צבי פכטהולט
צבי פכטהולט (1 בנובמבר 1874 – 23 במאי 1958) היה מראשוני תושבי תל אביב ובוניה.
 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1874 "א חשון תרל"ה דרוהוביץ', מזרח גליציה |
|---|---|
| פטירה |
23 במאי 1958 (בגיל 83) ד' סיון תשי"ח תל אביב |
| מקום קבורה | בבית העלמין טרומפלדור תל אביב |
| פעילות בולטת | קבלן בניין, שופט עירוני |
| בת זוג | שרה בת יהודה איגלר |
| צאצאים | יוסף, יצחק, זאב, הינדה אשת יצחק שנק, הדסה אשת יצחק מלצר, אסתר אשת אהרן אנגלר |
  | |
קורות חייו עריכה
נולד בדרוהוביץ', מזרח גליציה, י"א בחשוון תרל"ה (1 בנובמבר 1874) לבן-ציון הלוי (ממשפחת האדמו"ר ר' יצחק אייזיק מז'ידאצ'וב ושושלת של רבנים ושוחטים) ולבינה בת צבי הלוי זינגר מדרוהוביץ.
למד בחדרים ובישיבת דרוהוביץ' מפי הרב יוסף זינגר והשתלם בהשכלה ומדעים מפי מורים פרטיים. למד את מלאכת הבנאות בקורס של הפוליטכניון בלבוב וקיבל בשנת 1898 תעודת בנאי-אומן מטעם שלטון המחוז בסמבור.
בשנת 1898 נשא לאשה את שרה בת יהודה איגלר מכפר קלינוף, מחוז סאמביר. התיישב בסאמביר ועסק בקבלנות-בנין. בנה הרבה בנייני מגורים ותעשייה. היה פעיל בעבודה ציבורית וציונית יחד עם הד"ר פ. רוטנשטרייך במשך 25 שנה, השתתף באספה ציונית בסאמבור בה הופיע הד"ר הרצל. היה חבר בהרבה וועדים ציבוריים ובמשך 11 שנה יו"ר אגודת בעלי-המלאכה "יד חרוצים". בזמן מלחמת העולם הראשונה, בימי הכבוש הרוסי השתתף כחבר פעיל בוועד ההצלה ועזרה לפליטים ביחד עם ד"ר פ. רוטנשטרייך, אברהם גולדברג, אברהם שור וב"צ טילמן ושקד בטפול בחולים היהודים באזרחים ובצבא בהגשת עזרה רפואית וגם בבירור זהותם בזמן פטירתם לשם התרת עגונות.
בימי שלטון האוקראינים אחרי התפוררות אוסטריה והמהפכה ברוסיה, השתתף בחבר ועד הקהילה וחבר המועצה הלאומית היהודית לגליציה המזרחית בהנהלתו של ד"ר פ. רוטנשטרייך[1].
פעילותו בארץ ישראל עריכה
ב-1920 עלה ארצה והשתקע בתל אביב. המשיך בעבודתו כקבלן-בנין והקים במשך הזמן למעלה ממאתיים בניינים (בניני מגורים וחרושת ובניינים ציבוריים וממשלתיים). בין הבניינים שהקים: בית-ההסגר (קרנטין) בעג'מי שביפו, מועדון הציונים הכלליים, בית הסוכנים, פסז' פינסקר, בית הכנסת ברחוב בוגרשוב, בית היתומים ע"ש בלובשטיין ברמת גן על מגרשה של משפחת דבורקין שנדבה למוסד (אותו בנה בהתנדבות), חלק מבית מושב זקנים ברחוב אלנבי (בהתנדבות), בית תלמוד תורה ברחוב המליץ, ועוד[2].
השתתף ביסוד שכונת נורדיה ("מחוסרי דירות"), נבחר למועצה הראשונה והשנייה של עירית תל אביב מטעם מפלגה שכונתית בשם "הסתדרות השכנים", היה שופט עירוני בתל אביב החל מ-1932 שופט בבית משפט השלום העברי, חבר מועצת מושב זקנים ברחוב אלנבי למעלה מ-15 שנה, חבר הנהלת בית היתומים ע"ש א. ל. בלובשטיין ויו"ר ועדת הבניין, יו"ר מועצת בנק למלאכה החל משנת 1928, פעיל בהנהגת מרכז בעלי מלאכה[3][4] במשך כל הזמן, נשיא הכבוד של ארגון קבלני הבניין בת"א, נשיא הכבוד של אגודת גמילות חסדים ע"ש ר' יצחק אוסטרובסקי ליד בית הכנסת שברחוב בוגרשוב, היה יו"ר הנהלת בית אינוולידים בת"א במשך 3 שנים, חבר בוועד העזרה ליד אגודת העיוורים "ששת", ביחד עם השופט אליהו מני והעו"ד מ. גורודיסקי, והיה חבר וועד הקהילה העברית של ת"א-יפו במשך 8 שנים עד מיזוגה עם עירית תל אביב.
בשנות מלחמת העולם השנייה היה פעיל במשמר האזרחי. היה במשך 12 שנה חבר הנהלת האגודה לעזרת חולי-רוח ובית-המרפא שלה בבני-ברק. חבר פעיל בלשכת הכוכב מס' 13 של הבונים החופשיים ובלשכת "שמעון רוקח" של בני ברית.
נפטר ביום ד' סיון תשי"ח נקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב[5].
לקריאה נוספת עריכה
- דני רכט, בית האינוולידים / בית הכנסת מרמורק, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
הערות שוליים עריכה
- ^ דוד תדהר (עורך), "צבי פכטהולט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1173
- ^ הצעות מחירים מאת הקבלן צבי פכטהולט, באתר הארכיון הציוני, 1934
- ^ מודעת בחירות להתאחדות מרכז בעלי מלאכה, באתר הספרייה הלאומית
- ^ רשימה - התאחדות - מרכז בעלי המלאכה, באתר הספרייה הלאומית
- ^ RoseF IGRA, צבי פכטהולט, באתר BillionGraves, 11 באפריל 2014