רוברט סטארר
רוברט סטארר (באנגלית: Robert Starer; 8 בינואר 1924, וינה – 2 באפריל 2001, קינגסטון, מדינת ניו יורק) היה מלחין ופסנתרן יהודי-אמריקאי, יליד אוסטריה.
 | |
| לידה |
8 בינואר 1924 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
22 באפריל 2001 (בגיל 77) קינגסטון, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית העלמין לאמנים וודסטוק |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים |
| סוגה |
אופרה |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכהרוברט סטארר נולד בווינה בשנת 1924. החל לנגן בפסנתר בגיל 4. הוא המשיך את לימודיו באקדמיה למוזיקה בווינה, אך לאחר הצבעת אזרחי אוסטריה בעד הסיפוח לגרמניה הנאצית (האנשלוס), עלה סטארר לארץ ישראל ולמד במלגה של הכנר אמיל האוזר, חבר רביעיית בודפשט, בקונסרבטוריון הארץ-ישראלי בירושלים אצל יוסף טל, שלמה רוזובסקי ועדן פרטוש. במלחמת העולם השנייה שירת סטארר בחיל האוויר המלכותי של בריטניה, שם הופיע כפסנתרן לפני החיילים. ב-1947 השתקע בארצות הברית. הוא למד הלחנה בג'וליארד בניו יורק ובקיץ 1948 למד במרכז ברקשייר למוזיקה אצל אהרן קופלנד. ב-1949 קיבל תואר דוקטור. בשנת 1957 היה סטארר לאזרח אמריקה.[1]
רוברט סטארר לימד בג'וליארד, בברוקלין קולג' ובמרכז ללימודי מוסמך באוניברסיטת ניו יורק, שם הוכתר כפרופסור מצטיין בשנת 1986. בשנת 1991 פרש לגמלאות מברוקלין קולג'.
לרוברט סטארר בן אחד, דניאל. רוברט התגורר בוודסטוק שבמחוז אולסטר במדינת ניו יורק עד מותו. סטארר חי עם הסופרת גייל גודווין במשך כ-30 שנה והשניים עבדו יחד על כמה לבריות.
נפטר ב-2001 בעיר קינגסטון (Kingston) שבניו יורק, ונקבר בבית הקברות לאמנים בוודסטוק.
יצירתו
עריכהסטארר היה מלחין פורה וחיבר בסוגות רבות. המוזיקה שלו התאפיינה בכרומטיות ובמקצבים רבי תנופה. יצירותיו הווקאליות, לטקסטים אנגליים או עבריים, נהנו משבחים רבים. הוא הלחין את המוזיקה לבלט "פדרה" של מרתה גרהם מ-1962. כמו כן כתב ארבע אופרות: "האורח הלא קרוא" (1956), "פאנטאגלייזה" (1967), "המאהב האחרון" (1975), ו"אפולוניה" (1979).
סטארר חיבר קונצ'רטו לכינור בהזמנת יצחק פרלמן, שניגן אותו בביצוע בכורה ב-1981 והקליט אותו עם התזמורת הסימפונית של בוסטון בניצוח סייג'י אוזאווה. הצ'לן ינוש סטארקר ביצע את הקונצ'רטו לצ'לו לראשונה ב-1988. בין השאר חיבר סטארר את "זוג ופרט" לתלמידי פסנתר מתחילים ואת הקטעים "רישומים בצבע".[2]
פרסים ואותות כבוד
עריכה- פרס האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות, 1979
- חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות וספרות, 1994
- מדליית כבוד מאוסטריה, 1995
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רוברט סטארר (באנגלית)
רוברט סטארר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט סטארר, באתר AllMusic (באנגלית)
רוברט סטארר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברט סטארר, באתר Discogs (באנגלית)- רוברט סטארר, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
- Gail Godwin's Official Website
- Robert Starer interview by Bruce Duffie, March 21, 1987
- ב. רון, "הערות של מאזין", דבר, 27 ביוני 1947
- משה גורלי, "סימפוניה של קומפוזיטור ישראלי", דבר, 19 במאי 1953
הערות שוליים
עריכה- ^ דורותי לואיס - גריפין וברוס ארצ'יבלד, "רוברט סטארר" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ לואיס וארצ'יבלד, שם