פתיחת התפריט הראשי


יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר ושימוש מופרז בתואר הנמלץ "מראשי ישיבת".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

משפחת קופשיץ היא משפחה ירושלמית, שהעמידה מקרבה רבנים. אבי המשפחה היה הרב צבי (הירש) קופשיץ, בן העלייה הרביעית וחניך ישיבות סלובודקה וחברון. המשפחה מיוחסת מצד אם המשפחה, חיה רוחמה קופשיץ, לרב שמואל הלל שינקר מאישי תנועת המוסר.

במשפחה מקובל שלפני נישואיה, פנתה חיה קופשיץ לסבה, הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה אחראי על קופת עזרה לנישואין לזוגות עניים, שיסייע לה ברכישת ביגוד. הרב זוננפלד השיב שבעת שנטל את האחריות לקופה, קיבל על עצמו שלא ליהנות ממנה, הוא או צאצאיו. הוא סבר על פי חז"ל שיש בכך חשש לשחיתות. במקום זאת, בירך אותה באריכות ימים ושבניה יהיו תלמידי חכמים[1].

ראש המשפחה: הרב צבי (הירש)עריכה

הרב צבי (הירש) הכהן קופשיץ (תרנ"ו, 1896ו' בתשרי תשל"ו, 1975) נולד בפטריקוב (כיום במחוז הומל שבבלארוס)[2], לישראל אהרן הכהן קאפציץ. למד בישיבת סלובודקה והיה מתלמידי "הסבא מסלובודקה". בשנות מלחמת העולם הראשונה למד בישיבה שהקים הרב יעקב כ"ץ בהומל. בכ' באלול תרפ"ד (1924) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין ששת התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת חברון בעיר חברון. בשנת תרפ"ז (1927) נישא לחיה רוחמה, בת הרב שמואל הלל שינקר ונכדת הרב זוננפלד. לאחר נישואיהם התגוררו בבתי מחסה שבעיר העתיקה ולאחר מלחמת השחרור עברו לבתי ברוידא. גם לאחר נישואיו שמר על קשר קרוב עם ישיבת חברון.

בסוף שנות ה-20 מינהו הרב זוננפלד כר"מ בבית היתומים דיסקין, על פי הצעת ראש ישיבת חברון הרב משה מרדכי אפשטיין. הרב זוננפלד הקפיד שלא למנות קרובי משפחה, ולכן בתחילה לא סיפר לו הרב אפשטיין במי המדובר ורק לאחר שתיאר את מעלותיו והתאמתו לתפקיד גילה לו את שמו. הרב זוננפלד חרג ממנהגו ומינהו לתפקיד, והוא שימש בו עשרות שנים. בשנות ה-40 הוצע לו על ידי הרב אייזיק שר לכהן כמשגיח בישיבת סלובודקה שהקים בבני ברק, אולם הוא סירב להצעה.

כל בניו למדו בישיבת חברון. למרות שהמשפחה התגוררה בדירת חדר קטנה הקפיד שכל בניו יישנו בבית ולא בפנימיית הישיבה כדי שיוכל להשגיח עליהם מקרוב. בשנות ה-40 התגייסו רבים מצעירי ירושלים החרדים לפעילות בארגוני המחתרת היהודיים. הכינוסים שנועדו לגייס את הצעירים נערכו בעיקר בשעות הלילה. בעקבות זאת נהג הרב קופשיץ ללמוד בכל ערב בבית המדרש של ישיבת חברון שבשכונת גאולה, כדי להשגיח על בניו שם.

למרות הצפיפות הרבה בביתו אימץ עם אשתו את בת אחותה, שנפטרה בצעירותה. לימים היא נישאה לרב חיים שאול קרליץ. אימץ יתום נוסף, קרוב משפחתו, שעלה לבדו לישראל. החזון איש שידך את בתו לאה לרב נסים קרליץ.

על מצבתו נכתב: "מסר נפשו לגדל בניו ובנותיו לתורה ויראת שמים מתוך עוני ודוחק גדול בתפילה ובתעניות".

דור שניעריכה

דור שלישיעריכה

  • הרב נחום יברוב, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. רב בשכונת עזרת תורה, מחבר סדרת הספרים "דברי סופרים" על נושאים הלכתיים רבים. מרבני השחיטה בבד"צ שארית ישראל.
  • הרב אליהו שוב, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. מראשי ישיבת אהבת תורה במודיעין עילית.
  • הרב משה כהן, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. מראשי ישיבת מאה שערים.
  • הרב יצחק כהנא, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. ראש ישיבת כנסת מרדכי במודיעין עילית.
  • הרב יצחק זילברמן, חתנו של הרב אברהם קופשיץ. רב קהילת חניכי הישיבות בשכונת נווה יעקב בירושלים.
  • נכדתו לאה פישר, בתו של הרב ישראל אהרן. היא רעייתו של הרב יהודה פישר פוסק וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.
  • הרב נפתלי קופשיץ, בנו של הרב משה פנחס. היה מרבני כולל "אור יצחק" ביהוד. לאחר פטירת אביו ממלא את מקומו ברבנות הקהילה. בנוסף מכהן כראש ישיבת דעת משה וכר"מ יום שישי בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק. משיעוריו בקהילתו ובישיבת בית מדרש עליון יצאו הספרים "מעדני כהן" (4 חלקים), "שיעורי בבא קמא וסנהדרין", "מצהלות חתנים", "שפתי כהן".
  • הרב שמריהו יוסף ברמן, חתנו של הרב משה פנחס קופשיץ, מראשי ישיבת "דברי מרדכי" ומחבר סדרת הספרים "ברכת שי" על רבות ממסכתות הש"ס. בנו של הרב מרדכי שלמה ברמן ראש ישיבת פוניבז' ונכדו של "הסטייפלר".
  • הרב אליעזר טורק, חתנם של עטקה הינדה והרב מרדכי יודלביץ', ר"מ בישיבת קמניץ הקטנה, רב קהילת "פרושים" באחוזת ברכפלד ודרשן.

לקריאה נוספתעריכה

  • ושם אשה גדולה - בית קופשיץ (עמ' 21–33), תשס"ד

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תולדות בניו ובנותיו של הגה"צ רבי שמואל הלל שינקר בתוך: זיכרון מאיר, בני ברק, תשס"א, עמ' 155.
  2. ^ להבדיל מפיוטרקוב שבפולין