רייקיאוויק
רייקיאוויק (נקרא:רק(ה)-אויק) (באיסלנדית: Reykjavík, ⓘⒾ - "מפרץ העשן") היא בירת איסלנד, והעיר הגדולה ביותר בה. רייקיאוויק היא עיר הבירה הצפונית בעולם על אף שנוק (בירת גרינלנד) צפונית יותר, זאת מכיוון שגרינלנד אינה מדינה עצמאית אלא טריטוריה אוטונומית של דנמרק. רייקיאוויק נמצאת בקו הרוחב 64°08' צפון, לא הרחק מהחוג הארקטי (ב-66°33' צפון), יש בה כ-4 שעות אור שמש מדי יום בחורף, ובקיץ הלילה בהיר כמעט כמו היום. הטמפרטורה השנתית הממוצעת בה היא C° 5, הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא C° 0.4− וביולי C° 11.2. אוכלוסיית רייקיאוויק בשנת 2019 מנתה 128,793 תושבים, כ־37% מאוכלוסיית איסלנד. אוכלוסיית מטרופולין רייקיאוויק בשנת 2011 מנתה 202,341 תושבים.
| |||
מדינה | איסלנד | ||
---|---|---|---|
מחוז | הפידבורגארסוויידיד (מחוז עיר הבירה) | ||
ראש העיר | דאגור ברגת'ורוסון אגרטסון | ||
שפה רשמית | איסלנדית | ||
תאריך ייסוד | 1786 | ||
שטח | 274.50 קמ"ר | ||
גובה | 8.0 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 139,875 (1 בינואר 2023) | ||
‑ במטרופולין | 247,590 (2023) | ||
‑ צפיפות | 451.5 נפש לקמ"ר (2017) | ||
קואורדינטות | 64°08′00″N 21°56′00″W / 64.13333°N 21.93333°W | ||
אזור זמן | UTC | ||
http://www.rvk.is | |||
(למפת איסלנד רגילה) מטרופולין רייקיאוויק | |||
בקרבת העיר נמצא הר אסיאן המהווה אטרקציה תיירותית לתיירים ולתושבי העיר.
היסטוריה
עריכהההשערה הרווחת היא שההתיישבות הקבועה הראשונה באיסלנד על ידי נורדים הוקמה ברייקיאוויק על ידי אינגולפר ארנארסון בסביבות 870 לספירה; האירוע מתואר בלאנדנאומאבוק ("ספר ההתיישבות").
רייקיאוויק אינה מוזכרת כעיר במקורות מימי הביניים אלא כחווה, אך במאה ה-18 החלה התיישבות עירונית במקום. ב-1752 מלך דנמרק תרם את האחוזה של רייקיאוויק לחברת אינרטינגר. בשנים אלו הוקמו מספר בתים על מנת לשכן את תעשיית הצמר שהייתה למעסיק העיקרי ברייקיאוויק למספר עשורים והבסיס לקיומה של העיר. מלאכות נוספות הוקמו על ידי חברת אינרטינגר כמו דיג, כריית גפרית, חקלאות וייצור ספינות.
דנמרק ביטלה את זכויותיה הבלעדית במסחר בעיר וב-18 באוגוסט 1786 העניק דנמרק לרייקיאוויק צ'רטר לנהל שוק עצמאי. שנת 1786 נחשבת לתאריך היסוד של העיר; ב-1986 העיר חגגה 200 שנה להיווסדה. זכויות הסחר היו עדיין מוגבלות לאזרחי הכתר הדני, והסוחרים הדנים המשיכו לשלוט במסחר באיסלנד ועסקיהם התרחבו בהדרגה. לאחר 1880 התרחב הסחר החופשי לכלל האזרחויות והשפעתם של הסוחרים האיסלנדים גדלה.
במאה ה-19 תנועות לאומיות והרעיונות לעצמאות איסלנדית צברו השפעה באיסלנד. רייקיאוויק כעיר היחידה של איסלנד הייתה כור ההיתוך לרעיונות אלו. תומכי עצמאות איסלנד הבינו שרייקיאוויק חזקה היא יסוד חשוב להשגת מטרה זו. האירועים החשובים בהיסטוריה של מאבק העצמאות התרכזו ברייקיאוויק. בשנת 1845 האלת'ינגי, האספה הכללית שהאיסלנדים הקימו ב-930, הוקם מחדש ברייקיאוויק לאחר שלא היה פעיל מספר עשורים קודם לכן כאשר היה ממוקם בתינגווליר. בתקופה זו פעל האלת'ינגי רק כאספה מייעצת שמטרתה לייעץ למלך על ענייני איסלנד. מיקום האלת'ינגי ברייקיאוויק הקים ביעילות את העיר כבירת איסלנד. ב-1874 קיבלה איסלנד חוקה ויחד איתה האלת'ינגי קיבל סמכויות חקיקה מוגבלות והפך למוסד שבמהותו קיים עד היום. הצעד הבא היה להעביר את רוב הסמכות הביצועית לאיסלנד והדבר נעשה על ידי אוטונומיה ב-1904 כאשר משרד השר לאיסלנד הוקם ברייקיאוויק. הצעד הגדול ביותר לקראת איסלנד עצמאית נעשה ב-1 בדצמבר 1918 כאשר איסלנד הפכה למדינה ריבונית תחת הכתר הדני, ממלכת איסלנד.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 עיקר הצי האיסלנדי הגדל של מכמורות דיג הפליג מרייקיאוויק וייצור דגי קוד מלוחים היה המפעל הראשי אך השפל הגדול פגע ברייקיאוויק קשה וגרם לאבטלה ומאבק איגודי פועלים, שלעיתים היה אלים.
בבוקר 10 במאי 1940 עגנו בנמל ארבע ספינות מלחמה בריטיות ותוך כמה שעות הושלמה השתלטות בעלות הברית על רייקיאוויק ללא אלימות. הממשלה האיסלנדית קיבלה בקשות רבות מהממשלה הבריטית בנוגע להרשאת ההשתלטות אך היא תמיד דחתה אותן על בסיס מדיניות נייטרלית. בשנים שנשארו עד לסוף מלחמת העולם השנייה, חיילים בריטיים ולאחר מכן אמריקניים בנו בסיסים ברייקיאוויק, מספר החיילים הזרים בעיר הפך לכמעט זהה לאוכלוסייה המקומית של העיר.
מבחינה כלכלית הכיבוש השפיע בצורה די חיובית על רייקיאוויק, שנות האבטלה והשפל הסתיימו ונעשתה עבודת בנייה רבה. הבריטים בנו את שדה התעופה רייקיאוויק, שמתפקד עד היום, ומשרת בעיקר טיסות פנים-ארציות; האמריקאים בנו את נמל התעופה הבינלאומי קפלוויק 50 ק"מ מרייקיאוויק והוא הפך מאוחר יותר לנמל התעופה הבינלאומי העיקרי של איסלנד. ב-1944 הרפובליקה של איסלנד הוקמה ונשיא נבחר בבחירות עממיות והחליף את המלך, משרד הנשיא מוקם ברייקיאוויק.
הצמיחה ברייקיאוויק החלה בעיקר בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. מעבר המוני מאזורי הכפר החל בעיקר בגלל טכנולוגיה טובה יותר בחקלאות שהורידה את הצורך בכוח עבודה במגזר ובגלל פיצוץ האוכלוסין בעקבות שיפור בתנאי החיים באיסלנד. צעירים בשחר חייהם עברו לבירה כדי לחיות ב"חלום הרייקיאוויקי". הכפר הפרימיטיבי הפך במהירות לעיר מודרנית. מכוניות פרטיות הפכו לנפוצות וקמו קומפלקסי דירות מודרניים בפרברים המתפשטים. ב-1972 אירחה רייקיאוויק את אליפות העולם בשחמט בין בובי פישר ובוריס ספאסקי.
בשני העשורים האחרונים הפכה רייקיאוויק לשחקנית חשובה בקהילה הבינלאומית, ב-1986 פסגה בין רונלד רייגן ומיכאל גורבצ'וב ביססה קו חדש למעמד הבינלאומי של רייקיאוויק. הסרת פיקוח ממשלתי במגזר הפיננסי ומהפכת המחשוב בשנות התשעים שינו את רייקיאוויק שוב. המגזר הפיננסי וטכנולוגיית המידע הן מעסיקות חשובות בעיר. העיר טיפחה כמה כישרונות שהתפרסמו בעולם בשנים האחרונות כמו: ביורק וסיגור רוס. בשנת 2000 נבחרה העיר לבירת התרבות של אירופה בצוותא עם מספר ערים אירופיות נוספות.
בשנת 2010 נבחר הקומיקאי יון גנאר לכהן כראש עיריית רייקיאוויק בעודו מוביל מפלגה סאטירית בשם "המפלגה הטובה ביותר".
התפתחות אוכלוסיית רייקיאוויק
עריכה
|
לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני – |
ערים תאומות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של רייקיאוויק (באיסלנדית)
- לשכת התיירות של רייקיאוויק
- הכל על רייקיאוויק, באתר החברה "Another Iceland"
- שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות ברייקיאוויק, באתר ynet, 6 ביולי 2017
- רייקיאוויק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)