רבי פינחס בן יאיר

(הופנה מהדף רבי פנחס בן יאיר)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

רבי פינחס בן יאיר (ג'תתק"ל - ג'תתק"ס, 170200) היה תנא בן הדור החמישי לתנאים.

רבי פינחס בן יאיר
לידה המאה ה־2
לוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין העתיק בצפת
שנות הפעילות שלישי לתנאים 
בני דורו רבי שמעון בר יוחאי
רבי יהודה הנשיא
אב יאיר (שעל פי דעה אחת, נקבר יחדיו בצפת, אך ככל הנראה אינה נכונה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דמותו וקורות חייועריכה

התגורר כנראה בלוד. על פי התלמוד, היה חברו של רבי יהודה הנשיא וחתנו של רשב"י[1]. היה ידוע בחסידותו ובמידותיו המחמירות[2]. לפי המסופר, אף חמורו הושפע ממידותיו ולא אכל שעורים לא מעושרות. שיטתו ההלכתית אינה מוזכרת במשנה. אזכוריו במקורות התלמודיים הם בעיקר בהקשר של דיברי אגדה. מתואר כבעל יכולת לחולל נסים. למשל מסופר שהורה לנהר להתחלק לשניים כדי שהוא ומלוויו יוכלו לחצותו[3].

בניגוד לדברי התלמוד, בזוהר[4] נכתב שרבי פנחס בן יאיר היה חמיו של רבי שמעון בר יוחאי[5]. פרשנים מסורתיים המקבלים את יחוס ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי מסבירים זאת במספר אופנים:

 
רחוב פנחס בן יאיר ביפו
  • חלקים מהזוהר נכתבו בזמן מאוחר וכנראה נפלה טעות.
  • בתלמוד ישנה טעות סופר ויש לגרוס חותנו.[6]
  • יש לקרוא את המילים המופיעות בתלמוד "שמע רבי פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה" בפיסוק אחר, כלומר, שרבי פנחס בן יאיר שמע את רשב"י חתנו מגיע ויצא לקראתו (חיבת ירושלים).
  • שהיו שני אנשים שנקראו רבי פנחס, אחד חתנו של רשב"י והשני חותנו,[7] תשובה זאת נדחתה במשך הדורות על פי ההגיון, אך ייתכן שהיו אכן שני אנשים בתקופת חז"ל בשם זה ללא כל קשר לחתנו של רשב"י.

מאמריועריכה

מאמריו מופיעים בברייתות או באגדתות המפוזרות בתלמוד הבבלי. מאמריו של רבי פינחס בן יאיר מעטים (הוא מוזכר בשמונה הקשרים בתלמוד הבבלי) אך הם מאופיינים בתוכנם העמוק, ועוסקים על פי רוב בנושאים של מוסר וטהרת-המידות.

רבי פינחס בן יאיר אומר: משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל. על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים.

משנה סוטה ט טו

יסוד לספר מסילת ישריםעריכה

  ערך מורחב – מסילת ישרים

הספר מסילת ישרים לרבי משה חיים לוצאטו מבוסס על מאמרו בתלמוד:

תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענווה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים

יש לציין שהתקיים מחקר רב בנוגע למבנה הנכון של הברייתא הנ"ל, בעיקר בשל חשיבותה הרבה כהדרכה לחיים נכונים. ישנן גרסאות רבות ושונות של סדר המידות המובאות בברייתא ובגרסאות שונות אף מוצאים מידות שונות.

מקום קבורתועריכה

על פי מסורת הנמסרה בשם האריז"ל,[8] הוא נקבר בבית העלמין העתיק בצפת תחת גל אבנים. על פי מסורת תלמידי האור החיים, ישנה מערה חלולה ההולכת מקברו עד מירון.[9] יש שטענו שאביו נקבר עמו.[10] ע"פ אותה מסורת המתייחסת להאר"י לא נבנה מעולם על קברו 'מצבה' מפני שרבי פנחס לא נהנה מכספיהם של אחרים בחייו וכך גם במותו. ישנו מנהג המקובל בקרב פוקדי קברו להקיף את קברו 7 פעמים תוך כדי אמירת אנא בכח. מקור המנהג ברבי חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאטש.[11] ישנם כמה רבנים מעדות שונות (כדוגמת הרב אליעזר שלמה שיק) שערערו על מנהג הנ"ל. ר' שמואל ב"ר שמשון מציין את קברו בברעם, אם כי הזיהוי המקובל כיום הוא בצפת.[12]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג, עמוד ב'
  2. ^ "אמרו עליו על ר' פנחס בן יאיר מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו" (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ז', עמוד ב'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ז', עמוד א'
  4. ^ בלק ר, ב
  5. ^ עיינו במסעות ירושלים, מאמר סדר יום תשיעי הערה 16 בהוכחה מהזוהר
  6. ^ הגהות רא"מ הורוויץ, חשק שלמה, יעב"ץ. סדר הדורות בשם ספר היוחסין, מקדש מלך, החיד"א בהגהותיו על הזוהר חלק א, יא
  7. ^ חיבת ירושלים מאמר גולת עליות
  8. ^ עמק המלך, אגרות הר"ש שלומל
  9. ^ איגרת אחד התלמידים לרבי אברהם ישמעאל חי סנגוינטי
  10. ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עיר: צפת
  11. ^ רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש בספרו מסעות ירושלים (עמוד קמ"ג), ובספרו "דרכי חיים ושלום" (אות תתרכ"א) כתב: "מקובל מפי צדיקים לעשות הקפות על קבר קדושת רבי פנחס בן יאיר"
  12. ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" (1210), עמ' 64