976 ומינויו של אנצו ביארזוט לתפקיד המאמן, שמר קאוזיו על מקומו כשחקן הרכב קבוע בנבחרת. הוא שותף בכל ששת משחקיה של איטליה במוקדמות מונדיאל 1978, וכבש שער אחד בדרך להעפלתה של איטליה לטורניר הגמר על חשבון אנגליה שסיימה שנייה בלבד בבית והודחה. קאוזיו זומן על ידי ביארזוט למונדיאל 1978 בארגנטינה, ובשלב הבתים הראשון פתח ושיחק לאורך כל שלושת משחקיה של איטליה, שהסתיימו במקום הראשון בבית עם מאזן מושלם. איטליה גברה על צרפת 2-1, גברה על הונגריה 3-1 וסיימה את שלב הבתים עם 1-0 על ארגנטינה המארחת, במשחק בו בישל קאוזיו את שער הניצחון לרוברטו בטגה בעקב. בשלב הבתים השני שמר קאוזיו על מקומו בהרכב, ופתח בכל שלושת משחקיה של איטליה. במשחק הראשון נפרדה איטליה בשוויון 0-0 מול גרמניה המערבית, ובמשחק השני גברה על אוסטריה 1-0. במשחק השלישי והאחרון נכנעה איטליה 2-1 להולנד. במשחק זה הוחלף קאוזיו במחצית, במצב של 1-0 לאיטליה. בעקבות ההפסד סיימה איטליה במקום השני בבית, שהביא אותה למשחק על המקום השלישי מול ברזיל. במשחק זה עלה קאוזיו בהרכב, ובדקה ה-38 כבש את שער היתרון של איטליה בנגיחה מקרוב, לאחר הגבהה מאגף ימין של פאולו רוסי. במחצית השנייה השלימה ברזיל מהפך וניצחה 2-1, כך שאיטליה סיימה את הטורניר במקום הרביעי.
שנתיים לאחר המונדיאל אירחה איטליה את יורו 1980. קאוזיו היה בולט במשחקי הידידות שערכה איטליה לקראת הטורניר. הוא שותף ב-11 משחקים שנערכו בין הטורנירים, וכבש בהם שלושה שערים. קאוזיו זומן על ידי ביארזוט לסגל איטליה לקראת אליפות אירופה, ופתח בהרכב בכל ארבעת משחקיה של נבחרתו בטורניר. בשלב הבתים נפרדה איטליה בשוויון 0-0 מול ספרד, גברה 1-0 על אנגליה, והחמיצה את ההזדמנות להעפיל לגמר כשנפרדה בשוויון 0-0 בלבד מול בלגיה. המקום השני בבית שלח אותה למשחק על המקום השלישי מול צ'כוסלובקיה. קאוזיו פתח ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה, בה נפרדו הקבוצות בשוויון 1-1. המשחק הוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין שארך תשע בעיטות לכל קבוצה. קאוזיו בעט את הפנדל הראשון של איטליה וכבש, אך בסיום נכנעה איטליה 9-8 וסיימה פעם נוספת במקום הרביעי.
לאחר טורניר היורו איבד קאוזיו את מקומו הקבוע בהרכב איטליה, שותף במשחק אחד בלבד במוקדמות מונדיאל 1982 שלאחריו לא שותף במשחק בינלאומי במשך כשנה וחצי. הוא שב לשחק בנבחרת במשחקי ההכנה למונדיאל 1982, ולבסוף זומן על ידי ביארזוט לסגל איטליה לטורניר. קאוזיו שימש כשחקן מחליף בלבד בסגל, ושותף לראשונה במשחק השני של שלב הבתים, כשהחליף במחצית המשחק את פאולו רוסי. המשחק הסתיים בשוויון 1-1. איטליה העפילה לשלב הבתים השני, בו השיגה ניצחונות על ארגנטינה ועל ברזיל, ובחצי הגמר גברה 2-0 על פולין. קאוזיו לא שותף בשלושת המשחקים. במשחק הגמר גברה איטליה 3-1 על גרמניה המערבית, וקאוזיו זכה לקחת חלק בניצחון כשעלה מהספסל במקומו של אלסנדרו אלטובלי דקה אחת לסיום הזמן החוקי.
מאז הזכייה במונדיאל שותף קאוזיו בשלושה משחקים נוספים בלבד, האחרון שבהם ב-12 בפברואר 1983, בשוויון 1-1 מול קפריסין במוקדמות יורו 1984. הוא סיים את דרכו הבינלאומית עם 63 הופעות, בהן כבש שישה שערים.
תארים עריכה
סטטיסטיקות עריכה
מועדונים עריכה
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1964/1965 | לצ'ה |  הליגה האיטלקית השלישית |
3 | 0 |
| 1965/1966 | סמבנדטסה | הליגה האיטלקית השלישית |
13 | 0 |
| 1966/1967 | יובנטוס | סרייה א' |
0 | 0 |
| 1967/1968 | 1 | 0 | ||
| 1968/1969 | רג'ינה | סרייה ב' |
30 | 5 |
| 1969/1970 | פלרמו | סרייה א' |
22 | 3 |
| 1970/1971 | יובנטוס | סרייה א' |
20 | 6 |
| 1971/1972 | 30 | 6 | ||
| 1972/1973 | 28 | 8 | ||
| 1973/1974 | 28 | 2 | ||
| 1974/1975 | 28 | 7 | ||
| 1975/1976 | 29 | 5 | ||
| 1976/1977 | 30 | 5 | ||
| 1977/1978 | 30 | 3 | ||
| 1978/1979 | 30 | 1 | ||
| 1979/1980 | 26 | 4 | ||
| 1980/1981 | 25 | 2 | ||
| 1981/1982 | אודינזה | סרייה א' |
26 | 5 |
| 1982/1983 | 27 | 3 | ||
| 1983/1984 | 30 | 3 | ||
| 1984/1985 | אינטר מילאנו | סרייה א' |
24 | 0 |
| 1985/1986 | לצ'ה | סרייה א' |
26 | 3 |
| 1986/1987 | טריאסטינה | סרייה ב' |
29 | 5 |
| 1987/1988 | 35 | 0 | ||
| סך הכול בקריירה | 570 | 76 | ||
נבחרת לאומית עריכה
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1972 | 4 | 1 |
| 1973 | 5 | 0 |
| 1974 | 5 | 0 |
| 1975 | 3 | 0 |
| 1976 | 9 | 0 |
| 1977 | 6 | 1 |
| 1978 | 12 | 1 |
| 1979 | 4 | 1 |
| 1980 | 9 | 2 |
| 1981 | 0 | 0 |
| 1982 | 5 | 0 |
| 1983 | 1 | 0 |
| סה"כ | 63 | 6 |
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- הופעות בסרייה א' באתר rsssf
- הופעות בינלאומיות באתר rsssf
- הופעות בינלאומיות באתר EU-Football
- נתוני נבחרת באתר Italia1910
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1974 | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 ספינוסי • 3 פאקטי • 4 בנטי • 5 מוריני • 6 בורניץ' • 7 מאצולה • 8 קאפלו • 9 קינאליה • 10 ריברה • 11 ריבה • 12 אלברטוסי • 13 סבאדיני • 14 בלוג'י • 15 וילסון • 16 ג'וליאנו • 17 רה צ'קוני • 18 קאוזיו • 19 אנסטסי • 20 בונינסניה • 21 פוליצ'י • 22 קסטליני • מאמן: ולקארג'י |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1978 | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 בלוג'י • 3 קבריני • 4 קוצ'ורדו • 5 ג'נטילה • 6 מאלדרה • 7 מנפרדוניה • 8 שיראה • 9 אנטוניוני • 10 בנטי • 11 פצ'י • 12 קונטי • 13 פ. סאלה • 14 טארדלי • 15 זקארלי • 16 קאוזיו • 17 ק. סאלה • 18 בטגה • 19 גרציאני • 20 פוליצ'י • 21 רוסי • 22 בורדון • מאמן: ביארזוט |
| |
| נבחרת איטליה – יורו 1980 | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 פ. בארזי • 3 ג'. בארזי • 4 בלוג'י • 5 קבריני • 6 קולובאטי • 7 ג'נטילה • 8 מלדרה • 9 שיראה • 10 אנטוניוני • 11 בנטי • 12 בורדון • 13 בוריאני • 14 אוריאלי • 15 טארדלי • 16 זאקרלי • 17 אלטובלי • 18 בטגה • 19 קאוזיו • 20 גרציאני • 21 פרוצו • 22 גאלי • מאמן: ביארזוט |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1982 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 זוף • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קבריני • 5 קולובאטי • 6 ג'נטילה • 7 שיראה • 8 ורכובוד • 9 אנטוניוני • 10 דוסנה • 11 מריני • 12 בורדון • 13 אוריאלי • 14 טארדלי • 15 קאוזיו • 16 קונטי • 17 מסארו • 18 אלטובלי • 19 גרציאני • 20 רוסי • 21 סלבג'י • 22 גאלי • מאמן: ביארזוט |
| |