קארוי מארוט

פילולוג ואתנוגרף הונגרי-יהודי

קארוי מארוט, במקור קרונשטיין[1]הונגרית: Marót Károly; ארד, 2 במרץ 1885בודפשט, 27 באוקטובר 1963)[2] היה פילולוג קלאסי, יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים (נספח: 1945, מן המניין: 1956), זוכה פרס קושוט (1961) המקביל בהונגריה לפרס ישראל.

קארוי מארוט
Marót Károly
Károly Marót (1885-1963) teacher of Classical philology.jpg
לידה 2 במרץ 1885
ארד, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 1963 (בגיל 78)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 27 באוקטובר 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחום המחקר: היבטים מוקדמים ואתנוגרפיים של האפוס היווני. ההיסטוריה של הדת.

ביוגרפיהעריכה

קארוי קרונשטיין נולד במשפחה יהודית כבנם של דניאל קרונשטיין ושל קרולינה הוברט (18671945).[3] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) עם תואר ביוונית-לטינית, הוא קיבל את הדוקטורט שלו כבר ב-1907[4] וקיבל את תעודת ההוראה לבית ספר תיכון ב-1908 . הוא נסע מחוץ לבודפשט כמורה בבית ספר תיכון. בשנת 1917 קיבל משרת מרצה בכיר חיצוני (לא חלק מהסגל) באוניברסיטת קולוז'וואר בתחום "הפולקלור היווני והיסטוריה של הדת". מ-1924, בנוסף להוראה בבית ספר תיכון, לימד גם במכון לפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת פרנץ יוזף בסגד (כיום אוניברסיטת סגד), ואף התקבל למחלקה בשנות ה-30 של המאה ה-20 כחלק מהסגל. הוא ערך כמה מסעות לימוד קצרים בתקופה זו ב: מערב אירופה, שוודיה (1929) וצרפת (1937).

בשל יהדותו והחוקים היהודיים בממלכת הונגריה (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) נאלץ להסתתר מהרדיפות הגזעניות בשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה,[5] אך ברגע שהכוחות הסובייטים כבשו את סגד, חזר מארוט במהרה והחל להפעיל מחדש את הקתידרה. בינואר 1946 מונה לפרופסור חבר. בשנת הלימודים 1945/1946[6] מונה לראש המחלקה לפילולוגיה קלאסית ונבחר לסגן - דקאן. ב-27 באוגוסט 1947 עזב לאוניברסיטת בודפשט, שם הפך לפרופסור מן המניין במחלקה לפילולוגיה קלאסית, ולאחר מכן לראש המחלקה בשנת 1962 עד פרישתו בחודש יולי. הוא ערך שוב כמה מסעות לימודים קצרים למערב אירופה, בלגיה (1948) ואיטליה (1955, 1958) במהלך פעילתו בבודפשט.

משנת 1958 היה נשיא "האגודה ללימודים קלאסיים". הוא פיתח יצירה מחקרית-ספרותית גדולה. רוב מחקריו דנו בתקופה ובהיבטים האתנוגרפיים של האפוס היווני.

יצירתועריכה

הוא מיקד את האפוסים של הומרוס במרכז המחקר שלו. רבות מהמאפיינים הללו הוטמעו בתורת השירה שפותחה על ידו באופן אינדיבידואלי, שהסתמכה על הלקחים של האסכולה האנגלית לאתנולוגיה ואנתרופולוגיה (בעיקר ה-The Golden Bough של ג'יימס ג'ורג' פרייזר)[7] ונתמך בחקירת האינסטינקטים של הפסיכולוגיה. תוך חיפוש השורשים החברתיים של היווצרות ההאפוסים היווניים הנאיביים חיפש טרמינולוגיה חדשה והציע הכנסת מונח כ"שירת הכלל'. כמורה, התאפיין קארוי מארוט בדרישות גבוהות ביותר.[8]

כתביועריכה

 
Ὅμηρος [9] הומרוס
  • פרקים בעניין שאלת הומרוס (בודפשט, 1907)
  • השורשים הפסיכולוגיים האינדיבידואליים של הדת (בודפשט, 1919)
  • תיאורי הלחימה של הומרוס והתפתחות הסוגה האפית (סגד, 1926)
  • היווניות של גתה (סגד, 1932)
  • דיולה הורניאנסקי (בודפשט, 1934)
  • גזע והתפתחות באתנולוגיה (1936)
  • Midsummer's Day. בתוך: Etnographia-Népélet, 1939, 254–296 11.
  • טקס ומשתה. בתוך: Etnographia-Népélet, 1940, 143–187 11.
  • משימות של האתנוגרפיה ההונגרית. בתוך: Etnographia-Népélet, 1940, 273–308. 11.
  • הוראת ה-"Saint John's Eve" ההונגרי. בתוך: "רוח וחיים" (Szellem és Élet) כרך מס' 4 (יוני 1941) האמור לעיל ניתנה כהרצאה של החברה הפילולוגית של בודפשט בדצמבר 1940. מפגש קריאה 18.[1]
  • הומרוס "המבוגר והטוב ביותר" (בודפשט, 1948)
  • תיאוריה של השירה העממית ובעיותיה בהונגריה (בודפשט, 1949)
  • ראשית הספרות היוונית (בודפשט, 1956, גרמנית: 1960)
  • מקומו של האפוס בתוך האפוס ההירואי (בודפשט, 1964)

מעמד מדעיעריכה

  • הוועדה לפילולוגיה קלאסית של האקדמיה ההונגרית למדעים, חבר
  • International Association for the History of Religions, חבר הוועד הפועל, יו"ר הוועד הלאומי ההונגרי

חבריות באגודותעריכה

  • החברה לפרהיסטוריה, נשיא, 1958 עד מותו
  • חברה פילולוגית, חבר הנהלה
  • החברה האתנוגרפית ההונגרית, חבר מועצת המנהלים
  • אגודת דוגוניץ', חבר

פרסים והוקרהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קארוי מארוט בוויקישיתוף

מאמרים קשוריםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Névváltoztatása a M. Kir. Belügyminisztérium 131381/1902. sz. rendelete alapján.
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 1598/1967. folyószáma alatt".
  3. ^ "Kronstein Dánielné Hubert Karolina halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 233/1945. folyószáma alatt".
  4. ^ Magyarországon a 20. század közepéig lehetett előbb doktorátust, majd utána diplomát szerezni, 1949-től ez már többé nem volt lehetséges.
  5. ^ Az is lehet, hogy munkaszolgálatos volt, nincs adat.
  6. ^ A szegedi tudományegyetem múltja és jelene : 1921-1998 (1999) i. m. 272. p.
  7. ^ ג'יימס ג'ורג' פרייזר (1941-1854) היה אנתרופולוג חברתי ממוצא סקוטי שעסק במיתולוגיה ובתולדות הדתץ
  8. ^ Szádeczky-Kardoss Samu: Ókortudomány, latin-görög filológia. In A Szegedi Tudományegyetem múltja és jelene: 1921-1998 (1999). Szeged, Mészáros Rezső. 206. p.
  9. ^ görögül