הקנטונים של שווייץ
עשרים ושישה הקנטונים של שווייץ הם המדינות המרכיבות את הקונפדרציה של שווייץ. במשך ההיסטוריה ועד אמצע המאה ה-19, היה כל קנטון מדינה ריבונית עם גבולות, עם צבא ועם מטבע משלה, עד שהמבנה הנוכחי אומץ ב-1848.
היסטוריה עריכה
במאה ה-16 הכיל האיחוד השווייצרי שלוש עשרה מדינות שונות. מדינות אלו נקראו "קנטונים". הם התחלקו לשני סוגים: שישה קנטונים כפריים (או "קנטוני יער") ושבעה עירוניים. הגם שרשמית היו הקנטונים חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, אך הם הפכו לכמעט עצמאיים כשהשווייצרים הביסו את הקיסר מקסימיליאן ב-1499[1].
ששת הקנטונים הכפריים היו רפובליקות דמוקרטיות, ואילו שבעת הקנטונים העירוניים הונהגו בידי מועצות עירוניות. מועצות אלו נשלטו על ידי אוליגרכים. בין הקנטונים העירוניים ניתן למנות את ציריך, ברן ובזל.
סדר הצטרפות הקנטונים לברית השווייצרית עריכה
- 1291 -
אורי, 
שוויץ, 
אונטרוולדן (המחולקת כיום ל- 
אובוולדן ו-
נידוולדן) - 1332 -
לוצרן - 1351 -
ציריך - 1352 -
גלרוס, 
צוג - 1353 -
ברן - 1481 -
פריבור, 
זולותורן - 1501 -
בזל-שטאדט, 
בזל-לנדשאפט, 
שפהאוזן - 1513 -
אפנצל אוסר-רודן, 
אפנצל אינר-רודן - 1803 -
סנט גאלן, 
גראובינדן, 
ארגאו, 
תורגאו, 
טיצ'ינו, 
וו - 1815 -
ואלה, 
נשאטל, 
ז'נבה - 1979 -
ז'ורה (פרשה מקנטון ברן)
תפקוד וסמכויות עריכה
לכל קנטון חוקה, פרלמנט, ממשלה ובתי משפט.[2] גודלם של הפרלמנטים נע בין חמישים ושמונה למאתיים מושבים. ממשלות הקנטונים כוללות חמישה או שבעה חברים, מספר שמשתנה מקנטון לקנטון.[3]
כל הנושאים שאינם בסמכותה הבלעדית של הממשלה הפדרלית של האיחוד השווייצרי לפי החוקה תלויים בהחלטת הקנטון. גודלי הקנטונים שונים זה מזה בצורה קיצונית, בין 37 ל-7,105 קמ"ר, ובין 14,900 ל-1,244,400 נפש.
דמוקרטיה ישירה מונהגת כיום בשני קנטונים, אפנצל אינר-רודן וגלרוס. בקנטונים אלה מתקבלות ההחלטות באספה כללית של התושבים, אשר נערכת פעם בשנה בכיכר המרכזית של עיר הבירה. אירוע זה נקרא בגרמנית "לנדסגמיינדה".
בכל שאר הקנטונים מונהגת דמוקרטיה פרלמנטרית. מאז יצירת הקנטון ז'ורה ב-1979 לא הוגדרו קנטונים חדשים. לפי חוקת 1999, מספרם הרשמי של הקנטונים הוא עשרים וששה, אך מספר המדינות הרלוונטי לבחירות לפרלמנט הוא עשרים ושלושה. הקנטונים אונטרוולדן, אפנצל ובזל מחולקים לשני חצאי קנטונים. אונטרוולדן מחולק לאובוולדן ונידוולדן, אפנצל מחולק לאפנצל אינר-רודן ואפנצל אוסר-רודן ובזל מחולק לבזל-שטאדט ובזל-לנדשאפט.
רשימת הקנטונים עריכה
בטבלה נמנים כל הקנטונים לפי שנת יצירתם בסדר יורד. (בתחתית הטבלה, נתוני המדינה בכללות)
| דגל | ר"ת | קנטון | נוצר | עיר בירה | אוכלוסייה (2019)[4] |
שטח (קמ"ר) | צפיפות (לק"מ) | מס' רשויות | שפה רשמית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
UR | אורי | 1291 | אלטדורף | 36,703 | 1,077 | 33 | 20 | גרמנית |
|
SZ | שוויץ | 1291 | שוויץ | 160,480 | 908 | 143 | 30 | גרמנית |
|
OW | אובוולדן | 1291 | סרנן | 37,930 | 491 | 66 | 7 | גרמנית |
|
NW | נידוולדן | 1291 | סטאנס | 43,087 | 276 | 138 | 11 | גרמנית |
|
LU | לוצרן | 1332 | לוצרן | 413,120 | 1,493 | 233 | 107 | גרמנית |
|
ZH | ציריך | 1351 | ציריך | 1,539,275 | 1,729 | 701 | 171 | גרמנית |
|
GL | גלרוס | 1352 | גלרוס | 40,590 | 685 | 51 | 28 | גרמנית |
|
ZG | צוג | 1352 | צוג | 127,642 | 239 | 416 | 11 | גרמנית |
|
BE | ברן | 1353 | ברן | 1,039,274 | 5,959 | 158 | 399 | גרמנית, צרפתית |
|
FR | פריבור (פרייבורג) | 1481 | פריבור | 321,783 | 1,671 | 141 | 242 | צרפתית, גרמנית |
|
SO | זולותורן | 1481 | זולותורן | 275,247 | 791 | 308 | 126 | גרמנית |
|
BS | בזל-שטאדט | 1501 | בזל | 195,844 | 37 | 5,072 | 3 | גרמנית |
|
BL | בזל-לנדשאפט | 1501 | ליאשטל | 289,468 | 518 | 502 | 86 | גרמנית |
|
SH | שפהאוזן | 1501 | שפהאוזן | 82,348 | 298 | 246 | 34 | גרמנית |
|
AR | אפנצל אוסר-רודן | 1513 | הריזאו | 55,445 | 243 | 220 | 20 | גרמנית |
|
AI | אפנצל אינר-רודן | 1513 | אפנצל | 16,128 | 173 | 87 | 6 | גרמנית |
|
SG | סנט גאלן | 1803 | סנט גאלן | 510,734 | 2,026 | 222 | 90 | גרמנית |
|
GR | גראובינדן (גרישון, גריג'וני) | 1803 | כור | 199,021 | 7,105 | 26 | 211 | גרמנית, רומאנש, איטלקית |
|
AG | ארגאו | 1803 | אראו | 685,845 | 1,404 | 388 | 232 | גרמנית |
|
TG | תורגאו | 1803 | פראונפלד | 279,547 | 991 | 229 | 80 | גרמנית |
|
TI | טיצ'ינו | 1803 | בלינצונה | 351,491 | 2,812 | 110 | 244 | איטלקית |
|
VD | וו | 1803 | לוזאן | 805,098 | 3,212 | 188 | 382 | צרפתית |
|
VS | ואלה (ואליס) | 1815 | סיון | 345,525 | 5,224 | 53 | 160 | צרפתית, גרמנית |
|
NE | נשאטל | 1815 | נשאטל | 176,496 | 803 | 206 | 62 | צרפתית |
|
GE | ז'נבה (הרפובליקה וקנטון ז'נבה) | 1815 | ז'נבה | 504,128 | 282 | 1,442 | 45 | צרפתית |
|
JU | ז'ורה | 1979 | דלמון | 73,584 | 838 | 82 | 83 | צרפתית |
 |
CH | שווייץ | ברן | 8,606,033 | 41,285 | 174 | 2,890 | גרמנית, צרפתית, איטלקית, רומאנש |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הקנטונים של שווייץ (בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית, ברומאנש ובאנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Encyclopædia Britannica. 26. 1911. pp. 251. Retrieved 2008-11-11.
- ^ Cantons, In the Federal State since 1848 in German, French and Italian in the online Historical Dictionary of Switzerland.
- ^ Swiss Government website with links to each cantonal government, accessed 11 November 2008
- ^ Switzerland's population in 2019, נוישאטל 2020, באתר המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה, שווייץ. (באנגלית)