ראובן קורקין

ראובן "רובק'ה" קורקין (1 ביולי 1888 - 24 ביולי 1954) היה בן למשפחת גרים מרוסיה שהמירו דתם מהנצרות ליהדות במהלך המאה ה-19. מאנשי העלייה השנייה ומחברי ארגון השומר. ממייסדי היישובים בית-גן וסג'רה.

ראובן קורקין
Reuven Korakin.jpg
לידה 1 ביולי 1888
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
נרצח 24 ביולי 1954 (בגיל 66)
יבנאל, ישראל ישראלישראל
תאריך עלייה 1897
השתייכות השומר
תקופת שירות 1911–1920
תפקידים בשירות
שומר
תפקידים אזרחיים
חקלאי

גרי הצדק ברוסיהעריכה

החל מהמאה ה-15 החלה ברוסיה תנועת נוצרים (קבוצות ובודדים) שנטו לאמץ את מנהגי היהדות. נוצרים אלו נקראו סובוטניקים ומינעד ההתקרבות שלהם ליהדות נעה בין אימוץ מספר מנהגים יהודיים (למשל השבת) לבין גיור מלא (כולל ברית מילה). היקף התופעה הושפע מיחס השלטונות שנע בין אהדה לבין איבה שהתבטאה בגירוש, מאסר, נישול מנכסים ועוד.

בחצי השני של המאה ה-19 הצטרפו הסובוטניקים לתנועות הציוניות ברוסיה ועלו איתן ארצה במסגרת העלייה השנייה והפכו לחקלאים תוך שהם מנצלים את ניסיונם בתחום.

התגיירות משפחת קורקיןעריכה

ראש משפחת קורקין, אברהם קורקין, נולד ב-1822 ברוסיה והוטבל כנוצרי בשם "אגפון איבנוביץ קורקין" ובשנת 1847, לאחר לבטים רבים, החליט להמיר את דתו ליהדות. כמנהיג הקהילה הקטנה של הכפר בו חי שכנע את כל משפחתו ומשפחות אחרות להתגייר[1]. בעקבות החלטה זו החלו השלטונות להתנכל לקהילה וזו נאלצה לצאת לנדודים ולכן תהליך הגיור שהחל בכפר נמשך בווילנה (שם שהו כשנה וחצי) והסתיים בקובנה בעזרתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור.

ביוגרפיהעריכה

ראובן קורקין נולד ב-1888 בכפר סלודניקי שברוסיה ליצחק וחנה קורקין (יצחק הוא בנו של אברהם). יחד עם סבו ומשפחתו נדד ברוסיה. ב-1897 הגיעה משפחת קורקין לאודסה שם נעזרו בתנועת חובבי ציון כדי לעלות ארצה. תחילה שהו ביפו וב-1898 עברו לחדרה שם כבר גרו מספר משפחות גרי צדק החל מ-1895. ב-1901 עברה המשפחה לחוות סג'רה שם שהו כאריסים[2]. לאחר כשנתיים בחווה עברה המשפחה למושבה בית-גן וזאת בסיועם ותמיכתם של חיים מרגליות קלווריסקי ואליהו קראוזה. ב-1906 מונה יואל רוזנהק כמנהל מושבות הגליל התחתון והוא התנגד לגרים ופעל לפיזורם ולכן משפחת קורקין עברה ליבנאל[3]. ב-1909 מונה יצחק, אביו של ראובן, לשומר הראשון של היישוב בית-גן ובנו ראובן החל גם הוא לשמור והתקבל לארגון השומר.

ב-27 במאי 1911 השתתף ראובן ב"אירוע מרחביה". אירוע זה החל כשערבים מזויינים התקיפו את השומר מרדכי יגאל וזה, כמעשה התגוננות, ירה בתוקפים והרג את בן השייך של כפר סולם. בעקבות כך תקפו תושבי הכפרים הסמוכים את מרחביה ותושבי הישוב נאלצו להגן עליה באש חיה. לאחר מספר שעות הגיעה למקום המשטרה הטורקית ואסרה 7 ממגיני המקום. ארבעה מתוך השבעה שוחררו תוך זמן קצר[4] אולם 3 מהשומרים, יצחק נדב, מרדכי יגאל וראובן קורקין, נאסרו ל-11 חודש בכלא עכו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה ראובן מראשוני השוטרים העבריים בנפת טבריה, "הג'נדרמריה"[5]. לאחר סיום שירותו חזר לבית גן שם קיבל חלקת אדמה אותה החל לעבד.

בתאריך 24 ביולי 1954 הגיעו מסתננים ערבים לאורוות של ראובן על מנת לגנוב סוסים. ראובן ששמע קולות מכוון האורווה, הלך לבדוק את מקור הקולות ונורה למוות על ידי המסתננים שבאו לגנוב את הסוסות[6][7][8]. הובא למנוחות בבית הקברות של בית גן.

ראובן נישא ליהודית ולזוג נולדו 4 בנים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פרופ' יובל דרור, הגרים הרוסיים בגליל בראשית המאה ה-20, קתדרה טבת תשל"ט, הוצאת יד בן-צבי
  • יואב רגב, סובוטניקים בגליל – גרי הצדק הרוסיים במושבות הגליל, הוצאת אחיאסף.
  • יפרח חביב, בקעה זו ונערים אלו - ספר הזכרון לחללי יבניאל, המועצה המקומית יבנאל בשיתוף הוצאת מסדה, 1967, עמודים 205-209

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סך הכל התגיירו 163 אנשים ונשים השייכים ל-37 משפחות
  2. ^ הגעתם של הגרים למושבות בגליל נעשה מתוך הערכה ליכולת החקלאית שלהם ומתוך תקווה שיעזרו לחקלאים האחרים
  3. ^ פעילות זו של רוזנהק גרמה למורת רוח בקרב הנהגת הישוב
  4. ^ היו אלו אליעזר שוחט, ישראל בצר, צבי בקר ויוכבד זן
  5. ^ מירב ההשוטרים המגויסים היו מאנשי "השומר"
  6. ^ מ. טננבוים, נפל איכר ביבנאל, מעריב, 27 ביולי 1954
  7. ^ מסתננים חדרו לעמק הירדן ורצחו אחד ממיסדי יבניאל, חרות, 26 ביולי 1954
  8. ^ נרצח איכר בבית-גן, דבר, 26 ביולי 1954