רמת הכובש

רמת הכובש
	שלט בכניסה לרמת הכובש שלט בכניסה לקיבוץ רמת הכובש
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	דרום השרון
גובה ממוצע	‎61 מטר
תאריך ייסוד	1932
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	1,077 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	1,061 תושבי ישראל
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת נתניה רגילה) רמת הכובש32°13′03″N 34°56′17″E / 32.217582718432°N 34.9381876403966°E מפת היישובים של מועצה אזורית דרום השרון; באדום - רמת הכובש; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
	http://www.rmk.org.il

רָמַת הַכּוֹבֵשׁ הוא קיבוץ בתחום המועצה האזורית דרום השרון, 7 ק"מ צפונית-מזרחית לכפר סבא ודרומית-מערבית לטירה. אנשי הקיבוץ עלו על הקרקע באוגוסט 1932, לאחר שבע שנות הכשרה בפתח תקווה וכפר סבא.

אחד משמונת בתי הסוכנות שהוקמו בקיבוץ במתכונת של בית ביטחון

בשנת 2023 גרו בקיבוץ כ-1,077 נפשות.

הקיבוץ מתפרנס ממפעל לייצור מוצרי גומי ״דורם״,^[3] גן אירועים ״גן הפקאן״,^[4] חקלאות, יזמות זעירה ועבודת חוץ של חלק נכבד מחבריו.

מקור השם

רמת הכובש ירש את שמו מקבוצת "הכובש" שהקומה בגרעין וילנה של תנועת "החלוץ". שם הקבוצה מבטא את רעיונות כיבוש העבודה העברית וכיבוש עצמי לעבודות כפיים.

היסטוריה

יסוד קבוצת ״הכובש״ והקמת הקיבוץ

רמת הכובש נוסד על ידי קבוצת "הכובש", שהוקמה בגרעין וילנה של תנועת "החלוץ" והייתה "קיבוץ העלייה" הראשון של התנועה. פלוגה ראשונה של כ-20 עולים מקבוצה זו עלתה ארצה באוגוסט 1925 והגיעה לפתח תקווה (עמק השבע). לאחר עלייה זו המשיכו לעלות פלוגות נוספות, וכעבוד חודשים אחדים מפאת מחסור במקומות עבודה נשלחו חלק מהחברים להקים פלוגה נוספת של הקיבוץ בכפר סבא. עד תום השנה הראשונה לקיומו גדל קיבוץ "הכובש" והגיע לכ-140 נפש. באוגוסט 1927 היה קיבוץ "הכובש" בין הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ המאוחד, ובעקבות זאת אוחדו פלוגותיו לפלוגה אחת בכפר סבא. קשיי הסתגלות ומחיה גרמו לעזיבה רבה ולצמצום הפלוגה מחד, ומאידך כמעט ופסקה העלייה מגליל וילנה וסביבותיה, ובעקבות זאת הוחלט לצרף אליה את קיבוץ העלייה "שחריה" של "החלוץ".^[5]

רמת הכובש נוסד על ידי קבוצת "הכובש", שהוקמה בגרעין וילנה של תנועת "החלוץ" והייתה "קיבוץ העלייה" הראשון של התנועה. שם הקבוצה מבטא את רעיונות כיבוש העבודה העברית וכיבוש עצמי לעבודות כפיים. פלוגה ראשונה של כ-20 עולים מקבוצה זו עלתה ארצה באוגוסט 1925 והגיעה לפתח תקווה (עמק השבע). לאחר עלייה זו המשיכו לעלות פלוגות נוספות, וכעבוד חודשים אחדים מפאת מחסור במקומות עבודה נשלחו חלק מהחברים להקים פלוגה נוספת של הקיבוץ בכפר סבא. עד תום השנה הראשונה לקיומו גדל קיבוץ "הכובש" והגיע לכ-140 נפש. באוגוסט 1927 היה קיבוץ "הכובש" בין הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ המאוחד, ובעקבות זאת אוחדו פלוגותיו לפלוגה אחת בכפר סבא. קשיי הסתגלות ומחיה גרמו לעזיבה רבה ולצמצום הפלוגה מחד, ומאידך כמעט ופסקה העלייה מגליל וילנה וסביבותיה, ובעקבות זאת הוחלט לצרף אליה את קיבוץ העלייה "שחריה" של "החלוץ".^[6]

בשנת 1932 כאשר הוברר סופית כי פלוגת קיבוץ "הכובש" בכפר סבא, לא תיכלל בתוכנית "התיישבות האלף" הוצע לחברי הפלוגה להתיישב על שטח של כ-500 דונם בסמוך לכפרים הערביים טירה ומיסכה והעיירה קלקיליה. הקרקע נקנתה מערביי הסביבה על ידי המוסדות המיישבים, תוך השתתפות של חברי הפלוגה בכסף ובשמירה על השטח שנרכש - פעולה שבשפת הימים ההם נקראה "כיבוש". אנשי הפלוגה נענו לאתגר מאחר שהובטח להם כי בהמשך יועמדו לרשותם שטחים נוספים שיאפשרו התבססות כלכלית במקום (הבטחה שקוימה במלואה רק בשנת 1948). אחד המאבקים בשרון, בהם בלטו אז חברי פלוגת "הכובש" ובהמשך חברי רמת הכובש היה המאבק לכיבוש העבודה "עבודה עברית". הקיבוץ המשיך לגדול ולהתפתח בזכות קבוצות עולים נוספות בעיקר מהכשרת "גרוכוב" בפולין, וקבוצת עולים גדולה מגרמניה (הייקים).

במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936- 1939) (המרד הערבי הגדול) סבלה רמת הכובש רבות מהתקפות ירי והתנכלויות מצד כנופיות לאומניות מבין תושבי הכפרים הערבים השכנים, קלקיליה, טירה ומיסכה (מיסקי), וספגה אבדות רבות^[7] ובסך הכל איבדה 16 חברים ומתנדבים וספגה נזקים כבדים ברכוש.^[8] בשלוש שנים אלו הותקפה רמת הכובש יותר מכל יישוב אחר בארץ, והייתה סמל לעמידה של ההתיישבות היהודית.^[9] אחד האסונות הקשים אירע ב-4 באוגוסט 1938, אז נהרגו שבעה מחברי המשק ואדם נוסף כאשר מכוניתם עלתה על מוקש^[10] בדרכם חזרה הביתה מפרדסי האזור בהם עבדו, בסיום יום העבודה.

חיפוש הנשק בקיבוץ

ערך מורחב – חיפוש הנשק ברמת הכובש

במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-16 בנובמבר 1943 - עת שרתו רבים מחברי וחברות הקיבוץ בהתנדבות בצבא הבריטי ובהמשך בבריגדה - ערכו שלטונות המנדט חיפוש נרחב בקיבוץ אחר נשק בלתי חוקי וחיילים יהודים שערקו מצבא אנדרס. בתגרה המונית שפרצה לקראת סוף החיפוש, בו לא נמצא דבר, עצרו הבריטים 35 איש, רובם ממחלקת פלמ"ח ששהתה בקיבוץ ופצעו 14 אנשים, שאחד מהם, חבר הקיבוץ, מת מאוחר יותר מפצעיו.^[11] מהלך החיפוש ותוצאותיו יצרו הד תקשורתי עצום והזדהות כללית של כל היישוב עם חברי רמת הכובש. הבריטים, בתגובה, השביתו את כל העיתונות היומית של היישוב למשך 11 ימים.

מלחמת העצמאות

ערך מורחב – חיל המשלוח העיראקי במלחמת העצמאות

במאי 1948 מנה הקיבוץ 675 איש, בתוכם 238 חברים, 239 ילדים ו-15 הורים לחברים. הגיל הממוצע היה 39. ענפיו המרכזיים של המשק היו גידולי שדה (בעל ושלחין) לול, רפת, מאפייה מסחרית ופרדסים.^[8] במהלך מלחמת העצמאות הותקפה רמת הכובש מאות פעמים - ירי והפגזות לסירוגין - על ידי ערביי הסביבה, כוחות "צבא ההצלה" והחל מה- 30 במאי, כוחות מחיל המשלוח של צבא עיראק. רבים משטחיה החקלאיים הוחזקו על ידי האויב. עשרות חיילי צה"ל, מתנדבים, ומגינים ביניהם 12 מחברי הקיבוץ נהרגו ורבים נפצעו. ילדי הקיבוץ שפונו ממנו ערב הכרזת העצמאות (14 במאי 1948) חזרו אליו רק לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק עם מדינות ערב. מבנים רבים ורוב ענפי החקלאות של הקיבוץ נפגעו וחלקם נהרסו בתקופה זאת. ^[12]^[13]^[14]^[15]^[16]^[17]^[8]

קום המדינה ועד למשבר חובות הקיבוצים

עם שוך קרבות מלחמת העצמאות נותר הקיבוץ ישוב ספר והמשיך לסבול משכניו הערבים, בתוך תחומי קווי שביתת הנשק ומחוץ להם. לרוב היו אלה גנבות וחבלות חקלאיות. המצב השתנה עם הקמתם של שני הקיבוצים אייל וניר אליהו (ב-1949 וב-1950 בהתאמה) מציאות שיצרה רצף התיישבות יהודית והקשה מאוד על הסתננויות ערבים מצדו המזרחי של הקו הירוק.

בשנת 1952, במהלך הפילוג בתנועת הקיבוץ המאוחד, פרשו מהקיבוץ משפחות וחברים שתמכו פוליטית במפלגת מפא"י, סך הכל כ-100 איש אישה וילד, והקימו את קיבוץ עינת יחד עם פורשי קיבוץ גבעת השלושה.

בשנת 1968, הוקם בקיבוץ מפעל לייצור מוצרי גומי בשם ״דורם״.^[3] המפעל מוכר מוצרי גומי בארץ ובעולם.^[3]

בשנת 1990, נחנך בקיבוץ אולם האירועים ״גן הפקאן״.^[4]

משבר חובות הקיבוצים

רמת הכובש היה בין הקיבוצים הבודדים שלא הסתבך במשבר חובות הקיבוצים במהלך שנות השמונים.

הקיבוץ החל בתהליכי הפרטה בשנות ה-90 של המאה העשרים ועבר תהליך התחדשות משמעותי יותר בשנת 2006, מה שגרם לרבים מבניו ומשפחותיהם לשוב לקיבוץ.

מבני ציבור

בית הספר היסודי האזורי "יחדיו" המשרת את ילדי הקיבוץ ואת ילדי אייל, ניר אליהו, נירית, סלעית וצור נתן.
אולם ספורט.
חדר אוכל הפעיל בכל ימות החול.
מכבסה לשימוש תושבי הקיבוץ.
חדרי הנצחה לצד אולם "יד למגינים".
בית תרבות "מועדון לחבר".

אישים חשובים

שרה לוי-תנאי (1910-2005), כרוגרפית ומלחינה. גרה בקיבוץ בשנים 1940-1945.^[18]
סילביה רפאל, סוכנת מוסד שנתפסה בשוודיה. אומצה ע״י הקיבוץ בזמן שהותה בכלא וגרה בקיבוץ תקופה קצרה.^[19] לימים הובאה לקבורה בקיבוץ.
פרופסור זאב צחור, במקור ילד חוץ.
מאיר אגסי, סופר ופזמונאי.
מנחם דיגלי, אלוף בצה״ל ומפקד סיירת מטכ״ל בין השנים 1969-1971.
איתי וירוב, אלוף בצה״ל.
איתמר גלילי, מייסד zap, שהקים את המיזם בקיבוץ. הקיבוץ אף היה המשקיע העיקרי במיזם עד למכירתו.

גלריית תמונות

מבנה המקלחות המשותפות בקיבוץ
חדר האוכל בקיבוץ
פנים חדר האוכל
שדרת העצים המרכזית החוצה את הקיבוץ
בית מגורים טיפוסי בקיבוץ
בית התרבות
חזיתו הראשית של בניין בית התרבות
מגדל מים
חדר האוכל
אולם ספורט

לקריאה נוספת

רמת הכובש, תעודות ורשימות, הוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות, תל אביב, תרצ"ז
גרשון ריבלין, ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ רמת הכובש, באתר 'חלון אחורי', 29 בפברואר 2020
מיכאל יעקובסון: סיבוב באולם הספורט בקיבוץ רמת הכובש עם קיר האמנות של יחזקאל קמחי, באתר 'חלון אחורי', 11 בינואר 2020
מיכאל יעקובסון: סיבוב במקלט תת-קרקעי ממלחמת העצמאות בקיבוץ רמת הכובש, באתר 'חלון אחורי', 14 ביולי 2023

קישורים חיצוניים

קיבוץ רמת הכובש, באתר המועצה האזורית דרום השרון
סיפור מקומי רמת הכובש - ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן, תמונות, מסמכים וזכרונות
רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי בעקבות לוחמים, מודן, 1988)
אתר קיבוץ רמת הכובש
רמת הכובש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ ¹ ² ³ About Us, High Quality Rubber Products, Duram, ‏2024
^ ¹ ² רמת הכובש, גן הפקאן המתחדש, באתר קהילנט
^ "הכובש" כפר סבא, קובץ הקיבוץ המאוחד, תרצ"ב, עמ' 291-300
^ "הכובש" כפר סבא, קובץ הקיבוץ המאוחד, תרצ"ב, עמ' 291-300
^ ירו אל רמת הכובש, דבר, 11 במרץ 1936
הלילה היו יריות על רמת-הכובש, דבר, 24 באפריל 1936
רמת הכובש, דבר, 27 במאי 1936
400 עצים נעקרו ברמת-הכובש, דבר, 29 במאי 1936
רמת הכובש תחת אש מרצחים, דבר, 12 ביוני 1936
רמת הכובש באש יריות ביום ובלילה, דבר, 19 ביוני 1936
ההתקפה שלא הייתה כדוגמתה על רמת-הכובש, דבר, 19 ביולי 1936
לווית חנה פרוינד ברמת הכובש, דבר, 19 באוגוסט 1936
ההתקפה על רמת-הכובש שלא היה כמוה, דבר, 29 באוגוסט 1936
דניאל לוין הובא למנוחות, דבר, 25 ביולי 1938
^ ¹ ² ³ מרדכי בר און ומאיר חזן (עורכים), עם במלחמה, יד יצחק בן צבי, 2006, עמ' 263
^ רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי "בעקבות לוחמים")
^ אסון מחריד ברמת הכובש, דבר, 5 באוגוסט 1938
הלוויה ברמת הכובש, דבר, 7 באוגוסט 1938
בדמיך חיי!, דבר, 19 באוגוסט 1938
^ מעשה התעללות בישוב העברי התנפלות המשטרה על רמת הכובש, דבר, 28 בנובמבר 1943
10 שנים לחיפוש הנשק במשק רמת הכובש, דבר, 23 בנובמבר 1953
^ הותקף שומר השדות של רמת הכובש, דבר, 12 בינואר 1948
10 אנשי כנופיה נהרגו ורבים נפצעו בהתקפה בשרון, דבר, 30 במרץ 1948
מגיני רמת-הכובש עמדו שני ימים במערכה, דבר, 1 באפריל 1948
^ קרב פנים-אל-פנים ליד רמת-הכובש, דבר, 21 באפריל 1948
^ נהדפה התקפה קשה על רמת הכובש, דבר, 11 במאי 1948
^ א. ש., רמת הכובש במערכה, דבר, 27 ביוני 1948
^ כפר טירה בשרון - פורע שוב, דבר, 30 ביולי 1948
צלפים לעבר רמת הכובש, דבר, 9 בנובמבר 1948
יעקב ויסברד, דבר, 9 במרץ 1949
^ אלישע, רמת הכובש וילדיה במבחן הימים., דבר, 4 באוגוסט 1949
^ Toledano, Gila (1999). "Sara Levi-Tanai". The Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women (באנגלית).
^ אורות ישראל, הלוחמת (סילביה רפאל) – מאורות אל העבר, באתר web.archive.org, ‏2024-03-03

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[:0-3] ¹ ² ³ About Us, High Quality Rubber Products, Duram, ‏2024

[:1-4] ¹ ² רמת הכובש, גן הפקאן המתחדש, באתר קהילנט

[5] "הכובש" כפר סבא, קובץ הקיבוץ המאוחד, תרצ"ב, עמ' 291-300

[6] "הכובש" כפר סבא, קובץ הקיבוץ המאוחד, תרצ"ב, עמ' 291-300

[7] ירו אל רמת הכובש, דבר, 11 במרץ 1936
הלילה היו יריות על רמת-הכובש, דבר, 24 באפריל 1936
רמת הכובש, דבר, 27 במאי 1936
400 עצים נעקרו ברמת-הכובש, דבר, 29 במאי 1936
רמת הכובש תחת אש מרצחים, דבר, 12 ביוני 1936
רמת הכובש באש יריות ביום ובלילה, דבר, 19 ביוני 1936
ההתקפה שלא הייתה כדוגמתה על רמת-הכובש, דבר, 19 ביולי 1936
לווית חנה פרוינד ברמת הכובש, דבר, 19 באוגוסט 1936
ההתקפה על רמת-הכובש שלא היה כמוה, דבר, 29 באוגוסט 1936
דניאל לוין הובא למנוחות, דבר, 25 ביולי 1938

[עם_במלחמה-8] ¹ ² ³ מרדכי בר און ומאיר חזן (עורכים), עם במלחמה, יד יצחק בן צבי, 2006, עמ' 263

[9] רמת הכובש, אתר גבעתי (על פי ספרו של אריה יצחקי "בעקבות לוחמים")

[10] אסון מחריד ברמת הכובש, דבר, 5 באוגוסט 1938
הלוויה ברמת הכובש, דבר, 7 באוגוסט 1938
בדמיך חיי!, דבר, 19 באוגוסט 1938

[11] מעשה התעללות בישוב העברי התנפלות המשטרה על רמת הכובש, דבר, 28 בנובמבר 1943
10 שנים לחיפוש הנשק במשק רמת הכובש, דבר, 23 בנובמבר 1953

[12] הותקף שומר השדות של רמת הכובש, דבר, 12 בינואר 1948
10 אנשי כנופיה נהרגו ורבים נפצעו בהתקפה בשרון, דבר, 30 במרץ 1948
מגיני רמת-הכובש עמדו שני ימים במערכה, דבר, 1 באפריל 1948

[13] קרב פנים-אל-פנים ליד רמת-הכובש, דבר, 21 באפריל 1948

[14] נהדפה התקפה קשה על רמת הכובש, דבר, 11 במאי 1948

[15] א. ש., רמת הכובש במערכה, דבר, 27 ביוני 1948

[16] כפר טירה בשרון - פורע שוב, דבר, 30 ביולי 1948
צלפים לעבר רמת הכובש, דבר, 9 בנובמבר 1948
יעקב ויסברד, דבר, 9 במרץ 1949

[17] אלישע, רמת הכובש וילדיה במבחן הימים., דבר, 4 באוגוסט 1949

[18] Toledano, Gila (1999). "Sara Levi-Tanai". The Shalvi/Hyman Encyclopedia of Jewish Women (באנגלית).

[19] אורות ישראל, הלוחמת (סילביה רפאל) – מאורות אל העבר, באתר web.archive.org, ‏2024-03-03

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

שלט בכניסה לרמת הכובש שלט בכניסה לקיבוץ רמת הכובש
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	דרום השרון
גובה ממוצע^[1]	‎61 מטר
תאריך ייסוד	1932
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023^[1]
- אוכלוסייה	1,077 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	1,061 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת) רמת הכובש (למפת נתניה רגילה) רמת הכובש (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רמת הכובש (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום רמת הכובש 32°13′03″N 34°56′17″E / 32.217582718432°N 34.9381876403966°E / 32.217582718432; 34.9381876403966 מפת היישובים של מועצה אזורית דרום השרון באדום - רמת הכובש בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2021^[2]}	7 מתוך 10
http://www.rmk.org.il