קליסמה

קליסמה
	אין תמונה חופשית
מיקום
מדינה	מצרים
קואורדינטות	29°57′16.6″N 32°34′26.3″E / 29.954611°N 32.573972°E
	(למפת סיני רגילה) אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב; הסעודית; הים התיכון ים סוף קליסמה

קְליסמָה (ביוונית עתיקה: Κλῦσμα קלִיסמָא, "גל נשבר"; בקופטית: ⲡⲉⲕⲗⲟⲩⲥⲙⲁ פֶּקלוֹאוּסמָא; בערבית: القلزم, אַל-קֻֻלזֻם) ^[1] הייתה עיר עתיקה במצרים בראש מפרץ סואץ.

היסטוריה

קליסמה נבנתה מחדש על ידי הקיסר הרומי טראיאנוס במאה השנייה לספירה כדי להגן על נוסעים וסוחרים, בהיותה ממוקמת בצומת של דרכים מסיני, ארץ ישראל ומצרים.

הבנייה נעשתה במקביל לבניית "אמניס טראיאנוס", תעלה רומית לסירות שהקדימה את תעלת סואץ, וחיברה את הנילוס והים האדום ומוצאה היה ליד קליסמה.

נמל קליסמה שימש לייצוא של טקסטיל ודגנים שהתאימו לשינוע באמצעות "אמניס טראיאנוס" לקליסמה יותר מאשר דרך היבשה לנמלים הדרומיים של ברניקי טרוגלודיטיקה ומיוס הורמוס (אנ').

קליסמה נזכרה לראשונה בחיבור "אלכסנדר פסאודומנטיס" (Alexander Pseudomantis) של לוקיאנוס מתחילת המאה השנייה לספירה, ובספרו של תלמי "גאוגרפיה" (אנ') מאמצע המאה השנייה, שבו תיאר את קליסמה כ"phrourion" (ביוונית: φρούριον), מצודה. קליסמה מתוארת גם בעבודותיו של הירוקלס (אנ') כ"קסטרון", והיא נזכרת ב"פאנריון" של אפיפניוס מסלמיס.

הר אנטוני הסמוך, שנקרא כך משמו של אנטוניוס הקדוש ומוכר גם בשם הר קליסמה (אנ'), שימש מרכז לנזירים אנחוריטים (אנ').

המגפה היוסטיניאנית חדרה ככל הנראה לראשונה לאימפריה הרומית דרך נמל קליסמה, וכך התפשטה לפלוסיום, שם דווח עליה לראשונה באמצע יולי 541. לפי אוטיכיוס מאלכסנדריה, כנסייה של אתנאסיוס הקדוש נבנתה בקליסמה על פי פקודת יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.

אחרי כיבוש מצרים על ידי המוסלמים במאה השביעית נודעה בשם "אל-קֻלזֻם" (القلزم).^[2]בשם זה מכונה הרובע העתיק של העיר סואץ אף כי אין זה אתרהּ של קליסמה העתיקה.

בתרבות הפופולרית

קליסמה מופיעה בהרחבה למשחק הווידאו משנת 2017 "מקורות האמונה של המתנקש" בשם "הנסתרים".

לקריאה נוספת

Philip Mayerson, "The Port of Clysma (Suez) in Transition from Roman to Arab Rule", Journal of Near Eastern Studies 55 (2), April 1996, pp. 119–126
Getzel M. Cohen, The Hellenistic Settlements in Syria, the Red Sea Basin, and North Africa, Berkeley: University of California Press, 2006, pp. 327–329

הערות שוליים

^ Carsten Peust, Die Toponyme vorarabischen Ursprungs im modernen Ägypte , Göttingen, 2010, p. 74
^ E. Honogmann, "Al-Ḳulzum", Encyclopedia of Islam, 2nd edition, Leiden: E.J. Brill, 1986, Vol V, pp, 367–369

[1] Carsten Peust, Die Toponyme vorarabischen Ursprungs im modernen Ägypte , Göttingen, 2010, p. 74

[2] E. Honogmann, "Al-Ḳulzum", Encyclopedia of Islam, 2nd edition, Leiden: E.J. Brill, 1986, Vol V, pp, 367–369

[1]

[2]