רפלקסולוגיה
רפלקסולוגיה היא שיטת אבחון וטיפול ברפואה האלטרנטיבית. שיטה זו מתבססת על הנחה פסאדו-מדעית[1], לפיה נקודות ואזורים בכף הרגל מייצגים ״מפה״ של כל איברי ומערכות הגוף. באמצעות התבוננות ומגע בכף הרגל, ניתן לאבחן ולטפל בליקויים במערכות הגוף השונות.
אין כיום ראיות מדעיות מבוססות לכך שרפלקסולוגיה יעילה לאף מצב רפואי, והשפעות הטיפול, אם יש כאלו, מיוחסות לאפקט פלצבו[2][3][4].
היסטוריה עריכה
בפיתוחה של השיטה המקובלת בימינו החל ויליאם פיצג'רלד, רופא אף אוזן גרון, בשנת 1913, והיא שוכללה בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים על–ידי יוניס אינגהם, שאף המציאה את המונח "רפלקסולוגיה" בשנות החמישים. טיפול דרך כפות הרגליים ניתן כבר בעת העתיקה במצרים העתיקה בסין ובהודו. המילה "רפלקסולוגיה" גזורה מהמילה האנגלית Reflection[דרוש מקור] שמשמעותה "השתקפות" מחד, ומאידך מן המילה "רפלקס" (רעדה) התומכת בכוונה כי על ידי לחיצות באזורים מסוימים ישנה "תגובת שרשרת" של השרירים הגורמת להפרשת אדרנלין לזרם הדם, ומבחינה אנרגטית לשחרור של מרידיאנים.
לטענת העוסקים ברפלקסולוגיה, בעזרת השיטה ניתן לאתר דפוסים שקיימים אצל האדם ברבדיו השונים כגון בגוף, בנפש ובחשיבה. על ידי לחיצות, חימום והנעה של אזורים מסוימים בכף הרגל, ניתן לטפל במצבים בהם ה"אנרגיה" "חסומה" ואינה זורמת כראוי, וכך לרפא מחלות מסוימות. "חסימות אנרגיה" אלו נקראות "קריסטלים", ולטענת העוסקים ברפלקסולוגיה, לעיתים הן מורגשות כמעין גבשושיות בכפות הרגליים.
מפת כפות הרגליים עריכה
"טבלת אזורי המגע של כפות הרגליים" מציגה את הקשר, על פי הרפלקסולוגיה, בין האיברים השונים בגוף האדם לאזורי המגע או לחיצה בכפות הרגליים. על פי הרפלקסולוגיה, הקשר בין הנקודות בכפות הרגליים לאיברים הוא הדדי, כלומר כאשר ישנה פגיעה באיבר מסוים, אזי הנקודה המתקשרת אליו בכף הרגל תיפגע. הצבעים השונים מייצגים את אזורי המגע בכפות הרגליים והאיברים התואמים להם בגוף האדם:
ביקורת עריכה
אין ראיות מדעיות לפעולת הריפוי הכרוכה בטיפול רפלקסולוגי או לעצם קיומן של האנרגיה והתעלות דרכן היא עוברת, לטענת הרפלקסולוגים. כך למשל, קיומם של הקריסטלים אינו מוכר על ידי פיזיולוגים. מחקרים אמנם הראו כי תחושות הרוגע וההנאה השורות על האדם שעה שהוא עובר טיפול רפלקסולוגי משפיעות באופן חיובי על מצבו הרפואי[דרוש מקור], אולם, ביקורת מקובלת אצל מבקרי שיטות הטיפול האלטרנטיביות בכללותן, היא כי זו - ולא יעילותן - היא אחת הסיבות המרכזיות להצלחתן של שיטות טיפול אלו. לביקורת זו מוצמדת על ידיהם לעיתים הטענה שבעובדה זו, שאינה כרוכה בהכרח ביעילות הטיפול עצמו, נעשה שכנוע של מטופלים בנוגע למהימנותן. אך יש להבחין כי בעוד הראשונה תולה עצמה בחוסר בראיות סיבתיות ומנגנוניות לתהליכים המתוארים על ידי הרפלקסולוגיה, ומהווה ביקורת מדעית, האחרונה כבר מאשימה את המקדמים שיטות טיפול אלטרנטיביות באמצעות הצבעה על הצלחתן, בחוסר יושרה.
מחקרים מדעיים עריכה
מספר ניסויים מחקריים נעשו בתחום במשך השנים והם היו בעלי תוצאות מעורבות. אחת הסקירות השיטתיות של המחקרים מצאה: "העדויות הטובות ביותר שיש לנו נכון לעכשיו, לא הוכיחו בצורה משכנעת שרפלקסולוגיה היא טיפול יעיל בשום מצב רפואי"[5]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- רפלקסולוגיה - מרכז מידע ארצי
- ״מבט מקרוב על רפלקסולוגיה״ (אנגלית) מאת הדוקטור סטפן בארט.
רפלקסולוגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Marc Kreidler, Reflexology: A Close Look | Quackwatch, 2015-03-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Edzard Ernst, Is reflexology an effective intervention? A systematic review of randomised controlled trials, The Medical Journal of Australia 191, 2009-09-07, עמ' 263–266 doi: 10.5694/j.1326-5377.2009.tb02780.x
- ^ E. Ernst, Is reflexology an effective intervention? A systematic review of randomised controlled trials, The Medical journal of Australia, 2009 doi: 10.5694/j.1326-5377.2009.tb02780.x
- ^ Edzard Ernst, Is reflexology an effective intervention? A systematic review of randomised controlled trials, Medical Journal of Australia 191, 2009, עמ' 263–266 doi: 10.5694/j.1326-5377.2009.tb02780.x
- ^ Ernst E (2009). "Is reflexology an effective intervention? A systematic review of randomised controlled trials". Med J Aust. 191 (5): 263–6. PMID 19740047.