רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי. מרבותיו של רבי יהודה הנשיא. מיוחסת לו חיבור מסכת אבות דרבי נתן, שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של מסכת אבות.
| לידה |
המאה ה־2 בבל, האימפריה הפרתית  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
| תלמידיו | רבי יהודה הנשיא |
  | |
חייועריכה
רבי נתן עלה בצעירותו לארץ ישראל, כ-200 שנים לאחר עליית הלל הזקן, וכיהן אב בית דין בסנהדרין שבאושא, תחת נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל.
רבי נתן מוזכר במשנה רק פעמיים, בסוף מסכת ברכות ובסוף מסכת שקלים, אולם הוא מוזכר פעמים רבות בתוספתא.
רבי נתן היה ידוע כדיין מומחה ש"יורד לעומק הדין"[1]. אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "שעבודא דרבי נתן":
רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'.
הוא השתתף בניסיון להדחתו של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת תורתו יאמרו בשם "יש אומרים"[2].
היה מומחה בענייני ברית מילה, והורה מתי יש להזהר מלמול את התינוק, מחשש פיקוח נפש. הוא עצמו הורה מתי למול תינוקות, אף ששני בנים ממשפחתם נפטרו לאחר ברית מילה, והסביר מתי הזמן בו יש לערוך את ברית המילה. בעקבות כך, נקראו התינוקות "נתן הבבלי" על שמו[3].
במדרש (קהלת ז') מובא: "טוב – זה רבי נתן, וחוטא – זה תלמידו". לאור מדרש זה נראה שהיה לו תלמיד שנעשה מין.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- בנימין לאו, "ר' נתן: חכם בבלי באושא", בספרו: חכמים, כרך שלישי: ימי גליל, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 283-275.
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב אהרן הימן, "ר' נתן (הבבלי תנא דמתניתין)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 953-949, באתר HebrewBooks
- "נתן, רבי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 125–126, באתר HebrewBooks
- רבי נתן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי נתן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים ח"א כרך ה, IV פרקים מו-מט "רבי ורבי נתן סוף משנה" באתר HebrewBooks
- רבי נתן הבבלי, דף שער בספרייה הלאומית
