פתיחת התפריט הראשי

קטיעה בר שלום הוא דמות של גוי מחשובי מלכות רומא העתיקה המופיעה בתלמוד הבבלי, אשר הוצא להורג בעקבות דברי סנגוריה שהשמיע על היהודים בפני הקיסר, טרם מותו הוא מל עצמו ועל כן זכה לחיי העולם הבא. יש המזהים את קטיעה בר שלום, עם טיטוס פלוויוס קלמנס, שעליו מספר דיו קסיוס שהוצא להורג עם אשתו בשל אימוץ מנהגים יהודיים.

תיאור סיפור גיורו של קטיעה בר שלום, מופיע בתלמוד הבבלי במסכת עבודה זרה[1]: היה קיסר ששנא את היהודים, הוא פנה לחשובי המלכות ושאלם בדרך משל: "מי שעלה לו נמק ברגלו, האם יקטע אותה ויתרפא, או ישאיר אותה ויסבול?" (כאשר כוונתו הייתה - האם יש להרוג את כל יהודי האימפריה הרומית או שיש להשאירם בחיים ולסבול מהם?) ענו לו: "יקטע אותה ויתרפא" (דהיינו: הרוג את כל היהודים), אמר לו קטיעה בר שלום: ראשית, לא תוכל להרוג את כל היהודים. שנית, אם תשמיד את כל היהודים יכנו אותך "מלכות קטועה" (מעין ביטוי גנאי)". אמר לו הקיסר "יפה דיברת", אולם, אדם שמנצח את המלך דינו להיענש במוות ויושלך לתנור[2] (או לחפירה מליאה אפר[3]). כשהובל אל מותו, פנתה אליו גבירה רומית (מטרוניתא) ואמרה לו, "אוי לה לספינה שמפליגה מבלי לשלם מכס" (דהיינו: אוי לך הואיל ועליהן אתה נהרג שלא מלת את עצמך ותטול חלק עמהם), כאשר קטיעה שומע זאת הוא מל את עצמו (לפי חלק מן הגרסאות הוא מל עצמו בסכין ולפי אחרות מן עצמו בשיניו), והפטיר "נתתי מכסי". כאשר השליכו אותו אל מותו, אמר "כל נכסי נתונין לרבי עקיבא וחביריו"... יצאה בת קול ואמרה "קטיעה בר שלום מזומן לחיי העולם הבא". התלמוד מציין בסוף המעשה אמירה מפי של רבי יהודה הנשיא ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים".[4]

ברקע לסיפור מופיעה דרשת חז"ל על הפסוק בספר יחזקאל[5] המתייחס לאלה הנידונים לגיהנום "שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה" כך: מלכיה ולא כל מלכיה פרט לאנטונינוס בן אסוירוס, כל נשיאיה ולא כל שריה פרט לקטיעה בר שלום.

הרמ"ע מפאנו מביא כי קטיעה בר שלום, היה גלגול נשמת אבימלך מלך גרר, שנתקן[6].

במחקר התלמוד, הסיפור של קטיעה בר שלום מעורר עניין רב בשל כמה עניינים הגלומים בו. הוא משמש כעדות לכך שלפי חלק מן השיטות קיום ברית מילה מהווה אקט הכרחי בתהליך הגיור.[7] בהקשרים אחרים, נידון המעשה על ידי יונתן בויארין ודניאל בויארין[8] מתייחסים אליו כאל מקרה שמדגים כיצד בתרבות היהודית ישנה הערכה למצבי סבילות (בשונה מתרבויות שמקדמות דומיננטיות). על-פי תפישתם, ברית המילה (החיתוך, הקטיעה) יוצרת ממד נקבי אצל הגבר, ממד המאפשר לקהל ישראל לתפקד מבחינה רליגיוזית כרעיה ובת לאל המאופיין כגברי באופן סטריאוטיפי. הקטיעה של קטיעה את עצמו – מילתו העצמית – היא הבעת הערכה נוספת, שמתקיימת אצל חז"ל, לפמיניזציה (שאותה רואים האחים בויארין כסבילות) סימבולית. שאלת המילה של קטיעה אינה קשורה על-פי דעתם לגיור הלכתי "רשמי", אלא לשאלה עמומה ובלתי רשמית – כיצד הופכים ליהודי. היינו מהי הברית, ומה פירוש הקטיעה העצמית – במובנה העמוק. הברית שמקיים קטיעה בעצמו מנוגדת לקטיעה שמבקש לקיים הקיסר, קטיעה שניתן לכנותה קטיעה חיצונית, כלומר "היפטרות" מנגע ו"טיהור" הגוף-הפוליטי שיוותר לכאורה בריא.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דף י ע"ב
  2. ^ לפי פירוש המילה "קמוניא" במילון הארמי עברי של מיכאל סוקולוף.
  3. ^ על פי פירוש הערוך את המונח "קמוניא חלילא" המופיע בארמית בתלמוד
  4. ^ אמירה זו של רבי יהודה הנושא מופיעה שלוש פעמים במסכת עבודה זרה - על רבי אלעזר בן דורדיא, על רבי חנינא בן תרדיון והקלצטונירי שהורגו.
  5. ^ פרק לב כט
  6. ^ http://www.hebrew.grimoar.cz/azarja_de_fano/gilgulej_nesamot.htm
  7. ^ Shaye J.D. Cohen, The Conversion of Antoninus
  8. ^ Daniel Boyarin and Jonathan Boyrain, Powers of disapora, University of Minnesota