קמיל פוקס
קמיל פוקס (באנגלית: Camil Fuchs; 31 באוגוסט 1945 – 3 באפריל 2024) היה סטטיסטיקאי ישראלי ופרופסור בחוג לסטטיסטיקה שבבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקרו העיקריים היו איכות משתנית, דגימה וסקרים, סטטיסטיקה ברפואה ובגנטיקה וסטטיסטיקה חברתית.[1] משנת 2015 שימש גם כחוקר ראשי במכון המחקר "דיאלוג".
 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1945 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה | 3 באפריל 2024 (בגיל 78) |
| ענף מדעי | סטטיסטיקה |
| מקום מגורים | ישראל, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| מנחה לדוקטורט | מורטון בראון |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת ויסקונסין |
| מספר צאצאים |
2 |
| תרומות עיקריות | |
|
סטטיסטיקה ברפואה סקרי בחירות | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקמיל פוקס נולד בבוקרשט שברומניה, לליאון, סוחר סדקית, ולרבקה, שנפטרה כשהיה בן ארבע. היו לו שלושה אחים. הוא עלה לישראל עם משפחתו ב-1960, ושבועיים לאחר עלייתו הגיע לכפר הנוער בן שמן, שם סיים עם תעודת בגרות חקלאית.
לאחר שירותו בצה"ל כנהג משאית, סיים תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה, תואר שני בחקר ביצועים ודוקטורט בסטטיסטיקה, כולם באוניברסיטת תל אביב. הדיסרטציה "On Test Sizes in Linear Models for Transformed Variables" נכתבה בהנחיית מורטון בראון.
ב-1976 החל לעבוד כמרצה וחוקר בחוג לסטטיסטיקה, במחלקה לסטטיסטיקה ובמעבדה לסטטיסטיקה באוניברסיטת ויסקונסין. ב-1976 החל להרצות בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב,[2] ושימש כראש המעבדה לסטטיסטיקה. בשנת 2005 קודם לפרופסור מן המניין.
בשנים 2002–2003 שימש כראש החוג, ובשנים 2003–2005 כראש בית הספר למדעי המתמטיקה. כמו כן, שימש כראש המעבדה לייעוץ סטטיסטי בשנים 1980–1985, 1991–1997. בשנים 1995–1996 ו־1997–1999 שימש כסגן נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, וב־1999–2000 שימש כנשיא האיגוד. בשנים 1985, 1993 ו־1998 היה בשבתון באוניברסיטאות פיטסבורג, פנסילבניה ואן ארבור.
מחקריו
עריכהמרבית מחקריו האקדמיים עסקו בתורת הדגימה והסקרים ובמחקרים בתחום הרפואה והניסויים הקליניים.
ב-1978, לאחר שרוצף ה-DNA של מספר נגיפים, פיתח פוקס ביחד עם חוקרים במדעי החיים באוניברסיטת ויסקונסין שיטה ייחודית למציאת רצפים פלינדרומיים המזוהים על ידי אנזימי הגבלה. השיטה מבוססת על השוואה ממוחשבת של אורכי קטעים שנוצרים מחיתוכי אנזים ההגבלה עם התפלגות כל הקטעים האפשריים הנוצרים על ידי כל הפלינדרומים בני ארבעה, חמישה ושישה נוקלאוטידים.[3] השיטה תוארה וצוטטה גם בהרצאה בקבלת פרס נובל בשנת 1978.[4] באותו המאמר זיהתה השיטה הממוחשבת את הרצף עבור אנזים ההגבלה AvaII. עם ריצוף ה-DNA של וירוסים נוספים, המשיך פוקס בניתוח הרצפים המזוהים על ידי אנזימי הגבלה ובניתוח התפלגויות של נוקליאוטידים.[5]
פוקס עסק במחקר של אישים ששמותיהם חוקקו בדפנות שתי קבוצות של גלוסקמאות, ובסיכוי שהם היו ממשפחתו של ישו מנצרת. אחד המחקרים עסק בשמות שעל הגלוסקמה מהאוסף של עודד גולן, עליה היה חקוק "יעקוב בר יוסף אחוי דישוע". מחקרים נוספים עסקו בשמות שעל גלוסקמאות שנמצאו במערת קבורה בתלפיות עם השמות: Μαριαμηνου [η] Μαρα, יהודה בר ישוע, םתיה, ישוע בר יוסף, יוסה, םריה. מחקריו תרמו פן סטטיסטי לדיון האקדמי והציבורי הסוער[6][7] ולהתייחסויות ולציטוטים מרובים בספרות המדעית ובעיתונות.
בשנת 1987 העניק פוקס פרשנויות סטטיסטיות על מצב הרוח הלאומי בתוכנית רואים 6/6.[8] במשך שנים ניהל סקרי בחירות עבור עיתון "הארץ" (עד שנת 2015), וכסוקר של ערוץ 13 (עם החדשות 13 ששידרו קודם לכן בערוץ עשר). עד שנת 2015 ערך את תחזיות ליל הבחירות גם בערוץ 1 ובערוץ 2. תוצאות חלק ממחקריו בתורת הסקרים סוכמו בשני ספרים שכתב וערך. תחזיותיו בלילות בחירות היו מדויקות יחסית, עד ליל הבחירות ב-2015, בו התאפיינה התחזית הן בסטייה פוליטית והן בסטייה סטטיסטית. בשנים האחרונות, סטיות ניכרות בתחזיות ליל הבחירות נצפו גם בארצות אחרות (כגון הממלכה המאוחדת וארצות הברית). פוקס חקר וניתח את הגורמים שתרמו לסטיות והשפעתם על מגמות בתורת הסקרים.[9][10]
בבחירות לכנסת העשרים ואחת ניהל פוקס את המדגם בערוץ 13, והיה היחיד שדייק במדגם אל מול תוצאות האמת.[11]
בספרם המשותף של פוקס ושאול בר-לב, הם ניתחו את המונח יהדות ישראלית וטענו כי גם חילונים מוצהרים מקיימים טקסים דתיים יהודיים. הספר מבוסס על מחקר בו לקחו חלק מעל ל-3,000 איש.[12]
חיים אישיים
עריכהספרים
עריכה- קמיל פוקס ושאול בר-לב, אמת וסקר: חשיבותם של סקרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, 1998
- קמיל פוקס, תשיגו לי את מינה צמח, הוצאת דביר, 2010.
- קמיל פוקס ושמואל רוזנר, #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, הוצאת דביר, 2018.
- Camil Fuchs and Ron Kenett, Multivariate Quality Control: Theory and Applications (Quality and Reliability), 1998
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
קמיל פוקס, ברשת החברתית Goodreads- קמיל פוקס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- קמיל פוקס, באתר ResearchGate
- קמיל פוקס, באתר אוניברסיטת תל אביב
- קמיל פוקס, לא סטיה, לא הטיה ולא הטעיה, באתר העין השביעית, 10 באוגוסט 2009
רותם שטרקמן, "יש תזוזה משמעותית ימינה של הישראלים. נתניהו הוא אשף תקשורת וגם נתפש כקורבן", באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2018- נעמה לנסקי, "אני לא מבין את הטענה של מינה ששיקרו לה במדגם. למה שאנשים ישקרו רק לה ולא לי?", באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2019
קמיל פוקס (1945-), דף שער בספרייה הלאומית- עופר אדרת, הסטטיסטיקאי והסוקר קמיל פוקס מת בגיל 78, באתר הארץ, 3 באפריל 2024
ביקורת על ספריו:
- גפרי וולף, ביקורת על הספר "יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית", השילוח, 18, פברואר 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ פרופ' קמיל פוקס | הפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, באתר exact-sciences.tau.ac.il
- ^ ארנון מגן, חזזיות אוכלות מתכות, דבר, 21 במרץ 1976
- ^ C. Fuchs, E. C. Rosenvold, A. Honigman , W. Szybalski, A simple method for determining palindromic sequences recognized by restriction endonucleases: the nucleotide sequence of Ava II site, Gene 4, 1978, עמ' 1-23
- ^ H. O. Smith, Nucleotide sequence specificity of restriction endonucleases, Nobel Lecture, 8 December, 1978
- ^ C. Fuchs, E. C. Rosenvold, A. Honigman , W. Szybalski, Identification of the palindromic sequences by restriction endonucleases: Further tabulations and analyses, Gene 10, 1980, עמ' 357-370
- ^ C. Fuchs, Discussion of "Statistical analysis of an archaeological find, The Annals of Applied Statistics, 2008, עמ' 57-65
- ^ C. Fuchs, Names, Statistics, and the "Jesus Family tomb site, The tomb of Jesus and his family? Exploring ancient Jewish tombs near Jerusalem’s walls, Wm B. Eerdmans, 2013, עמ' 375-398
- ^ טלוויזיה כבקשתך, מעריב, 14 ביוני 1987
- ^ C. Fuchs, Surveys and election forecasts in a world of social media and party dealignment, The elections in Israel, The Israel Democracy Institute, Transition Publishers, 2017
- ^ סקרים ותחזיות בחירות בעולם של רשתות מפלגתיות והתרופפות הזהות המפלגתית, הבחירות בישראל, 2015, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017
- ^ אמנון הררי, ההחלטה שהובילה לנפילה במדגמים של שניים מהסוקרים הבכירים בישראל, באתר הארץ, 10 באפריל 2019
- ^ אמילי עמרוסי, סקר חדש מוכיח: "מדברים על הדתה, אבל יש יותר חילון", באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2018