שיחה:אריאל צבל

תגובה אחרונה: לפני 7 חודשים מאת InternetArchiveBot בנושא בעיה בקישורי ארכיון בערך (ספטמבר 2023)

ללא כותרת עריכה

שלום משתמש:Ldorfman תיקנתי את הטקסט. אני לא מוצאת כיצד להעביר את הערך למרחב הערכים, אבקש את עזרתך. בברכה, Drora Bruck - שיחה 19:48, 4 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

שלום דרורה.
הערך במצב שהופך אותו לדי ראוי להעברה מטיוטה למרחב הערכים ולפיכך, כפי שתוכלי לראות, העברתי אותו לשם. איני בטוח בדבר מה שאנו מכנים ה"חשיבות האנציקלופדית" של נשוא הערך ולכן, אפתח לגבי זה דיון אליו יוזמנו עורכים נוספים. ערב טוב. Ldorfmanשיחה 18:52, 5 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
שלום משתמש:Ldorfman, תודה על מה שכתבת. בעניין מידת ההשפעה של ד"ר צבל: התחום בו עוסקת העבודה העיונית של צבל אכן נופל בין הכיסאות של העולם האקדמי, אך חשיבות עבודתו היא בדיוק במעגלים שבשני העשורים האחרונים זוכים לעניין חסר תקדים, ונמצאים במפגש שבין אקדמיה לפעילות חברתית. מחלקות אקדמיות בתחום שלו כבר קמות בחו"ל, ואילו בישראל פשוט מאחרים במקצת. עם זאת, זה לא מקרה שהוא הוזמן לדבר בהשקה של הספר הראשון של יובל הררי, שאנחנו כולנו יודעים עד כמה הוא מחוץ לקופסא. הרעיונות של צבל מהדהדים מאד אצל הדור החדש הזה של החוקרים, ונדמה לי שזה בדיוק המקום שבו וויקיפדיה, שלא מנסה להתיישר לפי ההרגלים של האקדמיה הממוסדת, צריכה להדהד גם היא את הזרם החדש הזה. אפשר לקרוא התייחסות לנקודה זו גם אצל רויאל נץ שהוא פרופסור מן המניין בסטנדפורד, הכותב בפתח ספרו Barbed Wire שיצא ב-2004 ב-Wesleyan University Press, והנה הציטוט המדויק: "Ariel Tsovel's research and activism inspire my own work in animal history. He wanted me to produce work with both intellectual and political dimensions; I hope I did."
אז כפי שאפשר לראות, צבל נמצא מבחינה מוסדית מחוץ לאקדמיה, אבל משפיע על פרופסורים מובילים.
כמו כן, כמחבר וכעורך של טקסטים פופולריים הקשורים בזכויות בעלי חיים, צבל השפיע (ועדיין משפיע) על השיח הציבורי בתחום זה אולי יותר מכל אדם אחר בישראל. החומר שהוא :כתב או ערך במשך יותר מעשור ב"זכויות בעלי חיים השבוע" ובאתר עמותת אנונימוס (היום 'אנימלס') הוא מאגר מידע שהעיתונות ותלמידים בכל גיל מצטטים ממנו בהרחבה, גם אם לעתים קרובות לא מביאים מראי מקום בטקסטים כאלה. הנה דוגמאות אקראיות שמצאתי בחמש דקות של חיפוש למקרים נדירים שיש בהם קרדיט למקור: "הבאזז המוסרי..." (רחל טל-שיר, הארץ); "כמה זמן לוקח..." (אורנה רינת, הארץ); "מהזונה התנ"כית..." (רוחמה וייס, טמקא).
אי אפשר להתעלם מההשפעה שיש לצבל בשנים האחרונות על התחום של טיפול בעזרת בעלי חיים. באתר של התכנית לטיפול רגשי בעזרת בעלי חיים של מכללת אורנים כתוב: "התוכנית באורנים מציבה את טובתם של בעלי-החיים המשתתפים בטיפולים במקום גבוה הרבה יותר מן המקובל במסגרות ההכשרה המקצועית המקבילות בישראל ובעולם. לפי התכנית פורצת הדרך שלנו, אין די בשאיפה למזער את הפגיעה בבעלי-החיים, כמקובל בתוכניות אחרות המשלבות בעלי-חיים בפסיכותרפיה, אלא יש להימנע מלשלב בעלי-חיים בפעילות התוכנית אלא אם הם עצמם ייצאו נשכרים מפעילות זו. התחייבות נוספת זו גובשה בהשראת עבודתו של ד"ר אריאל צבל."' תודה, דרורה ברוק Drora Bruck - שיחה 23:49, 5 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
תודה על ההסבר. אני לא רואה לנכון להגמיש את הכללים שלנו במקרה זה. אולי עורכים אחרים יחשבו אחרת. Ldorfmanשיחה 01:07, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
תודה על התשובה. האם מותר לי לשאול באילו כללים מדובר? ראיתי בתגובה שלך למטה שאתה שואל לגבי קטגוריה של "אנשי אקדמיה שפרסמו מאמרים פופולריים" - ואני חושבת שיש פה איזו טעות מובנית, משום שצבל הוא לא איש אקדמיה מבחינת שיוך מוסדי (ופרופסור הוא, קודם כל, מישהו שיש לו שיוך מוסדי), אלא הוא תאורטיקן שהצליח, למרות שהתחום שלו לא מוכר אקדמית בארץ, ליצור דיון אקדמי סביב תחום שהוא מלכתחילה בעייתי בהנגשה, שכן הוא מעורר התנגדויות מהמון סיבות. אני באמת מאמינה שיש פחות מידי מושגים בויקיפדיה על ההיסטוריה של התנועה לזכויות בעלי חיים בכלל ובארץ בפרט - ומדובר באחד הפעילים הכי חשובים של התנועה הזאת וממוביליה הרעיוניים, שהשפעתו חורגת מתחום זה. אני מבינה את הצורך לשמור על הגבולות בויקיפדיה - אבל הכנסה של ד"ר צבל לא תוביל אחריה שובל של פעילים שמתעסקים בזה, פשוט משום שכמעט ואין בעולם בכלל אנשים שעומדים בצומת הזאת. (Drora Bruck - שיחה 01:47, 6 באוגוסט 2020 (IDT))תגובה

חשיבותו האנציקלופדית של ערך זה אינה מובהרת בו עריכה

הנוהג אצלנו לגבי מה שאנו קוראים "חשיבות אנציקלופדית" כשמדובר באנשי אקדמיה הוא שלמעט מקרים מיוחדים, אם החשיבות הינה בהיותו חוקר באקדמיה, יש מקום לערכים אודות מי שמחזיק בתואר "פרופסור" (בעבר הייתה לדעתי אף הקפדה על "פרופסור מן המניין" וברבות הימים התחלנו לאפשר גם ערכים אודות "פרופסור חבר"). זה אינו המצב במקרה זה וגם אם נשוא הערך עושה רושם של אדם חיובי מאוד, לא מצאתי, לפי מה שנכתב עד כה, במה הוא יוצא דופן בפועלו מזה של שומרי טבע ואקטיביסטים אחרים ומרצים בתחומי הסביבה. האם פספסתי משהו? Ldorfmanשיחה 19:05, 5 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

אני חושב שאפשר אולי לתפוס את החשיבות מ-"פרסומים פופולריים". PRIDE! - שיחה 20:45, 5 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
משתמש:Euro know, אנא הסבר את כוונתך. האם יש אצלנו ערך נוסף לגבי איש אקדמיה, שאינו פרופסור, שחשיבותו האנציקלופדית נובעת מפרסומים שלו בירחוני מדע פופולרי? Ldorfmanשיחה 01:05, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
Ldorfman, אני כתבתי שאולי אפשר להבין את החשיבות הערך מ-"פרסומים פופולריים". זה הדבר היחידי שזולג אותי מפה לשם. PRIDE! - שיחה 12:27, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
Ldorfman תיקון טעות קטנה, "זכויות בעלי חיים השבוע" הוא לא ירחון מדע פופולארי - הוא השבועון הכי חשוב שהיה בארץ מבחינת טקסטים תיאורטיים על הנושא של זכויות בעלי חיים. צבל לא סתם כתב בו אלא ערך אותו במשך 12 שנים. 12 שנים של שבועון זו המון השפעה ציבורית. אתה מוזמן להציץ בארכיון השבועון. אני כן מאד אשמח אם תסייע לי ותאמר לי מה הפרמטרים מבחינת השפעה חברתית שמצדיקים פתיחה של ערך. (Drora Bruck - שיחה 01:59, 6 באוגוסט 2020 (IDT))תגובה


שלום, שמי אורנה רינת ואני פעילה למען בעלי חיים וכותבת שנים רבות מאמרי דעה וכתבות ב"הארץ" בנושא זכויות בעלי חיים. אני מכירה את הדמויות המרכזיות בקרב הפעילים למען בעלי חיים בישראל. ד"ר צבל הוא יוצא דופן חד משמעית. ראשית הוא לא שייך לתחום הסביבה או ההגנה על הטבע, אלא לתחום של זכויות בעלי חיים. מבחינה תיאורטית ואידיאולוגית מדובר בשני תחומים שונים ואף מתנגשים תכופות. אריאל צבל שייך לזרם הפילוסופי שאפשר להגיד שהחל בג'רמי בנתהאם, המשיך בפיטר סינגר ובטום רייגן ובעוד כמה פילוסופים חשובים, שבניגוד לאקטיביסטים סביבתיים מאמינים שלבעלי חיים מגיע מעמד מוסרי כאינדיווידואלים. אמנם סינגר היה אחד הראשונים שניסחו תפישה פילוסופית מובהקת בנושא הזה, אבל הטיעון שבעלי חיים הם אינדיווידואלים בעלי תודעה ונפש וככאלה ראויים למעמד מוסרי, משום שאין קריטריון חשוב יותר לצורך מעמד מוסרי, הוא נחלתם של כמה מגדולי ההוגים והסופרים בהיסטוריה, אפשר למצוא אותו כבר אצל פיתגורס, ליאנורדו דה וינצ'י, טולסטוי, בשביס זינגר, ברנרד שואו, ג'ון קוטזי ועוד רבים. אין בישראל מישהו ברמה של צבל מבחינת הידע התיאורטי והפילוסופי, יכולת החשיבה והניסוח והרמה האקדמית בתחום הזה. כשלזה מצרפים ידע עמוק בזואולוגיה ובאקולוגיה ומומחיות יוצאת דופן (צבל כתב כמעט את כל המאמרים והדיווחים על מצבם של בעלי החיים השונים בתעשיות המזון מהחי) במתרחש בתעשיית המזון מהחי, בלולים, ברפתות, בבתי מטבחיים - מה קורה שם ברמה הפרקטית, מה קורה לבעלי חיים ברמות הפיזיוליגיות וההתנהגותיות - מתקבל צירוף שהוא יחיד במינו לא רק בישראל אלא גם בעולם. קראתי כמה מחשובי הפילוסופים הכותבים על זכויות בעלי חיים (אל חלקם הגעתי בעקבות המלצותיו של צבל) וקראתי וראיתי לא מעט עדויות ותחקירים מהנעשה במשקים המתועשים וכמו כן קראתי כמה ספרים על התנהגות בעלי חיים וסביבה. אני לא מכירה מישהו - גם בעולם - שמצרף את כל תחומי הידע האלה ביחד. בנוסף יכולת הכתיבה של צבל יוצאת דופן. הוא כתב את אחד המאמרים הטובים ביותר ל"הארץ" בתחום זה.

− אפשר לטעון, כמובן, שהתחום לא מספיק חשוב. אבל אם כן חושבים שהוא חשוב - לא סביר שלתיאוטריקן הכי בקיא, הכי מבריק אם מדובר בתחום הפילוסופי של הנושא הזה, בארץ לא יהיה ערך בוויקיפדיה וואו

בוקר טוב Lorfman אני סבורה שיש חשיבות אנציקלופדית לערך זה על אריאל צבל, דוקא בגלל שהוא חלוץ במחקר וכתיבה על כך בארץ וגם מחוצה לה. מאד קל לנו להסכים לערכים מוכרים לנו, שעליהם אנו יכולים לקרא בכל מקום ובעשרות ספרים. לתחושתי ומנסיוני חשיבותה של ויקיפדיה , היא גם בערכים על תנועות ורעיונות שתופסים היום תשומת לב רבה, ובכתיבה על האנשים המוליכים רעיונות אלה.Mirjammarion - שיחה 06:24, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
יש חשיבות. אריאל צבל הוא לא "סלב" ולא מוכר בציבור הכללי, אבל הוא האב המייסד של ארגון אנונימוס (אנימלס), הארגון הוותיק ביותר והגדול ביותר לזכויות בעלי חיים בישראל, הוא חינך כמה דורות של פעילים והכתבים שלו משמשים עד היום בהסברה. PelicanTwo - שיחה 10:40, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
אין ספק שאם שופטים את ד"ר אריאל צבל בקנה מידה ששופטים אנשי אקדמיה, הוא אינו עומד בהם. זאת מתוך דבריו של לירון שפתח את הדיון, כי האיש אינו בדרגה האקדמית המתאימה, ופירסומיו אינם בבמות המתאימות. אבל כבר לירון טוען שהאיש הוא אקטיביסט חברתי, ולכן צריך לשאול מה הקרטריונים להכללת אנשים כאלה בויקפידיה. אני מכיר שני תאורתיקנים חברתיים שמופיעים בויקפידיה - קרל מרקס וישו. הם זכו להכנס לויקיפידיה מאחר והתיאוריה שלהם חוללה מיפנה חברתי-כלכלי-פוליטי. לכן אולי צריך לבחון את המקרה של ד"ר אריאל צבל בשאלה, האם הוא חולל מיפנה חברתי-פוליטי, שינה חוקי כנסת, הביא לשינויים טכנלוגיים ביחס לבעלי החיים.
השאלות שהוא מעלה כבר מופיעות בספר בראשית בתנ"ך, ומלוות את האנושות - ומתגברות בעת האחרונה מסיבות של שבירת דעות שמרניות, קירבה לטבע, שינויים אידיאולוגיים של תנועות שונות.
אנני מכיר את התחום ואת מידת השינוי שהאיש הביא בעולם שמחוץ למסגרות שבהם הוא פועל. חשיבותו התיאורתית צריכה להבחן על ידי אנשי תאוריות מתחומי הפילוסופיה המוסר, שבאים מהעולם האקדמי האמון על ביקורות תיאורתיות - ולכן נותרתי בלי יכולת לקבוע עמדה חד משמעית.Ybargal - שיחה 11:01, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
תודה רבה על הערתך. אתה שואל על השפעה חברתית-פוליטית בתחום - אז הנה מקום בו התיאוריה שלו חוללה כבר שינוי בתחום של טיפול בעזרת בעלי חיים - ואני מצטטת מאתר מכללת אורנים: אי אפשר להתעלם מההשפעה שיש לצבל בשנים האחרונות על התחום של טיפול בעזרת בעלי חיים. באתר של התכנית לטיפול רגשי בעזרת בעלי חיים של מכללת אורנים כתוב: "התוכנית באורנים מציבה את טובתם של בעלי-החיים המשתתפים בטיפולים במקום גבוה הרבה יותר מן המקובל במסגרות ההכשרה המקצועית המקבילות בישראל ובעולם. לפי התכנית פורצת הדרך שלנו, אין די בשאיפה למזער את הפגיעה בבעלי-החיים, כמקובל בתוכניות אחרות המשלבות בעלי-חיים בפסיכותרפיה, אלא יש להימנע מלשלב בעלי-חיים בפעילות התוכנית אלא אם הם עצמם ייצאו נשכרים מפעילות זו. התחייבות נוספת זו גובשה בהשראת עבודתו של ד"ר אריאל צבל." (Drora Bruck - שיחה 11:19, 6 באוגוסט 2020 (IDT))תגובה
תומך מאוד בחשיבות. אריאל צבל הוא אחד הפעילים הבולטים ומרכזיים ביותר בתנועה לזכויות בעלי חיים בישראל. בין השאר, הוא הכותב הפורה ביותר בתחום זכויות בעלי חיים בעברית. הוא כתב את רוב התכנים באתר "אנימלס", האתר הנרחב בתחום בישראל. נעם דובב - שיחה 11:41, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
חבל שהתיזה שלו באוניברסיטת ת"א נכתבה באנגלית בלבד (לפי אתר הספריה) shoshie8שיחה • ט"ז באב ה'תש"ף • 15:05, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
פעיל בולט בתנועה הישראלית לזכויות בעלי חיים, ומכאן נובעת חשיבותו האנציקלופדית. דוג'רית - שיחה 21:35, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
  בעד חשיבות לאור ההסבר של אורנה רינת בדף השיחה. BAswim - שיחה 12:33, 7 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
אני רוצה להגיד - לגבי החשיבות האקדמית של אריאל צבל - הוא אמנם לא השתלב רשמית באקדמיה, אבל כאמור הוא בעל תואר דוקטור ומבחינת הרמה האקדמית והתיאורטית אין שני לו כאמור בתחום הזה בארץ, אני אומרת את זה באחריות מלאה. הוא הפילוסוף היחיד ברמה האקדמית הגבוהה ביותר (מבחינת הידע וגם הפרסומים שלו באתר אנונימוס, ב"הארץ" (לצערי לא הרבה, אני חושדת שזה בגלל שהוא לא דוחף את עצמו) והחומר שהוא מלמד במכללה. הנה דוגמה למאמר שכתב בזמנו ב"הארץ". אני חושבת שזה יכול להעיד על הרמה הגבוהה. אני חושבת שיפה תעשה וויקיפדיה אם תביא בחשבון גם דמויות יוצאות דופן שחשיבותן אינה נמדדת רק במידת הפרסום שלה, אקדמית או תקשורתית. ברור לי שקשה לוויקיפדים לשפוט במקרים כאלה, ולכן אני כותבת כאן. הנה קישור למאמר של צבל שפורסם בזמנו ב"הארץ", שלדעתי מעיד על הייחוד שלו:

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2155969

אשמח לקבל עיצות ממומחים, כיצד ניתן לשפר את הערך. מישהו שם לי תיבה של שיפור הערך.(Drora Bruck - שיחה 13:50, 7 באוגוסט 2020 (IDT))תגובה
בעיניי הערך הוא טוב. השפה האקדמית קצת הקשתה עלי את הקריאה, הנושא הוא מעניין אז אולי דוגמונת או שתיים היו מקלות על ההבנה. אבל אני מניח שמי שבקיא בטקסטים פילוסופיים לא יתקשה להבין. אפשר לשאול את משתמש:LongWays, מדוע הוא הציב תבנית שכתוב. PelicanTwo - שיחה 14:46, 7 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
מכלול פעילותו של צבל בנושא זכויות בעלי חיים, כפעיל בעמותת "אנימלס", כחוקר וכמורה, מצדיק את השארת הערך. דוד שי - שיחה 07:12, 8 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
  בעד חשיבות. השתכנעתי במרכזיות ובחשיבות שלו בהקשר של זכויות בעלי חיים. Danny Gershoni - שיחה 20:54, 8 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

שלום, תשומת לבי הופנתה לשיחה הזו. אני לא מעורב בקהילת ויקיפדיה, אבל מקווה לתרום (ומקווה שאני עושה את זה בפורמט הנכון). שמי עו"ד יוסי וולפסון, ואני מעביר מזה כמה שנים קורס על הגנת בעלי-חיים במשפט באוניברסיטת תל-אביב, ומעורב בתחום של שחרור בעלי-חיים בארץ ובעולם גם ברמת האקטיביזם וגם ברמת התיאוריה והכתיבה האקדמית, מזה הרבה מאוד שנים. אני רואה בד"ר צבל אחד ההוגים החשובים ביותר בעולם כיום בתחום זה.

מבחינת התיאוריה של שחרור בעלי-חיים, החיבור הקאנוני, שנחשב לחיבור המכונן של התחום, הוא הספר "שחרור בעלי-חיים" של פיטר סינגר משנת 1975. סמוך לאחר מכן התפרסם הספר "הקייס לזכויות בעלי חיים" של תום רייגן. שני הספרים הם מתחום המוסר היישומי. לספרים הללו אפשר להוסיף גוף גדול של תיאוריה פמיניסטית (הוגות כגון קרול אדאמס ולאחרונה מלאני ג'וי), ששפכו אור ייחודי על האופנים שבהם הניצול של בעלי-חיים מובנה חברתית. אבל מעבר לזה, נכתבו הרבה מאוד דברים, והכתיבה גוברת בקצב מהיר, כולל דברים מעניינים, אבל לא היו בתחום חידושים טקטוניים. החידוש הגדול של ד"ר צובל הוא בהצבת הסוגיה של יחסי אדם-חיה במסגרת מדעי החברה, ובבדיקה ביקורתית חדה של האפשרויות להחיל את המתודות הקיימות במדעי החברה על מערכות יחסים רב-מיניות - ובמיוחד את האי-אפשרויות ואת המקומות בהם המתודות קורסות אל מול סוגי מערכות היחסים שקיימות במציאות. הוגים רבים נוטים להנחות אופטימיות לגבי היכולת שלנו לאסוף ידע מספק על המציאות שנוגעת למערכות יחסים אלו, ומחילים עליהן אחת-לאחת גישות תיאורטיות שצמחו על רקע מערכות יחסים חברתיות בתוך המין האנושי. חוקרים רבים בוחרים להתמקד בהיקרויות איזוטריות של יחסי אדם-חיה, ולא בתופעות הרחבות והמשמעותיות ביותר. התוצאה של כל אלו היא הרבה ספרות לא מאוד-חשובה, לא מאוד-מעניינת, ושלא מתמודדת עם האתגרים הגדולים שהתחום מציב. לצערי, המבנה של האקדמיה נוטה, לא פעם, לעודד צורת מחקר שבלונית מסוג זה. החידוש של ד"ר צבל הוא בהתמקדות בנושאים החשובים והגדולים ביותר, בניתוח חד של המגבלות המתודולוגיות שלנו, ויחד עם זאת - עם שורה תחתונה שהיא מאתגרת ולא משתקת. התוצאה של כל זה היא יצירת נקודת מבט חדשה שמשנה את כל הפרספקטיבה על התחום ומאתגרת את השיח הקיים.

אני חושב שראוי לחרוג מהגדרות פורמליות שמסתמכות על תפקידים רשמיים באקדמיה, ולהכיר בתרומה המהפכנית של ד"ר צבל לחשיבה על יחסי אדם-חיה. YossiWolfson - שיחה 23:48, 9 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה


כרגע בערך מידע מרובה לא רלוונטי עריכה

מה החשיבות האנציקלופדית של פסקאות נפרדות לעבודתו כרכז נתונים בסקר נדידה? ללימודי האמנות שלו? לדעתי צריך להעביר את המידע הרלוונטי לערך על זכויות בעלי חיים וכיו"ב ואין בינתיים מקום לערך עצמאי shoshie8שיחה • ט"ז באב ה'תש"ף • 14:57, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

פסקאות אלה מתארות פרקים בביוגרפיה שלו, העברתי אותן לפרק "ביוגרפיה", שמאוד לוקה בחסר. דוד שי - שיחה 20:15, 7 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

השם באנגלית עריכה

ראיתי שמסירים את השם באנגלית מערכים וגם מהערך הזה, מה הסיבה? זה אחד הדברים שהיו שימושיים לי כדי לגגל. PelicanTwo - שיחה 08:16, 10 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

שם באנגלית (או בכל ששפה אחרת) מוסיפים רק כאשר השם המקורי אינו בעברית. לישראלים אין צורך להוסיף את שמם בשפה אחרת. Eladti - שיחה 08:18, 10 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
אבל למה? איך מגגלים על האיש באנגלית? החוכמה של גוגל תדריך אותנו ובסוף נמצא את התעתיק הנכון, אבל זה היה יותר ידידותי קודם. אני השתמשתי בזה הרבה מאד. PelicanTwo - שיחה 08:30, 10 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
ולמה לגגל דווקא באנגלית? מה עם פרסומים אודותיו בערבית, ברוסית, בסינית? דוד שי - שיחה 21:05, 10 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
למשל כדי למצוא בגוגל סקולר מה הוא כתב. PelicanTwo - שיחה 00:59, 11 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
PelicanTwo בשביל זה יש ויקינתונים - הוספתי לפריט של צבל גם את הקישור לפרופיל שלו בסקולר. Keren - WMIL - שיחה 16:14, 16 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה
השלמתי צעד זה בהוספת תבנית:פרופילי מדענים בפרק "קישורים חיצוניים". דוד שי - שיחה 18:59, 16 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באריאל צבל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:28, 21 ביוני 2023 (IDT)תגובה

בעיה בקישורי ארכיון בערך (ספטמבר 2023) עריכה

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:50, 25 בספטמבר 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "אריאל צבל".