פתיחת התפריט הראשי

קבורת אפר יהודי אוסטריה בירושלים (1949)

בקיץ 1949 נקברו בירושלים בטקס ממלכתי צבאי 30 כדים ובהם אפר יהודי אוסטריה שהומתו במחנות ההשמדה בשואה. טקס זה נחשב כיום לטקס הראשון שהתקיים בישראל לזכר נספי השואה ושנשא צביון ממלכתי.

היוזמה לטקסעריכה

הטקס נערך כתוצאה מיוזמתו של שמעון ויזנטל יהודי אוסטרי ניצול שואה, אז עדיין אלמוני. אפרם של כ-200 אלף יהודי אוסטריה שנספו במחנות ההשמדה נאסף והיה מיועד למשלוח לארץ. באוקטובר 1948 פנה ויזנטל, במכתב לראש עיריית תל אביב-יפו ישראל רוקח ודרש לקיים טקס קבורה הולם לשרידים [1].

 
שר החינוך והתרבות דאז ולימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר, עובר על פני כדי האפר שהוצבו בבית הרבנות הראשית בת"א.

המוסדות הרשמיים בישראל התקשו לעכל תכתיבו של ויזנטל. קשיים התעוררו כיוון שעל פי ההלכה אסור לקבור ב"קבר ישראל" דבר מלבד חלקי מת יהודי, ולגבי כדי אפר שנאספו במשרפות אין דרך להבטיח זאת. הסוכנות היהודית סברה שאין זה ראוי מהבחינה הסמלית שטקס קבורת אפר הנשרפים יקדם לטקס הממלכתי של קבורת עצמות הרצל ובני משפחתו, שאף הם הועלו לארץ בקיץ 1949. העלאת עצמות חוזה המדינה נתפסה כסמל לניצחון הציונות, בעוד קבורת שרידי קרבנות השואה נתפסה כסמל לתבוסת הגלות. לאחר התלבטויות הוחלט למלא אחר דרישתו של ויזנטל.

הטקסעריכה

הטקס הממלכתי נקבע ל-26 ביוני 1949. בשעה 11:00 הוצא ארון המתים בו הונחו כדי האפר מבית הרבנות הראשית ברחוב יבנה בתל אביב ומסע ההלוויה נע לכיוון בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. אחרי הארון נעה הפמליה שכללה שרי ממשלה ונכבדים אחרים. אלפים גדשו את הרחובות ובתי הספר שחררו את התלמידים. חנויות לאורך ציר הנסיעה נסגרו והקהל עקב בדממה אחר התקדמות השיירה. על מדרגות בית הכנסת הגדול אמר הרב הראשי האשכנזי, הרב איסר יהודה אונטרמן, קדיש. השיירה המשיכה לרחובות שם נשא דברים אל מול קהל רב, נשיא המדינה, חיים ויצמן. משם החלה השיירה בליווי משטרתי, לעלות לכיוון ירושלים. בירושלים נערכה לוויה צבאית בנוכחות נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ראש העירייה ונכבדים אחרים. השיירה נעה לבית הכנסת ישורון ושם נשא דברים הרב הראשי הספרדי, הרב עוזיאל. הארון נטמן בבית הקברות סנהדריה.

מקורותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "זה לא משהו שאנו היהודים באוסטריה מבקשים את הישראלים לעשות, איננו מבקשים את עצתה של ישראל, זה משהו שאנו מודיעים לכם שהחלטנו לעשות ואנו מצפים מכם לכבד את החלטתנו ולמצוא את הדרך ההולמת להביא לקבורה את השרידים". (במקור נכתב ביידיש).
    מצוטט בתוך: ויזנטל וזיכרון השואה בישראל: הרצאה של תום שגב במכון לחקר השואה ע"ש ויזנטל העתיד לקום בווינה, 8 ביוני 2006 (ההרצאה באנגלית).