צוק מנרה

**צוק מנרה**
	הרכבל בצוק מנרה
תאריך פתיחה	1998
מתקנים	רכבל; מגלשות הרים; אומגה; סנפלינג; קיר טיפוס
קואורדינטות	33°11′45″N 35°33′31″E / 33.19575°N 35.558638888889°E
	www.cliff.co.il
	(למפת אצבע הגליל רגילה) צוק מנרה

צוק מנרה היה אתר תיירות, נופש וספורט אתגרי בגליל העליון, במורדות הרי נפתלי, בין קריית שמונה לקיבוץ מנרה. הרכבל בצוק היה הרכבל הארוך ביותר בישראל עד אפריל 2022, עת נפתחה הרכבלית בחיפה. בסוף 2019 האתר נסגר למבקרים, בעקבות סכסוך עסקי בין בעלי המקום^[1].

היסטוריה עריכה

הרעיון להקמת רכבל נהגה לראשונה בשנותיו הראשונות של קיבוץ מנרה^[2]. ב-1971 החלו דיונים על הקמתו, כחלק מפרויקט מקיף לפיתוח התיירות בקריית שמונה^[3]. באוקטובר 1974 הזמינה עיריית קריית שמונה סקר היתכנות להקמתו^[4], וב-1976 הציעה חברה משווייץ להקים אותו תמורת זיכיון הפעלה לעשר שנים^[5]. ב-1989 קיבל קיבוץ מנרה אישור להקמת הרכבל, וב-1990 ביקר שר התיירות במקום והבטיח תקציב לטובת הקמת הפרויקט^[6]^[7]. הקמת הפרויקט יצאה לבסוף לפועל במחצית השנייה של שנות ה-90. לצורך הקמת הפרויקט הוקמה חברה שבעלת המניות העיקרית בה היא חברת "הולילנד תיירות" (66%), בעלת מתחם הולילנד בירושלים. החברה הכלכלית קריית שמונה וקיבוץ מנרה מחזיקים בכ-16% מהמניות כל אחת^[8].

הקמת הרכבל, בעלות של 30 מיליון שקל, החלה בשנת 1996, והרכבל נפתח לציבור בקיץ 1998^[9]. בשנה הראשונה להפעלתו 250 אלף איש נסעו ברכבל. ב-1999 החלה הקמתם של אטרקציות נוספות באתר: מסעדה בתחנת הרכבל העליונה, מגלשות הרים באורך של 1,200 מטר, מאזור תחנת הרכבל האמצעית ועד לתחנה התחתונה שבמבואות קריית שמונה, וקיר טיפוס בגובה 16.5 מטר, כחלק מאתר גלישת מצוקים^[10].

באוגוסט 2006 נפגע האתר במלחמת לבנון השנייה, עקב קטיושות רבות שנחתו באזור בעת המלחמה, וגרמו לשריפות קשות שפגעו במתקני האתר ובשטח המיוער, ופעילותו הושבתה^[11]^[12]. הפעילות חודשה רק במרץ 2007^[13].

מדי כמה שנים נסגר האתר לצורך תחזוקה ושיפוצים.

בעקבות מחלוקת עסקית בין בעלי המניות, האתר נסגר ב-2019, ב-30 בינואר 2022 פורסם בתקשורת כי מתקיימים מגעים לפתיחתו המחודשת של האתר בפסח 2022^[1], אך נכון לאמצע 2024 האתר עדיין סגור.

מתקנים עריכה

הרכבל עריכה

הרכבל, שמהווה את ליבת האתר, הוא הרכבל התיירותי הארוך בישראל. אורכו כ-1,940 מטר, מטפס ממבואותיה הדרומיים של קריית שמונה אל מורדות קיבוץ מנרה, כאשר בסך הכל הגובה שהוא צובר הוא 750 מטר.

ישנן 12 קרוניות, המחולקות לארבע שלשות, הנעות בסנכרון, סך הכל משך 10 דקות בכיוון. כל קרונית יכולה לשאת עד שמונה אנשים.

לרכבל יש שלוש תחנות - במנרה, בקריית שמונה ובצוק עצמו באמצע הדרך. הקרונות עוצרים בתחנה - שלושה בקריית שמונה, שלושה במנרה, ושישה (בשתי שלשות נגדיות), בתחנת האמצע. כשהקרונות מתחילים לנוע, השלושה שבקריית שמונה עולים לתחנת האמצע, מהתחנה עולה שלשה למנרה, ממנרה יורדת שלשה לתחנת האמצע, ומהאמצע יורדת שלשה לקריית שמונה, וחוזר חלילה.

במנרה עריכה

בתחנה של מנרה מצויה מסעדה המשקיפה לנופי עמק החולה, רמת הגולן והר חרמון, וכן ניתן לתצפת גם מחוץ למסעדה.

בנוסף יש במקום פעילויות לילדים, בריכה בקיץ, וצימרים.

בצוק עריכה

בתחנת האמצע (אף שהרכבל עוצר אין הכרח לרדת), מצויות פעילויות אקסטרים, דוגמת אומגה, סנפלינג וקיר טיפוס.

בקריית שמונה עריכה

בתחנה התחתונה ניתן למצוא בין היתר מגלשת הרים וטרמפולינה.

קישורים חיצוניים עריכה

אתר האינטרנט הרשמי של צוק מנרה
אתר קיבוץ מנרה (אורכב 17.04.2010 בארכיון Wayback Machine)
סימי שאואר, ‏צוק מנרה: חופשה משפחתית, "מסע אחר"

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² רעות עוזיאל, ‏צוק מנרה סגור קרוב לשלוש שנים. האם יצליח להפתח מחדש?, באתר ‏מאקו‏, 30 בינואר 2022
^ צוק מנרה, באתר צוק מנרה | ארץ הטבע והאקסטרים
^ קריית־שמונה רוצה רכבל לרכס מנרה, מעריב, 12 באוגוסט 1971
^ יוקם רכבל בין מנרה לקרית שמונה, מעריב, 31 באוקטובר 1974
^ בודקים אפשרות להקים רכבל־אויר מקריית שמונה למנרה, דבר, 29 בדצמבר 1976
^ מזל מועלם, במנרה יעלו לגובה 840 מ' רק כדי לרדת לקנות חלב, מעריב, 13 באוגוסט 1990
^ עמית דובקין, שוויץ באצבע הגליל, מעריב, 4 באפריל 1989
^ בהודעות לעיתונות החברה מציינת שההשקעה הייתה תרומה של הגברת אלזי צ'רני וינברג (אמו של הלל צ'רני) לתושבי קריית שמונה לאחר מלחמת לבנון הראשונה. לפי הפרסום בגלובס החברה מחזקה ב-66% מהמניות ולא מדובר בתרומה - פרויקט תיירות גרנדיוזי, באתר גלובס, 7 באפריל 2010
^ צוק מנרה בסוכות: פעילות אתגרית מגוונת בסימן עשרים שנה לאתר, באתר כל העיר, 10 בספטמבר 2018
^ דוד חיון, ‏בעלי אתר התיירות צוק מנרה: 10 מיליון שקל יושקעו בהקמת אטרקציות, באתר גלובס, 28 ביולי 1999
^ עירית רוזנבלום, אתר "צוק מנרה" שבגליל העליון הושבת לפחות ל-9 חודשים, עקב הקטיושות, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2006
^ אלי אשכנזי, הערכות: עבודות שיקום הרכבל בצוק מנרה יארכו כשנה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2006
^ עירית רוזנבלום, צוק מנרה שנפגע במלחמה חוזר לפעילות בהשקעה של כ-2 מ' ד', באתר הארץ, 25 במרץ 2007

[מאקו-1] ¹ ² רעות עוזיאל, ‏צוק מנרה סגור קרוב לשלוש שנים. האם יצליח להפתח מחדש?, באתר ‏מאקו‏, 30 בינואר 2022

[2] צוק מנרה, באתר צוק מנרה | ארץ הטבע והאקסטרים

[3] קריית־שמונה רוצה רכבל לרכס מנרה, מעריב, 12 באוגוסט 1971

[4] יוקם רכבל בין מנרה לקרית שמונה, מעריב, 31 באוקטובר 1974

[5] בודקים אפשרות להקים רכבל־אויר מקריית שמונה למנרה, דבר, 29 בדצמבר 1976

[6] מזל מועלם, במנרה יעלו לגובה 840 מ' רק כדי לרדת לקנות חלב, מעריב, 13 באוגוסט 1990

[7] עמית דובקין, שוויץ באצבע הגליל, מעריב, 4 באפריל 1989

[8] בהודעות לעיתונות החברה מציינת שההשקעה הייתה תרומה של הגברת אלזי צ'רני וינברג (אמו של הלל צ'רני) לתושבי קריית שמונה לאחר מלחמת לבנון הראשונה. לפי הפרסום בגלובס החברה מחזקה ב-66% מהמניות ולא מדובר בתרומה - פרויקט תיירות גרנדיוזי, באתר גלובס, 7 באפריל 2010

[9] צוק מנרה בסוכות: פעילות אתגרית מגוונת בסימן עשרים שנה לאתר, באתר כל העיר, 10 בספטמבר 2018

[10] דוד חיון, ‏בעלי אתר התיירות צוק מנרה: 10 מיליון שקל יושקעו בהקמת אטרקציות, באתר גלובס, 28 ביולי 1999

[11] עירית רוזנבלום, אתר "צוק מנרה" שבגליל העליון הושבת לפחות ל-9 חודשים, עקב הקטיושות, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2006

[12] אלי אשכנזי, הערכות: עבודות שיקום הרכבל בצוק מנרה יארכו כשנה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2006

[13] עירית רוזנבלום, צוק מנרה שנפגע במלחמה חוזר לפעילות בהשקעה של כ-2 מ' ד', באתר הארץ, 25 במרץ 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]