אֵל מִסְתַּתֵּר הוא שמו של פיוט אשר חובר על ידי הרב אברהם מֵימִין (תלמידו של רבי משה קורדובירו, הרמ"ק) אשר השתייך לחוג מקובלי צפת במאה ה-16.

הפיוט פותח את קובץ שירת הבקשות החלבי-ירושלמי[1] וכן מופיע בחלק מספרי הזמירות של תנועת החסידות: בחסידות צאנז-קלויזנבורג נוהגים לשיר את הפיוט בסעודה השלישית הפיוט עוסק בנושאים מתורת הסוד והקבלה ובמיוחד בעץ הספירות, כאשר כל בית מעשרת הבתים הראשונים עוסק באחת הספירות, מהגבוהה ביותר לנמוכה ביותר, והבית האחרון עוסק באחדות הספירות. שמו של מחבר הפיוט חתום באקרוסטיכון, באלפבית הפותח של בתי הפיוט.

הפיוטעריכה

אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן
עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן
כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְיָ

בְּרֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה
רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה
מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ

רְחוֹבוֹת הַנָּהָר נַחֲלֵי אֱמוּנָה
מַיִם עֲמֻקִּים יִדְלֵם אִישׁ תְּבוּנָה
תּוֹצְאוֹתֶיהָ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה
אֱמוּנִים נוֹצֵר יְיָ

הָאֵל הַגָּדוֹל עֵינֵי כָל נֶגְדֶּךָ
רַב חֶסֶד גָּדוֹל מֵעַל שָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם זְכֹר דָבָר לְעַבְדֶּךָ
חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ

מָרוֹם נֶאְדָּר בְּכֹחַ וּגְבוּרָה
מוֹצִיא אוֹרָה מֵאֵין תְּמוּרָה
פַּחַד יִצְחָק מִשְׁפָּטֵנוּ הָאִירָה
אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ

מִי אֵל כָּמוֹךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת
אֲבִיר יַעֲקֹב נוֹרָא תְהִלּוֹת
תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁמֵעַ תְּפִלּוֹת
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ
 

יָהּ זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ
נֵצַח יִשְׁרָאֵל מִצָּרוֹתֵינוּ גְאָלֵנוּ
וּמִבּוֹר גָּלוּת דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ
לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְיָ

מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְנִיקַת הַנְבִיאִים
נֶצַח וָהוֹד בָּהֶם נִמְצָאִים
יָכִין וּבֹעַז בְּשֵׁם נִקְרָאִים
וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ

וִיסוֹד צַדִּיק בְּשִׁבְעָה נֶעְלָם
אוֹת בְּרִית הִיא לְעוֹלָם
מַעְיַן הַבְּרָכוֹת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
צַדִּיק אַתָּה יְיָ

נָא הָקֵם מַלְכוּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה
בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ
כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימוֹת
עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד יְיָ

חָזָק מְיַחֵד כְּאֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת
מַפְרִיד אַלּוּף לֹא יִרְאֶה מְאוֹרוֹת
סַפִּיר גִּזְרָתָם יַחַד מְאִירוֹת
תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ

ביאורעריכה

הפיוט אל מסתתר מבוסס על עשר הספירות המציינות, מאחת עד 10, את רמת התגלותו של האל בעולם, ואיכותה. עשרת הבתים הראשונים של השיר מתייחסים כל אחד, לאחת הספירות, מ'כתר' הראשונה, ועד ל'מלכות' האחרונה שבספירות.

הפיוט בנוי מאחד עשר בתים בעלי 4 שורות, כאשר שלוש השורות הראשונות מסתיימות בחריזה המבוססת על חזרה של תנועה זהה בסופי המילים, ואילו השורה האחרונה מסתיימת בשם ה', ללמד שכל הספירות מהוות את דרכי ה' בעולם.

הניגוןעריכה

לפיוט מספר לחנים. אחד מהם, זה החסידי, מוכר בחסידויות נוספות עבור שירים אחרים: בחסידות חב"ד שרים את המילים "אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה" בניגון זה, ובחסידות סקולען שרים את מילות מזמור כ"ג בספר תהילים ("מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר") באותו ניגון. בחסידות סקולען נהוג לשיר בסעודה שלישית את הבית "הֲדוֹךְ קָמַי" מתוך הפיוט דרור יקרא בנעימה האמורה, וגם בחסידות אמשינוב מקובל הניגון. הרב משה צבי נריה השאיל את הניגון כלחן לשירו "הוי אחים נריע", אחד משירי בני עקיבא בשנות ה-30 של המאה ה-20, וגם המשורר יעקב אורלנד השאיל את הניגון, כמה שנים מאוחר יותר, לשירו "הורה מחודשת" ("רב הלילה, רב שירנו..."). [2]

ספר הפרוזה החמישי של הרב חיים סבתו נקרא "בשפריר חביון" והפיוט "אל מסתתר" מהווה ציר מרכזי בו, על גלגוליו השונים - כפיוט של יהודי חלב, פיוט חסידי, וניגון המושאל לשירו של יעקב אורלנד.

לקריאה נוספתעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

לחנים ושירהעריכה

הערות שולייםעריכה