רמי כץ

פסיכולוג ישראלי

רמי כץ (נולד ב-20 ביולי 1947) הוא פסיכולוג התפתחותי, מומחה לליקויי למידה ותפקוד, הפרעת קשב וריכוז ובעיות ויסות חושי. מפתח גישת ה-NDFA - הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית.

רמי כץ
לידה 20 ביולי 1947 (בן 76)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה התפתחותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רמי כץ נולד בתל אביב, שם גדל והתחנך עד לבגרותו המאוחרת. שירת בצה"ל כמראיין במדור הפסיכוטכני, תחילה בבסיס קליטה ומיון בטבריה, ולאחר מכן בבסיס קליטה ומיון בתל אביב. במהלך המילואים עבר כץ קורס קצינים ושירת כקצין בריאות הנפש במיל'.

במהלך שנות ה-70 למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן סיים שם תואר שני בפסיכולוגיה קלינית והתפתחותית.

בין השנים 1970-1979 הרצה כץ באוניברסיטת תל אביב בקורסים במגמת ריפוי בעיסוק בבית הספר ללימודי המשך ברפואה שבפקולטה לרפואה. בשנים אלו הרצה גם במכללת תל-חי בחוג לפסיכולוגיה. עד שנת 2002 הרצה כץ באוניברסיטת תל אביב לתלמידי תואר שני, במסגרת החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך, בבית הספר לחינוך.

בשנת 1974 הגיע כץ לקריית שמונה כאשר עבד מרצה מחליף בחוג לפסיכולוגיה במכללת תל-חי. במהלך שהותו בעיר, נחשף לצרכים הטיפוליים הדחופים של ילדי העיר, אשר חיו באותה תקופה תחת הפגזות מגבול הצפון. המגע עם התושבים המקומיים הניע את כץ להתחיל בפועלו החינוכי בעיר. הוא הקים וניהל תחנה אזורית רב-מקצועית להתפתחות הילד, אשר בצמוד לה נפתח גן ילדים ייחודי לשירות אוכלוסיית אצבע הגליל וצפון רמת הגולן. במקביל, שימש בשנים אלו כיו"ר תחום הגיל הרך בקרית שמונה. מתוקף תפקידו ריכז כץ פעולות טיפוח בגילאי 0-6, אשר כללו פיתוח פרויקטים קהילתיים בתחום הדרכת הורים לעבודה חינוכית עם ילדיהם בגיל הרך, הדרכה והשתלמויות לאחיות בריאות הציבור ולסגלי מעונות היום והגנים. כץ סיים את תפקידו בקרית שמונה ב-1986.

בין השנים 1978-1983 נשלח רמי כץ כנציג ישראל מטעם אגף השיקום במשרד הרווחה, להשתלמות מיוחדת בקליניקות בארצות הברית ובאירופה, בראשות פרופ' דלקטו, שם העמיק את ידיעותיו בתחום האבחון והשיקום של ליקויים תפקודיים בשל פגיעה מוחית או ליקוי בארגון הנוירולוגי.

בעקבות לימודים אלו פיתח כץ את הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA). הוא החל לעסוק באבחון, טיפול, הדרכה, ייעוץ והעברת השתלמויות בתחום ליקויי תפקוד ולמידה במסגרות רבות, ביניהן התחנות לשיקום ולייעוץ מקצועי של ברית התנועה הקיבוצית ברמת גן ובחיפה, והתחנות להדרכת הילד והמשפחה של התנועה הקיבוצית בתל אביב ובגבעת חיים, וכן במרכז של אגודת תקווה בתל אביב.

בתחילת שנות ה-80 הקים כץ את מרכז "כישורי למידה" – המרכז לקידום תפקודים, אותו הוא מנהל עד היום. מטרת המרכז היא לקדם ולסייע לקהלים רבים ומגוונים, בתחומי הכשרה מקצועית, אבחון וטיפול פרטי, ולקדם את התוכנית החינוכית בפיקוח משרד החינוך.

בין השנים 1983-1988 שימש כץ כיו"ר החטיבה לפסיכולוגיה התפתחותית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל. בשנות ה-80 שימש כחבר בוועדת תכנון החינוך בתחום טעוני-טיפוח, שהקים מנכ"ל משרד החינוך דאז, אלעד פלד. בין 1987-1990 מונה ליו"ר הוועדה המקצועית לענייני פסיכולוגיה התפתחותית וחבר בהנהלת מועצת הפסיכולוגים.

החל מ-1988 כץ מרכז ומנחה תוכנית חינוכית לקידום כישורי הלמידה וההתנהגות בגני ילדים ובבתי ספר, בפיקוח משרד החינוך. מטרת התוכנית היא קידום תפקודים ויכולות של כלל הילדים, ברמה הקהילתית. במסגרת פעילותו הפעיל כץ תוכנית חינוכית זו במסגרת גנים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים בעשרות ערים ברחבי הארץ.

בשנת 2005 זכתה התוכנית בהכרה ובתקצוב של קרן ון ליר הבינלאומית[1] ובהכרה של משרד החינוך של בוסטון.[2] התוכנית נבדקה על ידי עיריות תל אביב-יפו, הרצליה ופתח-תקוה, וכן על ידי קרן ון ליר, הוצגה מטעמה בכנסים בינלאומיים, וזכתה למענק כספי לצורך הטמעתה בערים נוספות בישראל. יישומי התוכנית על ידי הצוותים החינוכיים בשטח זכו במספר פרסי חינוך.

רמי כץ נשוי להדס, מורה בתחום המדעים והטבע ומדריכה ארצית להקניית דרכי למידה, ולהם שני ילדים.

פיתוח הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית (NDFA) עריכה

הגישה הנוירו-התפתחותית מתייחסת אל הילד כאל יצור מתפתח ודינאמי, שתפקודיו נבנים זה על גבי זה, בסדר מסוים. כישוריו והתנהגותו נקבעים על ידי מגע הגומלין המתמיד שבין גורמים תורשתיים ומבניים, (המשפיעים על רצף הבשלתה של מערכת העצבים המרכזית שלו), לבין התנסויותיו השונות בסביבה בה הוא גדל. התנסויותיו הבסיסיות של הילד בסביבה חיוניות לעצם הוצאתן לפועל של אפשרויות תורשתיות הגלומות בו בכוח. טיבן ותדירותן של ההתנסויות יקבעו במידה רבה את איכותם של תפקודיו וכישוריו המתפתחים.

הגישה הנוירו-התפתחותית מתחקה אחר הרצף ההתפתחותי של התפקודים, וחוקרת את ההתנסויות החיוניות לבנייתם. ביישומיה בתוך מערכת החינוך משתדלת הגישה הנוירו-התפתחותית לעצב סביבת למידה, הכוללת התנסויות בסיסיות ההכרחיות לפיתוחם האופטימלי וקידומם של כישורי הלמידה וההתנהגות של כלל התלמידים.

הגישה מופעלת על ידי המרכז שהקים רמי כץ, בשלוש רמות עשייה:

  • רמת הטיפול – אם התגלה אצל אדם ליקוי בתפקוד חשוב (לדוגמה: ילד נכשל בלימוד הקריאה), האבחון מתחקה אחר התפקודים הבסיסיים הלקויים, שבגללם תפקוד זה פגוע, והטיפול מתייחס לקידום ושיפור תפקודי-בסיס אלה.
  • רמת המניעה – אם ידועים התפקודים הבסיסיים, שהפרעה בהם עלולה למנוע התפתחות של תפקודים חשובים בעתיד (למשל: קריאה, תקשורת שפתית, נינוחות חברתית ועוד) – ניתן לאתר את הליקויים בשלב מוקדם (כגון במעון, בגן או בכיתות היסוד בבית הספר), לטפל בהם מראש, ולמנוע בכך את הכשלים העתידיים.
  • רמת קידום התפקודים – אם ידועים התפקודים הבסיסיים העומדים בתשתית תפקודים חשובים שונים, ומוכרות ההתנסויות הדרושות לבנייתם ולקידומם – הרי שניתן לשלב את ההתנסויות הבונות הללו בסדר היום של כל כיתת מעון, גן ובית ספר, וכך לקדם את כלל הילדים, במגוון רחב של תפקודים – בתחומים תקשורתיים, חברתיים, רגשיים, תנועתיים ולימודיים. המפגש של הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית עם הידע הפדגוגי של המחנכים, מאפשר לשלב את מגוון ההתנסויות שבונות את תפקודי היסוד עם כל תוכני הלימוד. בין היתר, שילוב זה הופך את תהליך הלמידה של הילדים לכיפי ומשחקי.

התוכנית החינוכית לקידום כישורי הלמידה וההתנהגות עריכה

התוכנית לקידום כישורי הלמידה וההתנהגות ולמניעת האלימות במערכת החינוך, המושתתת על הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית, מיועדת לספק לאנשי החינוך כלים להבנת צורכיהם ההתפתחותיים של הילדים, ודרכים לשינוי מערך ההתנסויות שלהם, כך שיפתחו טוב יותר את תפקודיהם הבסיסיים, ויתנסו בלמידה מהנה ומעניינת יותר באווירה נינוחה וידידותית. התוכנית נמצאה יעילה בשיפור תחומי תפקוד בסיסיים התפתחותיים, ובשיפור אקלים הגן והכתה.

התוכנית פותחה בדרך של מפגש בין שני תחומי מומחיות: מומחיות נוירו-התפתחותית-תפקודית ומומחיות פדגוגית. התחום הנוירו-התפתחותי תרם לתוכנית את הבנת התפתחות תפקודיו וכישוריו של הילד; והכרת ההתנסויות הסביבתיות המשפיעות על התפתחות תפקודים אלה. התחום הפדגוגי תרם לתוכנית מגוון רחב של יישומים פדגוגיים ודידקטיים להתנסויות הסביבתיות האלו, בהפעלה היומיומית של הילדים במערכת החינוך.

מטרת העל של התוכנית היא לאפשר לכל ילד לפגוש, באמצעות מערכת החינוך, מגוון רחב של התנסויות, שיאפשר קידום מרבי של תפקודיו ומכלול האינטליגנציות שלו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה