פתיחת התפריט הראשי

רווה מזובייצקה

עיר מחוז בפרובינציית לודז' שבפולין, על גדות הנהרות רילקה וראווקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה

רווה מזובייצקהפולנית: Rawa Mazowiecka) היא עיר מחוז בפרובינציית לודז' שבפולין, על גדות הנהרות רילקה וראווקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

רווה מזובייצקה
Rawa Mazowiecka
POL Rawa Mazowiecka COA.svg
סמל רווה מזובייצקה
POL Rawa Mazowiecka 7.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה לודז' (פרובינציה)לודז' (פרובינציה)  לודז'
מחוז רווה מזובייצקה
תאריך ייסוד 1228 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 13.67 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 17,845 (2011)
קואורדינטות 51°46′N 20°15′E / 51.767°N 20.250°E / 51.767; 20.250
אזור זמן UTC+1
http://www.rawamazowiecka.eu/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות היישובעריכה

רווה מזובייצקה נזכרת לראשונה בשנת 1288, ובשנת 1321 הוענקו לה זכויות עיר. באמצע המאה ה-14 נבנתה בעיר מצודה מאבן. בין השנים 1462 ו-1793 הייתה העיר בירת מחוז בממלכת פולין ובאיחוד הפולני-ליטאי. באמצע המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 ניזוקה העיר קשות בידי הכובשים השוודים, ובשנת 1766 פגעה בה שרפה גדולה.

בחלוקת פולין בשנת 1793 נכללה העיר בשטח פרוסיה, בשנת 1806 נכללה בשטח נסיכות ורשה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1863 נתפסה העיר בידי המורדים הפולנים במרד ינואר, ובשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נגרם לה הרס רב, תוך חורבן כ-60% מבתיה.

יהודי רווה מזובייצקהעריכה

יהודים התיישבו בעיר מהמאה ה-18, והתגוררו תחילה בפרבר זאמקובה וולה, אשר כונה באותה עת "עיר היהודים". בשל פניות של הפולנים המקומיים לרשויות, הוטלו הגבלות שונות על עיסוקי היהודים בעיר. קהילה עצמאית הוקמה בעיר בתחילת המאה ה-19. בשל שריפה גדולה שפגעה בשכונה היהודית בעיר בשנת 1861, נבלמה התפתחות הקהילה לזמן מה. פגיעה חמורה נוספת בקהילה אירעה בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשל ההרס הרב שנגרם לעיר, וקרבתה לחזית.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-2,500 יהודים, כשליש מתושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל ושל המפלגות הציוניות. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים, שבאו לידי ביטוי בפוגרום שבוצע בהם בספטמבר 1934, ובהצבת משמרות חרם בפתח חנויותיהם.

בשואהעריכה

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים ב-8 בספטמבר 1939, ריכזו אלו את יהודיה, וביצעו בהם מעשי השפלה והתעללות פומביים, במיוחד בנשים ובקשישים. כמו כן, התעללו הגרמנים ברב הקהילה, ירחמיאל משה נח רפפורט, ובבתו. על הגברים היהודים מהעיר ציוו הגרמנים לשכב עם פניהם לאדמה במשך שעות רבות, תוך ירי בחלקם. בהמשך, כינסו הגרמנים שוב את הגברים היהודים מהעיר, וגזזו את זקניהם, תוך הלקאת רב הקהילה הקשיש 30 מלקות. בבד בבד, חטפו הגרמנים את יהודי העיר לעבודות כפייה, שדדו את רכושם, והטילו על הקהילה תשלומי כופר. בתקופה זו נמלטו מהעיר כמה מאות יהודים לסקרנביץ, ובמקביל הגיעו אליה פליטים יהודים מיישובי הסביבה.

בתחילת 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו מגודר וצפוף שהוקם בה, אשר עם הגעת פליטים יהודים נוספים אליו, הגיע מספר יושביו לכ-4,000 איש. מהגטו נשלחו יהודים רבים למחנה עבודה ביישוב זוואדה (Zawada), ועם חזרת חלקם לגטו, התפרצה בו מגפת טיפוס הבהרות, אשר הפילה חללים רבים. בתחילת 1942 ננעלו שערי הגטו, ונאסרה הכנסת מזון אליו. ב-23 ביוני 1942 הוציאו הגרמנים להורג 18 יהודים מהגטו.

ב-26 באוקטובר 1942 הובאו לגטו שבעיר כ-4,000 יהודים נוספים מביאלה ראווסקה, אשר לנו בו תחת כיפת השמיים. למחרת, החלו שוטרים גרמנים ופולנים בביצוע אקציית חיסול בגטו, בה שילחו את כל יושביו בקרונות משא למחנה ההשמדה טרבלינקה, תוך רצח מספר רב של יהודים במהלך האקציה. יהודים מעטים שהצליחו להימלט מהגטו בשעת האקציה הוסגרו ברובם לגרמנים בידי איכרי הסביבה.

קישורים חיצונייםעריכה