מחלקה (צבא)
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על המונח הכללי ועל השימוש בו בצבאות שאינם צה"ל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מחלקה היא יחידה צבאית הקיימת בחילות השדה, שם היא יחידת משנה במסגרת פלוגה, וביחידות מטה בדרג גבוה, שם היא מהווה יחידת משנה, דוגמת אלה הקיימות באגף המבצעים.[1]
מחלקות בצה"ל
עריכהמחלקת השדה
עריכההמחלקה בחילות השדה מורכבת משתיים עד ארבע כיתות או צוותים. מחלקה היא יחידת משנה במסגרת פלוגה, בה ישנן, בדרך כלל, כ-3–5 מחלקות.
המחלקה היא דרג השדה הנמוך ביותר עליו מפקד קצין (מפקד מחלקה - מ"מ), בדרך כלל בדרגת סגן משנה או סגן. למפקד המחלקה מסייע מפקד ותיק בדרגת סמל או סמל ראשון ("סמל מחלקה" - סמ"ח), המשמש כסגנו.
מחלקת חי"ר מורכבת משלוש או ארבע כיתות וכוללת בין 30 ל-65 חיילים. כך גם במחלקת הנדסה קרבית. מחלקת שריון כוללת בדרך כלל 2–4 טנקים. היחידה המקבילה למחלקה בחיל התותחנים הישראלי או במערך ההגנה האווירית מכונה "פלגה" וכוללת לרוב שניים או שלושה תותחים (בחיל התותחנים) או משגרים (במערך ההגנה האווירית) בפיקוד "מפקד הפלגה" (מכונה מפל"ג בחיל התותחנים ומפ"ל במערך ההגנה האווירית).
מחלקה היא גם חלק ממטה הגדוד. לדוגמה, מחלקת הרפואה כוללת רופא ומספר חובשים, מחלקת הקשר כוללת את קצין הקשר הגדודי (קשר"ג), וכ-10 טכנאים ואנשי מקצוע נוספים, מחלקת החימוש מורכבת מכ-10–20 מכונאים ובעלי-מקצוע אחרים, מחלקת המודיעין כוללת את הקמ"ן ומספר מש"קים. מחלקות אלה מאוגדות במסגרת פלוגת-המפקדה.
מפקד מחלקה, או בקיצור מ"מ, הוא תפקיד שממלא קצין בצה"ל, העומד בראש מחלקה בחיל הרגלים,[2] בחיל ההנדסה, בשריון ובראש צוות לוחמים[3] ביחידות המובחרות. דרגתו של מפקד המחלקה או הצוות תהיה בדרך כלל סגן משנה או סגן.[4]
המונח מפקד מחלקה היה קיים עוד בתקופת ההגנה. סיכת מ"מ הוענקה לבוגרי קורסי הקצינים של ההגנה החל משנת 1944, ולאחר מכן לבוגרי קורסי הקצינים הכלליים בצה"ל.
מחלקת המטה
עריכההמחלקה היא גם יחידת-מטה גדולה בזרועות, בפיקודים ובאגפי המטכ"ל. לדוגמה, בלהק ציוד שבמטה חיל האוויר קיימת מחלקת מטוסים, האחראית על ציוד המטוסים בחיל.
בראש מחלקה כזו עומד קצין (רמ"ח - "ראש מחלקה") בדרגת אלוף-משנה (אל"ם).
צוות
עריכהדרג השדה הנמוך ביותר ביחידות מובחרות, דוגמת מגלן[5] דובדבן[6] אגוז ובגדודי הסיור,[7] וכן ביחידות העילית, ובהן סיירת מטכ"ל[8] ויחידת שלדג,[9] הוא צוות לוחמים. על הצוות מפקד קצין (מפקד צוות - מפק"ץ), בדרך כלל בדרגת סגן או סג"ם, ולעיתים מש"ק.[10] הצוות מונה בין שנים עשר לעשרים לוחמים בדרך כלל, אשר מוכשרים במקצועות שונים הנדרשים לצוות ובהם חובשים, צלפים ונווטים. גם בקורס הקצינים בצה"ל, המתקיים בבה"ד 1, וכן בקורס טיס ובחובלים, מחולקים הצוערים לצוותים ולהם מפקד צוות.[11] בחיל השריון פועלים החיילים בצוותים, כאשר כל טנק מאויש על ידי צוות, בן ארבעה לוחמים, עליו מפקד מפקד הטנק (מט"ק). גם בחיל התותחנים פועלים החיילים בצוות, שאחראי על תומ"ת ונגמ"ש אלפ"א ("אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים") ומקביל בגודלו לכיתה.
בגלל אופי החילות והמבנה בחיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית אין צוותים, אלא כיתות.
לקריאה נוספת
עריכה- עופר סגל-עז-כאריאל, 'חומת מגן' שלי, הוצאת מערכות, 2006, סיפורו של מפקד מחלקת חיילי מילואים במבצע חומת מגן.
- עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, הוצאת ידיעות ספרים, 2008, סיפורו של מפקד מחלקה מגדוד 51 של גולני במלחמת לבנון השנייה.
- אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003.
- מחלקת הרובאים, הוצאת אג"מ / מה"ד, תשי"ז, 1956
קישורים חיצוניים
עריכה
- סרן ערן אלכאווי, הם יחזיקו מעמד בזכות הערכים, בזכות ההבנה ובזכות האחריות, ותמיד ישאפו להשתפר, מערכות 337, אוגוסט 1994, עמודים 28–29.
- מחלקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מסגרות המשנה באגף הן חטיבות, מונח שגם לו שימוש כפול (בדרך כלל, יחידה צבאית המורכבת מגדודים), ומסגרות המשנה בחטיבה כזו הן מחלקות. בראשה של מחלקה כזו עומד קצין בדרגת אלוף-משנה
- ^ עפר שלח, גוף שני, 1989, עמודים 118-119.
- ^ יוני נתניהו, מכתבי יוני, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמודים 187-188.
- ^ ביחידות מסוימות בצה"ל ייתכן מפקד צוות שאינו קצין. חייל בדרגת סמל ראשון אשר עבר קורס סמבי"ם ומוכשר כרובאי 010.
- ^ ניר וולף, המגלן והחרב, באתר ישראל היום, 17 ביוני 2011
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, איפוק הוא כוח, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 26-27.
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003.
- ^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011.
- ^ חן קוטס-בר, הרמבו של צה"ל: טל רוסו עושה חשבון נפש, באתר nrg, 19 בספטמבר 2009
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 23-25.