דניאל בויארין
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
דניאל בויארין (באנגלית: Daniel Boyarin; נולד ב-6 בדצמבר 1946) הוא פילוסוף והיסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי. חוקר של ההיסטוריה והדת היהודית. מגדיר עצמו כיהודי הלכתי גלותי (diasporic rabbinic Jew)[1].
לידה |
6 בדצמבר 1946 (בן 78) אסבורי פארק, ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת קולומביה, בית המדרש לרבנים באמריקה, קולג' גודארד, תיכון פריהולד |
שפות היצירה | אנגלית |
פרסים והוקרה |
|
קורות חייו
עריכהדניאל בויארין נולד באסבורי פארק (אנ') בניו ג'רזי שבארצות הברית, צאצא לארבעה סבים וסבות יהודים מזרח אירופיים מהזרם המתנגדי ("ליטוואקים"). הוא למד במכללת גודאר (אנ'), בבית המדרש לרבנים באמריקה ובאוניברסיטת קולומביה והשלים עבודתדוקטורט בבית המדרש לרבנים באמריקה. לימד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת ייל, באוניברסיטת הרווארד, בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-1990 התמנה לפרופסור מן המניין לתלמוד במחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, משרה בה הוא מחזיק מאז. הוא חבר סמינר חנוך (אנ') וחבר המועצה המייעצת ל-Journal Henoch (אנ'), כתב העת של הסמינר. הוא מחזיק באזרחות כפולה, אמריקאית וישראלית.
ב-2005 נבחר כעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
בשנת 2015 זכה בפרס הומבולדט (אנ') מטעם קרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית.
השקפותיו וכתיבתו
עריכהעבודתו של בויארין עוסקת בצומת שבין הפילוסופיה והדת, המסורת והחדשנות. הוא מגדיר עצמו כיהודי הלכתי-גלותי. בויארין חוקר תחומים בהם עוסקים גם מלומדים כמו סנדר גילמן וג'יי גלר (Jay Geller), שהחלו לחקור את הזיקה בין פסיכואנליזה ליהדות. בספרו הראשון, העיון הספרדי: לפרשנות התלמוד של מגורשי ספרד, בויארין מנתח את פרשנויותיו התלמודיות של יצחק קנפנטון, מגדולי חכמי ספרד לפני הגירוש. בספרו הבשר שברוח: שיח המיניות בתלמוד, בויארין מנתח באמצעות כלים היסטוריציסטיים חדשים את היחס הרבני בתלמוד למיניות. בספרו A Radical Jew: Paul and the Politics of Identity, הוא מנתח כיצד קריאות שגויות של כתיבתו האוניברסלית של פאולוס הובילו לאלימות וכפייה.
עבור בויארין, תסביך אדיפוס גם מגלם וגם מבטא דחייה של פרויד מלהיות מסווג כנשי בהקשר של הזמן בו הוא חי, ימים בהם האנטישמיות הובילה לבסוף לשואה. בויארין סבור שהפסיביות היא תכונה מהותית של היהדות, ומכיוון שזהו אפיון המשותף לה ולהומוסקסואליות, יש לה יכולת לחולל בהלה בקרב היהודים שחרדים מעינה הפקוחה של הרשות. כתוצאה מכך הוא טוען שפרויד ראה בתסביך אדיפוס דרך לדחות את התכונה הנשית ביהדות, על ידי כך שהוא הציע שהיהודים נושאים בקרבם, לא פחות מהגויים, את התשוקה להרוג.
בויארין סבור שהפסיביות היא תכונה הכרחית ליהדות מכיוון שבדת היהודית קיימת דמות אל גברי חזק שדורש ציות. בויארין מסתמך על ההגדה של פסח ומנסה להראות שהבן החכם הוא תלמיד חכם ושהבן הרשע הוא איש המלחמה. באופן בלתי נמנע מוליכה השקפה זו את בויארין להתנגד לציונות, מכיוון שהוא חש שהמרכיב ההכרחי של האקטיביות והמלחמה כרוכים יחדיו בשליטה על חבל ארץ והם במחלוקת עם מה שהוא מזהה כזרם האמיתי והקבוע של המסורת. מרתה נוסבאום זוקפת לזכותה של השקפתו על היהדות את: "עיצוב הנורמות הרומיות של הגבריות, והבאת הטענה המדהימה שהאדם האותנטי שספון כל היום בחדרו וקורא ספר, לובש את הצורה הגופנית של מישהו שזהו כל עולמו." [2]
יחסו לסכסוך הישראלי-פלסטיני
עריכהבקובץ המאמרים Wrestling with Zion[3], שיצא לאור בשנת 2003, נכלל מאמר מאת בויארין, שבו כתב: "כשם שייתכן שהנצרות מתה באושוויץ, טרבלינקה וסוביבור... כך אני חושש שהיהדות עלולה למות בשכם, דהיישה, בית אל וחברון." על הטענה הזאת הוא מואשם[דרושה הבהרה] בזילות השואה ובאוטואנטישמיות.[דרוש מקור]
בויארין קרא לחרם על ישראל ומביע באופן קבוע תמיכה בקמפיין ה-BDS.[4] לדברין מדינת ישראל היא טעות, בויארין מגדיר את עצמו אנטי-ציוני.[5]
ספריו
עריכה- A Critical Edition of the Babylonian Talmud, Tractate Nazir. (Doctoral dissertation, 1975).
- Intertextuality and the Reading of Midrash. (Bloomington: Indiana University Press, 1990).
- Carnal Israel: Reading Sex in Talmudic Culture, (Berkeley: University of California Press, 1993).
- A Radical Jew: Paul and the Politics of Identity, (Berkeley: University of California Press, 1994).
- Unheroic Conduct: The Rise of Heterosexuality and the Invention of the Jewish Man, (University of California Press, 1997).
- Dying for God: Martyrdom and the Making of Christianity and Judaism, (Stanford University Press, 1999).
- Border Lines: The Partition of Judaeo-Christianity, (University of Pennsylvania Press, 2004).
- Judaism: The Geneology of a Modern Notion (2018).
- The No-State Solution: A Jewish Manifesto, (Yale University Press, 2023)[6]
ספריו בעברית
עריכה- העיון הספרדי: לפרשנות התלמוד של מגורשי ספרד, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 1989.
- הבשר שברוח: שיח המיניות בתלמוד, תרגם עדי אופיר, הוצאת עם עובד, 1999.
- מדרש תנאים: אינטרטקסטואליות וקריאת מכילתא, מכון שלום הרטמן, תשע"א 2011.[7]
קישורים חיצוניים
עריכה- זאב שביידל, על יהדות ציונות ומגדר- דניאל בויארין ואני, פורסם במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון", 30 באפריל 2009
- זהבה פישר, פרופ´ דניאל בויארין על אישיותה של ברטה פפנהיים, 28 במאי 2009, באתר קולך
- תומר פרסיקו, גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא, באתר הארץ, 19 ביוני 2019
- רשימת המאמרים של דניאל בויארין באתר רמב"י
- אתר סמינר חנוך
- אתר כתב העת של חנוך
- דניאל בויארין (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
- איתמר בן-עמי, האם פתרון האי־מדינה טוב ליהודים?, באתר הארץ, 13 בפברואר 2024
מכּתביו:
- "תלמודם של בני ספרד", על הספר 'שרידי בבלי' מאת חיים זלמן דימיטרובסקי(הקישור אינו פעיל), פעמים, 5, תש"ם 1980, עמ' 94–99
- "דרכם בקודש" - על שיטת לימוד התלמוד בקרב מגורשי ספרד(הקישור אינו פעיל), פעמים 3, סתיו תש"ם 1979, עמ' 73–82
- הערך "מין", באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- חיקרו את אהבתי, מטעם 3, ספטמבר 2005, עמ' 77–84
- "זיווג מפלצתי של חלקים זרים זה לזה": התלמוד כסטירה מניפאית, תיאוריה וביקורת 35, סתיו 2009
- A radical Jew: Paul and the politics of identity, Google Books
- Border lines: the partition of Judaeo-Christianity, Google Books
- Intertextuality and the reading of Midrash, Google Books
- Carnal Israel: Reading Sex in Talmudic Culture, Google Books
- Unheroic conduct: the rise of heterosexuality and the invention of the Jewish Man, Google Books
- Dying for God: martyrdom and the making of Christianity and Judaism, Google Books
- Sparks of the logos: essays in rabbinic hermeneutics, Google Books
- Daniel Boyarin, Daniel Itzkovitz, Ann Pellegrini, Queer theory and the Jewish question, Google Books
על כתביו:
- זהר מיכאלי, "פאולוס, יהדות והומניזם בקדחת הארכיב של דניאל בויארין", דעת- כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, כרך 87, תשע"ט (2019), עמ' 7-83.
- אריה דובנוב, היהודי שבמראה, ביקורת על ספר של דניאל בויארין, הזמן הזה, אוקטובר 2024
- Zohar Mihaely, "St. Paul, Judaism and Humanism According to Daniel Boyarin's Archive Fever", in: DAAT - A Journal of Jewish Philosophy & Kabbalah 87 (2019), pp. 7-83
- Zohar Mihaely, "On the Debate Between the Paulines and the Rabbis in Late Antiquity Around the Body and Sexuality and its Significance to the Present Day, Through D. Boyarin's Postmodern View," in: Roczniki Kulturoznawcze Vol.13 No 3 (2022) pp. 57-86
הערות שוליים
עריכה- ^ https://books.google.co.il/books?id=432ycMoPB-QC&pg=PR14&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false
- ^ מרתה נוסבאום, Man Overboard, הניו רפובליק, 22 ביוני 2006
- ^ Cf. Tony Kushner and Alisa Solomon (ed.), Wrestling with Zion: Progressive Jewish-American Responses to the Israel-Palestinian Conflict (New York: Grove Press, 2003) .p. 17.
- ^ נועם (דבול) דביר, בעקבות הלחץ: הרצאתו של הפרופסור האנטי-ציוני בבר-אילן הועברה לזום, באתר ישראל היום, 4 ביוני 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, "מדינת ישראל היא טעות": מרצה אנטי ציוני יתארח בכנס באוניברסיטת בר אילן, באתר ישראל היום, 17 במאי 2023
- ^ איתמר בן-עמי, האם פתרון האי־מדינה טוב ליהודים?, באתר הארץ, 13 בפברואר 2024
- ^ איתי מרינברג, יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, באתר הארץ, 26 ביולי 2012