פתיחת התפריט הראשי

אגודת חובבי הפרפרים בישראל

אגודת חובבי הפרפרים בצילום קבוצתי בסיור בעקבות הפרפרים בהרי אמנוס, חבל האטיי בדרום טורקיה, 21.6.2014
כחליל מנומר (Apharitis acamas - TAWNY SILVER-LINE) צולם במסגרת ניטור פרפרים בגבעת מר אליאס בדרום ירושלים, 29.6.2013

אגודת חובבי הפרפרים בישראל היא ארגון הלומד וחוקר את פרפרי ארץ ישראל ובתי הגידול שלהם. בפעילויותיה שמה לעצמה האגודה מטרה - ללמוד, לחקור ולשמר את פרפרי ארץ ישראל ולעורר מודעות בציבור לעולמם של הפרפרים, על הביולוגיה הייחודית שלהם ולבתי הגידול בהם ניתן לראותם. בין חברי האגודה בהווה ובעבר ניתן לציין את דובי בנימיני חוקר פרפרים בעל שם המשמש כנשיא האגודה, כותב המגדיר לפרפרי ארץ ישראל ויוזם הקמת האגודה, ויצחק איזנשטיין המנוח שכתב ספרים רבים על פרפרי ארץ ישראל, חוקרי טבע וחובבים נוספים.

האגודה הוקמה בראשית שנות השמונים על ידי דובי בנימיני שקיבץ סביבו קבוצה קטנה של חובבי פרפרים אשר חלקו יחד את אהבתם ואת תחומי עניינם המיוחד בחקר ולימוד של עולם הפרפרים בכלל, ופרפרי ארץ ישראל בפרט. כמה חודשים קודם לכן יצאה חבורת המיסדים לסיור בהרי ירושלים לתור אחר נימפית הקטלב (Charaxes jasius)[1] שנחשב באותה עת לפרפר נדיר. הסיור בהרי ירושלים ביסס את הצורך להקים גוף שיאגם את תחום הלימוד, החקר וההגנה על פרפרי ארץ ישראל. כנס היסוד של אגודת חובבי הפרפרים נערך זמן קצר לאחר מכן בשנת 1983 באוניברסיטת תל אביב. דבר כנס היסוד הועבר בעלונים של החברה להגנת הטבע והתפוצה הרחבה הובילה להצטרפותם של חובבי פרפרים נוספים. לאחר כנס היסוד, חברי האגודה יזמו כנסים וערבי עיון מרוכזים בבתי-ספר שדה ברחבי הארץ, המידע אודות פרפרי ארץ ישראל והארצות השכנות שהוצג במפגשים הללו, תועד ונשלח לחברי האגודה, מה שלימים היווה בסיס ליצירת הביטאון הדו-שנתי של האגודה.

נימפית הקטלב (Charaxes jasius), צולם במהלך ניטור פרפרים אקראי בהר הטייסים

חברי האגודה החלו במסעות גם מחוץ לשטחי המדינה, בכנס חובבי הפרפרים באילת בחודש מאי 1991, המשיכו החברים אל עבר מדבר סיני שם סיירו ותרו אחר פרפרים באזור סנטה קתרינה, בעיקר אחר כחליל סיני (Pseudophilotes sinaicus)[2] מין אנדמי הנחשב לאחד ממיני פרפרי-היום הקטנים בעולם. כחליל סיני מעופף בקרבת הצמח הפונדקאי בת-קורנית סיני אשר צומח מרום 1800 מטרים ומעלה. השיא היה בטיפוס של שנים עשר מהחברים אל פסגת הר קתרינה (ג'בל קתרינה) בחיפוש אחר פרפרים ברום של כ–2600 מטרים. בשלושים השנים האחרונות נערכו סיורי ניטור רבים על ידי חברי האגודה בארץ ובמדינות השכנות כדי לקבל תמונה מדויקת של מגוון מיני הפרפרים בארץ ובמזרח התיכון, אודות בתי גידולם ועל הביולוגיה הייחודית שלהם.

סמליל האגודהעריכה

 
סמליל אגודת חובבי הפרפרים בישראל

הפרפר המופיע בסמליל (logo) אגודת חובבי הפרפרים בישראל הוא כחליל ההרנוג (Epamera glaucus[3] יש הטוענים ששם המין הוא: Iolaus glaucus[4]), הוא נבחר בשל יופיו ומכיוון שהוא אחד מהמינים הראשונים שנחקרו על ידי ישראל אהרוני חלוץ מדעי החי בארץ ישראל. אהרוני נתן לכחליל ההרנוג את השם הפיוטי "תכלתן הירדן". כחליל ההרנוג נחשב בעבר כמין ייחודי אנדמי לישראל. אהרוני סבר שכחליל ההרנוג נכחד מהעולם כפי שניתן לקרא בציטוט הבא מתוך ספרו של אהרוני "זכרונות זואלוג עברי"[5] "בנחל פרת צומח הזעתר, שהיה מזונו היחיד של תכלתן בעל שני כרכשים בשפולי כל כנף אחורית. פאולוס, מגלה התכלתן הזה, בקש מדוקטור שטאודינגר, מתארו של הפרפר (שהיה עוד חדש במדע) שיקרא לו "Jolaus jordanus", שפרושו שוכן הירדן... אך למגנת ליבי ולב חוקרי-חי אחרים סף התכלתן היפה הזה ואינו עוד בעולם!""

שישים שנים מאוחר יותר, בתחילת שנות השבעים כחליל ההרנוג התגלה שנית, חוקר אורח הגיע למכון ויצמן, ד"ר אישירו נקמורה, חוקר פרפרים מקצועי. הוא ידע שהרנוג השיטים הוא הצמח הפונדקאי של הפרפר. ד"ר נקמורה נסע באוטובוס לאילת ובאזור יוטבתה כשראה את הפריחה האדומה של הרנוג השיטים, הוא ירד ומיד מצא במקום את כחליל ההרנוג. גם בימנו ניתן לראות את הפרפר מעופף בקרבת הרנוג השיטים בנחלי הערבה. הסמליל הנוכחי של האגודה עוצב על ידי אופיר תומר.

 
כחליל ההרנוג צולם בנחל שיזף, 2013 (Epamera glaucus)

פעילויות ויוזמות האגודהעריכה

 
הספרית הנשרן (Thymelicus sylvestris), צולם במסגרת ניטור פרפרים בהר הצופים בירושלים
 
כחליל החומעה (Lycaena thersamon), צולם במסגרת ניטור פרפרים באזור הגבעה הצרפתית, 21 באפריל 2011

האגודה היא עמותה רשומה והיא מקדישה את פעולותיה בציבור הרחב ללמידה, לחקירה ולשמירה על פרפרים. היא מדגישה את חקר פרפרי ארץ ישראל ופועלת להנחלת הידע הרב שנצבר בתחומי המחקר לקהל הרחב על ידי פעולות יזומות: פרסומים, הרצאות, סיורים וכנסים. האגודה פועלת כגוף ציבורי אזרחי המגן בפועל על פרפרי ישראל מפני הכחדה ופגיעה בבתי-גידולם. במסגרת פעולותיה המרכזיות בתחום ניתן לזקוף את יוזמת החקיקה שעברה בכנסת בתמיכת השר להגנת הסביבה דאז, גדעון עזרא, להגנה ולשמירה על 14 מיני פרפרים אשר הוכרזו כערכי טבע מוגנים על-פי החוק.

האגודה מונה (נכון לשנת 2014) כארבעים חברים. ביניהם אנשי מחקר מתחומי הביולוגיה וחקר הסביבה, אנשי חינוך וחובבי טבע. הכנסים והסיורים פתוחים לקהל הרחב ומהווים אבן שואבת להצטרפותם של חובבי פרפרים נוספים לשורות האגודה.

כנסים וימי עיוןעריכה

מדי שנה נערך כנס ביזמת האגודה ובו סדרת הרצאות על ידי חוקרים בתחומי מחקר הפרפרים בישראל ובתחומים המשיקים לתחום זה. מדי חמש שנים האגודה יוזמת גם כנסים בינלאומיים אליהם מוזמנים חוקרים מחו"ל. בשנת 2013 נערך ביוזמה ובניהול של האגודה כנס בינלאומי במכון ויצמן וברמת הנדיב אודות פרפרי המזרח התיכון ובין האורחים שהרצו בכנס נמנו חוקרים מובילים בתחומי חקר הפרפרים מצרפת, בריטניה, גרמניה, טורקיה, יוון וקפריסין.[6]

 
כחליל נבטי (Pseudophilotes abencerragus) בסיור האגודה לניטור פרפרים בנחל ניצנה, 13 באפריל 2013

סיורי האגודהעריכה

 
כחליל הרקולס (Callophrys herculeane), המכונה בטעות כחליל ירוק, במהלך סיור האגודה לניטור פרפרים בחרמון, ה - 1 יוני 2013

חברי האגודה יוצאים בכל שנה לאתרים שונים ברחבי הארץ לשם מעקב ותצפית אחר אוכלוסיות פרפרים. הסיורים מתקיימים בשמורות טבע, גנים לאומיים ובאזורי טבע שונים שאינם תחת פיקוח. מדריכי הסיורים הם לרוב חבריי האגודה עצמם. הסיורים פתוחים לקהל הרחב ואינם בתשלום לשם הרחבת קבוצת המתעניינים בלימוד ובשמירה על פרפרי א"י. הנתונים הנאספים בסיורים אלה מדווחים למרכז הנתונים הארצי ומפורסמים בביטאון האגודה. חברי האגודה גם יזמו סיורים בעקבות הפרפרים בארצות שכנות ורחוקות: בחצי-האי סיני, ירדן, קפריסין, טורקיה, אתיופיה, סרי לנקה ואלבניה. ביוני 2014 קיימה האגודה כנס וסיור בעקבות פרפרי חבל האטיי שבדרום טורקיה.

בביקורים אלה נפגשו חברי האגודה עם חוקרי פרפרים מקומיים וחיזקו בכך את קשרי המחקר עם חוקרים עמיתים מארצות שכנות וקרובות.

הסיור השנתי לחרמוןעריכה

 
הספרית החרמון (Spialia phlomidis), צולם במהלך סיור האגודה לניטור פרפרים בחרמון, מאי 2013
 
צבעוני החרמון (Parnassius mnemosyne), צולם במסגרת סיור האגודה לניטור פרפרים בחרמון, 25 ביוני 2011
 
כחליל הקדד זכר (Tomares nesimachus) צולם במסגרת ניטור כחלילי קדד באזור רמות מנשה ליד דליה ב-21 בפברואר 2014

הר החרמון מהווה מעין "מובלעת" בה ניתן לצפות במיני פרפרים ייחודיים אשר לא ניתן לראותם באזורים אחרים של א"י דוגמת, לבנין הלבנון, צבעוני החרמון, כחליל החרמון, כחליל שעיר, כחליל ניקול ועוד. מינים נדירים דוגמת זנב סנונית הורדניים, נימפית החרמון, הספרית אפלולית, נימפית מגוונת וכחליל זהוב. בשנים האחרונות נאסף מידע רב במסגרת ניטורי פרפרים בחרמון והתברר שמגוון המינים הרב ביותר נראה ביום הארוך ביותר בשנה. מועד זה נראה הנכון ביותר לשם ניטור ומעקב אחר פרפרי החרמון.

מדי שנה בסמוך ל-21 ביוני היום הארוך ביותר בשנה יוצאים חברי האגודה לניטור פרפרים מקיף בהר החרמון. בשיא הניטור בהר החרמון ניתן לצפות בלמעלה מחמישים מיני פרפרים שונים ובנציגים ממשפחות פרפרי-היום: נימפתיים, סטירתיים, כחליליים, הספרתיים, לבניניים וצבעוניים.

ביטאון האגודה לחובבי פרפרים בישראלעריכה

 
נקבת כחליל ניקול (Plebejus pylaon), סיור האגודה לניטור פרפרים בחרמון, 25 ביוני 2011

ביטאון האגודה יוצא לאור במתכונת דו-שנתית ומכיל כתבות, מאמרים, תיעוד תצפיות ונתונים שנאספו במהלך השנה. הכותבים בביטאון הם חברי האגודה. עורך הביטאון הוא דובי בנימיני.

מאבק להכרזה על מיני פרפרים בסכנת הכחדה כמינים מוגניםעריכה

14 מיני פרפרים הוכרזו כפרפרים מוגנים בישראל. החקיקה נעשתה בכנסת בשנת 2009 לאחר עבודה אינטנסיבית של חברי האגודה שהצליחו לשכנע את השר להגנת הסביבה דאז, גדעון עזרא, בחשיבות השמירה וההגנה על מיני פרפרים שמספרם נמצא בירידה מתמדת וסכנת הכחדה צפויה להם עקב הרס של בתי גידולם.[7]

מיני הפרפרים הם: הספרית ערבתית, הספרית החמשן, זנב סנונית המכבים, כחליל הביקיה, כחליל הגליל, כחליל הקדד, כחליל קלאופטרה, כחליל הקרקש, כתום-כנף הדופורית, לבנין המרואה, נימפית הביקיה, נימפית פרסית, נימפית צפונית, נימפית הקוציץ. דוגמה לפעילות האגודה לשימור והגנה על מיני פרפרים המצויים בסכנת הכחדה ניתן לראות בפעולת האגודה לניטור אינטנסיבי בבתי-הגידול בהם נצפו מיני פרפרים נדירים בעבר וחזרה למקומות אלה מדי שנה, כמו מעקב של חברי האגודה אחר מיני הפרפרים: כחליל הגליל,[8] כחליל הקדד[9] ונימפית הקוציץ.[10]

השמירה על כחליל הקדדעריכה

כחליל הקדד (Tomares nesimachus) הוא מין של כחליל שזחליו ניזונים מפירותיו של קדד גדול פרי. בשנים האחרונות נצפתה נסיגה מתמדת בכמות כחלילי הקדד שניצפו בבתי-גידולם. כדי לתת הערכה מחקרית נכונה של המצב, יצאו בחודשים פברואר-מרץ בשנת 2014 כמה קבוצות של חובבים בחיפוש אחר כחלילי הקדד במופעם כבוגרים באזורים שונים ברחבי הארץ אשר בעבר ניצפו בהם כחלילי קדד ושישנם באתרים קדדים גדולי פרי. החיפוש נערך בעיקר באזור עמק יזרעאל ורמות מנשה. הנתונים שנאספו יהוו בסיס נתונים למחקר אודות כחליל הקדד ומצבו באזורינו.

 
לימונית האשחר (Gonepteryx cleopatra) במורדות החרמון במסגרת הסיור השנתי לניטור פרפרי החרמון, 25 ביוני 2011

הגנה על כחליל הגליל ועל נימפית הקוציץעריכה

בית הגידול הידוע של כחליל הגליל (Apharitis cilissa) כשמו, נמצא באזור הגליל, ברם, בעשור האחרון התגלה בית גידול נוסף של כחליל הגליל באזור המיועד לבנייה בחדרה. פעולות האגודה בגיבוי המחקר שנעשה על כחליל הגליל על ידי ד"ר גיא פאר עכב את הרס בית הגידול והביא למודעות הציבור את הצורך בשימור ובהגנה על אחד הכחלילים היפים בארצנו.

נימפית הקוציץ הוא מין נדיר ממשפחת הנימפיתיים, מושבה של הפרפר נמצאת באזור צפת. אזור זה צפוי להיבנות ותהליך הרס בית הגידול עלול להוביל להכחדתו של המין. הצמח הפונדקאי של נימפית הקוציץ הוא הדרדר הגלדני - החיוני למאכל זחליי הפרפר, הדרדר הגלדני הוא מין הנאכל על ידי פרות הרועות בשדות הטרשים. רעיית יתר והרס בתי הגידול מהווים סכנה ממשית להמשך קיומם של נימפיות קוציץ באזורינו. פעולות האגודה להצלת נימפית הקוציץ כללו העברת מידע לכתבים ועיתונאים העוסקים בתחומי ההגנה על הסביבה, השתתפות בתוכניות טלוויזיה והצגת המידע בכנסים ובימי עיון, במטרה לעורר את מודעות הציבור לעיכוב בנייה באתרים בהם צפויה פגיעה קשה בבתי-גידולם של מיני פרפרים בסכנת הכחדה.

פרפרי ארץ ישראלעריכה

 
נימפית היערה (Limenitis reducta) במסגרת ניטור פרפרים בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, 4 ביולי 2012

ארץ ישראל מהווה פרוזדור צר המחבר בין שלוש יבשות: אסיה, אירופה ואפריקה. הארץ למרות שטחה הקטן יחסית מרובה בבתי-גידול: ערבה, מדבר, ספר מדבר, ים תיכון, הררי, הררי אלפיני. עובדות אלה באות לידי ביטוי במגוון גדול יחסית של מיני הפרפרים שניתן למצוא בארץ ישראל, כך שניתן לראות את כחליל השיטה האפריקאי או את לימונית האשחר האירופאית. ברחבי ארץ ישראל הוגדרו כמאה וארבעים פרפרי יום. חלקם שכיחים למדי ונראים בכל רחבי הארץ כנימפית החורשף, ואחרים נדירים למדי דוגמת הכחליל החיוור - עד עתה נתפסו בהר חרמון שני פרטים בלבד ממין זה. חובב פרפרים שיצא למסע לגילוי פרפרי ארץ ישראל יוכל לחזות בשנה אחת בכמאה מינים שונים בקירוב של פרפרי היום של א"י. זהו מספר מינים גדול למדי בהתחשב בכך שחובב פרפרים בריטי יכול לצפות בשנה אחת רק בשישים מיני פרפרים.

ניטור פרפרים בישראלעריכה

בשנת 2008 התקיים בארץ כנס בינלאומי ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים בישראל. כנס זה עסק בפרפרי המזרח התיכון ובשמירת טבע וניטור פרפרים. בכנס הוצגו מערכי ניטור הפרפרים הלאומיים של בריטניה, הולנד וגרמניה המבוססים על ניטור במסלולים קבועים לפי "שיטת פולארד".[11] בסוף הכנס התקבלה החלטה להקים מערך לניטור פרפרים לאומי במסלולים קבועים גם בישראל. לאחר הכנס כתבו ד"ר רחלי שוורץ-צחור, דובי בנימיני וד"ר גיא פאר את ה"פרוטוקול לניטור פרפרים לאומי בישראל" ולפיו החל הניטור ברחבי הארץ. לפי הפרוטוקול, ניטור על מסלול קבוע, מתבצע אחת לשבועיים במשך 9 חודשים בשנה ומתחדש מדי שנה. הניטור מהווה כלי מחקרי בעל יתרונות בולטים. באמצעות הנתונים שנאספים על ידי המנטרים במסלולים הקבועים ניתן ליצור עקומות רוויה ומדדי מגוון שונים. כאשר המסלולים הקבועים מאפשרים למעשה מאמץ דיגום שווה להשוואה בין המסלולים בבתי הגידול ובאזורים גאוגרפיים השונים וכן ולהשוואה בין שנות הדיגום השונות. כיום, היות ששיטת ניטור זו אומצה במדינות כה רבות, ניתן להשוות גם בין המדינות שונות.

שיטת פולארדעריכה

 
כחליל הרימון (Deudorix livia) צולם במסגרת ניטור פרפרים בנחל סוללים, באר שבע אוקטובר 2010

שיטה לניטור פרפרים לפיה רושמים את כל הפרפרים הנצפים בתוך מעין קובייה דמיונית ששטח בסיסה הוא חמישה מ"ר, כאשר המנטר נמצא במרכז בסיס הקוביה והולך "איתה" במהלך הניטור. עבור כל פרפר שהוא מזהה בתוך הקובייה הדמיונית נרשם זיהוי המין, כמות הפרפרים, ותופעות נוספות הנקשרות לפרפר. הנתונים נכתבים בטופס מיוחד אשר מופיע בו המסלול מחולק למקטעים של חמישים מטרים ולמעשה עבור כל מקטע של חמישים מטר נרשמים כל הפרפרים שנצפו בו. מקטעים אלה מוגדרים בדיוק רב כנקודת ציון על-גבי מפת הניטורים.

אתר ומאגר תצפיות הפרפרים בישראלעריכה

החל משנת 2012 הושק אתר ומאגר אינטרנטי לדיווח ומידע על תצפיות הפרפרים בישראל[12] (תרומת חבר האגודה ישראל פאר מחברת GlueCAD) ואל מאגר זה רוכזו כל נתוני תצפיות הניטור-השיטתי (אשר החל בשנת 2010) וכן נתוני התצפיות הספורדיות (אקראיות) אשר נאגרו במשך שנים רבות על ידי חברי האגודה בישראל. נתוני רבים מן התצפיות האקראיות (ספורדיות) אשר פורסמו בביטאוני האגודה, הועברו למדיה דיגיטלית ואל המאגר בתמיכת רשות הטבע והגנים והוטמעו גם ב- BioGIS - אתר המגוון הביולוגי בישראל. עשרות דיווחי תצפיות פרפרים ממשיכים וזורמים כל חודש אל מאגר תצפיות הפרפרים בישראל על ידי קהל גדול של חובבי פרפרים וטבע מכל הארץ.

נתונים אלו משרתים כיום מחקרים שונים, תומכים בסקרי טבע וסביבה, ומהווים מקור ליצירת מפות תפוצת מינים ומסד נתונים מרכזי עבור חוקרים ומומחים המייעצים לקובעי מדיניות בתחומי ההגנה על הטבע והסביבה.

 
כחליל הקרקש (lolana alfierii) בהזדווגות בנחל אליאב - אחד מ-14 מיני הפרפרים המוגנים בישראל, 5 באפריל 2014

במטרה לעודד דיווחים תצפיות המבוססים על "מדע אזרחי" (Citizen Science),[13] אשר מאפשר קליטת מידע מן הציבור הרחב של חובבי הטבע בכלל וחובבי פרפרים בפרט פותח גם יישום (אפליקציה) ייעודי לטלפונים חכמים המאפשר לדווח אל האתר אודות תצפיות פרפרים ישירות מן השדה. יישומים מעין זה עושים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, כגון GPS מובנה ויכולת שידור אינטרנטי למאגרי מידע, ומקלים על ציבור החובבים לספק נתונים מדויקים (מיקום, גובה, זמן) בזמן אמיתי ובקלות יחסית. היישום מכיל תמונות פרפרים על-פי משפחות המינים של פרפרי ישראל דבר העוזר לצופה לאתר ולזהות את הפרפר הנצפה. תצפיות פרפרים הנקלטות במאגר עוברות בדיקה ואישור על ידי מומחה מטעם האגודה.

הפרפר כביו-אינדיקטורעריכה

פרפרים מהווים במחקרים אקולוגיים סמנים ביולוגיים או במילה אחרת ביו-אינדיקטורים לשינויים סביבתיים. הפרפרים רגישים מאד לכל שינוי סביבתי במזג האוויר, בכמות המשקעים ובתנאים סביבתיים חיצוניים נוספים בשל תלותם המוחלטת במיני צמחים מסוימים. לכל מין של פרפר ישנם צמחים פונדקאים אליהם מותאמים ומהם ניזונים זחליו. לדוגמה, כחליל הקדד - זחליו ניזונים מפירות קדד גדול פרי (Astragalus macrocarpus) - פגיעה במין צומח זה ובבית גידולו תגרום לפגיעה במין הפרפר עצמו וליכולתו להעמיד דורות עתידיים של פרפרים. אקולוגים וחוקרי פרפרים במעקבם הרציף אחר מיני פרפרים בסביבתם הטבעית עשויים לשפוך אור על סביבות אלה ועל האיזון האקולוגי המתקיים או מופר בהן.

מסלולי ניטור קבוע בישראלעריכה

עד כה נפתחו כ-35 מסלולי ניטור קבועים ברחבי הארץ. לא כל המסלולים פעילים ויש מקום למסלולי ניטור רבים נוספים.

בנוסף מקיימים חברי האגודה ביחד ולחוד מסלולי ניטור אקראיים באתרים שונים בארץ:

תצפית על פרפרים וצילום דיגיטליעריכה

הכנסת המצלמות הדיגיטליות לשימוש נרחב במסגרת תצפיות על פרפרים הובילה לשינוי משמעותי בקרב חובבי הפרפרים - אין צורך לתפוס את הפרפר אם ניתן "לתפוס" אותו בצילום. המצלמות הדיגיטליות החדשות מאפשרות לצלם צילומי מאקרו באיכות גבוהה מאד ובקלות יחסית, וחובבי הטבע יכולים לצור לעצמם גלריות צילומים מרהיבות של הפרפרים, לצלמם ממרחק ומבלי לפגוע בפרפרים בסביבתם הטבעית. הצילום מאפשר תיעוד הפרפר ובמצלמות החדשות גם ניתן לקבל מיקום מדויק על ידי הפעלת GPS והכנסת נקודת הציון לצילום עצמו.

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010
  • דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009
  • רחלי שוורץ צחור (כתבה), טוביה קורץ (אייר), פרפרים ברמת הנדיב, הוצאת רמת הנדיב, 2009
  • יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003
  • יצחק איזנשטיין, על צמחים ופרפרים בירושלים, הוצאת הספרים של הסתדרות המורים בישראל
  • יצחק איזנשטיין, על פרפרים וצמחים בישראל, הוצאת משרד הביטחון
  • מדריך כיס לפרפרים, פרפרים, טבע ישראלי, 2008
  • מדריך כיס לזחלים של פרפרים נפוצים בישראל, זחלים, טבע ישראלי, 2014

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 113-112
  2. ^ ראו Sinai Baton Blue butterfly
  3. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 164
  4. ^ http://israel-nature-site.com/?page_id=1611 אתר טבע ישראלי
  5. ^ "זכרונות זואולוג עברי" מאת ישראל אהרוני, הוצאת "עם עובד", שנת תש"ג, עמ' 203-204
  6. ^ הכנס הבינלאומי השני לפרפרי המזרח התיכון, 2013
  7. ^ מתנה לחג האביב: לראשונה הוכרזו פרפרים כערכי טבע מוגנים ב-8 באפריל 2009 באתר רשות הטבע והגנים
  8. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 169-168
  9. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 163-162
  10. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 131-130
  11. ^ פרוטוקול לניטור לאומי בישראל
  12. ^ אתר המרכז תצפיות פרפרים בישראל
  13. ^ Citizen Science: Can Volunteers Do Real Research? http://bioscience.oxfordjournals.org/content/58/3/192.abstract