קולנוע ארמון (רמת גן)

בית קולנוע ברמת גן

קולנוע ארמון היה בית קולנוע שפעל ברמת גן בשנים 19651990.

קולנוע ארמון
מרכז מסחרי שהוקם במקום בו פעל קולנוע ארמון
מרכז מסחרי שהוקם במקום בו פעל קולנוע ארמון
מידע כללי
סוג בית קולנוע
כתובת הרצל 42 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רמת גן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים קלמן גרדינגר
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1965
תאריך פתיחה רשמי 1965
תאריך פירוק 1990
קואורדינטות 32°05′00″N 34°48′55″E / 32.083333333333°N 34.815277777778°E / 32.083333333333; 34.815277777778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

קולנוע ארמון עמד ברחוב הרצל 42 פינת רחוב הרא"ה 2, מול בית הכנסת הגדול ובסמוך לכיכר רמב"ם ולקולנוע אורדע.

הקולנוע היה בבעלותו של קלמן גרדינגר,[1] יושב ראש מועצת המנהלים של תיאטראות ישראל, ומי שהניח את הבסיס לרשת בתי הקולנוע רב חן. בבעלותו היו גם קולנוע ארמון בחיפה וקולנוע דיזנגוף בתל אביב.

קולנוע ארמון ברמת גן תוכנן על ידי האדריכל הישראלי אהרן דורון ונבנה בהשקעה של מעל מיליון לירות ישראליות. הוא הכיל 900 מקומות ישיבה והותאם לקיום מופעי תרבות והצגות תיאטרון. קלמן גרדינגר ניהל משא ומתן עם הנהלת התיאטרון העירוני חיפה כדי שזה יציג בקולנוע ארמון ברמת גן הצגות תיאטרון לרווחת תושבי גוש דן.

בפתיחה החגיגית שהתקיימה ב־15 באפריל 1965[2][3] הוקרן הסרט מלך הוואלס בהקרנה בכורה בארץ. בטקס הפתיחה בירכו ראש עיריית רמת גן אברהם קריניצי, נציג משרד המסחר והתעשייה ונציג התאחדות בעלי בתי קולנוע בישראל.

הקרנות הסרטים התקיימו בשעות הערב בכל ימות השבוע פרט לערב שבת.[4]

בשנת 1968 קיימה הקהילה הרפורמית בעיר, לראשונה בתולדותיה, תפילה פומבית באולם קולנוע ארמון בראש השנה וביום הכיפורים וזאת למרות התנגדותם של החוגים החרדים בעיר. הקהילה התחילה לפעול חמש שנים קודם לכן ונהגה להתפלל בבית פרטי בשיכון ותיקים ברמת גן.[5]

בשנת 1969, הופיע השר מנחם בגין באולם קולנוע ארמון לפני תלמידי כיתות י"ב של בתי הספר התיכוניים בעיר.[6]

בשנת 1971, ד"ר ישראל פלד, ראש עיריית רמת גן, קיים באולם הקולנוע עצרת לכבוד יום ההסתדרות.[7]

בשעות אחר הצהריים התקיימו הקרנות של סרטי ילדים. בשנת 1978, בעקבות מחאה של תושב רמת גן, פנה ראש העיר, ד"ר ישראל פלד, להנהלת הקולנוע בבקשה להימנע מהקרנת פרסומות בעלות תוכן לא הולם לפני הקרנת סרטי הילדים.[8]

הקולנוע נסגר בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים בשל חוסר כדאיות כלכלית. במקומו נבנה מרכז מסחרי.

הערות שוליים

עריכה