שניאור זלמן פלר

פרופסור למשפטים ודקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים
(הופנה מהדף ש"ז פלר)

שניאור זלמן פלר (14 ביולי 1913 - 1 באפריל 2016) היה פרופסור למשפטים ודקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים שהתמחה במשפט פלילי. חיבר את הספר "יסודות בדיני עונשין". חתן פרס ישראל לחקר המשפט לשנת 1994.

שניאור זלמן פלר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 ביולי 1913
בוטושאן, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באפריל 2016 (בגיל 102) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1963
השכלה אוניברסיטת יאשי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה ? – 1 באפריל 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1 באפריל 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פלר נולד בשנת 1913 בעיר בוטושאני שברומניה, בן לאסתר-הדסה ויששכר-דב פלר. נמנה[1] עם צאצאיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד תנועת חב"ד ומחבר ספר התניא, ונקרא על שמו. על אביו סיפר: "אבי יששכר-דב היה לי אדם קרוב מאוד. הוא היחיד שהבין אותי בכל מה שעשיתי ובכל מה שלא עשיתי".[2]

ב-1936 סיים את לימודיו האקדמיים, בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת יאשי. ברומניה האנטישמית לא ניתן ליהודי לעסוק בעריכת דין, ולכן עסק פלר במתן שיעורים פרטיים. ב-1940, עם פלישת הסובייטים לבסרביה, נמלט עם רעייתו לבסרביה הסובייטית. בקישינב הוכשר להוראת מתמטיקה. כשפלשו הגרמנים לברית המועצות נמלט מזרחה, והגיע לכפר מולוטובאד בקירגיזסטן. למד רוסית ועבד כמורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תיכון. ב-1944 חזר לקישינב ומונה לתובע בפרקליטות המדינה. בסוף 1945 חזר עם רעייתו לבוטושאני, ועבר התמחות לקבלת רישיון עורך דין, והיה יו"ר הקהילה היהודית וסגן ראש העיר

בשנת 1948 נתמנה לשופט בבוקרשט ברומניה. בשנים 1961-1951 היה ראש מחלקת החקיקה במשרד המשפטים ברומניה.

בשנת 1961 הגיש בקשה לעלות לישראל ובעקבות זאת פוטר מכל תפקידיו. הוא עלה לישראל בשנת 1963 ולאחר תקופת הסתגלות קצרה נפגש עם משפטנים בכירים בישראל והצטרף בשנת 1965 לסגל האוניברסיטה העברית. בשנת 1966 מונה לפרופסור חבר. בשנים 1974-1971 היה דקאן הפקולטה למשפטים, ובשנת 1972 מונה לפרופסור מן המניין. בשנת 1983 פרש לגמלאות, אך הוסיף ללמד בהתנדבות במשך כשלוש שנים. לימד במשך חמש שנים דיני עונשין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן לימד דיני עונשין במכללת רמת גן למשפטים. על פעילותו בהוראה אמר: "אני אהבתי מאוד לעמוד בפני הסטודנטים ולהסביר להם את מה שרציתי בעצמי להבין. ... למעשה להרצאות בפני הסטודנטים אני מתגעגע יותר מכול. זאת חוויה אמיתית."[2]

בשנת 1991 נקרא פלר על ידי תלמידו לשעבר, שר המשפטים דן מרידור, להשתתף בהכנת תיקון מס' 39 לחוק העונשין[3] - התיקון המהותי ביותר לחוק, שבו הוחלף החלק הכללי של החוק (סעיפים 34-1) בחלק כללי חדש. בראיון תיאר תיקון זה: "תיקון 39 הוא תיקון חשוב מאוד מפני שהוא מסדיר את לב לבם של דיני העונשין – העברה על יסודותיה והאחריות לה. ... התיקון קבע בצורה ברורה מהם רכיבי העברה, קבע את הסייגים, הגדיר את צורות השותפות למיניהן וכדומה."[2]

נחשב לאחד המומחים הגדולים בישראל לדיני עונשין. ב-1984 זכה בפרס זוסמן למשפט, בשנת 1993 זכה בפרס צלטנר, בשנת 1994 זכה בפרס ישראל לחקר המשפט, ובשנת 2002 זכה לאות של לשכת עורכי הדין.

בעמדותיו הפוליטיות השתייך לשמאל, ובין השאר הצטרף ב-2004 לעתירה לבג"ץ נגד מינוי דן חלוץ לסגן הרמטכ"ל לאור חלקו של חלוץ בהתנקשות בסלאח שחאדה.[4]

פלר היה אב לשני ילדים וסב לחמישה נכדים.

עץ משפחתו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
(עץ משפחת ריבלין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
[א]
 
צבי הירש ריבלין[ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה שניאורי
 
שפרה שניאורי[ו]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום יוסף שניאורסון[ז]
 
שרה רבקה שניאורסון[ח]
 
 
 
רחל פונדמינסקי
 
משה צבי פונדמינסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן שניאורסון[ט]
 
חיים צבי שניאורסון
 
פנחס אליהו שניאורסון[י]
 
שניאור זלמן פונדמינסקי[י"א]
 
מרים סגל[י"ב]
 
דבורה שמרלינג[י"ג]
 
רבקה הנדה ריבלין[י"ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד צבי אריה שניאורסון[ט"ו]
 
משה שניאורסון[ט"ז]
 
 
 
 
 
גיטל חשין[י"ז]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן שניאורסון[י"ח]
 
אסתר פלר[י"ט]
 
 
 
 
 
שניאור זלמן חשין [כ]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טוביה שניאורסון[כ"א]
 
שניאור זלמן פלר
 
 
 
 
 
מישאל חשין [כ"ב]
 
רות חשין
 
 
 
 
 
 
אסתר שניאורסון גרי
 

- עץ זה מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת שניאורסון ענף ר' משה שניאורי, או חוליה המקשרת בין דורות ודור ראשון של כל נכדי ר' משה שניאורי
- מקורות בהערות[כ"ג]

  1. ^ אבי משפחת שניאורסון ומייסד חסידות חב"ד
  2. ^ תולדות רבי משה, עמוד 52 | מספר 88 בספר היחס של משפחת ריבלין
  3. ^ 1 2 תולדות רבי משה, עמוד 53, "אגרות בעל התניא ובני דורו" עמוד קי"ג
  4. ^ ספר היחס למשפחת ריבלין, עמוד 12 מספר 51
  5. ^ מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן [ב] | אביו: אליהו פלאטקעס-ריבלין[ג][ד] | סבו: שלמה זלמן ריבלין [ג]
  6. ^ כרטיס הקבר שלה | מספר 157 בספר היחס של משפחת ריבלין (ללא אזכור שמה הפרטי)
  7. ^ שינה את שם משפחתו לשניאורסון, לא היה נכד בעצמו של בעל התניא (תולדות רבי משה, עמוד 157 ובהערה 248)
  8. ^ ‏שרה רבקה שניאורסון‏ (Q94720172) |‏ ספר הצאצאים מספר 27 | ובתולדות רבי משה, עמוד 157 ובהערות: שהיא הייתה בתו של משה, ובעלה שינה את שם משפחתו לשניאורסון. ועוד אודותם בעמוד 156 וברחבי הפרק
  9. ^ ‏שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)‏ (Q94721205) | (ספר הצאצאים מספר 72) אשתו הראשונה פייגא טויבאה (ספר הצאצאים מספר 72) אביה אברהם וולפנזון היה להם ילדים אך אשתו לא העריכה חיים | אשתו השנייה חנה (ספר הצאצאים מספר 72). | בנו דוד צבי אריה שניאורסון המוזכר כאן בעץ הוא מאשתו השנייה (ספר צאצאים עמוד 208 בהתחלה. וכן אצל: יוסקה רום, אל מול פני המדרגות, עמוד 16)
  10. ^ הוא הנכד היחידי של ר' משה שנולד אחרי עליית המשפחה לארץ ישראל | ספר הצאצאים מספר 74 | תולדות רבי משה עמוד 164. וכן בעמוד 158 בהערה 250 מציין למסמך עם קצת פרטים עליו. המסמך מופיע במכירה פומבית, 2015. עמוד 64 שם אליהו פנחס שניאורסון עצמו מעיד שנולד בחברון בשנת תר"ו ובתרי"ב הם עברו לירושלים (בעמוד 164 מוטוסוב כותב שפנחס אליהו נולד בערך בשנת תר"ג לפי חשבון של שני מפקדים אך בהערה 250 הנ"ל הוא מביא עדות של אליהו פנחס עצמו שנולד בשנת תר"ו.)
  11. ^ ספר הצאצאים מספר 75
  12. ^ ספר הצאצאים מספר 76
  13. ^ ספר הצאצאים מספר 77
  14. ^ ספר הצאצאים מספר 79
  15. ^ ‏דוד צבי אריה שניאורסון‏ (Q94722099) |‏ ספר הצאצאים מספר 182, עמוד 207 | ספר אודותיו - "אל מול פני המדרגות" | כרטיס קברו
  16. ^ ספר הצאצאים מספר 182ב, עמוד 208
  17. ^ ספר הצאצאים מספר 188
  18. ^ ספר הצאצאים מספר 454
  19. ^ ספר הצאצאים מספר 460יא, עמוד 415 ומספר 460 יא, עמוד 270
  20. ^ ספר הצאצאים מספר 475
  21. ^ ספר הצאצאים מספר 992, עמוד 318 | צילום קברו
  22. ^ ספר הצאצאים מספר 1063
  23. ^ מלבד אם כתוב אחרת - העץ מבוסס על ספר הצאצאים, וכן על 'תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן' (אליהו מוטוסוב, ניו יורק תשע"ד, מסת"ב 9781495195174, פרק 15 "משפחתו וצאצאיו", עמודים 155-166)

עשרת עקרונות היסוד של דיני העונשין עריכה

לפי פלר, מלבד העובדה שכל חוק שנחקק בישראל מאז שנת 1992 חייב לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה, כל חוקי העונשין מכל השנים חייבים לעמוד במבחן של עשרת עקרונות החוקיות, שמהווים הקווים המנחים הן של הכנסת בבואה לחוקק חוק והן של בית המשפט בבואו לפרש את החוק.

  1. עקרון החוקיות
  2. אין עונשין על דברים שבלב
  3. אין עונשין על עבירה בלבד
  4. לכל עבירה עונש בצידה ההולם את חומרתה
  5. כל עבירה צריכה להלום את תודעת הציבור
  6. אין עבירה בלי מידה מינימלית של נזק לציבור
  7. אין עבירה בלא עושה בעל כשרות פלילית עובר לעשייתה
  8. אין עבירה ללא התנהגות מרצון
  9. איש בשל עבירתו ייענש
  10. דרישת האחריות הפלילית עניינו של הריבון בלבד

עם זאת, יכולות להתעורר בעיות מסוימות ביישום עקרונות אלו. דוגמה לכך הוא העיקרון: "איש בשל עבירתו ייענש" האומר כי האדם שביצע העבירה, הוא זה שיישא בעונשה ולא אחיו, אביו או אמו למשל בהיותם קרובים אליו. זאת מול הסמכות העליונה תקנות שעת חירום המאפשרות עונש קולקטיבי, בהריסת בתים למשל, המעניש קבוצה גדולה של אוכלוסייה על פשעיהם של יחידים, כך שבכל זאת ניתן על ידי חוק לעקוף חלק מהסעיפים, אם כי הדבר נעשה לעיתים מאוד רחוקות. דוגמה נוספת היא האפשרות של אדם פרטי להגיש קובלנה פלילית, בניגוד לעקרון "דרישת האחריות הפלילית עניינו של הריבון בלבד".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ (הצאצאים, עמוד 319, קטע מס' 1015). אמו: אסתר פלר (עמוד 415 מס' 460 יא ובעמוד 270 מס' 460 יא), סבו: משה שניאורסון (עמוד 208 מס' 182 ב). סבא רבא: חיים צבי שניאורסון (עמוד 165, מס' 73), שהוא בנה של שרה רבקה שניאורסון (עמוד 105 מס' 27), שהיא בתו של משה שניאורי (עמוד 93 מס' 9) שהוא בנו של בעל התניא
  2. ^ 1 2 3 ריאיון אישי עם פרופ' ש"ז פלר, עלי משפט י' נובמבר 2012
  3. ^   חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי) (תיקון מס' 39), התשנ"ד-1994, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  4. ^ לילי גלילי‏, עתירה לבג"ץ נגד מינוי חלוץ לסגן הרמטכ"ל, באתר וואלה!‏, 23 במאי 2004