פתיחת התפריט הראשי
סמל אק"מ - אגף קהילה ומשמר אזרחי

המשמר האזרחי הוא מחלקה (בראשות נצ"מ) בתוך אגף השיטור של משטרת ישראל המרכז את כלל פעילות ההתנדבות המבוצעת על ידי אזרחים במשטרה. המחלקה הוקמה בשנות השבעים כגלגול מודרני של יחידות המשמר האזרחי שפעלו בשנותיה הראשונה של המדינה.המשמר האזרחי הוא דגם ישראלי שהבשיל במציאות הביטחונית והחברתית המיוחדת בארץ והקמתו מהווה פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הארגונים ההתנדבותיים במדינת ישראל. מאז שהוקם נחשב המשמר האזרחי לארגון המתנדבים הגדול בישראל ואין לארגון זה אח ורע בארגוני השיטור וגופי אכיפת החוק בעולם המערבי.[1] מחקר שערכה משטרת ישראל העלה כי פעילותם של רבבות מתנדבים במשמר האזרחי לאורך השנים הביאה לחידוד ערנות הציבור, להגברת מעורבות של אזרחים בקהילה ולגילוי אזרחות טובה ושיפור איכות החיים במדינת ישראל.[2]


תוכן עניינים

הקמת המשמר האזרחיעריכה

ראשית המשמר האזרחי בהתארגנות אזרחים בצפון הארץ שביקשו להגן על שכונותיהם בעקבות שורה של פיגועים חבלניים שאירעו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. טראומת המלחמה, המחאה הציבורית, רעידת האדמה הפוליטית והפגועים הקשים (הטבח במעלות ב-15 במאי 1974) היוו את הבסיס להקמת המשמר האזרחי כשמאות אזרחים דרשו מהמשטרה להעניק להם כלים, סמכות ומסגרת שתסייע למערכת הביטחון בשמירה על ביטחון הפנים.

בחודש אפריל 1974 התקבלה החלטת ממשלה 411 שעסקה בהעברת האחריות על ביטחון הפנים למשטרת ישראל, וב-10 ביולי 1974 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת המשמר האזרחי כארגון לאומי התנדבותי. החלטת הממשלה קבעה כי המשמר האזרחי יפעל ליד משטרת ישראל ולא בתוכה. הוטל עליו לארגן אזרחים להתגוננות מפני התארגנות חבלנית ברחבי המדינה וזאת באמצעות קיום שגרת שמירה וארגון תשתית ביטחונית הכוללת: מפקדה, כיתות כוננות, סיורים חמושים, ממונעים ורגליים ושגרת אימונים, הדרכה ופיקוח. בכל רמת פיקוד של המשטרה (מטה ארצי, מחוז ומרחב) נקבעה מקבילה במשמר האזרחי (ראש המשמר האזרחי, מפקד מחוז משמר האזרחי ומפקד מרחב משמר האזרחי). ברמת התחנה נקבע מפקד התחנה בעיר ובערים הגדולות מונו מפקדי רבעים. יחידת ההתנדבות הבסיסית מוקמה במבני ציבור שהרשויות המקומיות הקצו לשם כך ואלו גם סייעו בגיוס, תקצוב, טקסים ועוד.[3]

יעדי המשמר האזרחי בהקמתועריכה

 
תצוגת המשמר האזרחי במוזיאון מורשת המשטרה במרכז ללימודי משטרה בקריית אתא
  • קיום תשתית ביטחונית רחבה לשם מניעת פיגועים.
  • חיזוק כוח העמידה של הציבור באמצעות מתן כלים ויכולת לאזרחים להתגונן בשעת הצורך.
  • קיום מאגר כוח אדם מתנדב לשעת הצורך.
  • הגברת הביטחון העצמי של התושבים והגדלת המודעות והעירנות לנושא הביטחון.

שטח העיר אורגן בשלוש רמות: עיר, רובע ושכונה. הנשק שהועמד לרשות המתנדבים היה M1 קרבין והרכבים ששימשו את המתנדבים היו משטרתיים.

בתום שנת פעילותו הראשונה השתלב הארגון היטב במערך ביטחון הפנים כאשר הוקמו כשלוש מאות בסיסי הפעלה בשכונות בפריסה ארצית, הוקם מערך כוננות ארצי, חולקו מאות כלי נשק לאזרחים (בעיקר לאלו שביתם ממוקם בקצה השכונות), הוקמה מערכת מקיפה של ביטחון שוטף שכללה שמירה בשכונות, הקמת מחסומים, ביקורת באוטובוסים ובמוסדות.

בשלבי ההתארגנות הראשונית, נעזר המשמר האזרחי בצה"ל, הג"א ומג"ב וניתנה לו הקצאה מסודרת מארגונים אלו של ימי מילואים וכוח אדם. בשנת 1977 החל תהליך הבחנה בין מתנדב פעיל למתנדב שאינו פעיל. בדיקה זו הביאה לנהלים שהסדירו את הקריטריונים להתנדבות פעילה על פי מספר שעות התנדבות בחודש וגריעת מתנדבים ממצבת כוח האדם. עד שנת 1979 מנה הגרעין הקבוע של המתנדבים מאז 1974 כ-30,000 מתנדבים.[4]

 
כיכר המשמר האזרחי בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו

שינויים ארגוניים במהלך שנות השמוניםעריכה

בתחילת שנות השמונים חל שינוי בתפיסת המבנה, ארגונו וייעודו של המשמר האזרחי, ויחד עם תפקידי המשמר האזרחי בביטחון פנים נוספו לו גם משימות שיטור בתחומי התנועה ולחימה בפשע. לכן, הוקמו יחידות מיוחדות בעיקר עקב רצונם של מתנדבים רבים לסייע בתחומי הפעילות השונים: בילוש, נוער, סיור ותנועה. תהליך זה ממשיך ומתפתח וכיום פועלות בהצלחה רבה יחידות רבות, חלקן במדים בתחומים שונים: סיור, תנועה צלפים, שיטור ימי, חילוץ נעדרים, צוללים, מתורגמנים, יומנאים, זיהוי קורבנות אסון, בילוש, תיירות, עבריינות נוער, איכות סביבה, תחבורה ציבורית וטרקטורונים.[5]

השלבים בתהליך הקמת היחידות המיוחדות במשמר האזרחיעריכה

  • הקמת יחידת הקלעים ולאחר מכן הצלפים והפעלתם החל מ-1974.
  • הקמת יחידת שיתוף פעולה לתחומים הקשורים המניעה ולחימה בעבריינות החל מ-1975.
  • הקמת יחידת תנועה בשנים 1979–1982.
  • מיסוד הקמת יחידות תנועה ויחידות למניעת עבריינות והעמדת מדים לרשות המתנדבים מתחילת 1983.
  • מיסוד הקמת יחידות במדים ליחידות הסיור ותחומים כלל-משטרתיים החל מאמצע 1983.[6]

הקמת יחידות מיוחדות נוספותעריכה

  • יחידה למניעת עבריינות (ימע"ר).
  • יחידה למניעת עבריינות נוער (ימע"נ).
  • יחידה תנועה מתנדבים (ית"מ), הפועלת על מדי משטרה.
  • יחידת מתנדבים במדים (מתמי"ד) – שקיבלה הכשרה משטרתית לעסוק במגוון נושאים משטרתיים.
  • מתמי"ד מג"ב - יחידות מתנדבים הפועלים עצמאית ובהנחיית מג"ב במגזר הכפרי, הפעילות מתבצעת עם מדי מג"ב ובכלי רכב של מג"ב. היחידה הוקמה ב-1989.[7]
  • יחידות העוסקות בסיוע קהילתי – סיוע לאוכלוסיות חלשות וקשישים, קליטת עליה ועוד.
  • יחידת אופניים.
  • יחידה לפינוי צירי תנועה (יחפ"צ) - יחידה מבצעית מקצועית הפועלת בתוך אגף התנועה (את"ן) ותפקידה פתיחה ושמירה של צירי תנועה מפני חסימות או הפרעות.
  • יחידת מתנדבים על רולרבליידס (מער"ב)[8] - שפועלת בשיתוף עם יחידות הסיור.
  • יחידות נוספות כפרשים, חילוץ ותיירות.[4]
  • יחידת משל"ט (מרכז שליטה) בתפקיד מוקדן במוקד 100.

המשמר האזרחי עובר תהליך של התמקצעות בתחום הפעלת המתנדבים תוך בניית מערך הדרכה, קורסים, השתלמויות, הכשרות מפקדים וגיבוש תורה מקצועית. במקביל לתהליך זה מתחילה כניסה של מתנדבים לתחומי הפעילות המשטרתית שהוזכרו להלן (היחידות המיוחדות). בתקופה זו מתחיל תהליך שילוב מלא של המשמר האזרחי במשטרה, תהליך שיקח כשש שנים.[9] בעקבות הקמת יחידות אלו חלה בתקופה זו אבחנה בין משמר אזרחי "קלאסי" העוסק בסיורי בט"ש "קלאסיים" לבין היחידות המיוחדות.[10]

ועדת קופלעריכה

ב-15 בנובמבר 1982 מינה שר הפנים ד"ר יוסף בורג ועדה בראשות פנחס קופל כדי להגדיר ולבדוק מחדש את מטרות משמר האזרחי. הוועדה המליצה להרחיב את ההגדרה שבפקודת המשטרה לפיה פועל המשמר האזרחי ולהוסיף ליעד המקורי לחימה בפח"ע וסיוע למשטרה בתפקידיה הייעודיים במישורי המניעה והקהילה. עבודת הוועדה לא הביאה לשינוי ארגוני להוציא את עניין צירוף היחידה לקשרי קהילה-משטרה (ילק"מ) למטה המשמר האזרחי ב-1983, תוך הכרה שיחידה אמורה לפעול כלפי כלל משטרת ישראל, והמשמר האזרחי קיבל אחריות מקצועית ומשימתית בנושאים אלו.[9] ההשפעה העיקרית של ועדת קופל הייתה בתחום הרחבת יעדי המשמר האזרחי ומתן לגיטימציה לפעילות בתחומי המניעה והסיוע למשטרה. נקבע כי ייעוד משמר האזרחי יהיה: "סיוע למשטרה בשמירת הביטחון השוטף ובביצוע תפקידיה הייעודיים הנוספים באמצעות מתנדבים". בשנת 1983 הוחלט להרחיב את מעורבות משמר האזרחי בפעולות למען הקהילה ולסייע למשטרת ישראל בתחומים שונים, לכן, הכפיפו את היחידה לקשרי משטרה- קהילה למשמר האזרחי, קידמו את היחידות המיוחדות וכל אלה במטרה לשלב באופן מלא את המשמר האזרחי במשטרה.[11]

שילוב המשמר האזרחי במשטרת ישראלעריכה

ב-1985 הוצגה תוכנית העבודה של המשטרה לשנים 19861990 (רשת ב') והציגה התייעלות פנימית שביטויה המעשי היה איחוד מטות מג"ב והמשמר האזרחי לתוך המשטרה ה"כחולה". תהליך האיחוד הביא לביטול המפקדות העצמאיות של המשמר האזרחי ולשילובן בתוך מערך הכוחות הטריטוריאלי של המשטרה. תהליך זה הושלם ב-1 בפברואר 1986. לפעולה לא היו השלכות ישירות על המתנדבים. שנת 1987 סיכמה למעשה את שילוב המשמר האזרחי בתוך שורות משטרת ישראל, והארגון חגג שלוש עשרה שנים להקמתו. המרכז האירועים עמדה החלטת הממשלה להעניק למתנדבים הפעילים לאורך כל התקופה אות הערכה ממלכתית. שבעת אלפים וחמש מאות מתנדבים היו זכאים לאות זה, והטקס המרכזי נערך במשכן הכנסת בחסות יושב ראש הכנסת. בשנה זו אף הושלם שילוב יחידות המשמר האזרחי המערך המשטרתי הטריטוריאלי ובמקביל, הושלמה במטה הארצי הקמת האגף ובמסגרתו מחלקת המתנדבים.[9]

תקנות המשמר האזרחי שתוקנו ב-1989 קבעו כי "המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי... לשמירת ביטחון הנפש והרכוש". התקנות פירטו תחומים רבים בהם רשאית המשטרה להסתייע במשמר האזרחי: "סיור, תנועה, בילוש, שיטור ימי, תיירות, חילוץ נפגעים, פרשים, סיוע למערך החבלה וצלפים". עם תיקון התקנות הפך המשמר האזרחי לחלק בלתי נפרד מהמשטרה ותחומי פעילותו הוגדרו בחוק, כולל הכשרות, כתנאי להפעלה מקצועית של המתנדב.

המשמר האזרחי, כמשקף את הפסיפס העדתי, האתני והתרבותי בישראל, קולט לשורותיו מתנדבים מהמגזר החרדי, מפעיל את זק"א, פועל באזור יהודה ושומרון, מגייס מתנדבים בני מיעוטים החל משנת 1992 (ליחידות המיוחדות גייסו בדואים, צ'רקסים ודרוזים ששירתו בצה"ל, והחל מ-1995 החלו להקים בסיסי משמר אזרחי ביישובים ערבים).[12]

הקמת אגף קהילה ומשמר אזרחיעריכה

ב-1 בינואר 1999 הוקם במטה הארצי אגף קהילה ומשמר אזרחי (אק"מ). אגף זה איחד את היחידה לשיטור קהילתי עם המשמר האזרחי. עם הקמת אק"מ, מנה האגף כ-50,000 מתנדבים, מהם כ-14,000 ביחידות המיוחדות. אק"מ פיתח פרויקטים קהילתיים ייחודיים, שם דגש על פיתוח שירותי משטרה וגיוס מתנדבים במגזר הערבי, והושקע מאמץ בפיתוח תורה כתובה בנושא שירות, ובהכשרות. משנת 2000 מוביל אק"מ מהלך להפיכת מרכזי השיטור הקהילתי ובסיסי הפעלת מתנדבים לישות אחת חזקה המספקת שירותי משטרה לקהילה על ידי שוטרים בשכר המפעילים את המקום יחד עם מתנדבי המשמר האזרחי. מתנדבי המשמר האזרחי מהווים גשר טבעי בין המשטרה לקהילה. ראשי הערים והרשויות המקומיות מסייעים למשמר האזרחי בתקציבי הסברה וארגון מקומיים ורואים בארגון זה מכשיר חשוב להשגת ערכים חינוכיים-תרבותיים במסגרת העירונית. הקשר ההדוק עם הרשויות המקומיות מקנה הרגשת שייכות לקהילה וקשר עם מוסדותיה. חברי המשמר האזרחי הם אזרחים ושוטרים מתנדבים כאחד ובעצם התנדבותם ממחישים את היות המשטרה חלק בלתי נפרד מהקהילה.[13]

שינויים ארגוניים פנים משטרתיים ואיחוד אגפים אג"מ-אק"מעריכה

במאי 2011 במהלך סבב המינויים לאחר כניסת רנ"צ יוחנן דנינו לתפקידו כמפכ"ל המשטרה הורה לסגור את אגף קהילה ומשמר אזרחי ולהטמיעו בתוך אגף המבצעים ולהקים מחלקת מתנדבים לטיפול בכל נושא מתנדבי המשא"ז. כתוצאה מהמהלך כל שוטרי וקציני האק"מ הוכפפו לאג"מ ובמרחבים ובמחוזות ושונה תפקידם מ"קציני אק"מ" ל"קציני מתנדבים" כאשר בראש שרשרת הפיקוד מונה ראש מחלקה בדרגת ניצב משנה. ראש אגף המבצעים שכיהן בתהליך האחוד היה ניצב ניסים מור.

משמעותה של סגירת האגף והורדת העומד בראש המשמר האזרחי, מדרגת ניצב לדרגת ניצב-משנה, היא הפחתה משמעותית של מעמדו של של המשא"ז במסגרת המשטרה, ומסר לפיו משטרת ישראל מעוניינת פחות להסתמך על מערך המתנדבים העומד לרשותה ולהסתמך בעיקר כוחה על השוטרים הסדירים.

מאז המהלך פחת מספר המתנדבים, שהגיע בשיאו ל-130,000, לפחות מ-30,000.

במהלך כהונתו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך הוחמרו נוהלי הגיוס של מתנדבים חדשים, וכיום הם כוללים אבחון תעסוקתי וסיווג ביטחוני קפדניים ביותר מאשר בעבר, מה שגרם להאטה דרמטית במספר המתגייסים החדשים להתנדבות, כתוצאה מביורוקרטיה מסורבלת יותר של תהליך הגיוס.

מפקדי המשמר האזרחיעריכה

שם תקופת כהונה כמפקד המשא"ז הערות
ניצב מולה כהן 15 באוגוסט 197414 באוקטובר 1979  
ניצב שאול גבעולי 15 באוקטובר 19791 ביולי 1985  
ניצב ברוך לוי 2 ביולי 198531 במרץ 1988  
ניצב עוזי ברגר 1 באפריל 19881 בפברואר 1990  
ניצב זאב רם 4 בפברואר 199027 במרץ 1991  
ניצב שלמה גל 28 במרץ 199131 במרץ 1993 [14]
ניצב יוסף זכריה 1 באפריל 199330 בספטמבר 1996  
ניצב חיים קליין 1 באוקטובר 199630 ביוני 1998  
ניצב יעקב רז 1 ביולי 19982001  
ניצב אסתר דומיניסיני 20011 ביולי 2003 [15]
ניצב דוד קראוזה 20032005
ניצב משה מזרחי 2005 – יולי 2006
ניצב אהרון פרנקו יולי 2006 – מאי 2007
ניצב עוזי רוזן מאי 2007 – אפריל 2010
ניצב יורם הלוי מאי 2010 – מאי 2011
נצ"מ מאיר ברפי מאי 2011 – ספטמבר 2014 רמ"ח מתנדבים
נצ"מ אמנון איצקוביץ' ספטמבר 2014 – ינואר 2018 רמ"ח מתנדבים
נצ"מ אמנון זיו פברואר 2018 – רמ"ח מתנדבים

מספר מתנדבים למשמר האזרחי 1975 – 2001עריכה

  • 1975 – 110,000 מתנדבים.
  • 1976 – 132,000 מתנדבים.[16]
  • 1977 – 108,000 מתנדבים.
  • 1978 – 92,000 מתנדבים.
  • 1979 – 30,000 מתנדבים בהתנדבות רצופה.
  • 1980 – 87,000 מתנדבים.
  • 1985 – 50,000 מתנדבים.
  • 1987 – 50,000 מתנדבים. ב-13 שנות קיומו עברו דרך הארגון כ-350,000 מתנדבים.[9]
  • 1999 – 50,000 מתנדבים (מהם כ-14,000 במסגרת היחידות המיוחדות).
  • 2001 – 70,000 מתנדבים.[17]

התנדבות למשמר האזרחיעריכה

למשמר האזרחי יכולים להתנדב לאבטחה בוגרים בגילאי 18 עד 65, ליחידות המיוחדות גילאי 21 עד 60 (ליחידות המדים) וליחידות הבילוש והנוער גילאי 21 עד 57.

בנוסף, תלמידי כיתות י' יכולים להתנדב במסגרת פרויקט מחויבות אישית ולהיחשב "מתנדבים מסייעים". תלמידי כיתות י"א-י"ב ובני 17 יכולים להתנדב כמתנדבים מן המניין, אך נדרשים לאישור הורים.[18]

נתוני הסף לגיוס: אזרחות – אזרחי מדינת ישראל או תושב במעמד ארעי. עברית – 10 שנות לימוד וידיעת השפה העברית, לרבות קרוא וכתוב. תהליך ההתנדבות כולל בתוכו:

  • מילוי פרטי המועמד להתנדב במשמר האזרחי - המועמד ימלא את פרטיו האישיים בטופס ההצטרפות למשמר האזרחי ויתבקש לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית, לצורך קבלת אישור ממשרד הבריאות לנשיאת נשק (כפי שנדרש מכל מי שמבקש רישיון לשאת נשק). בנוסף יידרש המועמד לחתום על הצהרת בריאות ולהציג אישור רופא המעיד על מצבו הבריאותי וכשירותו הרפואית.
  • קבלת אישור מהרישום הפלילי - המתנדב יופעל רק לאחר שנערכה בדיקה, כי אינו מופיע ברישום הפלילי.
  • הצהרת אמונים וקבלת תעודת מינוי זמנית - בתום רישום פרטי המתנדב ובדיקתם, יתקיים טקס הצהרת אמונים, הכולל שיחה על מהות המשמר האזרחי ומחויבויותיו של המתנדב לארגון, הסבר על חובות המתנדב וזכויותיו, קריאת "אני מצהיר" וחתימה על ההצהרה. לאחר החתימה יקבל המתנדב תעודת מינוי זמנית.
  • הדרכה - לאחר הצהרת האמונים יעבור המתנדב הכשרה בסיסית ואימון בסיסי להכרת הנשק והפעלתו, כולל מטווח ראשוני.
  • פעילות ראשונית במסגרת המשמר האזרחי - ביצוע הפעילות בשלב זה יהיה ללא נשק. המועמד יידרש לביצוע שתי פעילויות לפחות טרם קבלת תעודת המינוי הקבועה.
  • קבלת תעודת מינוי קבועה ומעמד של חבר מן המנין במשמר האזרחי.[19]

סמכויות המתנדבעריכה

סמכויות המתנדב דומות לאלו של שוטר. כאשר המתנדב לא במשמרת, הסמכויות לא תקפות והוא נחשב אזרח רגיל.[20]

החל מ-2018, באפשרות מתנדבים להגיש בקשה לקבלת רישיון להחזקת נשק בעקבות הרפורמה של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, בהמצאת המלצה של מפקדם הישיר או קצין המתנדבים ביחידה בה הם מתנדבים.

ענידת דרגותעריכה

כל מתנדבי המשטרה מתחילים בדרגת סמל שני (סמ"ש). קידום בדרגה נעשה בפרק זמן מינמלי (פז"ם) של שנתיים לכל דרגה עד לדרגת רס"ר, כולל. לאחריה פז"ם של שלוש שנים עד לדרגת רס"ם. דרגת רס"ב ניתנת לאחר חמש שנים מדרגת רס"ם ולפי מכסה - שלוש לכל תחנה. במרחבים בתחנות, במג"ב ובאת"ן - אחת לכל בסיס הפעלה. המתנדבים רשאים לענוד את הדרגות רק לאחר שעברו הסכמה ללבישת מדים.

באפשרות מתנדבים, בהמלצת המפקד, לצאת לקורס קציני מתנדבים שאורכו שבועיים בתנאי פנימיה במכללה הלאומית לשוטרים ותקופת חניכה של 3 חודשים ביחידות שונות. תנאים מקדימים לקורס כוללים 12 שנות לימוד, ותק של שנתיים במשטרה, סיווג ביטחוני מתאים לפי קביעת יחב"מ ודרישות היחידה, הכשרה מקצועית מעמיקה ובגיל 55 לכל היותר. כמו כן, על המתנדב לעבור ועדת מיון מחוזית, מבחני התנהגות בממד"ה (מרכז מדעי ההתנהגות בלשגת הגיוס של משטרת ישראל), גיבושון ומבחן קבלה לקורס הקצינים. בסיום הקורס המתנדבים מקבלים דרגת מפקח משנה (ממ"ש) ואילו החניך המצטיין שיבחר על ידי הסגל דרגת מפקח. הדרגות מחולקות בטקס חגיגי במעמד השר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה וקצין המתנדבים הארצי. מתנדב בוגר קורס קצינים בצבא נדרש לעבור את פרק ההשלמה המקצועית בלבד ודרגותיו יחולקו ביחידה במעמד קצין בכיר. מתנדבים בוגרי קק"צ צבאי זכאים לקבל דרגה בהתאם לשירותם הצבאי: סג"ם - סרן יקבלו דרגת ממ"ש, סרן - סא"ל יקבלו דרגת מפקח ואילו אל"ם יקבל דרגת פקד. הדרגות לא מעניקות למתנדבים סמכויות של קצין משטרה אלא סמכויות הפיקוד מוענקות להם מכוח התפקיד אליו הם משובצים. הדרגה המרבית למתנדב במשטרה היא תת - ניצב.

קצב ההתקדמות בדרגות הקצונה הוא שנה אחת מדרגת ממ"ש למפקח, שנתיים ממפקח לפקד, שלוש שנים מפקד לרפ"ק וארבע שנים מרפ"ק לסנ"צ כאשר קבלתה כרוכה בהמלצת המפכ"ל ובאישור השר לביטחון פנים וראש מחלקת מתנדבים ארצית. ישנה הקצאה אחת לדרגה זו בכל מחוז ובמג"ב.[21]

לקריאה נוספתעריכה

  • רפי סמית קרן שרביט, סקר בנושא התנדבות למשמר האזרחי יולי 2001, רמת גן: המשרד לביטחון פנים, לשכת המדען הראשי, 2001.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא המשמר האזרחי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 227
  2. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 244
  3. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 227-228
  4. ^ 4.0 4.1 אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004
  5. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 233
  6. ^ ישראל, 1993
  7. ^ יחידת המתמידים: הליך סינון קפדני, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2002
  8. ^ אתר משטרת מחוז תל אביב
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 ערן ישראלי, המשמר האזרחי, יחידת ההפקה וההסברה / ילק"מ משא"ז, 1993
  10. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 234
  11. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 234-235
  12. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 237-239
  13. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004
  14. ^ אלי הוד, משטרת ישראל 1948- 1994: שינויים במבנה הארגוני, בפריסת המחוזות, במג"ב ובמשא"ז, מדור תורות והוצאה לאור, 1994, עמ' 63-68
  15. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 238-241
  16. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 230-231
  17. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 239-240
  18. ^ התנדבות בני נוער למשמר האזרחי, באתר משטרת ישראל
  19. ^ לפי אתר משטרת ישראל, אגף קהילה ומשמר אזרחי
  20. ^ אלי הוד, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; עמ' 243
  21. ^ לפי "המשמר האזרחי - נהלים: מיון, הכשרה, מיון וקידום סגל מתנדב", נוהל מס' 70.301.