פתיחת התפריט הראשי

רצח האחיות היהודיות

שלט רחוב בשדרות האחות נחמה צדק ברמת גן

רצח האחיות היהודיות התרחש ב-17 באוגוסט 1936 במהלך המרד הערבי הגדול, ובו נרצחו נחמה צדק ומרתה (מרים) פינק, שתי אחיות יהודיות שעבדו בבית החולים הממשלתי למחלות מידבקות ביפו.

הרצחעריכה

בשנים 19361939 שבהן התחולל המרד הערבי הגדול, נשמר רוב הזמן כלל בלתי כתוב כי אין לפגוע בעובדי רפואה בעת מילוי תפקידם. כאשר הופר כלל זה הביא הדבר לזעזוע ולתגובות קשות הן בצד היהודי והן בצד הערבי. רצח שתי האחיות היהודיות היה מקרה בולט כזה.

בצפון שכונת גבעת עלייה ביפו, על שפת הים, נמצא אז בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות. לאחר הקמת מדינת ישראל, הפך המוסד לבית החולים הממשלתי דונולו. בבית חולים זה פעל בית ספר לאחיות שבו למדו שתי האחיות. צדק, בת 19, הייתה תלמידת שנה שלישית, ופינק, בת 18, הייתה תלמידת שנה ראשונה.

כדי להגיע לבית החולים ביפו היה על האחיות לנסוע מתל אביב באוטובוס המגיע ל"בית וגן" (בת ים). הן היו יורדות בחוף עג'מי (כיום רחוב יפת) וממשיכות בסמטאות שכונת עג'מי לעבר בית החולים, ללא ליווי ובמסלול קבוע וידוע.

עם פרוץ המאורעות ב-19 באפריל 1936, החלה הסתה פרועה בעיתונות הערבית נגד האחיות היהודיות בבית החולים ביפו ודרישה לסלקן משם[1]. יום לפני הרצח הגיעה נחמה לחופשה קצרה בבית הוריה ברמת גן והביעה את חששותיה לחזור ליפו, אבל נאמנותה לחולים גברה על החששות. ב-17 באוגוסט 1936 נסעו האחיות למשמרתן בבית החולים. הן צעדו בסמטאות שכונת עג'מי לעבר בית החולים. בשעה 18:30, במרחק קצר משער בית החולים, חסם את דרכן מתנקש שפתח עליהן בירי אקדח אוטומטי. פינק נהרגה מיד מכדור בראשה, צדק נפצעה קשה מפגיעה בחזה, והרוצח נמלט. מכונית צבאית בריטית שעברה במקום העבירה את צדק ואת גופת פינק לבית החולים. כל הרופאים הערבים שעבדו שם התגייסו לטפל בצדק והאחיות הערביות תרמו לה דם.

מבית החולים הדסה בתל אביב יצאו ליפו הרופאים ד"ר נתן (וילהלם) וולף וד"ראריה אלוטין, בליווי משמר שוטרים. בבואם למקום עשה ד"ר אלוטין לנחמה הפצועה עירוי דם אולם כל האמצעים לא הועילו. כל הניסיונות להציל את נחמה צדק כשלו וגם היא נפטרה.

ראש העיר מאיר דיזנגוף שכב על ערש דווי ולכן טיפל בפרשה סגן ראש העיר ישראל רוקח, אשר דרש להעביר מיד את גוויית הנרצחת ואת הפצועה לתל אביב. מבית החולים השיבו כי הפצועה נמצאת במצב קשה מאד ויש סכנה לחייה אם יעבירו אותה.

בשעה 22:20 הובאו שתי הנרצחות מבית החולים הממשלתי ביפו להדסה תל אביב לחדר המתים. ד"ר מכס מרכוס, ד"ר אלוטין וד"ר יעקב ביסקר ערכו בדיקה סופית. המונים צבאו על בית החולים הדסה. בשעת ערב הועמדו משמרות שוטרים יהודים ליד שער בית החולים. שתי שרשרות של צעירים הועמדו ברחוב בלפור ועצרו את התנועה.[2][3].

הרצח גרר תגובות עזות בכל המגזרים. כל העיתונים העבריים הופיעו בכותרות שחורות גדולות. בעיתון "דבר" נכתב: "פריצי חיות שלחו את ידם הטמאה גם לבית החולים. דם אחיות רחמניות, חובשות פצעי ערבים, נשפך בידיהם". הבריטים הטילו עוצר כללי ביפו[4] והנציב העליון פרסם הודעה רשמית ובה הביע את צערו על רצח האחיות[5]. גם הוועדה הלאומית הערבית ביפו הביעה צער וגנאי. ראש עיריית יפו הביע צער על דבר הפשע המתועב שבוצע בידי אלמונים. ועד הנשים הערביות בירושלים הביע תקווה "שלא יישנו המקרים של התנפלות על נשים ערביות ויהודיות בארצנו". כעבור זמן קצר החלו ערבים לטעון כי אין כל הוכחה שהרוצח הוא ערבי וכי ייתכן שמדובר בפרובוקציה של גורמים מסכסכים בינלאומיים וייתכן קומוניסטים, אך לא ערבים.

למחרת נערכה הלוויית האחיות. השתתפו בה כ-20,000 איש וכל החנויות נסגרו. מסע ההלוויה יצא מבית החולים ברחוב בלפור לבית הקברות ברחוב טרומפלדור[6].

באוקטובר 1939 נתלה בירשולים אל עבד דאוד אל חוסיין מסיקנת, שנידון למוות על ירי כלפי ערבי אחר ביפו. בעיתונות נטען שהוא לקח חלק גם ברצח האחיות[7][8].

הנצחהעריכה

באפריל 1938 נחנך גן הנשיאים ברמת גן, שנחמה צדק הייתה מראשוני תושביה. השדרה שבתוך הגן, שהיה סמוך לביתה של נחמה צדק[9], נקרא על שמה[10][11]. לימים היה חלק זה של הגן לרחוב "שדרות האחות נחמה". אחיה של נחמה, משה צדק, סיפר כי כילדים סיקלו נחמה והוא את השטח ונטעו ברושים ואקליפטוסים במקום בו נקבעה לימים השדרה[12].

בעת יסוד סניף מגן דוד אדום ברמת גן נקבע שהוא יהיה לזכרן של שתי האחיות[13].

מיד לאחר הרצח נתפרסמה קריאה בדבר לקרוא רחוב מרכזי בעיר בשם "שתי האחיות" על שם הנרצחות[14]. מיד לאחר הקמת המדינה החליטה עיריית תל אביב, במגרת מתן שמות עבריים לרחובות רבים, לקרוא לאחד הרחובות בשם "האחות הרחמניה", לזכר שתי האחיות שנרצחו[15]. לאחר שיפו סופחה לתל אביב נקרא רחוב ליד מקום הרצח בשם "שתי האחיות", להנצחתן[16][17].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מכשירים את הרצח מבפנים ומצטערים לאחר מעשה כלפי חוץ, דבר, 18 באוגוסט 1936
  2. ^ אתר נוסטלגיה, פורטל בריאות, בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות
  3. ^ סיפורי ארץ- ישראל, מצבות מדברות, יוני 2012, (1850-1950)
  4. ^ הוסר העוצר מיפו והוטל על השכונות היהודיות, דבר, 20 באוגוסט 1936
  5. ^ הנציב מביע צערו וזוועתו, דבר, 19 באוגוסט 1936
  6. ^ תל־אביב ברבבותיה אחר מטות האחיות, דבר, 19 באוגוסט 1936
  7. ^ נתלה רוצח שנידון למות ידו גם ברצח האחיות הרחמניות ביפו, הבוקר, 4 באוקטובר 1939
  8. ^ הודה ברצח האחיות פינק וצדק?, דבר, 4 באוקטובר 1939
  9. ^ י. פפר, דמות בצל העצים, הבוקר, 2 במרץ 1956
  10. ^ נחנך גן הנשיאים ברמת־גן חלק מהגן הוקדש לזכרה של נחמה צדק, הבוקר, 19 באפריל 1938
  11. ^ נחנך גן הנשיאים ברמת־גן, הצופה, 19 באפריל 1938
  12. ^ ספר ראשוני רמת-גן, עורכים ד"ר ישראל אלדד ויוסף פפר, הוצאת עיריית רמת-גן, דפוס פלאי, 1965, עמ' 192-193
  13. ^ יסוד מ.ד.א ברמת גן, הצופה, 11 באוקטובר 1939
  14. ^ רחוב שתי האחיות, דבר, 24 באוגוסט 1936
  15. ^ שמות לרחובות חדשים בתל אביב, הצופה, 18 במאי 1948
  16. ^ שמות עבריים לרחובות ביפו, הבוקר, 3 באוגוסט 1950
  17. ^ י. שדמי, מהפכה ביפו: רחובות מקבלים שמות, מעריב, 3 בספטמבר 1954