קרן לאזרחי ישראל


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

קרן לאזרחי ישראל
נתונים כלליים
מוטו הקרן משקיעה את הכספים לצורך השאת רווחיהם, שמירתם לדורות הבאים והשקעתם בפיתוח דור העתיד של מדינת ישראל
תקופת הפעילות חקיקה - יולי 2014, כניסת כספים - נובמבר 2021 – הווה
בעלות מדינת ישראל
ענפי תעשייה קרן עושר ריבונית
רווח תשואה דולרית נומינלית - 17.5% (2023), 11.8% (ממוצע מיום ההקמה)[1]
הון עצמי 1.478 מיליארד דולר אמריקאי (31/12/2023)[1]
יו"ר בצלאל סמוטריץ'
מנכ"ל לנה קרופאלניק-מנהלת מחלקת הניהול
אנשי מפתח ירום אריאב-יו"ר ועדת ההשקעות, בארי טאף-יו"ר ועדת הביקורת
 
https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרן לאזרחי ישראל, המכונה גם קרן העושר, היא קרן עושר ריבונית שמטרתה לנהל את הכנסות מדינת ישראל מההיטל המוטל על רווחים המופקים ממשאבי טבע בה, בהם גז טבעי, נפט ואשלג, מתוך ראייה כלכלית ארוכת טווח ובמטרה להשיאם, כדי לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים.

בהתאם לחוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הקרן החלה לפעול ב-1 ביוני 2022, המועד בו הכספים שנצברו בקרן עלו על מיליארד ש"ח.[2]

הצורך בהקמת הקרן

עריכה

לכאורה ניתן היה לנצל את כספי ההיטל על רווחי נפט בתקציב המדינה, כפי שמשמשים לכך יתר כספי המיסים. הצורך בגישה אחרת, שהוביל להקמת הקרן, מוצג בדברי ההסבר להצעת החוק:[3]

מאגרי הגז המשמעותיים שהתגלו בשנים האחרונות במרחב הימי לחופיה של מדינת ישראל והאפשרות למציאת תגליות גז ונפט נוספות בעתיד הם בעלי פוטנציאל להשפעה כלכלית משמעותית על המשק הישראלי. למשאבי הטבע חשיבות כבירה לעתיד החברה והמשק הישראלי, ותפקידה של המדינה להבטיח כי משאבים מוגבלים ומתכלים אלה ינוצלו בצורה שתניב תועלת מרבית לכלל אזרחי המדינה. על המדינה, כנאמן הציבור, לדאוג לשימוש נכון בהכנסות המדינה מתקבולים ממשאבי טבע, אשר יאפשרו הן לדור הנוכחי והן לדורות העתידיים ליהנות ממציאתם, תוך מזעור השפעות כלכליות שליליות אפשריות של משאבים אלה, שמקובל לכנותן "קללת משאבי הטבע", על המשק הישראלי. קללת משאבי הטבע (או פרדוקס השפע) מתייחסת לכך שמדינות בעלות שפע של משאבים טבעיים, בייחוד משאבים שאינם מתחדשים, נוטות להתאפיין בצמיחה כלכלית נמוכה ובכלכלה פחות מפותחת בהשוואה למדינות שלא התמזל מזלן להתברך במשאבים אלה לפרדוקס (לכאורה) זה קיימים כמה הסברים, וביניהם אובדן התחרותיות של המגזר היצרני (כתוצאה מ"המחלה ההולנדית" כפי שיוסבר להלן), אי-יציבות בהכנסות המדינה הנובעת מתנודתיות מחירי הסחורות המופקות ממשאבי טבע, ניהול ממשלתי לקוי של המשאבים או מוסדות ממשלתיים חלשים ולא אפקטיביים. כאמור, אחת הסכנות האפשריות של ייצוא משאבי טבע נצפתה בהולנד והיא מכונה ה"מחלה ההולנדית". השפעת "המחלה ההולנדית" מוצאת את ביטויה בכך שהעלייה בהכנסות ממשאבי טבע מובילה להוצאה ציבורית ופרטית מוגברת. התגברות זו מובילה להתחזקות שער החליפין הריאלי, אשר גורם לירידה ביצוא שאינו מבוסס על משאבי טבע ולפגיעה בצמיחה כלכלית בת קיימא של המשק.
קרנות לניהול כספים שהתקבלו מרווחים שנובעים ממשאבי טבע (או כפי שמקובל בעולם לכנותן – קרנות עושר ריבוניות או באנגלית Sovereign Wealth Funds) אינן חדשות בעולם. בשל מספר הקרנות והיקף הנכסים שלהן שהולך וגדל (כ-7.4 טריליון דולר ב-2011) קיים מחקר אקדמי רב וכן ישנן עבודות של גופים מקצועיים בין-לאומיים, כגון קרן המטבע העולמית, העוסקים בהתנהלות הקרנות ובמציאת דרכי עבודה מיטביות (Best Practices) למדינות שמחליטות להקים קרנות כאלה. כחלק מעבודה מקצועית גם נכתב, בשיתוף בין מדינות רבות שמפעילות קרנות אלה, מסמך עקרונות בשם "עקרונות סנטיאגו", אשר מכנס עקרונות מרכזיים שאותם הקרנות בעולם מקיימות או שואפות לאמץ, תוך התאמתם למאפייני המדינה ולמטרות הקרן.[4]

מוסדות הקרן

עריכה

מוסדות הקרן הם: מועצת הקרן, ועדת ההשקעות של הקרן, ועדת הביקורת של הקרן ומחלקת הניהול של הקרן.

בראש הקרן עומדת מועצת הקרן, ובתפקיד יו"ר המועצה עומד שר האוצר. תפקידיה העיקריים של מועצת הקרן הם קביעת עקרונות מדיניות ההשקעה של הקרן, אישור הדוחות הכספיים של הקרן, אישור סכום ההקצאה השנתי שתעביר הקרן לאוצר המדינה, דאגה למינויים הנדרשים בקרן ומעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה של הקרן.

לקרן גם ועדת השקעות, שתפקידה לקבוע מדיניות השקעה מפורטת לקרן במטרה להשיא את רווחי הקרן, בהתחשב ברמת הסיכון, באופק ההשקעה, ברמת נזילות ההשקעה ובעקרונות מדיניות ההשקעה שקבעה המועצה, להציע לאישור המועצה רשימה של מנהלי השקעות חיצוניים ולפקח על פעילות מחלקת הניהול של הקרן.

נכסי הקרן מנוהלים באמצעות מחלקת ניהול שהוקמה לעניין זה בבנק ישראל,[5] וזו תשקיע את נכסי הקרן בנכסים מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ בלבד.

הקצאות מכספי הקרן לתקציב המדינה ושימושים אפשריים בכספי הקרן

עריכה

כאמור, לקרן מועברות הכנסות המדינה מההיטל על רווחי משאבי הטבע המופקים בה, והיא עוסקת בהשקעת כספים אלה ובניהולם במטרה להשיא את תשואתם ארוכת הטווח. הקרן לאזרחי ישראל מעבירה מדי שנה סכום לתקציב המדינה כפי שיוסבר להלן, אך היא איננה עוסקת בחלוקת הכספים המועברים על ידה, ולמעשה בנוגע לכספים אלו תפקידה מסתיים מרגע העברתם מהקרן לתקציב המדינה לצורך חלוקתם.

מדי שנה הקרן מעבירה לאוצר המדינה חלק מהכספים שנצברו בה, בהתאם לפירוט הבא המפורט בחוק:

  • בשנת הכספים הראשונה לפעילותה של הקרן, 3.5% משווי הנכסים שהיו בקרן במועד הקובע לתחילת פעילותה של הקרן, קרי, המועד בו נכסי הקרן עלו על מיליארד ש"ח, מה שעל פי החוק מורה על תחילת פעילותה של הקרן.
  • בשמונה שנות פעילותה הבאות: 3.5% משווי הנכסים שניהלה הקרן ב-31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת.
  • החל מהשנה העשירית: סכום השווה לתשואה הריאלית הממוצעת שהניבו השקעותיה של הקרן בעשר השנים שקדמו לאותה שנת כספים, כשהוא מוכפל בשווי הנכסים שניהלה הקרן ב-31 בדצמבר של שנת הכספים הקודמת.

כספים אלה ישמשו למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות שיאושרו במסגרת חוק התקציב. אופן הקצאת הכספים, שבו מועברים לאוצר המדינה רק פירות הקרן (התשואה שהושגה על נכסיה) משקפים את הגישה שתקבולי המדינה ממשאבי גז ונפט נועדו לשרת הן את הדור הנוכחי והן את הדורות הבאים.

לפי בקשת הממשלה, רשאית הכנסת לאשר, ברוב של שבעים חברי הכנסת, מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, לשם טיפול באירוע חריג, לרבות אירוע סביבתי, שהוא בעל השפעה שלילית חריגה, במשכה או בעוצמתה, על כלכלת ישראל.

פיקוח

עריכה

בכנסת העשרים ושלוש עמד ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) בראש הוועדה המיוחדת לעניין פיקוח על הקרן. בכנסת העשרים וארבע עמד בראש הוועדה ח"כ מוסי רז (מרצ).[6] בכנסת העשרים וחמש עומדת בראש הוועדה לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) ברוטציה עם חבר הכנסת ניסים ואטורי (הליכוד).

הפעלת הקרן

עריכה

על פי הערכת בנק ישראל במועד חקיקת החוק, התנאי להפעלת הקרן, הגעת הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד ש"ח, היה אמור להתקיים בשנת 2018.[7]

בתחילת שנת 2019 פרסם אבישי עובדיה שגביית ההיטל עודנה רחוקה, משום שנוסחת החישוב של ההיטל לא חד משמעית, משאירה מקום לתכנוני מס, ובכך מספקת לשותפויות תשואה גבוהה לפני שהן ישלמו את ההיטל.[8] גורמים נוספים לעיכוב בהפעלת הקרן לעומת התחזיות הם שינויים במחירי הגז, עיכוב בין גילוי הגז בפועל לבין הכרה בתגלית באופן רשמי על ידי משרד האנרגיה וערעורים על גובה ההיטל.[9]

בנובמבר 2021 אושר תיקון לחוק הקובע כי במקרה של ערעור על גובה ההיטל ישולמו 75% מהכספים שבמחלוקת ובמידת הצורך יבוצע החזר של חלק מהסכום.[10] באותו חודש דיווחה רשות המיסים כי סך ההיטלים עלה על מיליארד ש"ח, אך סכום ההיטלים החלוטים, שגבייתם סופית, עמד על 441 מיליון ש"ח ולכן טרם התקיים התנאי להפעלת הקרן.[11]

עד מאי 2022 צברה הקרן מעל מיליארד ש"ח, 4 שנים לאחר המועד שנצפה במקור, והיא החלה לפעול.[2] לאחר שלושה חודשים בספטמבר 2022 הגיעה הצבירה ל-1.88 מיליארד ש"ח.[12]

במאי 2023 אישרה הוועדה לפיקוח על הקרן העברת 35 מיליון ש"ח מכספי הקרן לשם הקמת בתי איזון למתמודדי נפש, ו-75 מיליון ש"ח למבנים לתנועות נוער בדגש על הפריפריה.[13]

ביוני 2023 דווח כי הקרן צברה 4.5 מיליארד ש"ח. ולפי תחזית אגף הכלכלית הראשית במשרד האוצר עד 2050 הקרן תצבור בין 42.3 מיליארד דולר ל-48.7 מיליארד דולר.[14]

באמצע יוני 2024 דווח כי בקרן הצטברו כ-6.8 מיליארד ש"ח. תחזית ההכנסות בקרן גדלה ל-72-55 מיליארד דולר.[15]

מדיניות השקעה של הקרן

עריכה

בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014 על הקרן להשקיע את נכסיה במגוון נכסים פיננסיים מחוץ למדינת ישראל. בסקירה של יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן שנמסרה לוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל[16] נמסר כי ההחלטה הראשונה שהתקבלה בוועדת ההשקעות היא שטווח השקעות הקרן יהיו ל-40 שנה וזאת במטרה להימנע מ"המחלה ההולנדית", וכדי לדאוג לדורות הבאים. ההשקעה מתבצעת באופן מקטין סיכון במטרה להימנע מתשואות שליליות לטווח קצר, ומתוך כוונה למקסם תשואות רק בהשקעה לטווח ארוך. ההחלטה השנייה שוועדת ההשקעות קיבלה, שההשקעה תיעשה בחו"ל ובמטבע זר כאשר הרכב תיק ההשקעות יכלול מגוון של מטבעות. בעניין אופי ההשקעות הוחלט להימנע מהשקעות ישירות בחברות גז נפט או בדלקים פוסיליים וזאת מסיבות אתיות וכלכליות.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 דוח שנתי 2023, הקרן לאזרחי ישראל
  2. ^ 1 2   ישראל פישר-, עדיף מאוחר מאשר אף פעם: אחרי עיכוב של שנים - קרן העושר יוצאת לדרך, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2022
  3. ^ הצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי נפט, התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 757 מ-1 במאי 2013
  4. ^ Israel, Article IV Consultation—Concluding Statement of the Mission, web.archive.org, ‏2015-04-10
  5. ^ ניהול נכסי הקרן לאזרחי ישראל, באתר בנק ישראל
  6. ^ ח"כ מוסי רז נבחר לכהן כיושב ראש הוועדה, בעמוד הוועדה באתר הכנסת, 3 באוגוסט 2021
  7. ^ אלה לוי-וינריב, ‏ההכנסות מגז לא מגרדות את הציפיות. הפעלת קרן העושר תידחה. שוב, באתר גלובס, 5 ביולי 2021
  8. ^ אבישי עובדיה, ‏ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה, והמדינה עדיין לא גבתה שקל אחד ממאגר תמר, באתר גלובס, 6 בינואר 2019
  9. ^ גיא ליברמן, ‏משרד האנרגיה "נרדם" בשמירה, ומאות מיליוני שקלים לא הגיעו לקרן העושר, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2021
  10. ^ גד ליאור, אחרי שנדחה ועוכב חודשים: עבר החוק שיקל על גביית מס מחברות הגז, באתר ynet, 10 בנובמבר 2021
  11. ^ גד ליאור, קרן העושר עברה את המיליארד ש'; סך ההיטלים החלוטים מגיע רק לחצי מיליון, באתר ynet, 17 בנובמבר 2021
  12. ^ עדיאל איתן מוסטקי, הכנסות קרן העושר: 1.88 מיליארד שקל - 14% מתחזיות בנק ישראל, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2022
  13. ^ מעל 100 מיליון שקל: לראשונה אזרחי ישראל ייהנו מרווחי הגז, באתר אייס, 16 במאי 2023
  14. ^ במשרד האוצר מעריכים: קרן העושר תחזיק ב-42 מיליארד דולר ב-2050, באתר Bizportal
  15. ^ תחזית ההכנסות בקרן העושר גדלה ל-72-55 מיליארד דולר | כלכליסט, באתר כלכליסט, ‏17 ביוני 2024
  16. ^ הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, אתר הכנסת