פתיחת התפריט הראשי

מושיק לין (נולד ב-1950) הוא מאייר וקריקטוריסט ישראלי. על יצירתו זכה בשנת 2011 בפרס דוש לקריקטורה.

מושיק לין
אין תמונה חופשית
לידה 1950 (בן 69 בערך)
נצר סרני, ישראל
לאום ישראלי
תחום יצירה קריקטורה, איור
netzersereni.net/moshik
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מושיק לין נולד בנצר סרני בשנת 1950. בהיותו בן שנה חלה בפוליו, שהותיר אותו משותק ביד אחת.[1] בראשית שנות השישים של המאה ה-20, לאחר שלא התקבל ללימודי ספרות אנגלית באוניברסיטה, למד עיצוב גרפי ב"בצלאל". במהלך לימודיו פרסם קריקטורה שבועית ב"פי האתון", עיתון הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום, בין השנים 1976-1980 שימש כקריקטוריסט בעיתון "מעריב" ובין השנים 1980-1996 פרסם קריקטורה יומית בעיתון "דבר". בנוסף, יצר קריקטורות לשבועון "כותרת ראשית" ועבור הטלוויזיה הישראלית.

בשנת 1996 זכה לין בציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן-יצחק עבור איוריו לספר "הקיר שברח מהבית" מאת ערן שביט (1994) ובשנת 2011 זכה בפרס דוש - פרס לקריקטורה מטעם עיריית תל אביב. בנימוקי הזכייה נאמר: "עבודותיו מתאפיינות בישירות, בקו נקי וחד, תוך מידה של חמלה כלפי מושאי הביקורת. עבודותיו מעבירות את המסר בצורה ברורה ונהירה לקהל רחב."[2]

ב-2011 הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו תביעת דיבה נגד לין, עיתון מעריב והעורך אבי משולם בגין ידיעה וקריקטורה שפרסמו בפרשת ביביטורס. התביעה נמחקה ב-2014.

לין משמש כמרצה לתקשורת חזותית במחלקה לאמנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומדריך סדנאות לציור וקומיקס במרכז האמנויות של מוזיאון תל אביב. הוא אב לשלושה, מתגורר בקיבוץ נצר סרני, ומאייר את העלון המקומי של הקיבוץ עד היום.

השכלהעריכה

  • 1968 רישום, המכון לאמנות פלסטית, בת-ים
  • 1973-1969 בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

פרסיםעריכה

פרסומיםעריכה

ספרי קריקטורותעריכה

  • צוייר ביום חול, תל אביב : זמורה-ביתן, 1981
  • ומה אתם עשיתם בשביל מדינה?, תל אביב : זמורה-ביתן, תשמ"ז 1986 ‬
  • מתים לעשות שלום, תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ד 1994

איוריםעריכה

  • דלית אורמיאן, קוף אחרי בן-אדם, קריית גת : קוראים, תשס"ו 2006
  • משה אורן, מי אמר שאי אפשר, בן שמן : מסדה, 1990. מודן, 2008
  • רות אורן, אתי ספגטי, אור יהודה : כנרת, 2008
  • עודד בורלא, חיוך בכל פנה : אנתולוגיה, תל אביב : משכל, 2005
  • עמי גדליה, ילדה של ספרים, ‫ [תל אביב] : הקבוץ המאוחד, 1998
  • עפרה גלברט-אבני, מכשפה מקלקלת, ת"א [=תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, 1996
  • עפרה גלברט-אבני, מכשפה מתאהבת, בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תש"ע 2010
  • עפרה גלברט-אבני, הכל בגלל חמור, בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2008
  • עפרה גלברט-אבני, סוד המכשפות, [תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, (תשמ"א)
  • גליה בונה, סורו בנדי - העכבר המתופף, [בני ברק] : הקיבוץ המאוחד, 2003
  • מיכל הירש-נוי, סורו בנדי - העכבר המתופף, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2002
  • יונה טפר, מיכל מחפשת את האביב, תל אביב : עם עובד, תשנ"ז 1996
  • הילה יצחק, ; שלומית שוורץ (עורכות), מקורות - חברת המים הלאומית של ישראל, [תל אביב] : מקורות - חברת המים הלאומית, 2009
  • קדיה מולודובסקי, פתחו את השער, [תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, [תשנ"ה] (מהדורה יז)
  • נעה מנדלסון, המחשבות של מאיה, [קרית-גת] : קוראים, [תשס"ו]
  • זהבה קור, צנחן וחצי, תל אביב : משכל, 2002
  • שושנה קרבסי, אי הגרביים האבודים, קריית גת : קוראים, 2007
  • רוביק רוזנטל, ירוק בעיניים : הקיבוץ בעיני ההומור, [תל אביב] : ספרית פועלים, 1979
  • ערן שביט, הקיר שברח מהבית, [תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, 1994
  • ערן שביט, אני והגמל עם השנים הכי בולטות בעולם, [תל אביב] : משכל, 1998
  • ערן שביט, דג החול, תל אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2001
  • מאיר שלו, הילד חיים והמפלצת מירושלים, ‫ ת"א [=תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, 2003
  • יורם שפירא, ...והארץ הזו היא שלי..., חולון : מקינטופ, תשנ"ג 1992

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: שילה-כהן, נורית, ספר המאיירים הגדול, מוזיאון ישראל, ירושלים, עם עובד, תל אביב, 2005, עמ' 194.
  2. ^ פרס דוש לקריקטורה למושיק לין, אתר עיריית תל אביב, דצמבר 2011