צוק מנרה

אתר תיירות ישראלי

צוק מנרה היה אתר תיירות, נופש וספורט אתגרי בגליל העליון, במורדות הרי נפתלי, בין קריית שמונה לקיבוץ מנרה. האתר מכיל את הרכבל הארוך בישראל.

צוק מנרה
הרכבל בצוק מנרה
הרכבל בצוק מנרה
תאריך פתיחה 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
מתקנים רכבל
מגלשות הרים
אומגה
סנפלינג
קיר טיפוס
קואורדינטות 33°11′45″N 35°33′31″E / 33.19575°N 35.558638888889°E / 33.19575; 35.558638888889
www.cliff.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הרעיון להקמת רכבל נהגה לראשונה בשנותיו הראשונות של קיבוץ מנרה[1]. ב-1971 החלו דיונים על הקמתו, כחלק מפרויקט מקיף לפיתוח התיירות בקריית שמונה[2]. באוקטובר 1974 הזמינה עיריית קריית שמונה סקר היתכנות להקמתו[3], וב-1976 הציעה חברה משווייץ להקים אותו תמורת זיכיון הפעלה לעשר שנים[4]. ב-1989 קיבל קיבוץ מנרה אישור להקמת הרכבל, וב-1990 ביקר שר התיירות במקום והבטיח תקציב לטובת הקמת הפרויקט[5][6]. הקמת הפרויקט יצאה לבסוף לפועל במחצית השנייה של שנות ה-90. לצורך הקמת הפרויקט הוקמה חברה שבעלת המניות העיקרית בה היא חברת "הולילנד תיירות" (66%), בעלת מתחם הולילנד בירושלים. החברה הכלכלית קריית שמונה וקיבוץ מנרה מחזיקים בכ-16% מהמניות[7].

הקמת הרכבל, בעלות של 30 מיליון שקל, החלה בשנת 1996, והרכבל נפתח לציבור בקיץ 1998[8]. בשנה הראשונה להפעלתו 250 אלף איש נסעו ברכבל. ב-1999 החלה הקמתם של אטרקציות נוספות באתר: מסעדה בתחנת הרכבל העליונה, מגלשות הרים באורך של 1,200 מטר, מאזור תחנת הרכבל האמצעית ועד לתחנה התחתונה שבמבואות קריית שמונה, וקיר טיפוס בגובה 16.5 מטר, כחלק מאתר גלישת מצוקים[9].

באוגוסט 2006 נפגע האתר במלחמת לבנון השנייה, עקב קטיושות רבות שנחתו באזור בעת המלחמה, וגרמו לשריפות קשות שפגעו במתקני האתר ובשטח המיוער, ופעילותו הושבתה[10][11]. הפעילות חודשה רק בחודש מרץ 2007[12].

מדי כמה שנים נסגר האתר לצורך תחזוקה ושיפוצים.

נכון ליוני 2019, חלק מהמתקנים באתר סגורים[דרוש מקור].

המתקנים באתרעריכה

הרכבלעריכה

הרכבל, שמהווה את ליבת האתר, הוא הארוך בישראל. אורכו כ-1940 מטר, מטפס ממבואותיה הדרומיים של קריית שמונה אל מורדות קיבוץ מנרה, כאשר בסך הכל הגובה שהוא צובר הוא 750 מטר.

ישנן 12 קרוניות, המחולקות לארבע שלשות, הנעות בסנכרון, סך הכל משך 10 דקות בכיוון. כל קרונית יכולה לשאת עד שמונה אנשים.

לרכבל יש שלוש תחנות - במנרה, בקריית שמונה ובצוק עצמו באמצע הדרך. הקרונות עוצרים בתחנה - שלושה בקריית שמונה, שלושה במנרה, ושישה (בשתי שלשות נגדיות), בתחנת האמצע. כשהקרונות מתחילים לנוע, השלושה שבקריית שמונה עולים לתחנת האמצע, מהתחנה עולה שלשה למנרה, ממנרה יורדת שלשה לתחנת האמצע, ומהאמצע יורדת שלשה לקריית שמונה, וחוזר חלילה.

במנרהעריכה

בתחנה של מנרה מצויה מסעדה המשקיפה לנופי עמק החולה, רמת הגולן והר חרמון, וכן ניתן לתצפת גם מחוץ למסעדה.

בנוסף יש במקום פעילויות לילדים, בריכה בקיץ, וצימרים.

בצוקעריכה

בתחנת האמצע (אף שהרכבל עוצר אין הכרח לרדת), מצויות פעילויות אקסטרים, דוגמת אומגה, סנפלינג וקיר טיפוס.

בקריית שמונהעריכה

בתחנה התחתונה ניתן למצוא בין היתר מגלשת הרים וטרמפולינה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צוק מנרה, צוק מנרה | ארץ הטבע והאקסטרים
  2. ^ קריית־שמונה רוצה רכבל לרכס מנרה, מעריב, 12 באוגוסט 1971
  3. ^ יוקם רכבל בין מנרה לקרית שמונה, מעריב, 31 באוקטובר 1974
  4. ^ בודקים אפשרות להקים רכבל־אויר מקריית שמונה למנרה, דבר, 29 בדצמבר 1976
  5. ^ מזל מועלם, במנרה יעלו לגובה 840 מ' רק כדי לרדת לקנות חלב, מעריב, 13 באוגוסט 1990
  6. ^ עמית דובקין, שוויץ באצבע הגליל, מעריב, 4 באפריל 1989
  7. ^ בהודעות לעיתונות החברה מציינת שההשקעה הייתה תרומה של הגברת אלזי צ'רני וינברג (אמו של הלל צ'רני) לתושבי קרית שמונה לאחר מלחמת לבנון הראשונה. לפי הפרסום בגלובס החברה מחזקה ב66% מהמניות ולא מדובר בתרומה - פרויקט תיירות גרנדיוזי, באתר גלובס, 7 באפריל 2010
  8. ^ צוק מנרה בסוכות: פעילות אתגרית מגוונת בסימן עשרים שנה לאתר, באתר כל העיר, 10 בספטמבר 2018
  9. ^ דוד חיון, ‏בעלי אתר התיירות צוק מנרה: 10 מיליון שקל יושקעו בהקמת אטרקציות, באתר גלובס, 28 ביולי 1999
  10. ^ עירית רוזנבלום, אתר "צוק מנרה" שבגליל העליון הושבת לפחות ל-9 חודשים, עקב הקטיושות, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2006
  11. ^ אלי אשכנזיהערכות: עבודות שיקום הרכבל בצוק מנרה יארכו כשנה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2006
  12. ^ עירית רוזנבלום, צוק מנרה שנפגע במלחמה חוזר לפעילות בהשקעה של כ-2 מ' ד', באתר הארץ, 25 במרץ 2007