רודולף קלאוזיוס

פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

רודולף יוליוס עמנואל קלאוזיוסגרמנית: Rudolf Julius Emanuel Clausius; ‏2 בינואר 182224 באוגוסט 1888), היה פיזיקאי ומתמטיקאי גרמני ונחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה.

רודולף קלאוזיוס
Rudolf Clausius
לידה 2 בינואר 1822
קושאלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוגוסט 1888 (בגיל 66)
בון, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rudolf clausius עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים גרמניה, שווייץ
מקום קבורה בית הקברות הישן של בון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יוהאן שווייגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט קרל פון לינדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית קופלי (1879)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1885)
  • צלב הברזל (1871)
  • פרס פונסלה (1882)
  • חבר זר של החברה המלכותית (26 במרץ 1868)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Adelheid Rimpau
Sophie Sack עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
נחשב לאחד האבות המייסדים של התרמודינמיקה – רעיונות יסודיים של החוק השני של התרמודינמיקה ומושג האנטרופיה
קשר קלאוזיוס-מוסוטי
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעקבות קריאת מאמרו של סאדי קרנו מ-1824 "הרהורים על כוחה המניע של האש", ומאמרים נוספים, פרסם את העבודה החשובה ביותר שלו על התאוריה המכנית של חום ב-1850, אשר כללה רעיונות יסודיים בעניין החוק השני של התרמודינמיקה. ב-1865 הציג את מושג האנטרופיה. ב-1888 נפטר בבון שבגרמניה.

קלאוזיוס נולד בסלין (כיום קושאלין) בפומרניה. את השכלתו הבסיסית רכש מאביו. ב-1844 סיים ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת הומבולדט (אז אוניברסיטת ברלין), וכן למד היסטוריה. ב-1847 השיג את הדוקטורט שלו באופטיקה מהאוניברסיטה של ויטנברג.

בתזה של קלאוזיוס לדוקטורט שלו באופטיקה הציע כי צבעם הכחול של השמיים במשך היום וגוני האדום בעליית השמש ושקיעתה (בין תופעות אחרות) נובעים מהשתקפות ושבירה של אור. במחקריו השתמש קלאוזיוס בגישה מתמטית יותר מקודמיו.

עבודתו החשובה ביותר, "Huber die bewagged Kraft der Warm" (בגרמנית: על כוחו המניע של החום) פורסמה ב-1850. בעבודה זו הוא הראה שהייתה סתירה בין העיקרון של קרנו לחוק שימור האנרגיה. קלאוזיוס ניסח מחדש את שני חוקי התרמודינמיקה, כדי להתגבר על סתירה זאת (החוק השלישי של התרמודינמיקה פותח על ידי ולטר נרנסט, במשך השנים 19061912).

ב-1857 תרם קלאוזיוס לתאוריה הקינטית של הגזים אחרי שהוסיף למודל של אוגוסט קרוניג תנודה סיבובית של מולקולות הגז. באותה עבודה הסביר את המושג "מהלך חופשי ממוצע של חלקיק". בנוסף הגה את נוסחת קלאוזיוס קלפרון בתחום התרמודינמיקה, הנקראת על שמו.

לאחר מכן התמנה לפרופסור לפיזיקה באקדמיה המלכותית ובבית ספר להנדסה בברלין ומרצה באוניברסיטה של ברלין. ב-1855 מונה לפרופסור במכון הטכנולוגי של ציריך, שם נשאר עד שנת 1867. בשנה זו עבר לוירצבורג ושנתיים אחר כך, ב-1869, לבון. ב-1870 ארגן קלאוזיוס סגל רופאים למלחמת צרפת–פרוסיה. הוא נפצע בקרב והפך לנכה. הוענק לו עיטור צלב הברזל על שירותיו.

אשתו, אדלהייד רימפם, מתה בלידה ב-1875, והותירה אחריה שישה ילדים, ועקב כך נאלץ קלאוזיוס להקדיש פחות זמן למחקר.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רודולף קלאוזיוס בוויקישיתוף