פתיחת התפריט הראשי

קונכייה (כלי נשיפה)

כלי נשיפה המורכב מקונכייה גדולה
קונכיית נגינה מהתרבות המגדלנית. נמצאה ב-1931 במערה בהרי הפירנאים. אחד מכלי הנגינה המוקדמים ביותר שעליהם ידוע כיום. מוחזקת במוזיאון טולוז, צרפת.
נזיר הינדואי נושף ב-Tubinella pyrum במהלך טקס פוג'ה
תהלוכה של חיילים קוריאנים המנגנים על קונכיית Charonia tritonis
סטיב טוריי מנגן על קונכייה ב-1976

אחד משימושיה של הקונכייה הוא ככלי נשיפה מוזיקלי; לצורך כך משתמשים בקונכייה של חלזונות ים גדולים במיוחד. לעיתים מכונים כלי נגינה אלו "חצוצרות קונכייה".

ליצירת כלי הנגינה מנקבים חור בקצה הקונכייה, ולהפקת הצליל נושפים לתוך הקונכייה בדומה לתקיעה בשופר. לעיתים מוצמדת לקונכייה פייה.

מגוון רחב של קונכיות יכול לשמש כ"קונכיות נשיפה", אך כמה מהמינים הנפוצים ביותר לכך הם: "הקונכייה הקדושה" - Turbinella pyrum, "החצוצרה של טריטון" - Charonia tritonis ו"מלכת הקונכיות" - Lobatus gigas.

בהודו ובטיבטעריכה

"הקונכייה הקדושה", Tubinella pyrum, ידועה בהודו בשם "שאנקה", ויש לה חשיבות דתית בהינדואיזם ובבודהיזם. הנשיפה בשאנקה מתבצעת בשעת פולחן במקדשי ההינדו ובבתי המאמינים, בייחוד בעת טקס הפוג'ה ארטי, שבו מופץ אור כלפי פסלי האלים. מעבר לכך, נעשה שימוש בשאנקה ככלי קיבול למים, שעמו רוחצים את פסלי האלים, ושמשמש גם לטקסי טיהור.[1][2] בטיבט ידועה קונכייה זו בשם "דנג-דקר".[3]

באזור האוקיינוס השקטעריכה

ל"חצוצרה של טריטון", Charonia tritonis, מקום בתרבות של איי מלנזיה ופולינזיה ככלי נשיפה, וכך גם בקוריאה וביפן. ביפן נקרא כלי נשיפה זה "הורגאי", ובקוריאה הוא ידוע בשם "נגק". באיים מסוימים בפולינזיה הוא ידוע בשם "פוּ".[3]

היסטורית, שימשה הקונכייה ככלי נשיפה ברחבי האוקיינוס השקט, בארצות כמו פיג'י. באתרי תיירות בפיג'י עדיין נושפים לעיתים בקונכייה במופעים לתיירים. לכלי הקונכייה היה גם שימוש טקסי בפיג'י: כאשר הצ'יף מת, היו מוליכים את גופתו במסלול מיוחד, שלאורכו נשמעה הנשיפה בקונכייה, עד אשר הובאה גופתו לסוף דרך זו.

בקאריבייםעריכה

"מלכת הקונכיות", Lobatus gigas, שימשה בעבר, ולעיתים משמשת גם כיום, ככלי נשיפה באיי הודו המערבית ובאזורים אחרים באזור הקאריביים.

כיוםעריכה

נגן הטרומבון האמריקאי סטיב טוריי, שמנגן ג'אז, מנגן גם על כלי הקונכייה, בין היתר בלהקתו "הקונכיות הקדושות" (Sanctified Shells).‏[4]

בפסקול הסרט "הנוסע השמיני" (1979) שילב מעצב הפסקולים ג'רי גולדסמית' כאלמנט מרכזי נגינה בקונכייה הודית, בעלת השהיה מסוימת, לאפיון הסביבה החוצנית שבה נמצאה החללית הנטושה בסרט. הבמאי רידלי סקוט התפעל מהצליל המוזר והתחושה המיוחדת שבנגינת הקונכייה, וביקש לשלבה לאורך שאר הפסקול, כולל בנעימה הראשית.[5]

דוגמה לנגינהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Rajendralala Mitra (2006). Indo-aryans. 285-8. Read Books. ISBN 978-1-4067-2769-2. 
  2. ^ Avtar, Ram (1983). Musical instruments of India: history and development. Shankh (Pankaj Publications). עמ' 41, 42. בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2009. 
  3. ^ 3.0 3.1 Shell Trumpets- Experimental Musical Instruments
  4. ^ Steve Turre's Sanctified Shells Band, from allaboutjazz.com, 2003-04-10
  5. ^ Mike Matessino, CD-booklet Alien: Complete Original Motion Picture Soundtrack, Intrada (MAF 7102), 2007