רורי קיניר
רורי קיניר (באנגלית: Rory Kinnear; נולד ב-17 בפברואר 1978) הוא שחקן ומחזאי אנגלי שעבד עם הלהקה השייקספירית המלכותית ועם התיאטרון המלכותי הלאומי.
.jpg) | |
| רורי קיניר (2012) | |
| לידה |
17 בפברואר 1978 (בן 46) לונדון, אנגליה |
|---|---|
| סוגה מועדפת |
קומדיה שייקספירית  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-2001 |
| עיסוק | שחקן, מחזאי |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
Pandora Colin |
| מספר צאצאים | 2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קיניר מוכר בעיקר מתפקידו כביל טאנר בסדרת סרטי ג'יימס בונד בהם "קוונטום של נחמה", "סקייפול" ו"ספקטר", וכן במשחקי וידאו של הזיכיון. הוא השחקן הצעיר ביותר שגילם את דמותו של ביל טאנר. קיניר זכה בפרס לורנס אוליבייה על תפקידו כפופלינג פלאטר במחזה "The Man of Mode" משנת 2008, והוא זכה בפרס הקולנוע הבריטי העצמאי על הופעתו בסרט "שבורה" משנת 2012. ב-2014 זכה קיניר בפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר על תפקידו כיאגו במחזה "אותלו" בהפקת התיאטרון הלאומי.[1]
ביוגרפיה
עריכהקיניר נולד בלונדון. הוא בנו של השחקן רוי קיניר (אנ') ושל השחקנית כרמל קריאן (Carmel Cryan). יש לו שתי אחיות קירסטי וקארינה. סבו מצד אביו הוא שחקן הרוגבי רורי מיור קיניר (אנ'). הוא בן הסנדקות של השחקן מייקל ויליאמס. קיניר למד בבית הספר "טאוור האוס" ובבית הספר "סנט פול" בלונדון. הוא למד ספרות אנגלית בבייליול קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד ואחר כך למד משחק באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון.
קריירה
עריכהתיאטרון
עריכההופעותיו של קיניר במחזה "מרי סטיוארט" בהפקת פילידה לויד (אנ') ובמחזה "המלט" בהפקת טרוור נאן, בו גילם את לארטס, זיכו אותו בשבחים. הוא השיג הכרה נוספת כשהופיע בתפקיד סר פופלינג פלוטר במחזה "The Man of Mode" בתיאטרון הלאומי, וזכה על תפקיד זה בפרס לורנס אוליבייה ובפרס איאן צ'ארלסון. תפקידים בולטים נוספים שלו בתיאטרון כוללים את התפקיד הראשי במחזה "The Revenger's Tragedy" מאת תומאס מידלטון, פיוטר במחזה "Philistines" מאת גורקי, ותפקיד מיטיה בעיבוד לתיאטרון של סרטו של ניקיטה מיכאלקוב "שמש בוגדנית", כולם בהפקת התיאטרון הלאומי.
ב-2010 שיחק קיניר בתפקיד אנג'לו במחזה "מידה כנגד מידה" בתיאטרון אלמיידה.[2] עוד ב-2010 שיחק בתפקיד הראשי במחזה "המלט" בתיאטרון הלאומי. שני התפקידים זיכו אותו בפרס השחקן הטוב ביותר של האיבנינג סטנדרד לשנת 2010.
בקיץ 2010 הופיע קיניר במחזה "The Last of the Haussmans" מאת סטיבן ברספורד בתיאטרון המלכותי הלאומי. ההפקה הוקרנה בבתי קולנוע ברחבי העולם ב-11 באוקטובר 2012 במסגרת תוכנית "התיאטרון הלאומי בשידור חי".[3]
ב-2013 כיכב קיניר בתפקיד יאגו לצדו של אדריאן לסטר, ששיחק בתפקיד הראשי, במחזה "אותלו" בתיאטרון הלאומי. שני השחקנים זכו בפרס התיאטרון של האיבנינג סטנדרד על תפקידיהם. הפרס מוענק בדרך כלל לשחקן אחד בלבד, אבל במקרה זה השופטים לא יכלו לבחור מבין השניים.[4]
ב-2013 כתב קיניר את המחזה "The Herd" שהצגת הבכורה שלו הייתה בתיאטרון בוש בלונדון בבימויו של הווארד דייוויס.[5] מספטמבר 2013 הוצג המחזה בתיאטרון בוש. החל מ-2 באפריל 2015 הועלה המחזה בתיאטרון סטפנוולף בשיקגו.[6]
קולנוע
עריכהקיניר מגלם את ביל טאנר בסדרת סרטי ג'יימס בונד בכיכובו של דניאל קרייג. הוא החליף את מייקל קיצ'ן שגילם לפניו את הדמות. קיניר הוא השחקן הרביעי שמגלם את דמותו של טאנר. הוא הופיע בסרטים "קוונטום של נחמה" (2008), "סקייפול" (2012), "ספקטר" (2015) ו"לא זמן למות" (2021). בנוסף יש שימוש בדמותו ובקולו בסדרת משחקי הווידאו של בונד "גולדן איי 007" (2010), "James Bond 007: Blood Stone" וב-"007 Legends".
טלוויזיה
עריכהבנוסף לעבודתו בתיאטרון זכה קיניר לביקורות חיוביות על גילום דמותו של דניס תאצ'ר בסרט הטלוויזיה "The Long Walk to Finchley". הסרט הוא דרמה של ה-BBC העוסקת בשנים הראשונות של הקריירה הפוליטית של מרגרט תאצ'ר. בסרט כיכבו גם אנדראה רייסבורו וסמואל וסט.
קיניר כיכב לצדם של לוסי פאנץ' וטובי סטיבנס בסדרה המשטרתית "Vexed" של BBC Two. ב-19 באוקטובר 2010 שודרה ב-BBC4 הדרמה הטלוויזיונית "האנשים הראשונים על הירח" בכיכובם של קיניר ושל מארק גאטיס.
ב-2011 היה קיניר הקריין בתוכנית הפרומס של ה-BBC בהפקה של "Henry V – suite" בעיבודו של מויר מתייסון (אנ').[7] הוא הופיע בתפקיד הראשי כראש הממשלה מייקל קאלו בפרק "ההמנון הלאומי", הפרק הראשון מסדרת סרטי "מראה שחורה" של צ'ארלי ברוקר.[8]
ביולי 2012 הופיע קיניר בתפקיד בולינגברוק במסגרת סדרת BBC Two הכתר החלול בעיבוד למחזה "ריצ'רד השני" יחד עם בן וישו בתפקיד המלך ריצ'רד ועם פטריק סטיוארט בתפקיד ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר.
קיניר כיכב בסדרת הטלוויזיה "Count Arthur Strong" בתפקיד מייקל, והופיע בדרמה "סאות'קליף" של ערוץ 4. בדצמבר 2013 הופיע בדמות לורד לוקאן בדרמה בשני חלקים של ITV בשם "לוקאן".
קיניר שיחק בתפקיד המפלצת של פרנקנשטיין בסדרת הטלוויזיה "פני דרדפול" של שואוטיים שעלתה לשידור ב-11 במאי 2014.[9]
באפריל 2022 לוהק קיניר לתפקיד בסדרת הטלוויזיה .
במרץ 2023 פורסם כי קיניר לוהק לעונה השנייה של הסדרה שר הטבעות: טבעות הכוח בתפקיד חוזר.[10]
חיים אישיים
עריכהקיניר מאורס לשחקנית פנדורה קולין.[11] לבני הזוג יש בן בשם ריילי שנולד ב-2010 ובת בשם הופ שנולדה ב-2014.[12][13]
תפקידים בתיאטרון
עריכה| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 2002 | השחף | The Seagull | קונסטנטין | תיאטרון רויאל, נרות'המפטון |
| הסערה | The Tempest | קאליבן | תיאטרון רויאל, פלימות' | |
| 2003 | אילוף הסוררת | The Taming of the Shrew | טרניו | רויאל שייקספיר קומפני |
| The Tamer Tamed | ||||
| סימבלין | Cymbeline | לורד ראשון | ||
| 2004 | החגיגה | Festen | מייקל | תיאטרון אלמיידה |
| המלט | Hamlet | לארטס | תיאטרון האולד ויק | |
| 2005 | מרי סטיוארט | Mary Stuart | מורטימר | תיאטרון דונמר ורהאוס |
| 2006 | Southwark Fair | סיימון | ||
| 2007 | The Man of Mode | סר פופלינק פלוטר | ||
| Philistines | פיוטור | |||
| 2008 | The Revenger's Tragedy | וינדיצ'ה | ||
| 2009 | שמש בוגדנית | Burnt by the Sun | מיטיה | |
| 2010 | מידה כנגד מידה | Measure For Measure | אנג'לו | תיאטרון אלמיידה, לונדון |
| המלט | Hamlet | המלט | התיאטרון המלכותי הלאומי, לונדון | |
| 2012 | Last of the Haussmans | ניק | ||
| 2013 | אותלו | Othello | יאגו | התיאטרון הלאומי, לונדון |
| 2015 | המשפט | The Trial | K | תיאטרון יאנג ויק, לונדון |
פילמוגרפיה
עריכה| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 2005 | עדות אילמת | Silent Witness | פול | בפרק "The Meaning of Death" |
| 2007 | חמישה ימים | Five Days | קייל בטס | סדרת טלוויזיה BBC / HBO |
| מנספילד פארק | Mansfield Park | ג'יימס רשוורת' | סרט טלוויזיה | |
| 2008 | The Curse of Steptoe | אלן סימפסון | ||
| The Long Walk to Finchley | דניס תאצ'ר | |||
| קוונטום של נחמה | Quantum of Solace | ביל טאנר | ||
| 2009 | להעיר את המתים | Waking the Dead | ג'יימס מיצ'ם | בפרק "End of the Night" |
| Wish 143 | סרט קצר | |||
| אפר לאפר | Ashes to Ashes | ג'רמי (פסיכואנליטיקאי) | סדרת טלוויזיה | |
| 2010 | לנון בעירום | Lennon Naked | בריאן אפשטיין | BBC Four |
| Vexed | דן בישופ | BBC Two | ||
| גולדן איי 007 | GoldenEye 007 | ביל טאנר | משחק וידאו | |
| James Bond 007: Blood Stone | ביל טאנר | |||
| האנשים הראשונים על הירח | The First Men in the Moon | ג'וליוס בדפורד | ||
| 2011 | נשים אוהבות | Women in Love | רופר בירקין | מיני-סדרה |
| מראה שחורה | Black Mirror: The National Anthem | ראש הממשלה מייקל קאלו | בפרק "ההמנון הלאומי" | |
| 2012 | תעלומת אדווין דרוד | The Mystery of Edwin Drood | הכומר ספטימוס קריספרקל | |
| 007 Legends | ביל טאנר | |||
| סקייפול | Skyfall | ביל טאנר | ||
| הכתר החלול | The Hollow Crown | בולינגברוק | בפרק "ריצ'רד השני" | |
| שבורה | Broken | בוב אוסוולד | ||
| 2013 | Count Arthur Strong | מייקל | סיטקום של BBC Two | |
| סאות'קליף | Southcliffe | דייוויד וייטהד | מיני-סדרה של ערוץ 4 | |
| לוקאן | Lucan | לורד לוקאן | מיני-סדרה של ITV | |
| 2014 | קובה אהובתי | Cuban Fury | גארי | |
| פני דרדפול | Penny Dreadful | היצור | סדרת טלוויזיה | |
| משחק החיקוי | The Imitation Game | הבלש נוק | ||
| 2015 | כיסא פנוי | The Casual Vacancy | בארי פרברת'ר | |
| דייט בהפתעה | Man Up | שון | ||
| ספקטר | Spectre | ביל טאנר | ||
| Trespass Against Us | ||||
| 2017 | גרילה | Guerrilla | פנס | מיני-סדרה |
| IBOY | IBOY | הלמן | ||
| 2018 | גבעת ווטרשיפ | Watership Down | בכור-אביב (דיבוב) | |
| 2019 | השנים | Years and Years | סטפן ליונס | סדרת טלוויזיה |
| ברקזיט | Brexit: The Uncivil War | קרייג אוליבר | סרט טלוויזיה | |
| יקטרינה הגדולה | Catherine the Great | ניקיטה פאנין | מיני-סדרה | |
| 2021 | לא זמן למות | No Time to Die | ביל טאנר | |
| דרך רידלי | Ridley Road | קולין ג'ורדן | מיני-סדרה; 4 פרקים | |
| 2022 | רדופה | Men | ג'פרי | |
| לו הייתי פיראט | Our Flag Means Death | קפטן נייג'ל בדמינטון / צ'ונסי בדמינטון | 7 פרקים | |
| 2023 | Bank of Dave | דייב | ||
| הדיפלומטית | סדרה של נטפליקס | |||
| TBA | Toxic Town | מיני-סדרה של נטפליקס | ||
| שר הטבעות: טבעות הכוח | The Lord of the Rings: The Rings of Power | תפקיד חוזר, עונה שנייה |
קישורים חיצוניים
עריכה
רורי קיניר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רורי קיניר, באתר AllMovie (באנגלית)- רורי קיניר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
רורי קיניר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רורי קיניר, באתר Discogs (באנגלית)- רותה קופפר, איך מגלמים את הפוליטיקאי הכי סנסציוני בטלוויזיה, באתר הארץ, 26 במרץ 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ "Rory Kinnear: Good show, sweet prince". London Evening Standard. 29 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bamigboye, Baz (26 בספטמבר 2009). "Gemma Arterton takes her bow in West End debut". Daily Mail. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Last of the Haussmans". National Theatre. 2012-10-11. אורכב מ-המקור ב-2012-06-05. נבדק ב-2012-10-18.
- ^ Kennedy, Maev (17 בנובמבר 2013). "Othello and Iago share best actor prize in London Evening Standard awards". The Guardian. נבדק ב-18 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Billington, Michael. "The Herd". The Guardian.
- ^ "Steppenwolf Theatre". אורכב מ-המקור ב-2015-04-02. נבדק ב-26 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Proms - Proms 2011". BBC. נבדק ב-2012-10-18.
- ^ "Charlie Brooker: the dark side of our gadget addiction". 2011-12-01.
- ^ Reiher, Andrea (16 בינואר 2014). "'Penny Dreadful,' 'Nurse Jackie' and 'Californication' get premiere dates". Zap2It. אורכב מ-המקור ב-2014-01-17. נבדק ב-16 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ J. Kim Murphy, ‘The Lord of the Rings: The Rings of Power’ Season 2 Adds Ciarán Hinds, Rory Kinnear and Tanya Moodie, Variety, 20 במרץ 2023 (באנגלית)
- ^ "Rory Kinnear: why he made the headlines in 2010". The Guardian.
- ^ "Rory Kinnear on writing his first play". London Evening Standard.
- ^ "Olivier Awards 2014: Rory Kinnear beats Jude Law and Tom Hiddleston to Best Actor for Othello". The Independent.