פתיחת התפריט הראשי
יצחק נדב
קברו של יצחק נדב בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי

יצחק נדב (11 באפריל 189027 בנובמבר 1963) היה מראשי ארגון 'בר גיורא' וארגון 'השומר', וספק חומרי הנפץ העיקרי למשימות המחתרתיות של ההגנה.

קורות חייועריכה

נולד בכ"א בניסן תר"ן 1890 בירושלים. אביו, שלום נדב, עלה לארץ ישראל מתימן ב-1881 במסגרת עליית אעלה בתמר, ואמו, מלכה, עלתה לארץ מאלג'יר. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה. לאחר מכן החל ללמוד תכנון בניין בבצלאל. בשנת 1906, כאשר אלכסנדר זייד הקים את 'קומונת הסתתים' בירושלים – שבמסגרתה צעירים בני העלייה השנייה למדו סיתות מהאומנים התימנים שגרו בשכונת משכנות ישראל בירושלים, בחסות בוריס שץ (מקימו של בית הספר לאמנות "בצלאל"), חבר נדב לקומונה והצטרף למפלגת פועלי ציון. בעקבות הצטרפותו ל'קומונה' גזרו חבריו את פאותיו התימניות, הלבישו אותו בבגדי פועלים. עם התפזרות 'קומונת הסתתים', עבר להתגורר ביפו, ושם התחבר ליצחק בן צבי (והיה אף שכנו לחדר) שעמד בראש מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל, אז חבר יצחק נדב לייסוד ארגון בר גיורא.

לאחר מספר חודשים ביפו הצטרף לקולקטיב בחוות סג'רה, ונמסרה לידיו שמירת הגורן. בסג'רה הוא גם עבד בסיתות ובבניין. בשנת 1909 עבר נדב למסחה (לימים כפר תבור). עם הקמת 'השומר' בשנת 1908 היה נדב בין המייסדים. לנדב היה חלק חשוב בכיבוש אדמות מרחביה שבעמק יזרעאל. נדב נשלח לבדוק את אדמות פולה (שעליהן הוקמה לימים המושבה) כבר בשנת 1908. בשנת 1911, לאחר ההחלטה לכבוש אדמות אלו, הוצג נדב, שהיה בעל אזרחות עותמאנית, כחוכר של הקרקע (שכן החוק העות'מאני אסר על רכישת קרקעות על ידי נתינים זרים). קבוצת הכיבוש הראשונה, שכללה 20 איש שהגיעו למקום בטבת תרע"א, סולקה על ידי שוטרים טורקים, ובעקבות כך נותרו על האדמות רק יצחק נדב, צבי נדב ומרדכי יגאל, שהיו בעלי אזרחות עותמאנית. בסופו של דבר התקבלה הרשות גם לפועלים נוספים לעלות על הקרקע, וחרף התנכלויות רבות מצד אנשי כפר סולם השכן הוקמה המושבה מרחביה. בעקבות השתתפותו בהגנת המושבה במהלך המתקפה הגדולה עליה בכ"ז באייר תרע"א, הוא נעצר על ידי השלטונות הטורקיים, ויחד עם מרדכי יגאל וקוראקין הוא הושם במעצר בנצרת למשך שנה.

לאחר שחרורו ממעצר השתתף בהקמת תל עדש (לימים תל עדשים).

במסגרת פעילותו בארגון 'השומר' נודע בתמיכתו במתינות, וכמי שטבע את הסיסמה "דע את אויבך".

בתקופת מלחמת העולם הראשונה לא התגייס לצבא הטורקי והוכרז כעריק. לאחר תפיסת רשת הריגול ניל"י, כאשר הטורקים ערכו מרדפים נרחבים אחרי חברי ארגון 'השומר', ברח מהגליל לרחובות וראשון לציון - ולאחר מכן קיבל על עצמו את השמירה ברוחמה.

לאחר פירוק השומר עבר לחיפה, ועסק בהדרכת חלוצים, בני העלייה השלישית שעסקו בכבישים ובבניין. בין היתר דאג לקבוצות שסללו את כביש חיפה-צמח. בנוסף היה ממארגני ארגון ההגנה בחיפה, וארגן את ההגנה העצמית במהלך מאורעות תרפ"ט (1929).

בשנת 1923 נישא לזהבה מישקוב. לשניים נולדו בן ובת - מלכה ויגאל.

החל משנת 1925 החל לעבוד כספק חומרי נפץ (הספק המורשה היחיד בארץ), והחזיק חנות לחומרי נפץ ברחוב מליסנדה בירושלים[1]. במסגרת עבודתו זאת גם סיפק במחתרת חומרי נפץ עבור ארגון 'ההגנה', שאליו השתייך.

במהלך מלחמת העולם השנייה נקלעו עסקיו לקשיים בעקבות הקושי בהשגת חומרי נפץ, מצבו הכלכלי התערער וגם בריאותו.

בשנת 1953 הקים משק בקריית עמל.

נפטר בשנת 1963, ונקבר בקברות השומרים בתל חי. רעייתו זהבה (1901-1989) נקברה אף היא באותו בית קברות.

על שמו נקרא רחוב בחיפה.

זיכרונותיו וכתביועריכה

  • יצחק נדב, זכרונות איש "השומר", רשם: אברהם עובדיה; ערך וההדיר: יוסף טובי, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ז-1986.
  • יצחק נדב, מה"חדר" התימני לשדות מסחה, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 109-115

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יצחק נדב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על סיפור פריצה לחנותו של נדב על ידי ארגון האצ"ל ראו כאן