יחידת אגוז

יחידת קומנדו יבשתית של צה"ל

יחידת אגוז[2] (יחידה 621) היא יחידת קומנדו של זרוע היבשה בצה"ל[3], יחידה מובחרת והתנדבותית שפעלה במסגרת חטיבת גולני ופיקוד הצפון (ינואר 1995 – דצמבר 2015), וכיום מהווה חלק מחטיבת עוז המאגדת את יחידות הקומנדו של חיל הרגלים.

יחידת אגוז
סיכת יחידת אגוז
סיכת יחידת אגוז
אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם[1]
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
סוג יחידת קומנדו
בסיס האם מחנה שרגא
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות ינואר 1995 – הווה (כ־29 שנים)
מקים היחידה ארז צוקרמן
מלחמות
נתוני היחידה
ייעוד לוחמה זעירה בדגש על לוחמה בסבך בזירה הצפונית ולוחמה בטרור
ציוד עיקרי נשק קל: רובה שירות M4A1 פלאט-טופ, אקדחים, מקלעים, רובי צלפים ואמצעים מיוחדים נוספים
פיקוד
יחידת אם חטיבת עוז
דרגת המפקד סגן-אלוף  סגן-אלוף
מפקד נוכחי סא"ל מ'
מפקדים רשימה בהמשך
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (×2)
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף (×2)
לוחמי "אגוז" באימון הסוואה - נדרש מאמץ מצד המתבונן בתמונה על מנת להבחין בהם על רקע תוואי השטח הסלעי.

היחידה מתמחה בפעילות יבשתית מורכבת, ובמקור נועדה ללחום בטקטיקה של לוחמת גרילה כנגד ארגון חזבאללה ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. היא מתמחה בלחימה בשטחים סגורים, בסבך, שדאות, הסוואה ועוד. ניסיונה הרב של היחידה בלחימה מול כוחות לא סדירים, במיוחד מול חזבאללה בדרום לבנון, השפיע רבות על תורות הלחימה של חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות בצה"ל.

אתר ההנצחה של היחידה, על גלגוליה השונים, נמצא בנבי חזורי שבצפון רמת הגולן.

בגלגולה הראשון הוקמה ב-1956 בשם סיירת אגוז כסיירת פיקודית של פיקוד הצפון, ופעלה עד סיום מלחמת יום כיפור ב-1974.

היסטוריה עריכה

 
לוחמי אגוז במסע סוף מסלול
 
חייל אגוז מסתער
 
לוחמי יחידת אגוז בסמטאות ח'אן יונס במהלך מלחמת חרבות ברזל

יחידת "אגוז" הוקמה בינואר 1995 על בסיס צוות מסלול מיחידת עורב צנחנים, כחלק מחטיבת גולני ונקראה בשמה של סיירת אגוז, שפעלה בפיקוד הצפון עד 1974. היחידה הוקמה על בסיס סיסמה “ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם”[4]. יוזמי הקמת היחידה היו הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק ואלוף פיקוד הצפון עמירם לוין שרצו להביא למהפך במלחמה בחזבאללה, באמצעות תורת לחימה ושיטות לחימה חדשות. היחידה סופחה לחטיבת גולני בשל טענת מפקד החטיבה דאז, משה קפלינסקי, כי ליחידה החדשה נדרשת תמיכה, חניכה וליווי כמו גם סיוע אג"מי ולוגיסטי מצד גוף מנוסה, הבקי בלחימה בלבנון ולמוד ניסיון מבצעי[5]. אגוז הוקמה כיחידה ללחימת גרילה נגד ארגון חזבאללה ברצועת הביטחון שבדרום לבנון[6]. למפקדה הראשון מונה ארז צוקרמן, יוצא שייטת 13[7], אשר הוביל את לוחמי היחידה ברוב פעולותיה הראשונות[8]. בתקופה זו נרשמו לזכות היחידה הישגים רבים, במסגרת היתקלויות בחוליות חזבאללה בתוך ומחוץ לרצועת הביטחון. כבר במבצע הראשון שביצעה היחידה, שישה חודשים בלבד לאחר הקמתה, הצליח כוח מהיחידה לחסל שני מחבלים, ליד מוצב חולה. על תקופת שירותו ביחידת אגוז עוטר צוקרמן בצל"ש אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין[9].

ב־1997 קיבל את הפיקוד על יחידת אגוז סא"ל משה (צ'יקו) תמיר, איש חטיבת גולני. תקופתו באגוז התאפיינה בלחימה נחושה נגד חזבאללה. בין המבצעים הבולטים בתקופת פיקודו על היחידה היה מבצע נוף פראי, בספטמבר 1997, בו הרגו לוחמי היחידה בקרב את האדי, בנו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה[10]. גופתו, ביחד עם גופות לוחמי חזבאללה אחרות, הוחזרה ללבנון בתמורה לחלקי גופתו של לוחם שייטת 13 איתמר אליה, שנהרג באסון השייטת[11]. מבצע בולט אחר היה מבצע מהלך מבריק בו הוביל תמיר כוח לוחמים מהיחידה במבצע בלבנון[12] כנגד חולית אבטחה של חזבאללה בכפר ע'נדוריה. במבצע נהרגו כשמונה מחבלים[13]. מבצע בולט נוסף באותה עת היה מבצע "תיק פלילי" כנגד עמדות חזבאללה בהר דב[14]. על תקופת שירותו ביחידת אגוז עוטר תמיר בצל"ש אלוף פיקוד הצפון[15].

תחילת שנות ה-2000 עריכה

לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000 המשיכה היחידה את פעילותה בגבול הצפון, והתמחתה גם בלוחמה בגזרת הר חרמון, אך בד בבד החל שילובה בפעילויות של סיכול טרור בשטחי יהודה והשומרון[16] ורצועת עזה. תחת פיקודו של תמיר ידעי לחמה היחידה במבצע חומת מגן, ובכלל זה בכיבוש המוקטעה ברמאללה[17].

מלחמת לבנון השנייה עריכה

ב־20 ביולי 2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה נהרגו חמישה מלוחמי יחידת אגוז ועוד 6 נפצעו, בקרב בגבול הצפון ליד היישוב אביבים. הכוחות עסקו בטיהור בונקרים של חזבאללה בכפר מארון א־ראס שבדרום לבנון[18]. בקרב מארון א־ראס נהרגו, על פי דיווחי צה"ל, כ־20 מחבלים מארגון החזבאללה.

לאחר המלחמה ביצעה היחידה שורה של מבצעים התקפיים בתוך רצועת עזה, ביחד עם חטיבות גולני וגבעתי. באחד המבצעים, בינואר 2008, הרגו כוחות מהיחידה בסיוע שריון וחיל האוויר 18 מחבלים, בהם בנו של בכיר חמאס מחמוד א־זהאר[19]. בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, הרגו לוחמי היחידה כ־50 מחבלים בלחימה בשכונת שג'אעייה. ביום ה־14 למבצע נפצע קשה מפקד היחידה, סא"ל יונתן רום, כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט[20]. את מקומו תפס מפקדה הקודם של היחידה, פיני יוסף, שהוביל אותה בלחימה ברצועת עזה[21].

הקמת חטיבת הקומנדו ואחריה עריכה

ב־24 בדצמבר 2015 נערך טקס הפרידה מחטיבת גולני[22], וב־27 בדצמבר עברה היחידה לחטיבת עוז.

היחידה השתתפה במבצע שומר החומות בעזה ותקפה עשרות מטרות טרור נ"ט ותמ"ס והרגה מספר מחבלים.

ב-12 בינואר 2022 נהרגו רס"ן איתמר אלחרר[23] ורס"ן אופק אהרון[24], שניהם מפקדי פלגות מהיחידה, בבסיס נבי מוסא מירי דו-צדדי עם חברם ליחידה[25][26]. בתחקיר הרמטכ"ל לאירוע, הוחלט כי מפקד היחידה, סא"ל אפרים תהילה, יישאר בתפקידו, אך הוחלט על מספר צעדים פיקודיים אחרים. לאחר סיום תפקידו של תהילה התגלה כי בתקופת פיקודו ביצע מספר תקלות נוספות בנושא אימונים והוחלט על אי-קידומו במסגרת הצבא[27][28].

היחידה השתתפה במבצע שובר גלים וביצעה פעילויות התקפיות בשכם ג'נין ורמאללה.

באוגוסט 2022 השתתפה במבצע עלות השחר.

ביולי 2023 השתתפה יחידת אגוז במבצע בית וגן במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין במסגרתה ביצעה פעולות התקפיות וסיכלה תשתיות טרור. במהלך המבצע נהרג לוחם היחידה רב-סמל דוד יהודה יצחק במהלך חילופי אש[29].

מלחמת חרבות ברזל עריכה

מתקפת הפתע עריכה

ב-7 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל ושחרור היישובים שהותקפו במתקפת הפתע נהרגו 5 מלוחמי היחידה במהלך חילופי אש במהלך הקרב על מוצב כיסופים:[30] סמ"ר יונתן סביצקי, סמ"ר אביאל מלקמו, סמ"ר אלעד ששון, סמ"ר עמית פלד, ורס"ל ויטלי סקיפקביץ'[31][32][33][34][35]

בנוסף במתקפת הפתע נהרגו ארבעה לוחמי היחידה אשר היו משובצים בתפקידי קצונה בחטיבת גולני ובחטיבת גבעתי. רס״ן שילה הר אבן, סרן שילה ראוכברגר, סרן אורי שני וסרן דור שדה.

החזית הצפונית עריכה

ב-9 באוקטובר 2023, פעלה יחידת אגוז של החטיבה בגזרת גבול לבנון לאחר היתקלות עם מחבלים מארגון חזבאללה וחילופי אש נהרג לוחם פלוגת המילואים של יחידת אגוז רס"ל גלעד מולכו[36].

הלחימה הקרקעית ברצועת עזה עריכה

ב-13 בנובמבר 2023, במהלך התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניהלה היחידה קרבות בצפון הרצועה במהלכה נהרג לוחם היחידה סמ"ר איתי שהם[37].

ציונים לשבח עריכה

 
לוחמי יחידת אגוז במלחמת חרבות ברזל

מפקדי היחידה עריכה

שם תקופת כהונה הערות
ארז צוקרמן 1995–1997 מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד עוצבת נתיב האש
משה תמיר 1997–1998 מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים
חגי פלג 1998–1999 מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד הימ"מ
חגי מרדכי 1999–2000 לימים ראש מטה זרוע היבשה
תמיר ידעי 2000–2002 לימים מפקד זרוע היבשה
אבי פלד 2002–2003 לימים נספח צה"ל בהודו
אופק בוכריס 2003–2004 מעוטר צל"ש הרמטכ"ל, לימים מפקד פו"ם
מרדכי כהנא 2004–2006 לימים קצין איסוף קרבי ראשי
יניב עשור 2006–2008 לימים ראש אכ"א
דוד זיני 2008–2010 לימים מפקד הגיס המטכ"לי
שלומי בינדר 2010–2012 לימים ראש חטיבת המבצעים באמ"ץ
פיני יוסף[42] 2012–2014 לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי (שימש בנוסף, מ"מ מפקד היחידה במבצע צוק איתן)
יונתן רום[43] 2014–2016 נפצע קשה במבצע צוק איתן, החלים וחזר לפקד על היחידה. לימים מפקד עוצבת חיצי האש
רועי לוי[44] 2016–2018 לימים מפקד היחידה הרב-ממדית נהרג במהלך חילופי אש עם מחבלים ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל
א' 2018–2020
אפרים תהילה 2020–2022 הודח, והמשיך לשירות במשרד הביטחון
מ' אוגוסט 2022–7 באוקטובר 2023 נפצע קשה ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל
אפרים תהילה[45] 7 באוקטובר 2023–18 בפברואר 2024 ממלא מקום, לקח פיקוד לאחר שמ' נפצע באורח קשה במהלך הקרב על כיסופים
מ' 18 בפברואר 2024– שב לפקד על היחידה לאחר החלמתו

גיוס ליחידה והכשרת הלוחם עריכה

 
סמל יחידת אגוז

מועמדים שהיו במסלול מיונים ליחידות מובחרות (כגון סיירת מטכ"ל, שלדג ושייטת 13), יכולים להיבחר על ידי היחידה ולהתמיין אליה. מעטים מהלוחמים המצטיינים בגיבוש ליחידות הממיינות של חטיבת גולני מגיעים אף הם ליחידה.

משך מסלול לוחם ביחידת אגוז נמשך בין 14–16 חודשים והוא כולל: טירונות חי"ר ואימון מתקדם (5 וחצי חודשים); שלב מכין (חודש וחצי); שלב לחימה בסיסי; ניווטים, קורס צניחה, קורס לוחמה זעירה, קורס לוחמה בטרור. שלב לחימה מתקדם הכולל: לוחמת שטח בתנאים שונים (אזורים מיוערים, לחימת סלעים, לוחמה בשטח בנוי, הסוואה ועוד, אימונים בתנאים קיצוניים בחרמון וכדומה); קורס מ"כים סיירות והתמחויות ייעודיות ועוד.

לאחר שחרורם מהשירות הסדיר, משרתים לוחמי היחידה במילואים בחטיבת יפתח.

בשנת 2019 נפתח בית הספר לקומנדו אליו מגיעים להמשך ההכשרה לאחר סיום שלב הטירונות בבא"ח גולני.

לוחמי היחידה נעלו בעבר נעלי חי"ר שחורות כאשר היו שייכים לחטיבת גולני. משעברו בשנת 2015 לחטיבת עוז הוחלפו הנעליים לצבע האדום. בנוסף עברו לענוד את תג חטיבת עוז. עם זאת, המשיכו הלוחמים לחבוש את הכומתות החומות. אולם החל מ-30 באפריל 2018 עברו לכומתות האדומות. לוחמי היחידה מצוידים ברובי M4A1[46] וחלקם נושאים גם אקדחים.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר תהלים, פרק י"ח, פסוק ל"ח
  2. ^ ראשי תיבות של אנטי־גרילה ולוחמה זעירה
  3. ^ אתר צה"ל: לוחמי אגוז מסכמים מסלול
  4. ^ יחידת אגוז – הסיירת הצפונית
  5. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 141–142.
  6. ^ איתן רבין, צה"ל חשף יחידה שכל יעודה ללחום בחזבאללה, הארץ, 05 בדצמבר 1996, כפי שהועלה באתר פרש.
  7. ^ חיבוק של מח"ט, nrg מעריב, 19 באוגוסט 2005
  8. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות, 2005, עמוד 145, "כבר בתחילת ההסתננות – כאשר עלו המפקדים לנקודת תצפית על אחד מגושי הסלע העצומים האופייניים לג'בל סוג'וד – נתקל הכוח בפיקודו של ארז, במחבלים. במכת האש הראשונה נפגעו כמה מפקדים. הכוח נתפס במצב לא נוח – המפקדים נמצאו לפנים כשהם מנותקים מיתר הלוחמים. ארז התעשת במהירות, הציב חיפוי קטן ויצא מיד למרדף אחר המחבלים שהחלו לברוח באחת מהמחילות החצובות בסבך. בתום המרדף, שעל פי התיאורים דמה יותר לטיהור תעלת לחימה ביעד מבוצר, חיסל הכוח שני מחבלים"
  9. ^ סא"ל ארז צוקרמן, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה.
  10. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות – משרד הביטחון, 2005, עמודים 164–172.
  11. ^ רביב שכטר, לבנון של צ'יקו תמיר, באתר ישראל היום, 14 במאי 2010
  12. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות – משרד הביטחון, 2005, עמוד 176, "הייתי המפקד הוותיק ביותר שעדיין הוביל מבצעים וידעתי שלהצטרפותי לכוח היה משקל גדול בהחלטה לאשר את המבצע".
  13. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 179, "היינו בטווח של פחות מעשרה מטרים מהמארב כאשר החלה לפתע תכונה לא שגרתית. אחד האנשים, שנראה לי כמפקד הכוח, החל לעבור בין המחבלים ולהצביע לעברנו. סימנתי לרון והתחלתי בספירה לאחור. בסיום הספירה פתחו הכוחות באש מתוזמנת מכמה כיוונים. בתוך מהומת הירי והצעקות יכולתי להבחין במחזה הנורא של שני המחבלים שהיו שקועים בשינה מנסים להיחלץ משקי השינה ללא הועיל. בתום מכת האש השלכנו רימונים למרכז כרם הזיתים והתכוננו לניתוק מגע מהיר. בשלב זה התעורר הכפר כולו ואש לא מכוונת נורתה לכל עבר. על אף שהכרתי היטב את היערכות חזבאללה בכפרים הופתעתי ממהירות התגובה ומעוצמתה. פקדתי על רון, שלא מיהר להפסיק את הירי לעבר המחבלים, לנתק מגע מייד ולנוע לנקודת הכינוס שנקבעה".
  14. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות – משרד הביטחון, 2005, עמודים 185–199.
  15. ^ סא"ל משה (צ'יקו) תמיר, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה, "בתקופת פיקודו על יחידת 'אגוז' יזם הוביל ופיקד על מספר רב של מבצעים שבוצעו באזור הביטחון ומחוצה לו. בפיקוד על היחידה גילה רמה מקצועית, מבצעית נורמטיבית הראויים לציון. סא"ל תמיר משה השתתף אישית במרבית הפעילות במהלכה פגעה היחידה והרגה חיילי אויב וזאת מבלי שהיו הרוגים לכוחותינו. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד אלוף עמירם לוין אלוף פיקוד הצפון אייר תשנ"ח מאי 1998".
  16. ^ רון לשם, טרומפלדור? תעשו לו טובה, ידיעות אחרונות "7 ימים", ‏ 22 בפברואר 2002, כפי שהועלה באתר "פרש".
  17. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", תל אביב: ידיעות ספרים, 2004, עמוד 241, תמיר ידעי: "בשלב הזה, אחרי הפגועים של מרס, החיילים שלי היו מוכנים לכבוש את המוקטעה גם עם M-16 ומחסנית".
  18. ^ חנן גרינברג, "דווקא עכשיו, 'אגוז' חייבת להמשיך לפעול", באתר ynet, 21 ביולי 2006
  19. ^ בן כספית, עמית כהן ואמיר בוחבוט, החשש: עסקת שליט בסכנה, באתר nrg‏, 16 בינואר 2008.
  20. ^ אילנה קוריאל ויואב זיתון, הותר לפרסום: מפקד יחידת אגוז נפצע קשה בעזה, באתר ynet, 22 ביולי 2014.
  21. ^ יוסי יהושוע, קצינים בכירים בקו האש: מפקד חדש לאגוז, באתר ynet, 22 ביולי 2014.
  22. ^ אחרי 20 שנה: גולני נפרדת מיחידת אגוז באתר ערוץ 7
  23. ^ [https://www.izkor.gov.il/איתמר%20אלחרר/en_a95a19001def18e3551f417c537ca553 אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל רב-סרן איתמר אלחרר], באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  24. ^ [https://www.izkor.gov.il/אופק%20אהרון/en_f9b6140b799622f7383fb008aa30723f אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל רב-סרן אופק אהרון], באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
  25. ^ אמיר בוחבוט‏, הקצין שירה במפקדי הפלגות באגוז חבש קסדה: "קנים הופנו לעברי וחשתי סכנה מיידית", באתר וואלה!‏, 14 בינואר 2022
  26. ^   סיכום התחקירים לאירוע הירי הדו-צדדי ביחידת אגוז, באתר צה"ל, 7 בפברואר 2022
  27. ^ לילך שובל, בעקבות סערת יחידת אגוז, קצין בכיר במילואים אומר: "מפקד שטייח - לא יכול להישאר בצבא", באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2022
  28. ^ יואב זיתון, על רקע פרשת מות שני הקצינים: מפקד אגוז הקודם שיקר באירוע אחר - ולא ישרת בצה"ל, באתר ynet, 21 בספטמבר 2023
  29. ^ אמיר בוחבוט‏, רב סמל דוד יהודה יצחק, לוחם סיירת אגוז, נפל במבצע בג'נין: "אובדן כבד", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2023
  30. ^ מעטים מול רבים: לוחמי אגוז משחזרים לראשונה את הקרב ההירואי בכיסופים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בינואר 2024
  31. ^   סמ"ר יונתן סביצקי ז"ל, באתר צה"ל
  32. ^   סמ"ר אביאל מלקמו ז"ל, באתר צה"ל
  33. ^   רס"ל אלעד מיכאל ששון ז"ל, באתר צה"ל
  34. ^   סמ"ר עמית פלד ז"ל, באתר צה"ל
  35. ^   רס"ל ויטלי סקיפקביץ' ז"ל, באתר צה"ל
  36. ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: שני לוחמים נוספים נהרגו אתמול בקרב בגבול לבנון, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  37. ^ אלון חכמון, ‏"תודה שעמדת מול האויב בלי פחד": איתי שוהם נפל בקרב בצפון הרצועה, באתר מעריב אונליין, 13 בנובמבר 2023
  38. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל העניק ציון לשבח ליחידת אגוז על ביצוע פעולות מוצלחות בלבנון, הארץ, ‏ 29 באפריל 1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  39. ^ צל"ש יחידתי – גדוד אגוז, באתר הגבורה
  40. ^ צל"ש יחידתי – גדוד אגוז, באתר הגבורה
  41. ^ צל"ש יחידתי – גדוד אגוז, באתר הגבורה
  42. ^ מתן גלין, מפקדים חדשים לגדוד 12 ויחידת אגוז של גולני, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 ביולי 2012
  43. ^ אמיר בוחבוט‏, הקרב שכמעט גבה את חייו של מפקד יחידת אגוז, באתר וואלה!‏, 25 בספטמבר 2015
  44. ^   יוסי יהושוע, אגוז מלך, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בדצמבר 2015
  45. ^ יוסי יהושוע, ימצא את דרכו חזרה לפיקוד? קצין מעוטר שהודח מצה"ל חזר להילחם ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בפברואר 2024
  46. ^ חטיבת הקומנדו עוברת לרובי M4, באתר ישראל דיפנס