קטעים ליריים

קטעים ליריים (מנורווגית: Lyriske stykker) הם אוסף של 66 יצירות קצרות (מיניאטורות) לפסנתר סולו, שנכתבו בידי המלחין הנורווגי אדוורד גריג בין השנים 1866–1901. מסורת הלחנת מניאטורות התפתחה לז'אנר מוזיקלי מצוי במוזיקה המערבית מראשית המאה ה-19 והיא אחד המאפיינים של המוזיקה הרומנטית, וזאת כהנגדה ליצירות גדולות ומונומנטליות שנכתבו בתקופה זו.

אדוורד גריג

הכותרת של הספר הראשון Op.12, בהוצאתו הראשונה לאור

תחילת ה"איראטה" מתוך הספר הראשון, Op.12

האוסף כולל בתוכו מספר יצירות ידועות של גריג, כדוגמת "יום החתונה בטרולדהגן" (Bryllupsdag på Troldhaugen), לאביב (Til våren), מארש הטרולים (Trolltog), ופרפר (Sommerfugl).

רשימת היצירות

ספר ראשון, Op.12 (הולחן בשנים 1866–1867, יצא לאור בשנת 1867)

• קטע מספר 1: Arietta (אריה קצרה)
• קטע מספר 2: Vals (ואלס)
• קטע מספר 3: Vektersang (שיר השומר, אחרי מקבת')
• קטע מספר 4: Alfedans (ריקוד האלפים)
• קטע מספר 5: Folkevise (מנגינה פופולרית)
• קטע מספר 6: Norsk (מנגינה נורווגית)
• קטע מספר 7: Albumblad (עלה אלבום )
• קטע מספר 8: Fedrelandssang (שיר לאומי)

תיאור:

הספר הראשון יצא לאור בקופנהגן של שנת 1867 תחת הכותרת "קטעים ליריים קטנים". הקטעים מדגימים מנגינות רעננות וחלקים שלעיתים כוללים הרמוניות מורכבות.

הקטע הראשון, "אריאטה" (אריה קטנה - Arietta), מופיע בצורת ואלס ביצירה האחרונה שבספר האחרון, "זיכרון" (Efterklang) - הפעם בקצב הואלס.

הקטע החמישי, "מנגינה עממית" (Folkevise) מדגים את הסגנוניות שבמוזיקה הפופולרית הלאומית-נורווגית דרך הקישוטיות והמקצבים המקומיים.

הקטע השמיני, "שיר לאומי" (Fedrelandssang), עובד לאחר מכן למקהלת גברים א-קפלה על בסיס טקסט של ביירנסטרנה ביירנסון - "קדימה! קדימה!" (!Fremad! Fremad)

	גריג מנגן את Op.43\1 "פרפר", בהקלטה משנת 1906 בביצוע אדוורד גריג Op.43\4 "ציפור קטנה" בביצוע Bernd Krueger
לעזרה בהפעלת הקבצים

ספר שני, Op.38 (הולחן בשנת 1883, יצא לאור בשנת 1883)

• קטע מספר 1: Berceuse (ברקוז )
• קטע מספר 2: Folkevise (שיר עם)
• קטע מספר 3: Melodi (מלודיה)
• קטע מספר 4: Halling (ריקוד עממי)
• קטע מספר 5: Springdans (ריקוד אביבי)
• קטע מספר 6: Elegi (אלגיה)
• קטע מספר 7: Vals (ואלס, נכתב במקור ב-1866)
• קטע מספר 8: Kanon (קאנון, נכתב במקור בשנים 8–1877)

תיאור:

כ-16 שנים עברו עד שגריג הוציא לאור כרך שני של "קטעים ליריים", וממקומו כמלחין מוכר בעל הצלחה, הציפיות היו גבוהות. ה"קטעים הליריים החדשים" Op.38 יצאו בהוצאת פטרס שבלייפציג.

כמו Op.12, גם בספר זה כלולים 8 קטעים. אך בניגוד לספר הראשון, הקטעים פה נכתבו בתקופות שונות. לדוגמה: הקטע השביעי "ואלס" הולחן בזמן כתיבת הספר הראשון.

Op.38 מדגים את כתיבתו של גריג כמלחין בוגר - קיימים יותר צלילים ויותר הערות מאשר בספר הראשון. הקטע הראשון - ברקוז מאופיין בתחושה של "שיר ערש" על ידי האקורדים המפורקים.

גם פה נמצאים קטעים המאפיינים ריקודים נורווגים טיפוסיים, כמו קטעים 4 ו-5 בהתאמה: ריקוד ה-Halling וריקוד האביב. הקטעים מספר 3 ו-8, "מלודיה" ו"קאנון" מושפעים מכתיבתו של רוברט שומאן.

ספר שלישי, Op.43 (הולחן בשנת 1886, יצא לאור בשנת 1886)

• קטע מספר 1: Sommerfugl (פרפר)
• קטע מספר 2: Ensom vandrer (מטייל מתבודד)
• קטע מספר 3: I hjemmet (במולדתי)
• קטע מספר 4: Liten fugl (ציפור קטנה)
• קטע מספר 5: Erotikk (ארוטיקה)
• קטע מספר 6: Til våren (באביב)

תיאור:

בספר השלישי שב גריג לטפס לגבהים מוזיקליים חדשים, וזהו אחד הספרים היותר מבוצעים מתוך כל ה"קטעים הליריים". Op.43 יצא בלייפציג של שנת 1886 והולחן ברובו במהלך שהות המלחין בדנמרק.

הקטעים הראשון והרביעי - "פרפר" ו"ציפור קטנה" מדגימים את היכולת של המלחין ליצור התרשמות מקסימה מהטבע סביבו. גריג כתב למוציא לאור שכל הקטעים בספר מתייחסים באופן כלשהו לאביב.

בקטע "במולדתי" מביע גריג את געגועיו לנורווגיה. הוא אף כתב מכתב לחברו בברגן פרנטס בייאר (Frants Beyer) אודות אותם הגעגועים במהלך שיט בין דנמרק לנורווגיה. הספר הוקדש לאיזידור זיס

	Op.47\2 "קטע אלבום" בביצוע Bernd Krueger
לעזרה בהפעלת הקבצים

ספר רביעי, Op.47 (הולחן בשנים 1886–1888, יצא לאור בשנת 1888)

• קטע מספר 1: Valse-Impromptu (ואלס-אימפרומפטו)
• קטע מספר 2: Albumblad (עלה אלבום )
• קטע מספר 3: Melodi (מלודיה)
• קטע מספר 4: Halling (ריקוד האלינג )
• קטע מספר 5: Melankoli (מלנכוליה)
• קטע מספר 6: Springtanz (ריקוד אביבי, הולחן בשנת 1872)
• קטע מספר 7: Elegi (אלגיה)

תיאור:

כמו שלושת הספרים הקודמים, גם הספר הרביעי מצטיין באיכות מוזיקלית גבוהה. כלולים בו, כמו בכרכים הקודמים שני ריקודים נורווגים: ריקוד ה-Halling וריקוד האביב.

על פי עדויות של מבקרים, הספר הזה נחשב ליותר "סלוני", קליל באופיו ופחות קונצרטי. עם זאת, האקספרסיביות נשמרת, ובמיוחד ב"מלודיה" ו"אלגיה" הרגשניים.

ספר חמישי, Op.54 (הולחן בשנים 1889–1891, יצא לאור בשנת 1891)

• קטע מספר 1: Gjetergutt (בנו של הרועה)
• קטע מספר 2: Gangar (ריקוד מארש נורווגי)
• קטע מספר 3: Trolltog (מארש הטרולים)
• קטע מספר 4: Notturno (נוקטורנו)
• קטע מספר 5: Scherzo (סקרצו)
• קטע מספר 6: Klokkeklang (פעמון מצלצל)

תיאור:

גם כאן באה לידי ביטוי ההבעה האקספרסיבית והלאומית של גריג. הקטע הראשון "בנו של הרועה" הוא עוד דוגמה להשראה מן הטבע ומהפיורדים הנורווגים.

בקטע מספר 2, ריקוד ה-Gangar מצטיין בסגנוניות עממית. ב"מארש הטרולים", ישנו תיאור ציורי של טרולים מתחבאים בהרים וחוגגים, ובקטע ה"טריו" (האמצעי) הם מנמנמים.

ה"נוקטורנו", שמתאר ליל קיץ בנוי על פי דרך הכתיבה האיטלקית במשקל של תשע שמיניות (8\9). לבסוף, ב"פעמון מצלצל" ניכרים מצלולים אימפרסיוניסטים.

גריג עיבד ארבעה קטעים - מספר 2, 3, 4 ו-6 לכדי סוויטה סימפונית בשם "סוויטה לירית" . לאחר מכן הוא תזמר גם את הקטע הראשון.

ספר שישי, Op.57 (הולחן בשנים 1890–1893, יצא לאור בשנת 1893)

• קטע מספר 1: Svundne dager (ימים שעברו)
• קטע מספר 2: Gade (נילס גאדה)
• קטע מספר 3: Illusjon (אילוזיה)
• קטע מספר 4: Geheimniss (סוד)
• קטע מספר 5: Sie tanzt (היא רוקדת)
• קטע מספר 6: Heimweh (געגועים הביתה)

תיאור:

במהלך שנת 1893 שהה גריג במנטון שבריביירה הצרפתית, שם הוא כתב את הספר השישי של "קטעים ליריים".

בספר זה הסגנון פחות נורווגי ויותר מערב-אירופאי, במיוחד בהשפעת ברהמס. הקטעים ה-1 וה-6 קצת יותר נורווגים באופיים.

הקטע השני מוקדש לנילס גאדה, שנפטר ב-1890.

ספר שביעי, Op.62 (הולחן בשנים 1893–1895, יצא לאור בשנת 1895)

• קטע מספר 1: Sylfide (סילפידה )
• קטע מספר 2: Takk (הוקרה)
• קטע מספר 3: Fransk serenade (סרנדה צרפתית)
• קטע מספר 4: Bekken (אגן ניקוז הנהר)
• קטע מספר 5: Drømmesyn (פנטום)
• קטע מספר 6: Hjemad (לכיוון הבית)

תיאור:

בניוגר לאופוס הקודם של "קטעים ליריים", באופוס Op.62 הצבעים נוטים להיות יותר בהירים. "סילפידה", "תודה" ו"רוח רפאים" הם קטעים מאוד סלוניים באופיים.

הסגנון העממי מופיע יותר בקטעים "לכיוון הבית" ו"אגן ניקוז הנהר", שמתארים היטב את האלמנטים שבטבע.

	גריג מנגן את Op.65\6, "יום החתונה בטרולדהגן" בביצוע אדוורד גריג
לעזרה בהפעלת הקבצים

ספר שמיני, Op.65 (הולחן בשנת 1896, יצא לאור בשנת 1897)

• קטע מספר 1: Fra ungdomsdagene (מן השנים המוקדמות)
• קטע מספר 2: Bondens sang (שיר איכרים)
• קטע מספר 3: Tungsinn (מלנכוליה)
• קטע מספר 4: Salong (סלון)
• קטע מספר 5: I balladetone (בלדה)
• קטע מספר 6: Bryllupsdag på Troldhaugen (יום החתונה בטרולדהגן )

תיאור:

Op.65 התפרסם מאוד הודות לקטע המסיים שלו, "יום החתונה בטרולדהגן" .

במקור שמו של הקטע היה "ברכות", אבל בעקבות חתונת הכסף של אדווארד ואשתו נינה בשנת 1892, הוא החליט לשנות את הכותרת.

שאר הקטעים גם כן ראויים להאזנה, ומשלבים בין הסגנוניות העממית הנרווגית למלנכוליה.

ספר תשיעי, Op.68 (הולחן בשנים 1898–1899, יצא לאור בשנת 1899)

• קטע מספר 1: Matrosenes oppsang (שיר המלח\יורד הים)
• קטע מספר 2: Bestemors menuet (מנואט הסבתא)
• קטע מספר 3: For dine føtter (רגליים)
• קטע מספר 4: Aften på højfjellet (ערב בהרים)
• קטע מספר 5: Bådnlåt (בעריסה)
• קטע מספר 6: Valse mélancolique (ואלס מלנכולי)

תיאור:

בספר התשיעי מסנת 1899 ממשיך גריג בכתיבת קטעים סלוניים טיפוסיים כמו "ואלס מלנכולי" ו"רגליים".

על קטע מספר 4 "ערב בהרים" כתב גריג לחברו פראנטס באייר : "זוהי אווירת הערב בסקוגדלסבוון " (במחוז סוגן והפיורדים)

מאוחר יותר, גריג תיזמר את הקטעים הרביעי והחמישי. את הרביעי לתזמורת מיתרים, אבוב וקרן יער ואילו את הקטע החמישי לתזמורת מיתרים בלבד.

	Op.71\3 "שדון פוק" בביצוע Bernd Krueger
לעזרה בהפעלת הקבצים

ספר עשירי, Op.71 (הולחן בשנת 1901, יצא לאור בשנת 1901)

• קטע מספר 1: Det var engang (היה היה פעם)
• קטע מספר 2: Sommeraften (ערב קיצי)
• קטע מספר 3: Småtroll (שדון פוק )
• קטע מספר 4: Skogstillhet (שלום ביער)
• קטע מספר 5: Halling (ריקוד האלינג)
• קטע מספר 6: Forbi (בעבר)
• קטע מספר 7: Efterklang (זכרונות)

תיאור:

באמצעות ציטוטים של יצירות מוקדמות, גריג למעשה חותם את חתימתו הסופית ו"נועל" את ספרו העשירי כספר האחרון במחזור המינאטורות:

"זכרונות" כציטוט של ה"אריאטה" מן הפרק הראשון, אך בקצב הואלס. בריקוד ה"האלינג" הוא מצטט את סצנת הכלה מ"חיי הכפר" Op.19.

הקלטות

בין הפסנתרנים שהקליטו את מכלול הקטעים, ניתן לציין את אלכסנדר גולדנוויסר (ההקלטה הראשונה בהיסטוריה של מכלול הקטעים, בשנת 1950 בברית המועצות) ואת לייף אובה אנדסנס (שהקליט על פסנתר הסטיינווי המקורי של גריג בטרולדהגן).

עוד פסנתרנים אחרים שהקליטו או ביצעו את "קטעים ליריים": ולטר גיזקינג, סביאטוסלב ריכטר, אמיל גיללס, אבה קנרדל , אנדריי גברילוב , האקון אוסטבו , איינר שטין-נוקלברג , אירינה מז'ואבה, איזבל מואראו, גרהרד אופיץ , סטיבן האף וחאבייר פרינאס .

ראו גם

• פר גינט (גריג)
• שירים ללא מילים

קישורים חיצוניים

• מכלול הקטעים הליריים בדף המלחין תחת האות L, באתר IMSLP
• הקלטה בביצוע סביאטוסלב ריכטר
• קטעים ליריים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)