ראש הנקרה (קיבוץ)
רֹאׁׁשׁ הַנִּקְרָה או כְּפַר רֹאׁׁשׁ הַנִּקְרָה[3] הוא קיבוץ בצפון הגליל המערבי ליד הגבול בין ישראל ולבנון, מצפון לעיר נהריה. זהו היישוב הצפוני ביותר לחוף ימה של ישראל. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית מטה אשר. נקרא על שם האתר ראש הנקרה.
 קיבוץ ראש הנקרה, מבט ממערב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 33 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,422 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   ראש הנקרה  באדום - ראש הנקרה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
היסטוריה
עריכה
הקיבוץ הוקם עם תום מלחמת העצמאות על ידי שתי קבוצות של לוחמים משוחררים מחטיבת "יפתח" של הפלמ"ח, חברי הכשרת חניתה שנמנו קודם עלייתם ארצה על ילדי סלבינו ועלו ארצה ב-1946 באוניית המעפילים "אנצו סירני", והכשרת "אבוקה" של התנועה המאוחדת. הקיבוץ עלה על הקרקע ב-6 בינואר 1949 ועבר למקום הקבע שלו על מורד רכס ראש הנקרה ב-1 באוקטובר 1950. בשנים הבאות התווספו לקיבוץ חברים שהגיעו דרך גרעינים של תנועות הנוער: הבונים, התנועה המאוחדת והנוער העובד.
הקיבוץ נמנה עם יישובי קו העימות ובמהלך השנים עבר פעמים רבות הפגזות או ירי קטיושות ותושביו שהו במקלטים. ב-1974 חדר מחבל לקיבוץ, פצע קשה אחד מחברי הקיבוץ, ולאחר שהתבצר בבית נורה למוות על ידי כוח של סיירת צנחנים.
בעשור הראשון של המאה ה-21 עבר הקיבוץ תהליכי הפרטה: מעבר לשכר דיפרנציאלי ושיוך דירות לחברים. ליד הקיבוץ הוקמה הרחבה הכוללת 160 בתים צמודי קרקע, והישוב הפך לאגודה קהילתית שבתוכה שומר הקיבוץ על מסגרת כלכלית נפרדת. בראשית העשור השני של המאה ה-21 התקבלו לחברות בקיבוץ כ-80 משפחות של בני הקיבוץ שבנו את בתיהם בהרחבה נוספת. הגידול באוכלוסייה והתווספות משפחות צעירות רבות חיזקו את היישוב, והפיחו רוח חדשה בפעילות התרבותית ובפעילות הנוער וחברת הילדים.
תחומי עיסוק
עריכהלקיבוץ שני מקורות פרנסה עיקריים: חקלאות ותיירות.
חקלאות
עריכהענפי החקלאות הם:
- רפת
- לול
- בננות
- אבוקדו
- פרדס
- "תרביות רה"ן" - מפעל ביו-טכנולוגי לריבוי צמחים
תיירות
עריכה
תפעול אתר התיירות של ראש הנקרה הכולל:
- רכבל לנקרות
- מופע אודיויזואלי
- חנות מזכרות
- קיוסק
- מנהרות הרכבת בראש הנקרה
לאחר הפרטת הקיבוץ וכניסת תושבי ההרחבה, הורחבו מקורות המחיה והתגוונו: מקצועות חופשיים ושירות ציבורי, חינוך, בריאות, משטרה, רווחה, תעשייה, ועסקים פרטיים שונים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ראש הנקרה- יום כיף בראשון הנקרה, מתוך הבלוג צ'ק אין-אאוט.
- אתר ארכיון ראש הנקרה
- מידע על קיבוץ באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בניין חדר האוכל בקיבוץ בתכנון פרדי כהנא, באתר 'חלון אחורי', 18 באוגוסט 2014
- 6 דברים שאפשר לעשות בראש הנקרה
רכבל חדש בצוקי ראש הנקרה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1968- מבט אל מערות ראש הנקרה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1969
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ השם הרשמי: כפר ראש הנקרה. כינוי ארעי קודם: סולם צור. על פי ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסמים 489 עמוד 1245, 31 ביולי 1956
-
חזית הכניסה הראשית לבניין חדר האוכל בתכנון האדריכל פרדי כהנא -
פנים חדר האוכל
