פלרמו (כדורגל)
מועדון הכדורגל פלרמו (באיטלקית: Palermo Football Club או Palermo FC) הידוע גם כ"פאלרמו קאלצ'יו" (Palermo Calcio) או פלרמו היא קבוצת כדורגל איטלקית מהעיר פלרמו שבסיציליה. המועדון הוקם במקור בנובמבר 1900, אולם פורק ב-18 באוקטובר 2019, והוקם מחדש באותה עונה. המועדון משחק בסרייה ב'.
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
שם מלא | Palermo Football Club | |||
כינוי |
רוזהנרו ("הורודים-שחורים") לה-אקילה ("הנשרים") | |||
תאריך ייסוד |
1900 ("Anglo Palermitan Athletic and Football Club") 1920 ("US Palermo") 1941 ("US Palermo-Juventina") 1987 ("US Palermo") 2019 ("SSD Palermo") | |||
אצטדיון |
רנצו ברברה, פלרמו (תכולה: 36,349) | |||
מאמן | אאוג'ניו קוריני | |||
ליגה | סרייה ב' | |||
www | ||||
תלבושת | ||||
|
המועדון נחשב היסטורית לאחד המועדונים הבולטים בדרום איטליה והוותיקים בליגה האיטלקית, והגיע לשיאו בשנות ה-2000 אז סיים שלוש פעמים ברצף במקום החמישי בסרייה א' והגיע לשמינית גמר גביע אופ"א ב-2005/2006. כמו כן למועדון 3 סגנויות גביע הקופה איטליה, ו-5 אליפויות הסרייה ב'.
היסטוריה
עריכההקמת המועדון ושנותיו הראשונות
עריכהעל תאריך הקמת קבוצת הכדורגל הראשונה של פלרמו קיימת מחלוקת מסוימת: ישנם רשויות אשר מחשיבות את תחילת שנת 1898 כתאריך הרשמי של הקמת מועדון בגלל מכתבים שציינו בהם את המועדון והיו מיועדים לג'וזף וויטווקר - קונסול אנגלי ששהה בפלרמו וככל הנראה היה יו"ר המועדון הראשון. בכל אופן - התאריך הרשמי של הקמת המועדון המופיע בכלל הצהרות המועדון וההתאחדות הוא ב-1 בנובמבר 1900 כ"Anglo Palermitan Athletic and Football Club" (המועדון האנגלו-פלרמיאן לאתלטיקה וכדורגל). המועדון ככל הנראה הוקם על ידי איגנזיו מאחו פגאנו, עמית לעבודה יליד פלרמו שגילה את הכדורגל בעת לימודיו כסטודנט בלונדון, אנגליה - שנחשבת למולדת הכדורגל המודרני. הסגל הראשוני הורכב מ3 אנגלים ותשעה ילידי פלרמו, כאשר וויטווקר היה נשיא הכבוד של המועדון, ואדוארד דה גארטסון היה הנשיא בפועל, וצבעי הקבוצה המקורית היה אדום וכחול. המשחק המתועד הראשון של המועדון נערך ב-30 בדצמבר 1900 והקבוצה הובסה 0–5 נגד קבוצת חובבים אנגלית. המשחק הרשמי הראשון נערך ב-18 באפריל 1901 נגד מסינה בניצחונה של הקבוצה 2–3.
בשנת 1907 שם הקבוצה שונה ל"Palermo Foot-Ball Club" וצבעי הקבוצה שונו לצבעיו הנוכחיים, ורוד-שחור. ב-1908 ועד 1914 השתתפה הקבוצה בטורניר "גביע האתגר של ליפטון" שאורגן על ידי איש עסקים סקוטי בשם סיר תומאס ליפטון שם התחרתה כנגד נאפולי וניצחה אותה שלוש פעמים, כולל ניצחון היסטורי 0–6 ב-1912. בעת מלחמת העולם הראשונה המועדון הפסיק את פעילותו זמנית, הוקם המועדון מחדש בשנת 1919 בתור "Unione Sportiva Palermo" על ידי הוועדה הצעירה לסטודנטים וספורט. בשנות ה-20 התחרתה הקבוצה בעיקר ב Campionato Lega Sud - ליגת הכדורגל של דרום איטליה, והגיעה לחצי הגמר ב-1924. המועדון התפרק ב-1927 לאחר בעיות כלכליות קשות, והוקם שנה מאוחר יותר לאחר איחוד עם מועדון "Vigor Palermo", בשם "Palermo FootBall Club". לאחר מכן שיחקה הקבוצה בליגות חצי-מקצועיות עד עונת 1929, כאשר עלתה לליגה האיטלקית השלישית, ועונה לאחר מכן עלתה לסרייה ב'. בשנת 1932 הקבוצה עלתה בפעם הראשונה לסרייה א', והחלה לארח את משחקיה באצטדיון "Stadio Littorio" מאז, שהוא למעשה אצטדיונה הנוכחי שכיום נקרא אצטדיון רנצו ברברה. בעונת 1932/1933 הראשונה בליגה הבכירה סיים המועדון במקום ה-13 בליגה. המועדון שיחקה בסרייה א' עד סוף עונת 1935/1936 אז ירד מהמקום ה-15 בליגה, וקיים לראשונה דרבי מקומי נגד קטניה הסיציליאנית, דרבי שנקרא מאז "דרבי די-סיציליה".ב-1936 הוכרחה פלרמו על ידי המשטר הפשיסטי באיטליה לשנות את צבע המדים לצהוב-אדום, בהתאם לצבעי הרשות המקומית. בשנת 1939 היא נפסלה על ידי התאחדות הכדורגל של איטליה בשל בעיות כלכליות. והורחקה מהליגה האיטלקית. איחוד עם המועדון "Unione Sportiva Juventina Palermo" הביא את המועדון להיות מוקם מחדש בשם "Unione Sportiva Palermo-Juventina" ששיחקה בסרייה סי ב-1941 ובסרייה ב' ב-1942. המועדון לא הספיק לסיים את עונת 1942/1943 בעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה באזור, בו זמנית הצבעים שונו בחזרה לורוד ושחור כשסיציליה הוכרזה "אזור מלחמה".לאחר מכן שונה שם המועדון ל "US Palermo".
לאחר מלחמת העולם השנייה
עריכההקבוצה שהוקמה מחדש, חזרה לסרייה א' בשנת 1948 לאחר שעלתה מהמקום הראשון בסרייה ב'. סגל הקבוצה הורכב מאחד הכוכבים המפורסמים בהיסטורית הקבוצה הצ'כוסלובקי קשטמיר ויצ'פאלק שנרכש מיובנטוס, ביחד עם קונטי, כרמלו די בלה ופבאסי. המועדון שיחק בסרייה א' עד לעונת 1953/1954 אז ירד חזרה לסרייה ב'. לאחר ביצוע שינויים מרחיקי לכת בהנהלה, בשחקנים ובצוות המקצועי עלתה הקבוצה חזרה לסרייה א' ב-1955/1956. עד 1973, הקבוצה דילגה הלוך ושוב בין הליגות הראשונה והשנייה, כאשר היו מספר שחקנים בולטים בשנים אלו כמו החלוץ הארגנטיני סנטיאגו ורנאצה שהבקיע 51 שערים ב-115 משחקים במועדון, השוערים רוברטו אנזולין וקרלו מטראל, הקשר ג'וזפה פורינו והקיצוני פרנקו קאוזיו.
ב-1970 רכש את המועדון רנצו ברברה. בשנות ה-70 הקבוצה שיחקה בשני גמרי גביע איטליה נגד קבוצות בולוניה ויובנטוס, אך הפסידה בשניהם ונותרה הסגנית. בליגה, מ-1973 הקבוצה שיחקה בליגה השנייה עד 1984/1985, כאשר היא הדרדרה וירדה עד לליגה השלישית. בקיץ 1986 הקבוצה שוב פורקה בגלל בעיות כלכליות. בסתיו 1987, לאחר שנה בלי קבוצת כדורגל בפלרמו, הקבוצה הוקמה בפעם השלישית עם השם: "Unione Sportiva Palermo", והחלה לשחק בליגה הרביעית.
החזרה לליגה השנייה התרחשה בשנת 1991, אך עונה לאחר מכן הקבוצה ירדה לליגה השלישית. בעונת 1993 הקבוצה שוב עלתה לליגה השנייה ל-4 שנים, לאחריהן ירדה שוב לליגה השלישית. ב-1997 הקבוצה הייתה אמורה לרדת לליגה הרביעית, אך היא ניצלה בשל התפרקות כלכלית של קבוצה אחרת.
שנות ה-2000 ואילך
עריכהפלרמו, שנקנתה על ידי בעלי רומא, פרנקו סנסי, עלתה לליגה האיטלקית השנייה, הסרייה ב', ב-2001. לאחר עונה שקטה בליגה השנייה הקבוצה נמכרה לבעלים חדשים בקיץ 2002, והיא הגיעה למקום החמישי בעונה זו, כאשר פספסה את העלייה רק במחזור האחרון, נגד לצ'ה. פלרמו זכתה באליפות הליגה השנייה ב-2003/2004 בהפרש שערים מעל קליארי. עונת 2004/2005 הייתה העונה הראשונה של הקבוצה המחודשת בסרייה א', ליגת העל האיטלקית, והראשונה של הקבוצה בכלל מאז 1973.
ב-4 בספטמבר 2004, במהלך משחק מוקדמות מונדיאל 2006 בין איטליה לנורווגיה, שהתקיים בפלרמו, חלוץ פלרמו, לוקה טוני, מלך השערים של הליגה השנייה בעונת 2003/2004 עם 30 כיבושים, כבש את שער הניצחון. זה היה השער הראשון של שחקן פלרמו בנבחרת איטליה.
פלרמו סיימה את עונת 2004/2005 במקום השישי המפתיע, ועלתה לשחק בגביע אופ"א בעונת 2005/2006, בפעם הראשונה בתולדותיה. בשלב הבתים של גביע אופ"א, הקבוצה סיימה בראשות הבית לאחר שני ניצחונות על מכבי פתח תקווה הישראלית (2-1 באצטדיון רמת גן) וברונדבי הדנית ושתי תוצאות תיקו נגד אספניול הספרדית ולוקומוטיב מוסקבה הרוסית. בשלב 32 האחרונות של הגביע פלרמו ניצחה את קבוצת סלביה פראג ובשלב שמינית גמר גביע אופ"א הפסידה לקבוצת שאלקה 04.
בעונת 2006/2007 פגשה פלרמו את קבוצת וסטהאם יונייטד האנגלית, ניצחה אותה 0–4 בסיכום 2 המשחקים ועלתה לשלב הבתים של גביע אופ"א.
בעונת 2007/2008 הקבוצה הפסידה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א בפנדלים לקבוצת מלאדה בולסלאב.
בעונת 2010/2011 הקבוצה הגיעה לשלב הבתים של הליגה האירופית.
במאי 2011 העפילה לגמר הגביע האיטלקי, והפסידה במשחק הגמר לאינטר מילאנו 3-1.
בסיום עונת 2012/2013 ירדה הקבוצה לליגה השנייה באיטליה אחרי 9 עונות ברציפות בליגה הראשונה באיטליה. עונה אחת בלבד לאחר מכן חזרה הקבוצה לליגה הראשונה, לאחר שסיימה במקום הראשון בליגה השנייה.
ב-24 ביוני 2019 סורבה בקשתה של פלרמו להיכלל בסרייה ב' מפאת קשיים כלכליים. ב-12 ביולי 2019 הקבוצה הוצאה מהסרייה ב' ולא נכללה ברשימת הקבוצות לעונה הבאה. יותר מאוחר ביולי, לאחר התעניינות של 6 קבוצות רכישה, המועדון הוקם מחדש על ידי חברת "Hera Hora S.r.l." בראשות דאריו מירי, וזאת על מנת שיוכל להשתתף בעונת 2019/2020 ולהתחיל את דרכו בסרייה D מיידית. ב-18 באוקטובר 2019, מועדון המקור הגיע לפשיטת רגל ופורק רשמית עקב חובות וחדלות פרעון, והמועדון החדש שהוקם עוד לפני כן לקח את הזכויות על המועדון ששיחק בסרייה די בשם: "אס. אס. די. פלרמו" (SSD Palermo). כבר בעונתה הראשונה בסרייה די, סיימה הקבוצה במקום הראשון ועלתה לסרייה סי. ב-16 ביוני 2020 המועדון שינה את שמו לשם: "מועדון הכדורגל פלרמו" (Palermo Football Club).
בסיום עונת 2021/2022 שבה הקבוצה לשחק בסרייה ב'.
אצטדיון ואוהדים
עריכהפלרמו משחקת באצטדיון רנצו ברברה שנמצא בעיר פלרמו, החל כבר מפתיחתו ב-1932, בתקופת השלטון הפשיסטי באיטליה, ושמו היה "סטאדיו ליטוריו" משחק הבכורה שהתקיים ב-24 בינואר 1932 נגמר בניצחון 1–5 של פלרמו על אטאלנטה. בשנת 1936 שונה שם האצטדיון ל"סטאדיו מישל מארון" - על שם גיבור פשיסטי שנהרג במלחמת האזרחים בספרד. לאחר מלחמת העולם השנייה שונה שם האצטדיון ל"סטאדיו לה פבוריטה" על שם שכונת "Favorita" שם האצטדיון נמצא. ב-1984 האצטדיון הורחב לכ-50,000 מקומות. ושופץ עוד פעם ב-1989. ב-2002 שונה שם האצטדיון שוב לשמו הנוכחי "אצטדיון רנצו ברברה" על שם היו"ר המיתולוגי של המועדון רנצו ברברה בשנות ה-70.
אוהדים פלרמו ברובם מגיעים מהעיר פלרמו, אולם הקבוצה פופולרית ביותר באזור מערב סיציליה, ובקרב מהגרים סיציליאנים שהיגרו לצפון איטליה, מה שגורם לכך שלפלרמו יש ממוצע קהל חוץ גבוהה מאוד ביחס לליגה האיטלקית. למועדון שלוחות אוהדים בעיר סולינגן הגרמנית שם הקימו מהגרים סיציליאנים בשנת 2007 קבוצה בשם "FC Rosaneri" על שם הכינוי של פלרמו, שמשחקת בליגות הנמוכות בגרמניה. נפוץ בקרב אוהדי הקבוצה להציג את דגל סיציליה במשחקים.
היריבה הכי גדולה של פלרמו זו קבוצת הכדורגל של קטניה, והמפגשים בין הקבוצות נקראים "Derby di Sicilia" ("הדרבי הסיציליאני"), אולם קיימת עוד קבוצה סיציליאנית, מסינה, ששיחקה בסרייה א' לפרקים ביחד עם קטניה ופלרמו, אבל היריבות איתה היא בעוצמות נמוכות הרבה יותר מהיריבות בין קטניה לפלרמו.
בעונת 2006/2007 התקיים דרבי סיציליאני בין פלרמו לקטניה, אצל האצטדיון בקטניה, והשוטר פיליפו רצ'יטי נהרג במהומות בין אוהדי קטניה לבין המשטרה, מה שגרם לנציב המשטרה האיטלקית לוקה פנקאלי להשעות את כל ליגות הכדורגל באיטליה לשבועות מספר.
לפי סקר מקיף שנעשה ב-2008, לקבוצה 1.47 מיליון אוהדים ברחבי איטליה, והוא אחד מעשרת המועדונים האהודים ביותר באיטליה. בעונת 2011/2012 נבחרו אוהדי פלרמו לזכות בגביע ההגינות של הסרייה א' ה- "Gaetano Scirea".
מדים וסמל
עריכהבתחילת דרכו של המועדון המדים היו בצבע כחול-אדום חצי-חצי.
מ-1907 ועד היום המועדון משחק עם מדים בצבעים ורוד ושחור, ומכונה "הרוזנרו" (הורודים-שחורים).
סמל המועדון לאורך השנים היה בצבעי המועדון ועם תמונת נשר בשילובים שונים, מה שנתן למועדון את הכינוי "לה-אקילה" ("הנשרים").
הסמל האחרון שעוצב בשנת 2019 לאחר הקמת המועדון מחדש בסרייה די, עוצב כראש של נשר, עם 3 פסים שמייצגים את שיאפת המועדון לחזור ולעלות בתוך 3 שנים חזרה לפסגת הכדורגל האיטלקי - הסרייה א'.
-
סמל המועדון בשנת 1979
-
סמל המועדון בין השנים 1987 - 1996
-
סמל שהיה בשימוש בין השנים 1991 - 1994
-
סמל המועדון בין השנים 2000 - 2019
הישגים ושיאים
עריכההישגים
עריכה- קופה איטליה:
- סגנית (2): 1973/1974, 1978/1979, 2010/2011
- סרייה ב':
- אלופת הליגה השנייה (5): 1932/1932, 1947/1948, 1967/1968, 2003/2004, 2013/2014
- סגנית (2): 1955/1956, 1958/1959
- הליגה האירופית:
- שלב הבתים (1): 2010/2011
- סיבוב שלישי (1): 2011/2012
- גביע אופ"א:
- שמינית גמר (1): 2005/2006
- שלב הבתים (1): 2006/2007
- סיבוב ראשון (1): 2007/2008
שיאים
עריכהשיאים קבוצתיים
עריכה- הניצחון הגדול ביותר וגם הניצחון הגדול ביותר במשחק בית: 8-0 (נגד פרו פאטריה קאלצ'יו, 5 בנובמבר 1950)
- הניצחון הגדול ביותר במשחק חוץ: 7-1 (נגד לצ'ה, 23 באוקטובר 1994)
- ההפסד הגדול ביותר בכל הזמנים: 9-0 (נגד מילאן, 18 בפברואר 1951)
- ההפסד הגדול ביותר במשחק בית: 7-0 (נגד אודינזה, 27 בפברואר 2011)
- מספר הנקודות הגבוהה ביותר בסרייה א' לעונה: 65 נקודות (עונת 2009/2010 - מקום חמישי)
- רצף משחקים הגדול ביותר ללא הפסד ביתי: 26 משחקים (15 במרץ 2009 - 29 באוגוסט 2010)
- רצף הניצחונות הגדול ביותר בסרייה א': 5 ניצחונות (עונת 2006/2007)
שיאים אישיים
עריכה- מלך השערים בכל הזמנים לכל המסגרות: פבריציו מיקולי - 81 שערים (2003–2013)
- מלך השערים בכל הזמנים: פבריציו מיקולי - 74 שערים (2003–2013)
- מלך השערים בכל הזמנים בסרייה א': פבריציו מיקולי - 74 שערים (2003–2013)
- מלך השערים בקופה איטליה בכל הזמנים: מאסימו דה סטפאניס - 7 שערים (1979–1984)
- מלך השערים לעונה אחת: לוקה טוני - 30 שערים (עונת 2003/2004)
- מלך ההופעות בכל הזמנים: רוברטו ביפי - 349 הופעות
- מלך ההופעות בסרייה א': פבריציו מיקולי - 165 הופעות
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פלרמו (באיטלקית ובאנגלית)