רובי מקיואן
חבר רוברט "רובי" מקיואן (באנגלית: Robbie McEwen; נולד ב-24 ביוני 1972) הוא רוכב אופני כביש אוסטרלי בעבר, וכיום עיתונאי ופרשן בענף. מקיואן נחשב לאחד הרוכבים האוסטרלים הגדולים בכל הזמנים, ובתקופת שיאו בקריירה נחשב לאחד הספרינטרים החזקים בעולם. הוא ניצח שלוש פעמים בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס ו-12 קטעים במרוץ. בנוסף לכך, ניצח ב-12 קטעים גם בג'ירו ד'איטליה ו-7 קטעים בטור דה סוויס. במהלך הקריירה שלו ניצח בלמעלה מ-100 מרוצים מקצועיים[1].
.jpg) | ||||||||||||||
| מקיואן ב-2012 | ||||||||||||||
| לידה |
24 ביוני 1972 (בן 52) בריזביין, קווינסלנד, אוסטרליה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | רוקט רובי | |||||||||||||
| גובה |
171 ס״מ  | |||||||||||||
| משקל |
68 ק"ג | |||||||||||||
| תחום | ספרינט | |||||||||||||
| התמחות | כביש | |||||||||||||
| קבוצות עבר |
רבובנק (1996–1999) דומו-פארם פריטס (2000–2001) לוטו–אדקו (2002–2008) קטושה (2009–2010) קבוצת רדיושק (2011) אוריקה גרין אדג' (2012) | |||||||||||||
| הישגי שיא |
דווארס דור פלנדרן (2003) קלאסיקת ואנטפול (2008) שלדפרייס (2002) פריז–בריסל (2002, 2005–2008) | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
ביוגרפיה
עריכה
מקיואן נולד ב-24 ביוני 1972, בבריזביין שבקווינסלנד.
רבובנק (1996–1999)
עריכההקבוצה המקצוענית הראשונה של מקיואן הייתה רבובנק אליה הצטרף בשנת 1996. ב-1997 השתתף לראשונה בטור דה פראנס. ב-1998 השתתף שנית בטור דה פראנס וסיים שני בקטע בודד, מקיואן השתתף לראשונה בוואלטה אספנייה ולא בלט. ב-1999 ניצח לראשונה קטע בטור דה פראנס כשהוא מקדים את אריק צאבל בספרינט רב משתתפים.
2000 - 2001
עריכהב-2000 הצטרף לקבוצת "פארם - פריטס". הוא השתתף לראשונה בג'ירו ד'איטליה אך לא בלט, בטור דה פראנס, סיים שני בקטגוריית הנקודות, כשמקדים אותו אריק צאבל. הוא סיים שני גם בקטע ה-20, כשמקדים אותו צאבל, מקיואן השתתף באולימפיאדת סידני וסיים במקום ה-19. ב-2001 עבר לקבוצת " דומו - פארם פריטס", אך לא הגיע להישגים בכירים.
לוטו (2002 - 2008)
עריכההניצחונות בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס
עריכהב-2002 עבר לקבוצת לוטו (שינתה את שמה הרבה במהלך השנים) ורשם בעונה זו הצלחה רבה, כשהוא מנצח את מרוץ "אטואל דה בסז'" ומסיים רביעי באומלופ הט פולק. הוא ניצח שני קטעים בפריז - ניס ואת מרוץ סכלדפרייס. מקיואן הוסיף ניצחון בשני קטעים בג'ירו ד'איטליה, למרות ההישגים האלו, ההצלחה הכי גדולה שלו בעונה זו הגיעה בחודש יולי - כאשר ניצח את קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, מקדים את אריק צאבל וסטיוארט אוג'ריידי ומנצח שני קטעים נוספים במרוץ. לאחר מכן ניצח את מרוץ "פריז–בריסל" וזכה במדליית כסף באליפות העולם, כשמקדים אותו מריו צ'יפוליני.
ב-2003 ניצח את מרוץ דווארס דור פלנדרן, ושני קטעים נוספים בג'ירו ד'איטליה. מקיואן ניצח קטע אחד בטור דה סוויס. בטור דה פראנס, סיים שני בקטגוריית הנקודות, כשמקדים אותו בן מדינתו, ביידן קוק בהפרש של 2 נקודות בלבד, באחת התחרויות הצמודות ביותר בהיסטוריה[2]. את עונת 2004 פתח עם ניצחון ב-2 קטעים בטור דאון אנדר. הוא ניצח קטע אחד בג'ירו ד'איטליה ושניים בטור דה סוויס. בטור דה פראנס שיחזר מקיואן את הצלחתו במרוץ מ-2002, כשניצח בפעם השנייה בקטגוריית הנקודות כשהוא מקדים את תור הוסהובד. בנוסף לכך, ניצח מקיואן בשני קטעים במרוץ. מקיואן השתתף באולימפיאדת אתונה באותה שנה, וסיים שביעי במרוץ הכביש.
ב-2005 ניצח מקיואן את אליפות אוסטרליה באופני כביש, לאחר מכן ניצח בשלושה קטעים בטור דאון אנדר וקטע אחד בטור של קטר. מקיואן המשיך להצליח בג'ירו ד'איטליה, כשניצח שלושה קטעים. הוא ניצח עוד קטע אחד בטור דה סוויס ושלושה בטור דה פראנס, כשהוא מסיים שלישי בקטגוריית הנקודות. בספטמבר ניצח בתוך יומיים שני מרוצים חד צרפתיים, הראשון מביניהם היה פריז–בריסל והשני, למחרת, גרנד פרי דה פורמייה. בסוף העונה סיים במקום הרביעי בפריז–טור.
בעונת 2006 ניצח מקיואן קטע אחד בטור דה רומאנדי ושלושה בג'ירו ד'איטליה ובטור דה פראנס, כשבאחרון הוא גם מנצח את קטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, ומציב את עצמו ליד שמות כמו אדי מרקס, דיאמולידין אבדוז'אפארוב, יאן ינסן ופרדי מרטנס בתור רוכבים שניצחו 3 פעמים בקטגוריית הנקודות. הוא ניצח את פריז–בריסל וסיים חמישי באליפות העולם. ב-2007 ניצח קטע בטור דאון אנדר, ובטירנו - אדריאטיקו. הוא סיים רביעי במילאנו - סן רמו ושישי בגנט - וולגם. מקיואן ניצח קטע בטור דה רומאנדי, בג'ירו ד'איטליה, ובטור דה סוויס. הוא ניצח בקטע גם בטור דה פראנס אך נטש את המרוץ לאחר שלא עמד במגבלת הזמן בקטע ה-8. הוא ניצח בקטע באנקו טור ושוב את מרוץ פריז–בריסל.
בעונת 2008 ניצח קטע בטור דה רומאנדי ושני קטעים בטור דה סוויס. הוא התחרה בטור דה פראנס, סיים שני בקטע ה-13 ושמיני בקטגוריית הנקודות. מקיואן ניצח את המרוץ החד יומי הגרמני, קלאסיקת ואנטפול ואת פריז–בריסל בפעם הרביעית ברצף.
קטיושה (2009 - 2010)
עריכהב-2009 עבר לקבוצת קטיושה הרוסית. ב-2010 סיים מקיואן ארבע פעמים במקום ה-4 בטור דה פראנס, וסיים חמישי בקטגוריית הנקודות. לאחר מכן, ניצח קטע באנקו טור.
רדיושק (2011)
עריכהב-2011 עבר לקבוצת רדיושק. ניצח קטע אחד בטור דה וואלני, וניצח את "טור דה וואלני פיקארדי".
אוריקה גרין אדג' (2012)
עריכהבעונה האחרונה הקריירה שלו רכב עבור אוריקה גרין אדג', הוא לא הרבה להתחרות בעונה זו ולאחר הטור של קליפורניה במאי, פרש מרכיבה תחרותית.
לאחר הפרישה שימש כמנהל הקבוצה (אוריקה גרין אדג') בעונת 2012 ו-2013.
סגנון ספרינט
עריכהמקיואן נודע כספרינטר ערמומי ובעל יכולת טקטית. בשעה שקבוצות רבות יישמו את טקטיקת ה"רכבת" להובלת הספרינטר שלהם במטרה להביאו לעמדת ניצחון, השיג מקיואן חלק נכבד מניצחונותיו בסיוע של רוכב מוביל בודד או גם ללא כל סיוע קבוצתי בקילומטר האחרון במרוץ. הוא הצליח למצב עצמו בקדמת דבוקת הספרינטרים סמוך לקו הסיום על ידי רכיבה אינטליגנטית ואגרסיבית שנשענה על ניצול ה"רכבות" של קבוצות הספרינטרים החזקות.
חיים אישיים
עריכהמקיואן הוא פרשן ועיתונאי בענף. יש לו שני אחים ושלושה ילדים. הוא קיבל אות כבוד ממסדר אוסטרליה, בדרגת "חבר".
קישורים חיצוניים
עריכה
רובי מקיואן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- רובי מקיואן, באתר olympedia.org
- רובי מקיואן, באתר Cycling Archives
הערות שוליים
עריכה- ^ Robbie McEwen - ProCyclingStats, procyclingstats.com
- ^ Tour de France 2003, procyclingstats.com