ריקוד מצווה
ריקוד מצווה (ביידיש מצווה טאנץ) הוא מנהג שבו בני משפחה רוקדים לפני הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב החצרות החסידיות, למעט חסידות חב"ד.
המנהג לרקוד לפני הכלה עתיק ונכתב עליו עוד בתקופת הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה"[1]. לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות. המהרי"ל מזכיר מנהג זה כבר בספר המנהגים שלו בסוף המאה ה-14, וכן הוא מוזכר במחזור ויטרי.
את הריקוד הנפוץ המכונה בפשטות "ריקוד מצווה", נהוג לערוך אל מול מעגל המשפחה הקרוב בלבד, לאחר שרוב אורחי החתונה עזבו את האירוע. אבי הכלה, אבי החתן, הסבים והדודים ולעיתים רבנים ומכובדים אחרים, וכן החתן עצמו רוקדים לפני הכלה. אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה, אלא היא מחזיקה אבנט הנקרא גרטל בצד אחד והקרובים בצד השני. יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה, אלא עם אבנט. כך למשל בחסידות ויז'ניץ[2], שבה משתמשים באבנט באורך 54 טפחים (כחמישה מטרים). לעומת זאת, יש שנהגו שאב הכלה רוקד לפני בתו כשהוא אוחז בידיה[3]. בחלק מהזרמים רוקדים לפני החתן והכלה, ולא רק לפני הכלה[4].
לרוב מתקיים המצווה טאנץ לאחר ברכת המזון והשבע ברכות, אך קיימים גם מנהגים שונים בחצרות חסידיות שונות לגבי זמן הריקודים, כך למשל בחסידות באבוב נהוג ה'מצווה טאנץ' לא רק בערב החתונה אלא גם בשבת שבע ברכות לאחר הטיש. בחסידויות מסוימות נהוג ה'מצווה טאנץ' גם ביום לפני החתונה בסעודה הנקראת "חתן מאהל".
ריקוד מצווה הקרוי "חתן מאהל"- במשפחות רבות של אדמו"רים ובמיוחד בקבוצות שבמקורן מגזע עץ צ'רנובל, כמו סקווירא, רחמיסטריווקא, צ'רנובל, וגם בבעלזא, וישניץ ועוד . מנהג ריקודי "חתן מאהל" היה גם לאדמו"ר האחרון מחב"ד[5]. נוהגים שבלילה שלפני החתונה החתן הופך לנשיאה. הריקוד בהקפות ובליווי שירה של המחותנים ברחבי העיר או סביב בית המדרש של בית הדין. לאחר מכן יש סעודה חגיגית לחסידים בבית המדרש . האירוע נחתם בריקוד מצווה של החתן עם הכלה דרך חגורה, מול הרב, המחותנים והחסידים, למעט נערים שאינם רשאים להיות נוכחים במעמד מטעמי צניעות.
ניגוני מצווה טאנץ
עריכהבחצרות רבות ישנו ניגון מיוחד למצווה טאנץ של האדמו"ר. בחלק מהחצרות נהוג לשיר את ניגון הקפה שישית, הנחשבת אצל חסידים כהקפה החשובה ביותר.
בין ניגוני המצווה טאנץ הבולטים:
- בחסידות בעלז ורוב חצרות בית צ'רנוביל - ניגון הקפה שישית, המיוחס למגיד ממזריטש[6]
- בחסידות ויז'ניץ - ניגון הקפה שישית[7]
- בחסידות סאטמאר וצאנז (נתניה) - ניגון הקפה שישית של חסידות סאטמאר שהלחין ר' אברהם לויאש[8]
- בחסידות באבוב - ניגון שמקורו בחצרו של רבי חיים מצאנז. אחריו מושר ניגון המצווה טאנץ של רבי שלום מקאמינקא ונכדו רבי אלעזר מאושפיצין[9]
- תולדות אהרן ושומרי אמונים - ניגון מיוחד למצווה טאנץ שמקורו בבלאז'וב
- בחסידות קרלין - ניגון הקפה שישית (מוכר גם כ"מי יתן לי אבר כיונה" של חסידות ברסלב)[10]
- חצרות בית נדבורנה - אחד יחיד ומיוחד, ניגון המיוחס לרבי מרדכי מנדבורנה
- בחסידות סלונים ישנו ניגון מיוחד להקפה זו[11]
- בחסידות פשעווארסק וחצרות נוספות - ניגון הקפה שנייה של חסידות בעלז, המיוחס למגיד ממזריטש או למגיד מקוז'ניץ.
- בחסידות ז'מיגראד - ניגון "אל מסתתר" מבית צאנז.
לקריאה נוספת
עריכה- מרדכי ציון, הלכות מצווה טאנץ - לימודים, הלכות, הנהגות והדרכות, ספריית חוה, 2021.
קישורים חיצוניים
עריכה- מנהגי נישואין, אתר דעת, סעיף 28
מצווה טאנץ בחתונת נכדו של האדמו"ר מויז'ניץ, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב'.
- ^ קובצי חידושי תורה אהל משה, כרך 1, 1999
- ^ משה שטערן, שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"ב, באתר היברובוקס
- ^ משה שטערן, שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"א, באתר היברובוקס
- ^ שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו, באתר https://chabad.info/, 04.12.2014
- ^ האדמו"ר מבעלז רוקד מצווה טאנץ באתר בחדרי חרדים.
- ^ "מצווה טאנץ" בסערט ויז´ניץ, באתר כיכר השבת.
- ^ מצווה טאנץ סאטמר באתר כיכר השבת.
- ^ וידאו מיוחד • 15 דקות מסכמות משמחת בית באבוב, (7:40) אתר JDN.
- ^ האדמו"ר מקרלין בריקוד לפני הכלה באתר כיכר השבת
- ^ וידאו שעוד לא ראיתם: מצווה טאנץ בסלונים, כיכר השבת.