רוחמה אלבג
פרופסור רוחמה אַלְבָּג (נולדה ב-22 במאי 1960) היא חוקרת ספרות וסופרת ישראלית, מרצה בכירה בחוג לספרות במכללת לוינסקי.
לידה |
22 במאי 1960 (בת 64) רחובות, ישראל |
---|---|
מקום לימודים | אוניברסיטת בר-אילן |
מוסדות | |
תרומות עיקריות | |
חקר ספרות עברית, הובלת סיורים בעקבות סופרים | |
ביוגרפיה
עריכהראשית חייה
עריכהאלבג נולדה בשנת 1960 בכפר מרמורק שברחובות, הבכורה משלושת ילדיהם של עולים מעיראק.[1] כשהייתה בת חמש עברה המשפחה להתגורר ביפו למשך חמש שנים,[1] ולאחר מכן השתקעה בבת ים. אלבג למדה בגימנסיה סוקולוב-לאור בתל אביב. בצבא שירתה ביחידת הצנזורה לעיתונות ולתקשורת.
קריירה
עריכהאחרי שחרורה עברה לתל אביב. למדה ספרות עברית, ספרות משווה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, והמשיכה בה לתארים מתקדמים. את עבודת המוסמך, "'המצב האנושי' בסיפורי יעקב שטיינברג: דרכי עיצובו, תפיסתו ומקומו של מצב יסודי בסיפוריו", הגישה בשנת תש"ן. בלימודי הדוקטורט חקרה בהנחייתו של הלל ויס את יצירתו של ש"י עגנון, והגישה בשנת 1999 דיסרטציה בנושא "היסוד הדתי כגורם מעצב בפואטיקה של עגנון: "שירה" כרומן רפלקטיבי, בוחן ומסכם".
במקביל ללימודיה החלה לעבוד בהוראה. את דרכה בהוראה החלה בבתי ספר תיכוניים בקיבוץ אורים שבנגב, בבית הספר "משה שרת" ובתיכון חשמונאים בבת ים, ובבית הספר הישראלי בבריסל. מאוחר יותר החלה לעבוד כמרצה לספרות במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב ובקמפוס המכללה באילת. בהמשך מילאה את תפקיד ראש החוג לספרות עברית במכללה זו ושימשה גם ראש החוג לספרות ילדים.
בשנת 2005 החלה אלבג לשמש יועצת אקדמית בבית עגנון בירושלים. היא מרצה באנו - מוזיאון העם היהודי, בספריית בית אריאלה בתל אביב, במכון אבשלום, ביד בן צבי בירושלים, בבית עגנון, במוזיאון טיקוטין בחיפה, בקתדרה במוזיאון ארץ ישראל. ובקתדרות נוספות ברחבי הארץ. היא מרצה בעיקר על יצירות של ש"י עגנון, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לאה גולדברג ואידה פינק, ומאירה היבטים ספרותיים של העולם היהודי במזרח אירופה.
אלבג מלווה סמינרים מטיילים בעקבות יוצרים שתיארו את המחוזות שבהם גדלו, שמעמיקים את הידע והחוויה בלימוד תרבות זו. על דרך הוראה זו, המשלבת לימוד ספרות וביקור בסביבת הגידול של היוצרים, סיפרה כי בהיותה דוקטורנטית צעירה נפגשה עם הסופר ס. יזהר והוא יעץ לה שאם ברצונה להכיר סופר באמת, עליה ללכת אל ביתו לעמוד שם ולהסתכל, כדי להכיר את הנוף שנשקף לנגד עיניו מהחלון בזמן הכתיבה. אלבג קיבלה את עצתו של ס. יזהר, ובהכנת הדוקטורט שלה על כתיבתו של ש"י עגנון נסעה אל מקום הולדתו, בוצ'אץ', שם התרשמה מהסביבה שבה גדל ובדקה כיצד תרמו האווירה והרקע במקום לעבודתו הספרותית. כך עשתה גם במחקריה על כתבי סופרים עבריים נוספים, שביניהם זלמן שניאור, דבורה בארון, שאול טשרניחובסקי, אורי צבי גרינברג ועוד. בעקבות ההכרה בחשיבות טיולי המחקר בהעמקת ההבנה ביצירות ובספרות העברית, החלה אלבג לשלב טיולים כאלו גם בקורסים שהיא מלמדת.[2][3] במשך כעשרים שנה כתבה במוסף 'תרבות וספרות' של עיתון "הארץ" על מסעותיה במזרח אירופה וכן ביקורות ספרים.
פעילותה הספרותית של אלבג כוללת כתיבה, עריכה, מחקר וביקורת ספרותית. מאמריה המקצועיים פורסמו בבמות לתרבות, לספרות ולאמנות.[4][5] כמו כן כתבה מספר ערכים בפרויקט התנ"ך 929. אלבג משתתפת בכנסים רבים בישראל, בין היתר באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטה העברית, וכן מרצה בכנסים בנושאים הקשורים לשואה ביד ושם ובמכון משואה.[6] כמו כן משתתפת גם בכנסים מחוץ לישראל.[7]
ספרה "נשארתי בשבילכם" נבחר לרשימה הארוכה של פרס ספיר לשנת 2024.[8]
חיים אישיים
עריכהאלבג מתגוררת בתל אביב. היא אם לבת.[9]
אלבג היא דודתה של החטופה לירי אלבג, שנחטפה לעזה בשבעה באוקטובר.[10][11]
פרסומים
עריכהספרים
עריכה- מחכים לאליהו: וסיפורים אחרים, תל אביב: גוונים, תשנ"ז, 1997.[12]
- אל המקום: בדרכים בעקבות ספרים, הוצאת מכון מופ"ת, 2015.[13]
- אל הבית: בדרכים בעקבות ספרים, הוצאת מכון מופ"ת, 2022.
- נשארתי בשבילכם, הוצאת אפרסמון ספרים, 2023.[14]
סיפורים
עריכהאלבג פרסמה סיפורים בכתבי עת שונים ובאנתולוגיות החל מ-1996. סיפוריה פורסמו בבמות שונות ביניהן מאזניים, עמדה, כוורת ועוד. בין סיפוריה ניתן למצוא את:
- "גאלה גאלה בואי" - פורסם באנתולוגיית סיפורי האהבה "כל הקיץ כל הלילות", גוונים (בעריכת לאה ששקו ומריצה רוסמן)[15]
- "רחל בוכה עוד לא חתונה" - פורסם בכתב העת "עמדה"[16]
פרסומים נוספים
עריכהעבודתה הספרותית של אלבג כוללת גם עריכת ספרים[17] וכתיבת ביקורות ספרות.[18]
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של רוחמה אלבג, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רוחמה אלבג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מערכת הלקסיקון, אלבג-רוחמה, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הספרים של רוחמה אלבג, באתר "סימניה"
- רחלי מלק-בודה, ללכת שבי אחריהם, מקור ראשון, מוסף שבת, 31 במאי 2015
- "ספרים רבותי ספרים" - תוכנית על ש"י עגנון בהשתתפות רוחמה אלבג, מראיינת ציפי גון-גרוס
- יואל רפל, יומן קריאה: 'אל הבית – בדרכים בעקבות ספרים', בבלוג "עונג שבת", 26 באוגוסט 2022
- רונן טל, הסופרת רוחמה אלבג: "בעיני סבתא הייתי אלוהים, כי אני לבנה", באתר הארץ, 22 ביוני 2023
- רוחמה אלבג, דף שער בספרייה הלאומית
- רוחמה אלבג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 רחלי מלק-בודה, ללכת שבי אחריהם, מקור ראשון, מוסף שבת, 31 במאי 2015
- ^ רוחמה אלבג, מה מסוכן הדבר לראות במו עינינו את מקום חלומותינו, באתר הארץ, 13 במרץ 2018
- ^ כרמית ספיר ויץ, נוף ילדותם: המסע של רוחמה אלבג, בעקבות גדולי הספרות העברית, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2015
- ^ רוחמה אלבג, דיוקנו של אמן כאיש צעיר – על מחוז הולדתם של הסופר שמחה בן-ציון ובנו הצייר והסופר נחום גוטמן. עיונים בספרות ילדים,, באתר מרכז לוין קיפניס, גיליון מס' 29 תשע"ט
- ^ רוחמה אלבג, הביצה שהתחפשה לדן פגיס – אפשרות של אחרות. עיונים בספרות ילדים, 26, 39-27., באתר מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים, גיליון מס 26 2016
- ^ מערכת משואה, כנס בינלאומי לציון 80 שנה למבצע ברברוסה, באתר משואה המכון הבינלאומי לחקר השואה, 2021
- ^ מערכת הכנס, במלאת 100 שנה לפטירתו של מנדלי מוכר ספרים, באתר כנס בין קאפולי לאודסה – ראשית ואחרית בתולדותיו של מנדלי מוכר ספרים., דצמבר 2017
- ^ ynet (2024-11-24). "אשכול נבו, לאה איני ויניב איצקוביץ': הרשימה הארוכה של פרס ספיר 2024". Ynet. נבדק ב-2024-11-25.
- ^ רונן טל, הסופרת רוחמה אלבג: "בעיני סבתא הייתי אלוהים, כי אני לבנה", באתר הארץ, 22 ביוני 2023
- ^ עושה למען החזרת החטופים
- ^ עופר אדרת, 101 חטופים, 358 ימים דודתה של לירי אלבג: "אני כל הזמן שואלת איך חיים בתופת, מתחת לפני הקרקע, במנהרות האפלות", באתר הארץ, 28 בספטמבר 2024
- ^ רוחמה אלבג, מחכים לאליהו וסיפורים אחרים, באתר גוונים, 1997
- ^ רוחמה אלבג, אל המקום - בדרכים בעקבות ספרים, באתר סימניה, 2015
- ^ עלית קרפ, זאת לא צריך בשבילה חורים, באתר הארץ, 20 בפברואר 2024
- ^ רוחמה אלבג, גאלה, גאלה בואי, באתר סימניה, 1996
- ^ מערכת הלקסיקון, רוחמה אלבג-סופרת חוקרת ומרצה, באתר לקסיקון הקשרים לספרים ישראליים, 1996
- ^ מערכת הלקסיקון, רוחמה אלבג סופרת חוקרת ומרצה, באתר לקסיקון ישראלי לספרות ישראלית, 1998
- ^ מערכת עיתון 77, רוחמה אלבג על קריאת החיים עיון ביצירתו של אשר ברש, באתר עיתון 77, פברואר מרץ 2018