פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסר מידע על הצד הכללי (הלא יהודי) של העיר.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

קלוסובהאוקראינית: Клесів, קלסיב; בפולנית: Klesów, קלסוב) הוא יישוב במחוז המשנה סארני במחוז רובנו באוקראינה. בקלוסובה חיו מאות יהודים ובו הוקם ופעל "קיבוץ חוצבי אבנים על שם יוסף טרומפלדור".

קלוסובה
Клесів
Klesiv s.png
סמל קלוסובה
Klesov pgt fl.png
דגל קלוסובה
Ф22.JPG
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז רובנומחוז רובנו רובנו
ראש העיר ויקטור בויני
תאריך ייסוד 1902
שטח 6.84 קמ"ר
גובה 157 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 4,624 (2011)
 ‑ צפיפות 680 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 51°19′03″N 26°53′41″E / 51.3175°N 26.894722222222°E / 51.3175; 26.894722222222 
אזור זמן UTC+2
rada.gov.ua
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בקיץ 1941 כבשו הגרמנים את קלוסובה, וריכזו את יהודיו בגטו, ובאוגוסט 1942 נרצחו כ-580 יהודי קלוסובה בסארני.

"קיבוץ חוצבי אבנים"עריכה

 
תעודת חופשה שקיבל ב-1925 אריה ברלינסקי, יליד סארני וחבר "קיבוץ חוצבי אבנים בקלוסובה על שם יוסף טרומפלדור".
 
אישור שקיבל אריה ברלינסקי, חבר "קיבוץ חוצבי אבנים", לקראת עלייתו לארץ ישראל, 1925.

הקיבוץ הוקם ב-1924 על ידי אנשי תנועת "החלוץ" בסארני. בסארני הייתה מחצבה ומנסרה בבעלות משפחת פיינשטיין. זו העסיקה בתחילה אסירים שנדונו לעבודת פרך אך קיבלה את אנשי "החלוץ" שהיטיבו לעבוד בעבודה מפרכת זו. מקיבוץ הכשרה עונתי הפך הארגון לגרעין קבע בו נוצרו זוגות ונערכו חופות. עם הזמן גדל היקף ההכשרה בקלוסובה והגיע למאות חלוצים מדי שנה. –ב-1926 עלה לארץ ישראל המחזור הראשון של בוגרי קלוסובה. בין חניכיו של "קיבוץ חוצבי אבנים" היו כ-8,000 צעירים יהודים מתנועות חלוציות מיישובי הסביבה. רוב בוגריו של הקיבוץ עלו לארץ ישראל לאחר תום תקופת הכשרתם. שליחים רבים מארץ ישראל שהגיעו לפולין ביקרו גם בקלוסובה.

יוצאי קלוסובה פעלו בכשבעים פלוגות בעיירות שונות, פלוגות שבהן פעלו בין 30 ל-200 חברים. פלוגות אלה הציעו תעסוקה בתקופת האבטלה שלאחר המשבר הכלכלי העולמי של 1929. –בעקבות הקמת ההכשרה קמו פלוגות בנות ברוקיטנה, דומברוביץ, פינסק, קליבאן, רובנה, קובל ועוד. הכשרות אלה הכינו אלפי צעירים יהודים לעלייה לארץ. יוצאי קלוסובה השתלבו בעיקר ביגור ובגבעת השלושה, וכן ברמת רחל, רמת הכובש, גליל ים, קיבוצים נוספים של הקיבוץ המאוחד ועוד.

ב-1937 מנעו שלטונות פולין את המשך קיומו של הקיבוץ, והחרימו את המנסרה והמחצבה.

מקורות נוספיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.