יצחק פרלמן
ערך זה עוסק בכנר ישראלי. אם התכוונתם לאליעזר בן-יהודה שנולד בשם יצחק פרלמן, ראו יצחק פרלמן (באנגלית: Itzhak Perlman; נולד ב-31 באוגוסט 1945) הוא כנר ישראלי-אמריקאי, מנצח ומורה למוזיקה. פרלמן היה המנצח של התזמורת הפילהרמונית של דטרויט והתזמורת הפילהרמונית של וסטצ׳סטר. בשנת 2015 זכה פרלמן במדליית החירות הנשיאותית. בנוסף, הוא זכה מספר פעמים בפרס גראמי ובשנת 2016 זכה בפרס בראשית.
 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1945 (בן 73) תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| עיסוק |
כנר, מנצח, פרופסור |
| כלי נגינה |
כינור |
| חברת תקליטים |
דויטשה גרמופון |
|
www | |
  | |
תוכן עניינים
ביוגרפיהעריכה
פרלמן נולד בתל אביב, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. לחיים ושושנה פרלמן, ילידי פולין שעלו לארץ ישראל באמצע שנות השלושים של המאה ה-20.
פרלמן התעניין לראשונה בכינור לאחר ששמע מוזיקה קלאסית ברדיו. בגיל 3 נשללה ממנו הכניסה לקונסרבטוריון רון שולמית בשל היותו קטן מכדי להחזיק בכינור.[1] במקום זאת, הוא לימד את עצמו איך לנגן בכינור באמצעות כינור צעצוע, עד אשר הוא היה מבוגר מספיק כדי ללמוד עם רבקה גולדגרט בקונסרבטוריון רון שולמית ובאקדמיה למוזיקה בתל אביב, שם ביצע את הרסיטל הראשון שלו בגיל 10, לפני שעבר לארצות הברית כדי ללמוד בבית הספר ג'וליארד אצל דורותי דיליי ואיוואן גלאמיאן.
בגיל 4 פרלמן חלה במחלת הפוליו, הוא התאושש בצורה טובה ועד היום נעזר בקביים ומנגן בישיבה.
קריירהעריכה
מבצעעריכה
פרלמן הופיע בתצוגתו של אד סאליבן פעמיים: ב-1958 ושוב ב-1964. הוא עשה את הופעת הבכורה שלו באולם קרנגי ב-1963.
עד מהרה החל לבלות את עיקר זמנו במסעות הופעות. הוא הקליט יצירות רבות ובשנות השבעים החל להופיע גם בתוכניות בידור כמו ה-The Tonight Show של ג'וני קרסון והמהדורה האמריקאית של רחוב סומסום, וכן לנגן באירועים שונים בבית הלבן.
בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, היו הופעות בהוליווד בול שיאה של עונת הקיץ שם. הוא גם ניגן סולו בפסקול הסרט רשימת שינדלר.
ב-5 ביולי 1986, הוא הופיע בפסטיבל התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק לרגל 100 שנים לפסל החירות, אשר שודר בשידור חי בטלוויזיה ABC בארצות הברית. התזמורת, בהנהגת זובין מהטה, הופיעה בסנטרל פארק.
ב-1987, הוא הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הישראלית לקונצרטים בוורשה ובבודפשט וכן בערים נוספות במדינות הגוש המזרחי. הוא השתתף עם הפילהרמונית הישראלית בקונצרט הראשון שלה בברית המועצות ב-1990, בערים מוסקבה ולנינגרד והשתתף שוב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצרטים בסין ובהודו ב-1994.
בדצמבר 1990, פרלמן הופיע יחד עם מוזיקאים נוספים כגון: יו-יו מא, פנחס צוקרמן, ג'סי נורמן, אייזיק שטרן ויורי טמירקאנוב במלאת 150 שנה לחגיגות פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי בלנינגרד.
מנצחעריכה
בתחילת שנות האלפיים פרלמן החל לנצח. הוא קיבל את תפקיד המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של דטרויט, ובין השנים 2002-2004 הוא שימש כיועץ מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של סנט לואיס.
בנובמבר 2007, הכריזה התזמורת הפילהרמונית של ווסטצ׳סטר על פרלמן כמנצחה הראשי וכמנהל האמנותי של התזמורת. הקונצרט הראשון שלו בתפקיד זה היה ב-11 באוקטובר 2008.
הופעות בולטותעריכה
פרלמן ניגן בארוחת ערב בהשתתפות המלכה אליזבת השנייה ב-7 במאי 2007 בבית הלבן. הוא ניגן גם בטקס ההשבעה של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2009.[2]
פעילותו הפדגוגיתעריכה
בשנת 1975, קיבל פרלמן משרת סגל בקונסרבטוריון למוזיקה בברוקלין קולג׳.
כיום, פרלמן מלמד בבית הספר ג'וליארד לתוכנית הפרה-קולג׳. הוא גם מלמד סטודנטים אחד על אחד בתוכנית פרלמן למוזיקה בלונג איילנד, ניו יורק ורק לעיתים נדירות מחזיק כיתות אמן.
תוכנית פרלמן למוזיקהעריכה
תוכנית פרלמן למוזיקה, שנוסדה ב-1995 על ידי טובי פרלמן וסוקי סנדלר, החלה את דרכה כמחנה קיץ למוזיקאי מחרוזות יוצאי דופן בין הגילאים 11-18.[3] עם הזמן הוא התרחב לתוכנית של שנה. למוזיקאים ישנה הזדמנות במסגרת התוכנית לקבל את יצחק פרלמן בעצמו, לפני שהם מופיעים במקומות כגון בית הכנסת סאטון פלייס ובתי ספר ציבוריים.
חיים אישייםעריכה
פרלמן מתגורר בניו יורק עם אשתו, טובה, כנרת קלאסית גם היא. להם חמישה ילדים. פרלמן הוא בן דוד רחוק של אושיית הקומדיה והטלוויזיה הקנדית האווי מנדל.[4]
דיסקוגרפיהעריכה
- Tradition, 1987
- Duos, March 17, 1987
- Vivaldi: The Four Seasons / 3 Violin Concertos, 1992
- The American Album, January 6, 1995
- In the Fiddler's House, November 21, 1995
- Holiday Tradition, 1998
- Concertos from My Childhood, 1999
- The Essential Itzhak Perlman, Sony Classical, 2009
- Eternal Echoes, August 31, 2012
- 2012 הדים לנצח עם החזן יצחק מאיר הלפגוט
- Violin sonatas, Universal Music Classics/Deutsche Grammophon, 2015
- The Perlman Sound, Warner Classics, 2015
פרסיםעריכה
- 1964: תחרות לבנטריט - זוכה.
- 1977: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר (עם תזמורת): ויואלדי: ארבע העונות.
- 1978: פרס גראמי למוזיקה קאמרית בביצוע: בטהובן: סונטות לכינור ופסנתר (w / ולדימיר אשכנזי).
- 1978: פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר: ברהמס: קונצ'רטו לכינור ב D.
- 1980: פרס גראמי: הטוב ביותר סולו ביצועים אינסטרומנטלי (ללא תזמורת): האלבום הספרדי.
- 1980: פרס גראמי: מוזיקה למוזיקה קאמרית: מוזיקה לשני כינורות (עם פנחס צוקרמן).
- 1980: פרס גראמי למיטב סולניסט האינסטרומנטלים (עם תזמורת): ברהמס כינור וקונצ'רטו לצ'לו במינור (w / Mstislav Rostropovich) (TIE).
- 1980: פרס גראמי לסולניסט אינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): ברג: קונצ'רטו לכינור / סטרווינסקי: קונצ'רטו לכינור D (TIE).
- 1981: פרס גראמי לסולניסט אינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): יצחק שטרן חגיגת ה -60 (עם יצחק שטרן ופנחס צוקרמן).
- 1981: פרס גראמי למוזיקה קאמרית הטובה ביותר: צ'ייקובסקי: שלישיית פסנתר במינור (w / Lynn Harrell & Vladimir Ashkenazy).
- 1982: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר (עם תזמורת): אלגר: קונצ'רטו לכינור ב 'מינור.
- 1987: פרס גראמי למוזיקה קאמרית בביצוע: בטהובן: שלטי הפסנתר השלמים (w / Lynn Harrell & Vladimir Ashkenazy).
- 1987: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר (עם תזמורת): מוצרט: כינור קונצרטים מס '2 ו -4.
- 1990: פרס גראמי למוזיקה קאמרית הטובה ביותר: ברהמס: שלוש הסונטות לכינור (w / Daniel Barenboim).
- 1990: פרס גראמי לסולניסט אינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): קונצ'רטו לכינור שוסטקוביץ 'מס' 1 בקונצ'רטו לכינור מינור / גלזונובל לכינור.
- 1995: פרס גראמי לסולניסט הטוב ביותר של האינסטרומנטלים (עם תזמורת): אלבום האלבומים האמריקאי של ברנשטיין, ברבר, פוס.
- 2003 קנדי מרכז בהצטיינות.
- 1986: זוכה במדליית החירות של הנשיא רייגן.
- 1992: פרס אמי: תוכנית קלאסית יוצאת דופן באמנויות הבמה: פרלמן ברוסיה.
- 1994: פרס אמי: הישג אישי יוצא דופן: תכנות תרבותי.
- 1996: פרס אמי: ריקוד מוזיקלי תרבותי יוצא דופן: יצחק פרלמן: בבית הכנר.
- 1999: פרס אמי: מופע מחול קלאסי למוזיקה קלאסית: יצחק פרלמן: משחק למען העתיד.
- 2000: זכתה במדליית האמנויות הלאומית של הנשיא קלינטון .
- 2008: גראמי Lifetime פרס הישג.
- 2015: זכה במדליית החירות הנשיאותית של הנשיא אובמה.
- 2016: פרס בראשית.
קישורים חיצונייםעריכה
יצחק פרלמן, ברשת החברתית פייסבוק
יצחק פרלמן, באתר Allmusic (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יצחק פרלמן, באתר Discogs (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר Songkick (באנגלית)
יצחק פרלמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מרב יודילוביץ', יצחק פרלמן: "סופה של תקופה מוזיקלית", באתר ynet, 24 בספטמבר 2001
- דורית גבאי, קרב מנצחים, באתר nrg, 26 בפברואר 2008
- נעם בן זאב, עכבר העיר אונליין, יצחק פרלמן: קלף מנצח, באתר הארץ, 15 במרץ 2010
- גיא פלג, הכנר יצחק פרלמן שוב בישראל, באתר mako, 17 במרץ 2010
- עומר שומרוני, "ישראל זקוקה היום לכמה חברים שאפשר", באתר גלובס, 17 במרץ 2010
- נעם בן זאב, המשפחה המוזיקלית המורחבת של הזוג פרלמן, באתר הארץ, 23 באפריל 2014
- ציפי שמילוביץ, הזוכה המעוטר, באתר ynet, 17 ביוני 2016
- אלכסנדרה לוקש, יצחק פרלמן: "ה-BDS זה דבר איום ונורא", באתר ynet, 21 ביוני 2016
- קטע סולו בפסקול הסרט "רשימת שינדלר" בנגינתו של פרלמן, סרטון באתר יוטיוב
הערות שולייםעריכה
- ^ "Israeli Violin Prodigy Admits He Likes Jazz". Proquest.com. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2011.
- ^ "News releases for May 2007" (הודעה לעיתונות). The White House. 7 במאי 2007. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2007.
- ^ "The Perlman Music Program: Toby's Project Grows and Grows". Strings. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2011.
- ^ Brownfield, Paul (21 ביוני 1998). "New Afternoon Arrival". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2014.